בתשובה לקורא נבוך, 30/12/03 22:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במדעי המחשב אני באמת יודע שישראל במצב מעולה, אבל קשה לעשות אקסטרפולציה מזה לכלל תחומי המחקר. יכול להיות שבתחומים בהם צריך מעבדות חוקרים פחות טובים מונעים יותר משאבים מחוקרים טובים, ולכן מזיקים יותר, מאשר בתחומים כמו מדעי המחשב, מתמטיקה וכו' אתה יכול לראות אוסף של טענות כנגד מצב האוניברסטאות בארץ כאן: ההמלצה לבטל את הקביעות נראית משונה, מאחר ולא סביר להמליץ לישראל להמציא מודל חדש למשרה אקדמית שלא נוסה בהצלחה במקומות אחרים בעולם, ולמיטב ידיעתי הקביעות לאנשי סגל קיימת בכל העולם המערבי. (אבל אולי אני טועה, או שהדו"ח לא מצוטט נכון.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דברים כדורבנות. נראה לפי הלינק שיש ברדק גדול באוניברסיטה העברית, לפחות מבחינה ניהולית. גם הטענה שלך שמעבדה בינונית מושכת משאבים ממעבדה טובה נשמעת סבירה, אבל האמת היא שהרבה מעבדות ממומנות מקרנות מחקר. הייתי מצפה שזה יספיק לעודד מחקר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר הנמצא כרגע בהרווארד סיפר לי שגם בארה"ב (כך שמע) שוקלים את ביטול מוסד הקביעות. זו שמועה מכלי שלישי או יותר ואין לי כרגע דרך לאמוד את מהימנותה והיקפה, אך גיגול קצרצר הניב את זה: שוב, אני מסייג: אין לי מושג כמה זה רציני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התברכנו בשני פרסי טיורינג (הפרס הגבוה ביותר) למדעני מחשב ישראלים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה: רבין, פנואלי ועדי שמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. שנים ממכון ויצמן ורבין מהיכן? אודה לך אם תוכל להרחיב על העבודות שזיכו בפרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל רבין (לשעבר אונ' עברית , כיום בהרווארד) - עשה הרבה דברים אבל מה שזכה בפרס היה עבודה מאוד מוקדמת על אוטומטים (שזה מודל חישובי מאוד בסיסי). אני לא זוכר בדיוק את הפרטים. אמיר פנואלי (ויצמן) - המציא לוגיקה שעוזרת מאוד בניסוח וווידוא של נכונות של תכניות מחשב. עדי שמיר (וייצמן) - אחד מתוך שלושת הממציאים של שיטת ההצפנה RSA, שהיתה הדוגמא הראשונה לשיטת הצפנת מפתח פומבי ועד היום היא הפופולרית ביותר. ויש עוד כמה מועמדים/ות ישראלים שעלולים לזכות בפרס בשנים הקרובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כדאי להזכיר גם את אבי ויגדרזון, זוכה פרס Nevanlinna המחולק במקביל למדליית Fields. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוח הימים האלה ובהמשך לתיזה ה"קפיטליסטית" האם זוהי דוגמה לעשירון העליון ( של המחקר) שמופרד בצורה קיצונית מהעשירונים האחרים, או שהקצה מעיד על הממוצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעי-המחשב (ובמתמטיקה) - ה''עשירון העליון'' של המחקר איננו מופרד, ובוודאי לא מופרד קיצונית, מהעשירונים האחרים. יש חוקרים בכירים שזכו בפרסים בינלאומיים, חוקרים מצויינים לא פחות המפרסמים בעיתונים המובילים וזוכים להכרה ולהערכה (גם אם לא תמיד הפרסים משקפים זאת),יש צעירים מבריקים ומבטיחים, ובסה''כ יש, לעניות דעתי, רצף אמיתי של מצויינות לאורך שנים. כך שהקצה בהחלט מעיד על הממוצע, לפחות במדעים אלה. דומני שגם בתחומים מסויימים בביולוגיה המצב דומה, אבל אני פחות מכיר. ובוודאי שיש מדעים אחרים בהם אינני מכיר כלל את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטח שפנואלי המציא את הלוגיקה הזו, מה שאני שמעתי זה שהוא הכניס אותה למדעי המחשב, הראה שכוח הביטוי שלה חזק וקישר אותה ליישום של אימות חומרה ותוכנה במערכות ראקטיביות (מערכות ראקטיביות = תוכנות שפועלות ללא הפסקה ומגיבות לאירועים חיצוניים, בניגוד לאלגוריתמים שמקבלים קלט, מבצעים עיבוד ויוצאים עם פלט). הנושא קיבל דחיפה משמעותית כשנעשה בו שימוש מקיף בפרויקט הלביא. כיום ברוב החברות הגדולות שמפתחות חומרה (בין היתר אינטל, מוטורולה, IBM) ישנן מחלקות שמשתמשות בלוגיקה הטמפורלית על מנת לאפיין ולאמת מעגלים, השימוש בתוכנה פחות נפוץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |