|
א. לא כל חברה של בני אדם היא דווקא "לאום". יש גם התארגנויות אחרות, כגון "עדה", "שבט", " תרבות", מפלגה וכו'. המונח "לאום" בתקופתנו, במיוחד לפי התפיסה המערבית, שהיא גם תפיסת ארגון האומות המאוחדות, מכוון להתארגנות של האזרחים במדינתם. לפי תפיסה זו היהודים שהם אזרחי ארצות הברית, למשל, הם חלק מן הלאום האמריקני, ויהודי צרפת הם חלק מן הלאום הצרפתי. אגב, כך בדיוק ענו רבני צרפת לנפוליון כששאל אותם שאלה זו. חלק ניכר מן היהודים יסרבו להגדיר את עצמם בתור בני "הלאום היהודי" וקשה להתווכח איתם על כך. ההזדהות עם הלאום צריכה להיות שלמה, וזוהי הזדהות נפשית והכרתית, כולל הרצון להוסיף ולהיות בן הלאום. זה אינו הקשר האתני, או הביולוגי, שעם כל חשיבותו, הוא אינו זהה בהכרח לקשר הלאומי. זה גם אינו הקשר הדתי, שיכול להיות קיים בין בני לאומים שונים. בעולם המודרני אמנם יכול אדם שיהיו לו שתי אזרחויות, אבל לא שמעתי על אדם שהוא בן לשני לאומים. סביר שיהודים בארצות הברית יוכלו להבהיר מהו הקשר הלאומי שלהם למדינתם ומהו הקשר ה-??? שלהם לחברה היהודית. מוטב שהקשרים האלה לא יכונו באותו השם. אי בהירות במשמעות המונח שמשתמשים בו לא הועילה אף פעם אלא לטשטוש נוסף. ב. מכיוון שההנחה שלך התבדתה. אין שום חשיבות לשאלה ב' שלך. ג.-ד. אני לא המצאתי את השימוש במונח העתיק "לאום" (לאום מלאום יאמץ,.. לאומים יהגו ריק) לצרכים המודרניים של העולם שלנו. אם תסעי לארצות הברית ותבקשי ויזה, יוחתם הדרכון שלך בחותמת: nationality – ISRL בלי שום היסוסים. ככה משייכים אותך ללאום הישראלי והשאלה אם את יהודיה או לא אינה נוגעת לעניין הגדרת הלאום כפי שרואים אותו. אגב, לא מקרה הוא שבמגילת העצמאות מובטח שלא תהיה אפליה מטעמי דת, גזע ומין, אבל לא הוזכרה בו אפליה מטעמי לאום – כי לפי תפיסת האומות המאוחדות, שההכרזה התאמצה להיות נאמנה לה, כל אזרחי המדינה המוכרזת ("המדינה היהודית" לפי ניסוח האו"ם) שייכים ללאום החדש המכריז על עצמאותו, ומכיוון ששם המדינה הוכרז כ"ישראל" - הלאום הוא ישראלי. ה. אין ספק שבני העם היהודי (עם? עדה? עדה דתית? מילאט?) זכאים לשמור על קיומו ככל שירצו. אבל אין הם צריכים לפגוע על ידי רצונם זה בעקרונות הדמוקרטיים שעיקרם – שוויון בזכויות ובחובות של בני האדם החיים איתם באותה החברה. בין שהם חושבים את האחרים ל"יהודים" בין שחושבים אותם ל"לא יהודים". על זה נאה לומר: ירצו – ישמרו, לא ירצו – לא ישמרו.
|
|