|
||||
|
||||
לא כל רופא אליל טוען לקשר עם אלוהים: רפואה אלטרנטיבית למשל. אבל לצורך הויכוח נצמצם את הדיון להגדרותיך שלך. רבנים שואבים את כוחם ממסורות שאינו שונות מבחינת ביסוסן מאלו של רופאי האליל. מעמדם אינו נובע בהכרח מכושר המנהיגות שלהם אלא מבקיאותם התורנית (לפחות להלכה). ומכיוון שהעורכים מחייבים שכל דיון באתר זה יכלול לפחות אזכור אחד של ש"ס: חסידיו של עובדיה יוסף מהללים אותו כידען גדול, פוסק הדור וכו'. כוחו בא לו מהיותו גדול בתורה ולא מהיותו כריזמטי, לדוגמא. אריה דרעי, אדם בעל כריזמה וכישורים אדמיניסטרטביים שאני מניח שהם טובים מאלו של עובדיה יוסף, כלומר, מנהיג טוב יותר, נחשב כ"נחות" ממנו בהיררכיה של ש"ס. נכון שעובדיה יוסף לא טוען לקשר ישיר עם אלוהים, אך משום שמעמדו מתבסס על אלמנטים א-רציונליים בדיוק כמו רופאי האליל, הרי מבחינה עקרונית הם זהים. |
|
||||
|
||||
על עורך האתר. אתה הוא שמאשר השמטת פסקאות ממאמריך ואתה הוא הנושא את שם ש"ס על דעת עצמך. ולעניין, גישתם הבלתי רציונלית של רופאי האליל נוגעת באופן מובהק להתרחשויות בעולם היש, דהיינו במציאות, ושם יכול מומחה (לצורך העניין רופא או מדען) לשלול את גישתם באופן רציונלי שלילה מוחלטת. לעומת זאת, רבנים (ופוסקים ככלל) מסתמכים על אמונה בלתי רציונלית השוכנת בעולם ההכרה, אותו עולם בו אתה מקבל עליך באופן בלתי רציונלי את ההכרעה מה טוב ומה רע. בהתייחסם לעולם היש, דהיינו בפסיקה, הם מפעילים שורת כלים לוגיים רציונליים הנמנים אחד לאחד בסידור התפילה (עכשיו בחנויות!). סמכות הפסיקה של הרב עובדיה יוסף ושל פוסקים אנושיים אחרים אמנם אינה נסמכת על קשר ישיר עם אלוהים, ועל כך תעיד סוגיית תנורו של עכנאי. פרומו זוטא - על כל זאת ועוד במאמר המתפרסם בקרוב אם ירצה הדובי. |
|
||||
|
||||
למען קוראינו החסרים מידה של סרקסטיות: ההערה הנוגעת לעורכי האתר נאמרה בבדיחות הדעת. למיטב זכרוני עדיין לא פירסמתי מאמרים באתר כך שעדיין לא אישרתי השמטת פסקאות. אתה בוודאי מבלבל אותי עם מישהו אחר. לא תמיד אפשר לשלול את תורתם של רופאי האליל. ייתכן שחלקה נכונה. תיאורטית, ייתכן שכולה נכונה. הבעיה עם רופאי האליל שהם לא עברו את המסננת הקרויה המתודה המדעית כך שלא ניתן לדעת איזה חלק נכון, ולמה. אני מוכן לקבל את הטענה כי הרבנים מפעילים מערכת רציונלית של חוקים (למרות חוסר הדיוק המסוים), אך זאת מתבססת על אקסיומות לא רציונליות (מינוח בעייתי). מבחינה זו, רופא אליל שיבחר לעצמו מערכת אקסיומטית, די לו לשמור על קוהרנטיות בפירושה, כדי לטשטש את ההבדל בינו לבין המערכת הרבנית. |
|
||||
|
||||
קבל התנצלותי הכנה בעליל. רק עתה כשזהותך ודאית, ודאי כמוה הסרקזם. |
|
||||
|
||||
"רפואה אלטרנטיבית" לא טוענת ל"על-טבעיות", ולכן לא הייתי מסווג אותה כ"רפואת אלילים" (למען הסר ספק: את רובה לא הייתי מסווג גם כ"רפואה"). אתה מפספס את האבחנה שעשיתי: רב אינו טוען ל"כוחות" או ליכולות על-טבעיות או אלוהיות (בדרך כלל. על כל פנים, זה בהחלט לא הכרחי), ואילו רופא אליל כן. הקהילה בה עובדיה יוסף פועל מייחסת חשיבות לידענות בתורה ובהלכה, ולכן *מעניקה* לו "כח" או מעמד. רופא-האליל טוען ל"כח" ממקור חיצוני, תוך ניצול בורותה של הקהילה. |
|
||||
|
||||
מבחינתי הרפואה האלטרנטיבית שווה לרפואת אלילים, אבל כמו שכבר אמרתי נגביל את הויכוח להגדרותיך שלך. הסכמתי עם ההגדרות שלך לרב ולרופא אליל, אבל טענתי, עוד בתגובתי הקודמת, שרב אינו טוען ליכולות על טבעיות, אך הוא מתבסס עליהם וטוען שלאחרים יש אותם. התנ"ך מלא בדוגמאות על טבעיות. אלוהים הוא תופעה על טבעית. תפילה גם היא קריאה לעל טבעי (במה היא שונה משתיית זנב כתוש של קרפדות?) ובמילים אחרות: רופא אליל הוא שליח ישיר של כוחות על טבעיים, ואילו רב הוא שליח עקיף של כוחות על טבעיים. |
|
||||
|
||||
לא. ישוע מנצרת הוא, לטענתו, שליח של כוחות על-טבעיים ופועל בשמם. רב (או כומר) איננו כזה. הוא, כמו בני קהילתו, מאמין בדברים על-טבעיים, אבל הם אינם מאמינים שמנהיגם הוא חלק מהם. מקור-הסמכות של רב אינו בטענתו שלו כי קיימים כוחות על-טבעיים (שממילא אינם ברשותו) וגם לא באמונה בקיומם, המשותפת לו ולקהילתו. הוא אינו טוען להיותו שליח ישיר או עקיף של אלוהים או של כל תופעה על-טבעית אחרת. (ושוב, אני מדבר על הכלל). |
|
||||
|
||||
כומר קתולי הוא מבצע ניסים מוסמך, לידיעתך. רק לחם הקודש והיין שבורכו על ידי הכומר במהלך המיסה הופכים לבשרו ודמו של ישוע. זו אחת הדוקטרינות הבסיסיות של הקתוליות. |
|
||||
|
||||
הכומר טוען שהוא-הוא ההופך את המזון לחלקי-גוויה? וזה לא פוגע קשות באמינותו (לאור העובדה שהמזון נשאר מזון)? |
|
||||
|
||||
הכומר מקבל את סמכותו מהבישוף, המקבל את סמכותו מהאפיפיור, המקבל את סמכותו מפטרוס, המקבל את סמכותו מישוע עצמו ("כל שתתיר בארץ, יהיה מותר בשמיים, וכל שתאסור בארץ, יהיה אסור גם בשמיים" - ציטוט מהזכרון). יש כאן הקרנת סמכות מישוע עצמו - שהוא, כידוע, בנו של אלוהים ואלוהים עצמו בו זמנית. הצנים המשמש כלחם הקודש לא הופך לבשר ב"תכונותיו הארציות", אלא ב"תכונותיו העיקריות", הבחנה אריסטוטלית משהו שתמיד בלבלה אותי. אני לא יודע איך הקתולים חיים עם זה, אבל אי קבלת האמת של הטרנסובסטטציה היא מינות (והיא נחשבת למינות גם בקרב הלותרנים). וכל זה נשען, אני מניח, על אמרתו הידועה של טרטוליאנוס, CREDO PROPTER ABSURDUS EST, היינו, "אני מאמין מפני שזה אבסורדי". מצד שני, יש קהל גדול של יהודים שמאמין שאם הם ישחטו תרנגולת לאחר טקס מתאים בערב יום כיפור, עוונותיהם יעברו אל העוף. ובזמן שהמקדש היה קיים, עשו את אותו הטריק עם עז. נו, לפחות בהקשר הזה, הנצרות היא בתה של היהדות... |
|
||||
|
||||
הנצרות היא בתה של היהדות, נקודה. היא החלה כזרם, שכנראה נבע מן האיסיים. |
|
||||
|
||||
ההתחלה מן האיסיים נתונה בויכוח, ויכוח עז אפילו, אבל אין לי בעיה עם התזה המרכזית שלך - אך יש לזכור שהנצרות מכילה חלקים אליליים בעליל. |
|
||||
|
||||
אשמח לקרוא את תשובתך על סעיף 5 בתגובתי (מיום שלישי) על מאמרך. יאיר. |
|
||||
|
||||
ודאי, כיון שהיא הפכה למיסיונרית, נאלצה הנצרות לקבל עליה כל מיני סממנים אליליים, על מנת להמיר את האוכלוסיה האלילית ביתר זריזות. ובכלל, המיתולוגיה שלהם לוקחת הרבה מן המיתולוגיות האליליות של התקופה. אבל אל לך לשכוח שכך נהגה גם היהדות - כל הרעיון הזה של עולם הבא וגיהנום, נראה לי שמקורו מעט זרטוסטריאני. ובכלל, קריאה תמה של בראשית מראה סממנים אליליים היכנשהו בתחילת התרבות העברית, ולא משנה כמה פרשני מקרא יתרצו אחרת. |
|
||||
|
||||
אמנם למדנו בתיכון כי חלק מדברי הנבואה (ובפרט של ישעיהו כמדומני) באו כאנטיתזה להשפעות שחדרו ליהדות מתפיסות פרסיות. ''יוצר אור ובורא חושך'' בא לשלול התפיסה הפרסית של אל האור והטוב הנלחם ברשע - לאמור - אלוהים מושל בכל - טוב ורע, אור וחושך. |
|
||||
|
||||
הנצרות היא עבודת אלילים עם סממנים יהודים. גם היהדות דהיום מתקרבת לכך (סגידה לתמונות של צדיקים, לדוגמא). מבחינות של כרונולוגיה וסיבתיות אינני בטוח שאתה צודק. היהדות הפכה לעבודת אלילים משום שטבעו של האדם הפשוט מקשה עליו לקבל דת טרנסצנדנטלית. הוא זקוק למשהו מוחשי. היהדות היא דת טרנסצנדנטלית שקלטה סממנים פגאניים עם השנים. הנצרות היא דת פגאנית שקלטה רעיונות יהודיים. התוצאה, בסופו של דבר, היא די דומה. נראה שמבחינת האסתטיקה וההתאמה לעולם המודרני, הנצרות הפרוטסטנטית היא הנוחה ביותר. |
|
||||
|
||||
בפרט כאשר מקורות יודעי דבר מוסרים שהפרסום קרוב |
|
||||
|
||||
"היהדות דהיום"? חושבני שלא. "היהודים דהיום" - או לפחות רבים מהם - בהחלט כן. אולם הסגידה לתמונות של צדיקים איננה "יהדות" (למעשה, היא כמעט גובלת באיסור "לא תעשה לך פסל"). המקרים המעניינים יותר, אם כבר, הם מנהג הכפרות (למרות שבהחלט ניתן לבצע אותו ללא בעלי-חיים) או העניין הזה עם מזוזות. נישוק מזוזות איננו חלק מה"יהדות". קביעת מזוזות - כן חלק מה"יהדות". השאלה שאינני יודע את התשובה לה היא האם ה*אמונה* שקביעת מזוזה כשרה מגנה על יושבי הבית היא מרכיב ב"יהדות". |
|
||||
|
||||
עד כמה שרבים יתנגדו, אין מנוס מהתפתחותן ושינויין של דתות. על איזו יהדות אתה מדבר? איך תגדיר את היהדות אם לא לפי המאמינים שלה והעקרונות שהם מקיימים? אתה יכול לדבר על היהדות כשהיתה בעבר, אבל לומר בצורה שרירותית ש"זו כן יהדות, וזו לא" בגלל שזו יותר או פחות דומה לדמות הקודמת שלה, זה פלטוניזם שאין לו מקום. |
|
||||
|
||||
אולי חסרה כאן ההבחנה בין רב לבין מקובל העוסק בתורת הנסתר והמיסטיקה היהודית על גווניה. הרב איפרגן ה"רנטגן" למשל? לא כל רב הוא מקובל. ואני גם בספק אם כל מקובל הוא רב. מקובל על רובכם? |
|
||||
|
||||
אמנם חיכיתי ששחר יעלה על זה, אבל ברור שזו ההבחנה המתבקשת. |
|
||||
|
||||
ברור שזו ההבחנה המתבקשת (וברור שעליתי על זה מהתחלה), ואין ספק בכלל שקבלה ורפואת אלילים הם בעלי מאפיינים זהים. אבל זהו ויכוח משעמם. הטענה המעניינת יותר שניסית לטעון היא שאין הבדל בין רב לרופא אליל משום שסמכות שניהם נובעת מהנחות שאינן תקפות, מי במישרין ומי בעקיפין. בגלל זה התייחסתי קודם לעובדיה יוסף ולא לכדורי, לדוגמא. |
|
||||
|
||||
יש להבחין הבחנה נוספת: ישנם סוגים שונים של לימוד קבלה. ישנה הקבלה המוקדמת של ראשוני המקובלים במאות ה- 12 עד ה- 15 (רמב"ן, ראב"ד, ר' אברהם אבולעפיה, ר' יוסף ג'יקטיליא ועוד). ישנה הקבלה שלפני האר"י (ר' יצחק אשכנזי) כלומר קבלת הרמ"ק (ר' משה קורדוברו). ישנה קבלת האר"י וממשיכיו (הרש"ש למשל) וישנן קבלות שהסתמכו על האר"י אך יצרו יצירה חדשה (למשל הרמח"ל והגר"א). הבחנות אלו לא מוכרות בציבור שתופס את הקבלה כיצירה אחת, בעיקר בגלל הפרסום התקשורתי שמקבלים מקובלים מסוימים (שמתעסקים בעיקר בקבלת האר"י והרש"ש), בעוד שעל מקובלים אחרים (העוסקים בקבלות אחרות) אין אנו שומעים כיון שהם אינם "מקבלי קהל" ומחלקי ברכות (וכנראה גם לא מעונינים בפרסום). |
|
||||
|
||||
ציינת שיש שני סוגים - ולא סיפרת מה בעצם ההבדלים ביניהם. |
|
||||
|
||||
ישנם יותר משני סוגים בקבלה. ההבדלים בין הגישות בקבלה: 1. נושא ההתעסקות: ישנם קבלות שעסקו בצורת בריאת העולם ("מעשה בראשית"). ישנם שעסקו בסופו של העולם ("מעשה מרכבה") כלומר תקופת המשיח או תחית המתים. ישנם קבלות שעוסקות בקשר עם אלוהים (הקבלה הנבואית של ר' אברהם אבולעפיה) וישנם שעוסקות בכוונות המצוות, ועוד ועוד. 2. סגנון הקבלה: ישנם קבלות הכתובות בצורה פילוסופית ומסודרת (כמו הרמ"ק וחלק מכתבי הרמח"ל) וישנם קבלות שהן כתובות בצורה "מבולגנת" וסיפורית (מיתוס), מה שנותן יותר מקום לפרשנות. 3. השפעות חיצוניות: ישנן קבלות שהושפעו ממקורות חיצונים (בעיקר הקבלה המוקדמת), ישנן שהן מקוריות לחלוטין (קבלת האר"י למשל). 4. המקובלים: המקובלים כתבו בתקופות שונות, מלווים בארועים שונים (גירוש ספרד לעומת תור הזהב, או צפת בארץ ישראל לעומת תקופת מסעי הצלב בארופה). המקובלים עסקו בעיסוקים שונים, היו שהקדישו את כל כולם רק לקבלה, היו שהתעסקו במקצועות אחרים ביהדות (כמו הלכה) והיו שעסקו גם בעבודות אחרות (הרמח"ל היה מלטש עדשות, הרמב"ן כתב פירוש על התורה, האר"י התעסק רק בקבלה). 5. מקור הקבלה: היו מקובלים שטענו שקיבלו את דבריהם מרבותיהם והיו מקובלים שטענו שקיבלו ממגיד (כלומר מלאך או ישות רוחנית). 6. היחס לפילוסופיה: היו מקובלים שלא ראו סתירה בין הקבלה לפילוסופיה (הרמ"א למשל) והיו שנלחמו בפלוסופיה (המהר"ל למשל). כל ההבדלים הללו ועוד יצרו סוגים שונים של קבלה. |
|
||||
|
||||
בצירוף "רופא אליל", פירושה של המילה "אליל" אינו "אלוהים" אלא "שקר". המקור אצל איוב, המעליב את חבריו: "רופאי אליל כולכם". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |