בתשובה לסמילי, 03/03/01 11:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי בשנים האחרונות ניסינו ללכת בדרך שאתה מציע. מצבה המדיני הכללי של ישראל הדרדר בשנים האלה לאין ערוך.אין על כך ויכוח. אמרתי "זכות השיבה" כי זה מה שנותר .את היתר כבר זרקנו או כמעט את הכל זרקנו. לפני שבע שנים הערבים לא העזו להגיד את המילים האלה "זכות השיבה". עכשיו הם לא מתבישים להגיד זאת בריש גלי, אתה ואמיר מקבלים זאת חלקית, הם התחילו לדבר עכשיו גם על גבולות החלוקה, ואם יעברו גם את הגשר הזה ידרשו גם את היתר. מדוע לא ? דרככם היא מתכון בדוק לחיסול ישראל. אבל אולי זה טוב ? בקרוב בודאי תחשבו על כך ללא עזרתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שישראל, חלקית, התחילה לשנות את דרכה בכיוון הנכון. אבל בהחלט יש ויכוח האם מצבה הכללי (=כלכלי, מדיני, חברתי, מוסרי ומדיני) של ישראל הדרדר דווקא בשנים האחרונות (בנוסף לכך, אני משוכנע, שאם נלך בדרכי, יהיו מספר שנים קשות, לפני שיתחיל השינוי לטובה, והעובדה שישראל לא מוכנה להתמודד עם קשיים מעידה על העובדה שבנוסף לפחד אנחנו מונעים גם על ידי חולשה), כמו שאמרתי "ויתור" על משהו שלא מועיל אינו ויתור ובטח לא זריקה. עוד לא פירקנו את ההתנחלויות, עוד לא יצאנו מרמת הגולן, עוד לא שיחררנו את האסירים ללא משפט, והחשוב מכל עוד לא סיימנו (באמת) את הכיבוש בגדה ורצועת עזה. לפני עשר שנים הערבים לא דיברו על גבולות החלוקה אלה על השמדת ישראל, לפני עשר שנים הערבים לא דיברו על זכות שיבה אלא על זכות גירוש... אני לא מקבל את זכות השיבה (לא חלקית ולא באופן שלם) ואני לא דוברו של אמיר. כמו שציינתי גם לערבים יש קבעונות מחשבתיים שהם צריכים ללמוד להפטר מהם. דרכי (אני מדבר בשם עצמי בלבד, את הדיונים שלך עם אמיר תשמור לאמיר) היא הדרך לקיום ארוך תווך לישראל השיטה של לבנות על הכוח יכולה לעבוד לאורך תקופה מסויימת אבל במלחמה הטוטאלית הראשונה אותה נפסיד באמת (ואם נדאג שתמיד יהיו מלחמות, סטטיסטית נפסיד באחת מהן, והפסדנו כבר בכמה "קטנות") תהיה עצובה... לעומת זאת במידה ונצליח להגיע למצב שחלק משכיננו רוצים שישראל תהיה לידם כמדינה דמוקרטית מערבית וחזקה, נוכל להמנע מאפשרות "חיסול" שמפחידה אותך כל כך (ושוב אנחנו חוזרים לפחד שמניע אותך תוך כדי הצהרה אל אומץ בלתי נדלה - האומץ לא לעשות כלום מקביל לחוזק להרביץ לילדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל לא התקדמה בכיוון של שלום אמת. היא הקימה לה יודנראט בשטחים, שיעזור לה לתפוס מחבלים, ובזאת זה נגמר. מדינת ישראל לא נסתה לשפר את יחסיה עם הפלסטינים, המשיכה במדיניות פשעי המלחמה שלה, לא נסתה לשפר את כלכלת הפלסטינים,וכו'. בנוסף לזה, היא לא הקפידה על התחייבויות הפלסטינים - הפסקת ההסתה, וההגבלות על הנשק ברשות. כל אלו מראים שישראל לא באמת הייתה מעוניינת בקיום ההסכם. ההסכם אפשר לה לבנות התנחלויות ולדחות את החזר השטחים עוד ועוד. כל עוד לא נוסתה הדרך בה דוגל השמאל, אלא רק הדרך בה דוגלים גנרלים שקוראים לעצמם שמאל, אי אפשר לדעת. את זכות השיבה הם העלו כבר אז, אבל ישראל אמרה שזכות השיבה תדחה לשלב מאוחר יותר של המו"מ. זה שהציבור הישראלי חשב שזה ישכח ויעלם, זו בעיה שלו. לא פתרון חלקי לזכות השיבה, פתרון מלא, שכמובן יהיה בהתאם ליכולת הקליטה של ישראל ולמצבה הכלכלי. גבולות החלוקה מוכרים כגבולות ישראל מימי הפסקת האש, ולמעשה די ותרו עליהם כבר אז. אני בספק אם העולם המערבי ידרוש נסיגה מגבולות 49, נוכח העובדה הפשוטה שלא מדובר בהם בעם כבוש. וכמו שאמרתי - אני לא אתנגד להחזרת השטחים האלו בדרך אלימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מבין נכון, גם ההפרות של ההסכמים מהצד הפלסטינאי זה באשמתנו? וואו. תגיד, אם מישהו מחטיף לך אגרוף בפרצוף, אתה גם בועט לעצמך בביצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה פשוטה: לא, אתה לא מבין נכון. זה שישראל אשמה לא אומר שהפלשתינים נקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שישראל צריכה לדאוג לכלכלה הפלשתינאית? אולי שיפור המצב הכלכלי בשטחים הוא אינטרס ישראלי, ואולי לא. מה שכן, בהתנהלותם בחודשים האחרונים הוכיחו הפלשתינאים שהם מקדשים ערכים לא מוחשיים, דוגמת כבוד ,ומוכנים להקריב למענם את קיומם הפיזי. כל עוד לא תשתנה תפיסת עולמם הפרימיטיבית, יקשה על ישראל עד מאוד לשקם את הכלכלה הפלשתינאית גם אם תחפוץ בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד ישראל אחראית עליהם, היא אחראית לקיומם, וכתוצאה מזה - לכלכלתם. ישראל בוחרת להצמיא ולהרעיב אותם, להטיל איסור על מעבר סחורות וכו'. ואגב, גם הציונות מקדשת ערכים כמו כבוד, וזה לא מפריע למדינת ישראל לדאוג לעצמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |