|
מיץ פטל הנכבד,
ברשותך, אצטט מספר נרחב של פיסקאות ממאמרו של עמוס הראל בעיתון הארץ מתאריך 06.03.01, עליו הצבעתי בתגובתי הקודמת:
"...עיון קצר בכותרות העיתונים, מפיגוע בית ליד בינואר 95' ואילך, יעלה שהחלטות זהות ] לביצוע סגר א. מ.[ התקבלו פעמים רבות בעבר. בפועל, הצעדים הללו לא החזיקו מעמד. חמור מכך: גם בעיצומו של העימות החריף בשטחים - מקור צבאי גילה אתמול כי מספר אירועי הירי והמטענים בחמשת החודשים האחרונים, עולה על מספר התקריות מ-1967 עד ספטמבר 2000 - לא נעשה כמעט דבר. משרד מתאם הפעולות בשטחים התריע; משרד העבודה והרווחה ומשטרת ישראל נותרו כמעט אדישים. התוצאה: להערכת מקור ביטחוני, קרוב ל-30 אלף פלשתינאים שוהים בישראל בלי היתר..."
"...בהתאם להחלטה נוספת שהתקבלה, תתוגבר פעילות המשטרה בקו התפר ובמרכזי הערים. צה"ל הבטיח לעזור. החטיבות המרחביות בגדה המערבית, האחראיות על צדו המזרחי של הקו הירוק, יגבירו את הסיורים בקרבתו. צה"ל גם העמיד מתחילת השבוע לרשות המשטרה מאות חיילים לאבטחת מרכזי הערים, כפי שעשה כמה פעמים מאז פרוץ האינתיפאדה הנוכחית...."
"...אבל בצה"ל מודים שהפעילות על הקו הירוק היא סוג של מס שפתיים. הסיורים הללו יעצרו כנראה בעיקר פועלים המחפשים עבודה בישראל; מחבל נחוש בדעתו יוכל לחדור דרכם. לעומת זאת, הם מצטלמים יפה. גם זו תרומה לתחושת הביטחון של האזרחים הלחוצים. "לילה שלם של דיונים - ותראה עם מה הם יצאו", מעיר קצין בכיר בצה"ל על עמיתיו במשטרה. חברו סלחני יותר: "החיילים לא יתפסו פיסית מחבל, אבל אולי הם ירתיעו מישהו שמתכנן לעבור לצורכי פיגוע...."
"...בעיצומה של האינתיפאדה שלף ראש הממשלה היוצא, אהוד ברק, תוכנית מגירה: הפרדה חד-צדדית. זו, אמר, תיושם במקרה של הסלמה נוספת, או אולי הכרזה פלשתינית בלתי מתואמת על מדינה עצמאית. תוכנית ברק כללה קו הגנה סביב גושי ההתנחלויות, עיבוי קו התפר, וכבישים לישראלים בלבד. התנחלויות מבודדות לא יפונו בלי הסכם. בצה"ל לא התפעלו. המטכ"ל לא ראה כיצד ניתן לבצע הפרדה באזור ירושלים, וצפה תגובה בינלאומית חריפה להחלטה הישראלית..."
"...תוכניות לא פחות שאפתניות מיוזמת ברק הועלו בימי השרים לביטחון פנים משה שחל ואביגדור קהלני, אך נעצרו הרבה לפני שלב הביצוע. חפץ משוכנע ש"אף אחד לא התכוון לטפל בכך ברצינות, גם בגלל חוסר רצון פוליטי" (משום שלא הושגה הסכמה היכן יעבור המכשול, תוואי שיתפרש כקו נסיגה לקראת הסכם עתידי). היו גם ההוצאות האדירות: עלות התוכנית הוערכה במיליארדי שקלים..."
"...ברצועת עזה, אגב, המאבק בחדירות משיג תוצאות טובות יותר מאשר בגדה, גם משום שאת רובה מקיפה גדר מערכת. לאורך הקילומטרים הארוכים שבהם נפרצה הגדר נערך צה"ל במארבי חי"ר וטנקים. לכוחות גם ניתנו הנחיות פתיחה באש "מרחיבות", המאפשרות ירי בכל מי שמנסה לחצות את גבול הרצועה. ניסיון ליישמן בגדה יהיה בעייתי: שם אלפי פועלים חוצים את הקו הירוק מדי יום. האם ישראל יכולה להרשות לעצמה ירי בעשרות פלשתינאים הבאים לחפש פרנסה? ימי ה"פדאיון" של שנות ה-50 חלפו...."
עד כאן הציטוט המוארך - אשר ממנו עולה תמונה קשה ועגומה, המרמזת בבירור על חוסר רצונם הבולט של מקבלי ההחלטות השונים במדינת ישראל לבצע מהלכים מאוד מסויימים - הן מסיבות פוליטיות והן מסיבות כלכליות - העשויים להביא לתועלת יחסית של ממש במצב הנוכחי ואף בעתיד לבוא.
הגדר אומנם תעלה מיליארדי שקלים, אך יעילותה היחסית אינה מוטלת בספק - ולדוגמא המצב ברצועת עזה, שם ישנה גדר מערכת חלקית בלבד(!)
כל נסיון אחר להגדיר את מצב הסגר הנוכחי כהפרדה נבונה ומונעת הינו אחיזת עיניים.
נהפוך הוא: סגר אווילי זה גורם לסבל בל ישוער לאוכלוסיה הפלסטינאית בשטחים, מאחר וצה"ל מבצע ללא הרף שורה שלימה של צעדי מצור וכיתור, המונעים מנתינים פלסטינאים מלהתנועע באיזורם ממקום למקום, והגורמים לקיפוח חיי אדם בגין חסימת חופש התנועה בשטחים כבושים אלו, ולאי יכולת הצלת חיי אדם כתוצאה מכך.
קצפי, אם כן, מתחלק לשניים - הן כנגד אוזלת ידה המכוונת של הנהגת מדינת ישראל בסוגיה זו - מסיבות פוליטיות בעליל, והן כנגד התעללות הסגר/מצור/כיתור המופעלת כנגד אוכלוסיית הפלסטינאים בשטחיה הכבושים השייכים למעשה לה.
בידידות
א. מאן
נ.ב. ברצוני להודות לעיתון 'הארץ' ולמר הראל על הבאת כתבה מאלפת זו באתר העיתון באינטרנט.
|
|