|
||||
|
||||
שתי שאלות: 1. נאמר: "הטופס, השווה כ-7 מיליון ש"ח (לפני מס)." האם הפרסים אינם פטורים ממס? 2. האם כל שבעת הזוכים אמורים לקבל את הדב השלם ולחלקו ביניהם, או שמא מפעל הפיס אמור לתת לכל (טופס) זוכה את חלקו? מדוע לא לחלק את הפרס לששת בעלי הטפסים שאליהם אין טענות? |
|
||||
|
||||
תהיתי מתי משהוא יגיב על הדייון הזה אני חושב שזה אחד מעדכוני החדשות היותר משעממים שניראו באיי רואים שמרבילינסקי לא באזור. |
|
||||
|
||||
גידי, תמהתני עליך. האם עדיין לא למדת שבאייל דיונים יכולים להתפתח ללא קשר לתוכן המאמר או לכותרתו(1)? (מה גם שאני מכיר כמה אנשים אשר היו מוכנים לסבול בחברתם המשעממת של 50 מיליון ש"ח). ___ (1) אם כי אין ספק שתוספת מילים כמו "דוסים", "ערבושים", "סמולנים", "מתנחבלים", "נתניהו" (תבחר איזה) בהחלט מועילה |
|
||||
|
||||
האם באייל יש בכלל חשיבות לדיון ולכותרת? בסוף הרי הכל מגיע לאותה שאלה האם יש אלוהים ואם כן איך זה שהוא לא סידר לי 50 מיליון שח. |
|
||||
|
||||
איך זה שהאלוהים הפוטנציאלי לא סידר לגידי 50 מליון??! P-;
|
|
||||
|
||||
גם שימוש בלשון נקבה (''תמהתני'') בהתייחסותך לעצמך יכול לפתוח פתיל אריך נגן. פרוידיאנים, נוקדנים ונודניקים סתם מוזמנים להוכיח את טענתי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי אם את/ה רומז/ת שאני פרוידיאנית, נוקדן או סתם נודניקים. |
|
||||
|
||||
זה עוד טיפה מוקדם לקבוע, אבל אם לא נעצור כאן שנינו נסווג בקטגוריה השלישית. |
|
||||
|
||||
If you don't have something nice to say, don't say nothing at all.
|
|
||||
|
||||
זאת הידיעה המשעשעת ביותר ששמעתי/ראיתי מזה חודשים רבים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הבעיה היא, להבנתי, שהפרס ניתן למי שמוסר את הטופס, ואיך ידעו איזה טופס הוא טופס המריבה? |
|
||||
|
||||
להיפך - הרי ידוע מאיזו תחנה נשלח טופס כלשהו (לא?) אז למה צריך למנוע את חלוקת הפרס מאלו שלא מילאו אותו בכרמיאל-או-איפה-שזה-היה ? |
|
||||
|
||||
אם אפשר לגלות לפי הטופס איפה הוא נקנה, את צודקת. למרות שאני יכול לחשוב על תסריט מתוחכם בו שני זוכים מחליפים טפסים וכולי וכולי, ועכשיו לך תוכיח. אגב, קראתי פעם שבארה''ב, המאפיה נהגה להלבין כספים על ידי כך שהם היו מזהים זוכה בלוטו, קונים ממנו את הטופס תמורת סכום הזכיה (התשלום בכסף שחור כמובן) , ומקבלים את הסכום בחזרה מהלוטו. |
|
||||
|
||||
(קונים ממנו את הטופס תמורת *קצת יותר* מסכום הזכיה, כמובן) |
|
||||
|
||||
לאו דווקא, אבל כבונוס מחזירים לזוכה את בתה. |
|
||||
|
||||
חשבתי על זה, אבל אם כבר נוקטים טקטיקות כאלה, לא צריך בכלל כרטיס לוטו. אם להאמין לתדמית המאפיה מהסרטים, הם לא נוטים להיטפל לאנשים תמימים מהישוב - לא כולל אנשים עם נטיה להימורים. (בקרוב בפתילנו: יושלם הפליק-פלאק חזרה לטופיק!) |
|
||||
|
||||
לפי "הארץ" 1. המס על הפרס הוא 25% 2. רשום כי כל טופס שווה יותר משבעה מליון- ז"א שמפעל הפיס עשה את החלוקה |
|
||||
|
||||
דווקא שמעתי ברדיו את מנכ''ל מפעל הפיס אומר שהם נותנים את כל הזכיה מול כרטיס זוכה, לאדם שיציג את הכרטיס. כך שהחלוקה היא באחריות הקונים. |
|
||||
|
||||
בין השותפים לאותו כרטיס- האחריות על בעל הכרטיס בין הכרטיסים הזוכים ( במקרה של ריבוי , כמו עכשיו)- האחריות על מפעל הפיס. |
|
||||
|
||||
אם הזוכה הנעלם נחטף ע"י חייזרים עם הטופס, ולא יוחזר לכדוה"א עד פקיעת תוקף הזכיה, ה-7 מיליון יחולקו בין שאר הזוכים, או שאולי מפעל הפיס יזכה בכסף? |
|
||||
|
||||
ראשית תשובה ל-1: להבנתי, עד התוכנית הכלכלית המתקראה "התוכנית להבראת כלכלת ישראל" לא היה קיים מיסוי לזכיות בפיס, אך מאז יש מס שכזה. שנית, אני סבור כי סוגיית מפעל הפיס היא סוגיה מעניינת מאוד. מחד, ברור, ראציונלית, כי הסיכוי לזכות באותם מיליונים אגדיים הוא נמוך עד כדי אפס. ובכל זאת, המוני אנשים שבוע בשבוע מוציאים את כספם על אותו הסיכוי האפסי. יש מי שיאמר, כי נראה שהנטייה להמר אצל אנשים גבוהה מאוד, ולפיכך אפיק חוקי כמו מפעל הפיס, זוכה לפופולריות זו. אני סבור אחרת 1. אני סבור כי האינדוקטרינציה של החברה הקפיטליסטית המשכנעת אותך כי תמיד" כל האפשרויות פתוחות", לזכות בפיס, בזיעת אפך לחלץ עצמך מעלה בסולם החברתי- כלכלי, להתגלות יום אחד ולהפוך לכוכב קולנוע/ דוגמן וכו'. יתרה מכך: אעלה השערה כי הביקוש לפיס (כלומר התלות בתקוות שווא) גבוה יותר ככל שמעמדך הכלכלי נמוך יותר. כך למעשה, "השקעות" מפעל הפיס בדברים יפים וראויים ממומנות ע"י מס רגרסיבי. אוסיף ואומר, כי מלכתחילה, אותן ההשקעות של מפעל הפיס במבני תרבות, חינוך, רפואה וכל הדברים היפים הללו, הן ראויים להיות בתחום אחריותה של המדינה 2. המדינה, לפחות, משתמשת בכלים פרוגרסיבים למימון פעולותיה. 1אני. וגם אדורנו. 2 המדינה הרישמית. מובן כי מפעל הפיס הוא בבעלות המדינה, אך זהו כלי שלטוני רשמי למחצה המאפשר לבצע מדיניות שהלגיטימיות שלה בכלים הרישמיים היתה מוטלת בספק, או לפחות, המדינה היתה מתקשה הרבה יותר לבצעה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |