|
||||
|
||||
הניחוש שלך קולע חלקית. שעות הערב הן אכן כר נרחב לעישון1, במיוחד מול המחשב ר"ל. אבל לא פחות מזה קובעת השעה ביום שבה מוצתת הסיגריה הראשונה. אני לא בין אלה שמציתים סיגריה מייד על הבוקר, זה הקו האחרון שלי. אבל יש הבדל לא קטן כשהסיגריה הראשונה מגיעה ב-12 בצהריים, לעומת 3 בצהריים. למשוך את הזמן הזה, גם זה אתגר. אני דווקא מבינה את הצורך שלך להישאר באלמוניות - מקבלים ככה הזמנות למסיבות הכי טובות בעיר :-) 1 אם כי בעניין המחשבות ההרסניות נפלת בגדול. אני בחורה אופטימית. |
|
||||
|
||||
מחשבות הרסניות כמו "מממ... איך בא לי סיגריה עכשיו...". ללא קשר לאופטימיות או לפסימיות של האדם. אבל בכל מקרה זה טוב שאת אופטימית1. זה שאת מאתגרת את עצמך זה דבר טוב לדעתי. כמו שציינתי קודם ההפסקה שלי לוותה בכל מיני קיצוצים בין השאר. יש כאלה שאומרים שאו שאתה מפסיק, או שלא. אני לא מת על התאורייה הזו. אני חושב של"הכנת הקרקע" יש משמעות. הממ... אז איך זה שלא קיבלתי עד עכשיו שום הזמנה ? אולי אני עושה משהו לא נכון כאלמוני ? 1 אני לא מוכן להתחייב לזה. |
|
||||
|
||||
אה, תקופות של "קיצוצים" היו בשבילי בעיקר תקופות של רמייה עצמית כדלהלן: "רק שתי סיגריות ביום! איזה יופי! יש לי כוח רצון מדהים! כבר יומיים אני ככה! למה לא נחגוג את זה בחצי קופסה?" השקרים העצמיים האלה פעלו גם בשיחות עם חברים ("אני ממש לא תלויה בזה, וזו הרגשה נפלאה", אומרת ומציתה את השלישית בחצי השעה האחרונה). הזמנה למה? למפגש? לא יהיה מפגש אלמונים מעכשיו עד שנת 2008 (או עד שהאלמוני האחרון יפצה על הנזק שנגרם לי בבית, מה שיבוא אחר כך). |
|
||||
|
||||
אההמ... אתם צחקתם עם כל עניין "מפגש האלמונים" הזה נכון ? כלומר אני מבין שהיה מפגש ושהוא היה אצלך בבית, אבל לא באמת הגיעו כ"כ הרבה אלמונים שעשו לעצמם אאוטינג באותו מפגש שמזכה את המפגש הזה בתואר "מפגש אלמונים" נכון ? או שאני טועה... ? את בעיית השקרים העצמיים מכיר טוב מאוד לדעתי כל מעשן שמחשבה על הפסקה אי פעם עברה בראשו. ועדיין, אני חושב שלנסות להפסיק אחרי ירידה בכמות הסיגריות ליום היא קלה יותר. |
|
||||
|
||||
אתה כנראה לא נמצא כאן זמן מספיק כדי לדעת שאם אני כותב על מפגש, הדבר הודאי היחיד הוא שמעולם לא התקיים. אני מתעד בקפידה אך ורק ארועים שלא התרחשו, שכן עולם מוצף במתעדים של ארועים מהסוג השני. ואל תבוז לי. גם חז''ל עסקו בשאלות טוהרה של יצורים היפותטיים שחציים עכבר וחציים עפר, כך שאפשר לראות את מאמצי הקלושים כהומאז' לפועלם. |
|
||||
|
||||
מהכרותי הקצרה עם מפעלך, לעולם לא הייתי מעלה על דעתי לבוז לך. נהפוך הוא... [הכנס קיטש כאן]. |
|
||||
|
||||
כן, צחקנו. למען הדיוק ההיסטורי, התקיים מפגש של לא-אלמונים-בעליל בביתה של משתתפת אחרת באייל. "מפגש המנגו" לא היה ולא נברא, מה שלא סותר את העובדה שעדיין יש הזמנות פתוחות אליו :-) |
|
||||
|
||||
במקרה זה כל שנותר לי לומר הוא כמובן "יש חנייה קרוב ?". (אני מניח, כמובן, שאני עונה לקריטריון הבסיסי של השתתפות במפגשי אלמונים.) |
|
||||
|
||||
בביתם של משתתפים אחרים באייל. |
|
||||
|
||||
אה, ברקת שכחה את גל. |
|
||||
|
||||
בהחלט. (הכניסו כאן צליל טפיחה על המצח). |
|
||||
|
||||
מה שכן, באמת הפסקתי לעשן סופית ולתמיד, כחצי שנה אחרי הדיון הזה. |
|
||||
|
||||
בסוף לא הבנתי, המשתתפת שבביתה היה מפגש היא טלי וישנה או מישהי אחרת? ומזל טוב (ברכה מאוחרת, מוטב מאוחר..) על הפסקת העישון. |
|
||||
|
||||
מפגש האיילים הגלויים אכן התקיים בבית וישנה. אבל היה גם מפגש אצל אלון עמית פעם (לא נכחתי בו). |
|
||||
|
||||
היו ארבעה - אחד באויר הפתוח, אחד בבית גידי אהרונוביץ', אחד בבית וישנה ואחד אצל אלון עמית. אני הייתי בכולם. |
|
||||
|
||||
אה, היה גם מפגש בבית גידי אהרונוביץ'? אז עליו עוד לא יצא לי לקרוא כאן. |
|
||||
|
||||
למה לא? תגובה 159656 |
|
||||
|
||||
אפילו צילמו, אבל התמונות אינן עוד אתנו: תגובה 171663 |
|
||||
|
||||
תודה, איזה יופי, ומסתבר שזה קרה בערך בתקופה שהגעתי לאייל, איזה חוסר עירנות מצידי למתרחש. |
|
||||
|
||||
אל דאגה, אבוא בפעם הבאה! עם אותם הבורקס! |
|
||||
|
||||
אותם הבורקס? איפה את מחזיקה אותם באופן נורמלי, במוזיאון? |
|
||||
|
||||
בפריזר. |
|
||||
|
||||
נכדים עדיין לא, אבל אחות קטנה וחמודה דווקא יש (בת שבע שעות ורבע, נכון לרגע זה). |
|
||||
|
||||
מזל טוב |
|
||||
|
||||
מזל טוב והרבה בריאות ונחת! שלישית במספר, אם אינני טועה? |
|
||||
|
||||
אכן שלישית (פולניות אף פעם לא טועות). תודה למברכים :) נושא השם עדיין נדון בערכאות המתאימות. |
|
||||
|
||||
מזל טוב! |
|
||||
|
||||
מזל טוב וסימן טוב! |
|
||||
|
||||
מזל טוב והרבה נחת. |
|
||||
|
||||
מצטרף, בטח שמצטרף: מזל טוב! |
|
||||
|
||||
מזל טוב, הרבה כוח, הרבה נחת ותגליות חדשות יום יום. |
|
||||
|
||||
גרגמלה? פרטי נמקי והסבירי. |
|
||||
|
||||
בסך הכל רציתי להזהיר את אלון ומשפחתו שלא יקראו לה בטעות גרגמלה, אצלנו זה כמעט קרה פעם בלהט הויכוח (טוב, לא באמת, אבל בני בכורי אשר אהבתי הציע את זה כשהסבתות התכתשו ביניהן במחלקת היולדות על מספר הצעות נבחרות מקטלוג "אלישבע, בת-שבע, ברונהילדה ופרציפלוכה". את הגמד הבכור ואותי ההתבדחות הקלה שלו דווקא די שיעשעה אבל את נציגות דור החלוצים ממש לא, וכך פרצה מלחה"ע III). |
|
||||
|
||||
פרציפלוכה דווקא היתה מועמדת מובילה לאור מראה פניה של הרכה הילודה, ונשקלו גם שפכטל ג'וניורית, מסעודה, יקטרינה ו(הנסיון שלנו לקפוץ על הגל של שמות גמישי-ג'נדר) - יחזקאל. גרגמלה לא היה עובר אבל חבל שלא ראיתי את ברונהילדה אתמול. בסוף, בכל אופן, בחרנו: נועה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן. זה מזכיר לי איך לפני הולדת בכורי, חיפשתי ושקלתי שבועות רבים, עד שבדרך לא דרך, עלה במחשבתי שם ייחודי ומיוחד שמתאר רק אותו. מי פילל שזה יהיה השם השני בשכיחותו באותה שנתון. |
|
||||
|
||||
שם ייחודי ומיוחד מתאר רק את האמא1, לא את הילד. __ 1 לכל היותר גם את האבא. |
|
||||
|
||||
מזל טוב גם ממני. |
|
||||
|
||||
כשבתנו נולדה רשמנו אותה בביה"ח בשם נועה. כשהעירו לנו שבתורה כתוב נעה רצינו לשנות את השם, עוד בביה"ח, אבל הסתבר שזה כבר נרשם במשרד הפנים וצריך לעבור תהליך רשמי של שינוי שם לתינוקת בת היום. לא התעצלנו ושינינו. |
|
||||
|
||||
התורה כתובה, דומני, בכתיב מאוד חסר. לטעמי, כדאי לכתוב "נעה" כשכותבים מנוקד, ו"נועה" כשכותבים ללא ניקוד (למשל, בבית החולים ובמשרד הפנים), כמו מילים שאינם שמות. זה מתייחס, כמובן, רק למקרה הכללי ולעלמה עמית הצעירה, ואין כאן משום ביקורת על האיות המושלם שבחרתם לבתכם! |
|
||||
|
||||
כשאתה צעיר וכו'. בכל מקרה זה יצא טוב כי המשכנו ונתנו גם לשני הבאים שמות די עבריים, בני שלוש אותיות, המתחילים ב-נ'. |
|
||||
|
||||
ד"ש חם לנגב ולנחם1 לנהר, לנצר ולנשר כי כל העולם הוא גשר צר מאוד הוא, עד מאוד גם נגל, נפר ונלה יודעים זאת ורק נ' בהתחלה ושלוש אותיות עבריות יעשו חסד לזיוון המהולל של אלה הבריות. 1 בחולם חסר אך במלעיל, הלך החרוז. ____________ ברקת, אמא לנעם ולנדב. |
|
||||
|
||||
חמוד. ________________ אצלינו זה נעה, נדב, ניב. לפני הרבה שנים מישהו הביא לנו חפיסות שוקולד עם קומיקס "נעה ונדב תופסים גנב". |
|
||||
|
||||
מוכרחים להודות שעוד לא ממש בחרנו איות (Noa הספיק בשלב זה), וההתלבטות היחידה היתה אם להוסיף מין ' קטן כדי להקל על הפראים המקומיים לבטא נכונה. בסוף ויתרנו גם על זה. תודה, שוב, לכל המברכים. |
|
||||
|
||||
למען הסר ספק, אציין שהאקדמיה קובעת ששמות פרטיים יש לכתוב תמיד בכתיב חסר. יעקב, אהרן, הלה ונעה נאים גם בעיניי. לעומת זאת, לאֶתִי ואִתַּי יש בעייה קשה אתי. |
|
||||
|
||||
הממ. לא חשבתי על יעקב ואהרן, שכמובן לא יעלה על הדעת לכתבם בו"ו, שלא לדבר על משה, שלמה ונעמי. אבל אני מניח שהסיבה כאן היא מסורת והרגל; האם אין מקום להבדיל בינם לבין שמות מודרניים כמו הילה? שלא לדבר על תום? ואם כן, האם אין מקום להחשיב את נועה ואיתי לשמות מודרניים, למרות מקורם התנ"כי? |
|
||||
|
||||
אהרון באמת "לא יעלה על הדעת"?! גוגל מראה שאהרון הרבה יותר נצוץ מאהרן. ובצדק. ככה זה מופיע בתנ"ך בכתיב מלא ("ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון" http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0215.htm) להבדיל למשל ממשה ("ויסע משה את-ישראל מים-סוף" באותו פרק ממש) או שלמה ("וייקץ שלמה, והנה חלום" http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k09a03.htm) |
|
||||
|
||||
אני הולך לעמוד בפינה. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לחזור, רוב "אהרן" שבתורה בכתיב חסר (ובכל זאת אני ממלא אותו). |
|
||||
|
||||
אני כותב "אהרון" עם ו"ו, אבל "נעמי" בכתיב חסר (למרות שהיא דווקא העידה "אני מלאה"). איתך במאבקך הצודק למילוי השמות המודרניים! |
|
||||
|
||||
מזל טוב! |
|
||||
|
||||
(אם כי מרבית חברי מעשנים את כל המגוון הקיים ככה שאני יודע את התשובה מראש) אני עדיין לא יכול לתפוס כיצד סיגריה היא פרס למעשן- כל השיעולים, המחנק, התלות, והטינופת שהגוף מפריש עקב הסיגריות לא יוצרים אצל המעשנים אנטיגוניזם טבעי? |
|
||||
|
||||
כן. ככל הנראה, הוא לא מספיק חזק. בגלל זה קוראים לזה התמכרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |