בתשובה להאייל האלמוני, 30/10/03 15:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוב, זו לא הקרבה (כי הוא לא יפוטר). ויש הבדל למשקל של ביקורת כשרמטכ''ל אומר אותה (מאחר והוא נתפס כסמכות מקצועית א-פוליטית) מול משקל של ביקורת שמושמעת ע''י ח''כ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני מי בדיוק? הציבור? הרי דעתו לא נחשבת על פי התיאוריה הבלבניסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום הציבור? מי הזכיר את הציבור? מדובר במשחק פנימי בין הפוליטיקאים: פוליטיקאי משתלב שרוצה לנגח את מופז ישתמש בדבריו של יעלון כ"חוות דעת מקצועית אובייקטיבית". דרך אגב, זה כבר קרה: בפועל, לא רק ששרון לא עושה כלום ליעלון, הוא משתמש בדברי הרמטכ"ל כדי להגיע ל"פשרה" בין הדרך שמציע הרמטכ"ל לדרכו של מופז, ומציע לתת יותר הקלות לאוכלוסיה ביש"ע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא ענית לי - בעיני מי זה "נחשב" יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני הפוליטיקאים עצמם: אם שרון היה מבקר בעצמו את השר, זה היה נראה כמו השתלחות של הרה"מ בשר, ונותן פתח ל"ניצים" הבדלנים בליכוד לתקוף את הרה"מ (כמו מיקי איתן ועוזי לנדאו), שנותן יותר הקלות וגורם למפגעים להיכנס לישראל, ובכך לטרפד את המהלך. מאחר והדבר נעשה בצורה בה הרה"מ מגיע כמפשר הגדול בין שני הניצים, נחסמה דרך זו (לפחות לעכשיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע משנה העובדה ש-"זה היה נראה כמו השתלחות של הרה"מ בשר"? הרי כל הפוליטיקאים יודעים שבעצם זו לא השתלחות, או, לחלופין, שגם עכשיו יש השתלחות אבל דרך יעלון. כיצד בדיוק "מטרפדים" תהליך בצורה בלבניסטית? הרי אם התהליך מטורפד, מראש רצו לטרפד אותו. כלומר - מכיוון שהבלבניזם מניח שהתוצאה אליה הגיעו היא התוצאה הרצויה, הרי שאם התהליך מטורפד, אי אפשר להגיד על אף פוליטקאי למעשה שהוא פעל נגד טירפודו (כי זה יציג אותו כמישהו ש-"טעה" במהלכיו). מדוע ה-"ניצים" בליכוד צריכים "פתח" כדי לתקוף את רה"מ? בעיני מי בדיוק הם צריכים את ה-"פתח" הזה ומה מונע מהם לתקוף אותו עכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין "השתלחות", אלא משחק פוליטי. השתלחות הוא מושג שלקוח מלקסיקון פוליטי, כשפוליטיקאי מנסה לתאר עשייה כלשהי באופן שלילי. המהלך שבוצע כאן הוא פשוט: הכל מופעל ע"י לחצים ומנופים, גם בין הפוליטיקאים לבין עצמם. אין זה משנה כלל שבהרבה מקרים הם יכולים להבין היטב את המניעים שמאחורי מעשה מסויים. אם הוא מבוצע כהלכה, קשה להתנגד לו: ראש הממשלה לא תקף כאן את שר הביטחון ישירות. זה היה מזמין לחץ, מאחר ויש כאן אדם "שנכנע ללחצים ותכתיבים חיצוניים מול חוות הדעת המקצועית של שר הביטחון". לעומת זאת, עכשיו הוא הגיע כ"אדם שקול המאזין לשתי חוות דעת שקולות ומקצועיות באותה מידה ןבןחר בדרך ביניים", ובכך מסיר מעצמו אפשרות להתקפות ולחץ ע"י בדלנים ושליחיהם (שתדלנים, לוביסטים, חברי מרכז ובעלי השפעה כזו או אחרת) המתנגדים למהלך. לגבי בלבניזם והנחותיו: בלבניזם לא מניח שהתוצאה שהגיעו אליה היא התוצאה הרצויה. זו שטות. בלבניזם רק מוציא את השימוש במונח "טעות פוליטית". בלבניזם בהחלט מגיע לעיתים למסקנות שפוליטיקאי מסויים לא הצליח לבצע תוכנית בשל התערבות של פוליטיקאי אחר (אם להתייחס לדוגמה שנטחנה עד דק באתר: התהליכים המקבילים של רבין ופרס להשגת הסכם עם גורמים פלסטיניים שונים ומנוגדים, ולבסוף, ההסכם שיזם פרס היה זה שנחתם). הרעיון הוא לזהות מי פועל להשגת מה, והאם זה עובד לו. מאחר ובהחלט יכול להיות שיותר מאחד בוחש בקלחת, זה בהחלט מקשה על יכולת הניתוח, אולם לאחר שכבר זוהו האינטרסים של מס' שחקני מפתח, אפשר לבדוק כיצד המאבק עובד באופן טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין. על פי התסריט שאתה מציג (בהנחה שהבנתי אותו) - הבה נניח וראש הממשלה מנסה עכשיו להתמודד עם טיעון על פיו הוא נכנע ללחצים ומסביר שבעצם הוא "כ"אדם שקול המאזין לשתי חוות דעת שקולות ומקצועיות באותה מידה ןבןחר בדרך ביניים". הרי הלוחץ הוא גם פוליטיקאי, שמבין את כל המשחק הזה, ולכן הטיעון הזה לא תקף מולו (הוא יודע שבעצם הכל מטרה של שרון). יותר מכך - שרון יודע שהפוליטקאים יודעים שבעצם הוא תקף את שר הבטחון, גם אם לא ישירות. אז מה זה נתן לו? מול מי הוא מנסה להציג את החזות של "אדם שקול"? הרי כל הפוליטקאים יודעים את האמת (בטח אם אתה יודע אותה). לגבי ההנחה שלי שבלבניזם מסיק שתוצאה שהגיעו אליה היא הרצויה - התבססתי על תגובה 142145 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנושא שכל כך מטריד אותך (אבל בניסוח קצת שונה): קודם כל, לחלק אליו מתייחס ירדן ניר: איני סבור כי ה"הצגה" מכוונת כלפי הציבור, מאחר ולציבור השפעה מזערית בחיי היום יום על המהלכים הפוליטיים. היא בהחלט מכוונת לסתימת פיות והצרת צעדיהם של פוליטיקאים יריבים. זה ממש לא חשוב שפוליטיקאים ושתדלנים מבינים ברמה כזו או אחרת את הכוונות של מעשיו - הם וקבוצות הלחץ הקשורות אליהם (כמו אלו שציינתי קודם - שדולות, לוביסטים, אנשי עסקים וכיו"ב) אינם יכולים לנגח אותו על כך ולכופף אותו בלחץ נגדי. ולחץ נגדי במקרה הזה הוא פשוט: דווקא שרון, שטוען בחום עכשיו בעד הגדר כמגן, פתאום דוגל בפתיחות והקלות? הרי זה ישמוט את הקרקע מתחת לטיעוניו לגבי הנחיצות בגדר, וכל פוליטיקאי מתחיל יתפוס את זה, וגם פוליטיקאים לא כל כך מתחילים (כמו בוש שבכל הזדמנות לוחץ שצריך להפסיק עם הגדר). הוא חייב להימנע, אם כן, מליזום דברים כאלה בעצמו, ומכאן חייב להיתלות בדברי הרמטכ"ל כדי לעקוף את מופז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אינני מבין עדיין (או שאני פשוט מסביר את עצמי בצורה גרועה). אשמח אם תסביר לי עוד פעם (אין ציניות פה). לפי הבנתי, תגובת הנגד של שרון לניגוח, על פי התיאוריה שלך, תהיה "אבל זה לא אני! אני רק נעניתי לעמדת הרמטכ"ל ופישרתי בינה לבין עמדת שר הבטחון!". אבל כל פוליטקאי אמור לדעת שבעצם זה **כן** הוא, כיוון שהרמטכ"ל פעל כשליח שלו בהתבטאויות שלו. ולכן, טיעון הנגד הזה לא תקף, ושרון לא יכול להשתמש בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מטריד, כנראה הנקודה קשה להעברה. הבנתי את שאלתך, ולדעתי יש לך טעות בנקודה אחת: זה לא שרון שיזם את המהלך. זה באמת יעלון שיזם אותו (שים לב לתגובה 178418 שלי - המהלך הוא קריאה של יעלון). שרון רק מנצל את העובדה שיש לו רמטכ"ל "משלו" כדי לקדם את האג'נדה שלו על פני זאת של מופז. זה לא שונה מיחסי עבודה מקצועיים בכל corporate, שם אינך יכול לפעול לקדם פרוייקט שלך על פני פרוייקט אחר, ששניהם מתחרים על אותו משאב, עד שאתה לא מקבל מידע פורמלי "מבפנים" לגבי זמינות המשאב או מה יהיה לו קל יותר לבצע (וה"בפנים", במקרה זה, הוא הרמטכ"ל). אפשר להגיד בעצם, שרואים מכאן שעיקר המאבק הפוליטי, שבנוי מלחצים ולחצים נגדיים, הדלפות וכד', הוא ההשתלטות על מוקדי כוח. מהרגע שיש לך "אנשי שלומך" בנקודות מפתח, החיים נעשים פשוטים יותר: אתה יכול להרשות לעצמך אפילו למנות שר בכיר שאינו לטעמך (מאילוצים קואליצוניים או פנים מפלגתיים - שוב כחלק ממאבקי המינויים) אם יש לך מס' אנשים אחרים בתפקידי מפתח שינטרלו אותו (או לפחות ייזמו מהלכים להצרת צעדיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית מהותית לטיעון של האלמוני (ושלי). בתגובה קודמת נתת הסבר: "זה היה מזמין לחץ, מאחר ויש כאן אדם 'שנכנע ללחצים ותכתיבים חיצוניים מול חוות הדעת המקצועית של שר הביטחון"'. המשפט במרכאות הפנימיים, הרי הוא לא משפט ששייך לפוליטיקה האמיתית, אלא לדעת הקהל הלא-פוליטי. מה הוא עושה שם? מה אכפת לפוליטיקאים מנימוק כזה? לי נראה שדעת הקהל לא מכתיבה את מעשי הפוליטיקאים, אבל היא כן מגדירה "גבולות גזרה" למה הם יכולים לעשות, מה נחשב אמצעי סביר להגשמת המטרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מדובר בעשייה פוליטית בשני מישורים: האחד, בדרג הפוליטי עצמו - סתימת פיות למתנגדים בעלי ההכרה הפוליטית. האחר, קריצה לעיצוב אותו קהל משפיע של בעלי הון, לוביסטים ופונקציונרים, שאינם מדברים בהכרח באותה שפה פוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ממש מושג כיצד הצלחת להגיע מתגובה 142145 למסקנה הנ"ל. אם כבר, כתבתי במקום אחר שההנחה שהתוצאה *הצפוייה*, ולא בהכרח זו שקרתה בפועל, היא הרצויה. להניח שהתוצאה שהגיעו אליה היא בהכרח הרצויה מוביל כמעט אוטומטית לסתירה - שני פוליטיקאים שרוצים דברים הפוכים למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אבל בפעמים מספר בהן תקפת את ספרה של ברברה טוכמן הסברת שזה (לא) חוכמה בדיעבד. כלומר, באותה תגובה על קנדי והפלישה למפרץ החזירים, אתה מנסה להראות שניתן היה לצפות שהפלישה תכשל, ועל בסיס זה מסביר שקנדי בעצם רצה שהפלישה תכשל. אבל אתה חכם בדיעבד, ויודע שהפלישה נכשלה ולכן מחפש סיבות לתוצאה זו. אחרי שהפלישה נכשלה, קל מאוד למצוא אותן. מכאן אותה טאוטלוגיה - התוצאה היא מה שהפוליטקאי רצה שהיא תהיה. או, במלים אחרות - האם קיימת סיטואציה בה תקבל את העובדה שקנדי רצה שהפלישה תצליח אבל נכשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, תמיד אני חכם בדיעבד. ראה למשל תגובה 169536 פעם חשבתי שאפשר לצפות מראש התנהגות של פוליטיקאים, אבל חזרתי בי מטענה זו - ההתנהגות האנושית היא מורכבת מדי מכדי לאפשר תחזית במסגרת הכלים העומדים לרשותנו, וחשיבה כזו גם מובילה לדוגמטיות לדעתי. אחד דובי קננגיסר טען שם שתיאוריות שכאלו חסרות ערך ואני חלוק עליו עד היום. את טוכמן תקפתי רק פעם אחת על חוכמה בדיעבד בתגובה 39676 מתוך 20 התייחסויות שלי אליה, והאמת - לא אחד מהרגעים המוצלחים שלי - תגובה 45918 משקפת הרבה יותר את מה שאני חושב. שנית, באותה מידה שקנדי, לדעתי, רצה שהפלישה תיכשל, פוליטיקאים אמריקאים אחרים רצו שהפלישה תצליח - אלן דאלס למשל, שתמך בפלישה למפרץ טרינידד ולא למפרץ החזירים. אז דאלס, לשיטתי, רצה שהפלישה תצליח, אבל נכשל - קנדי, כראש המדינה, התנה את קיום הפלישה בהעברתה ממפרץ טרינידד למפרץ החזירים. האם קל מאד למצוא סיבות לכישלון? אולי, האם זה משנה? לדעתי לא - במקרה הספציפי שלנו קנדי נקט לשיטתי בצעד אקטיבי כדי להכשיל את הפלישה. ההסבר שלי הוא שהוא עשה כן כדי להכשיל את הפלישה. אם יש לך הסבר אחר - אתה מוזמן להציע אותו ונדון בו, ומי יודע - אולי אקבל את דעתך. האם קיימת סיטואציה בה אקבל את העובדה שקנדי רצה שהפלישה תצליח אבל נכשל? שוב - אני לא רואה סיבה שלא - אתה, שוב, מוזמן להציע כזו ונבחן אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי קנדי רצה שהפלישה תצליח וחשב שדווקא ממפרץ החזירים היא תצליח ולא ממפרץ טרינידד? אולי גם אם הפלישה היתה מתבצעת ממפרץ טרינידד היא היתה נכשלת? ביום השלישי של קרב גטיסברג בחר לי לתקוף באופן ישיר את הרכס עליו היו ערוכים כוחות הצפון וספג תבוסה נחרצת. מדובר באחד המצביאים המוכשרים בהיסטוריה. יתר על כן, אחד מסגניו, לונגסטריט אם אני זוכר נכון, ייעץ לו כנגד זאת. האם לי רצה להפסיד בקרב? בקרב אחר במלחמת האזרחים תקף צבא הצפון, תחת פיקודו של ברנסייד, את פרדריקסבורג בצורה הגרועה ביותר האפשרית, כנראה, והוביל לאחת התבוסות הקשות ביותר לצפון במלחמה. האם גם הוא "רצה להכשל"? עד היום יש אנשים הטוענים שהעובדה שהיטלר לא תקף את הכוחות הבריטיים בדנקירק היתה טעות, או שנבעה מכך שהוא לא היה מעוניין במלחמה עם הבריטים. אחרים (פולר, לדוגמה), אומרים שדנקירק היתה מכשול טנקים אחד ענק והצבא הגרמני היה מובס שם שוק על ירך אם הוא היה מנסה לעשות זאת. כנראה שניתוח צבאי של שטח (כמו לדוגמה היכן עדיף לפלוש לקובה) אינו פשוט כל כך כפי שהוא נראה. בדיעבד אנו יכולים להגיד שלי וברנסייד טעו (אלא אם כן אתה טוען שהם רצו להפסיד בקרבות). כנראה שהם שיקללו לא נכון אלמנטים מסוימים בצבאם, וניתחו את פעולת היריב בצורה מוטעה גם כן. לי סמך יותר מדי על האיכות האישית של חייליו ועל העובדה שהוא הגיע עם רקורד נצחונות מרשים, מה שאמור היה לתת לו יתרון פסיכולוגי ניכר, ולשבור את ההגנה על הרכס. כמו כן הוא לא נתן משקל גדול מספיק לכך שג'ב סטיוארט, מפקד הפרשים עליו הוא תמיד סמך לשם מודיעין, לא הגיע לשדה הקרב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברת הפלישה למפרץ החזירים הרעה את סיכוייה להצליח - במפרץ החזירים, בניגוד לשמו, לא היו חזירים אלא תנינים. קנדי גם הורה לא לספק חיפוי אווירי לכוחות הפולשים. ובנוסף, במקרה של כישלון, ממפרץ טרינידד היה ניתן להגיע בקלות לשטחים הרריים שיכלו לאפשר התארגנות מחדש וחבירה לגורמים שהתנגדו לקסטרו. ממפרץ החזירים - לא. קנדי גם התייעץ עם אלן דאלס וריצ'רד ביסל, שניהם תמכו בפלישה ממפרץ טרינידד, ולמרות זאת קנדי התנה את קיום הפלישה בהעברתה למפרץ החזירים. אבל, כמו שאמרתי, אני פתוח להסברים קונקרטיים אחרים מדוע קנדי יחשוב שעדיפה פלישה ממפרץ החזירים על פלישה ממפרץ טרינידד (כמו גם מניעת סיוע אווירי). אשר לשאר התגובה - אני בהחלט לא פוסל את ההסברים שאתה מציע. אין לי מספיק ידע על הארועים הספציפיים הללו כדי לחוות דעה. האם אתה פוסל את ההסברים שהצעת ("לי רצה להכשיל מדיניות כלשהי") אפריורית? אם כן, הרי שייתכן שאתה מכשיל את הניתוח של עצמך, שכן אתה מוותר מראש על הסבר מסויים, שייתכן שזה מה שקרה במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר *רק* במשחק פנימי בין הפוליטיקאים, למה הם בכלל מתבטאים בתקשורת? למה הם משתמשים בכסות האידיאולוגית? יותר יעיל לנהל הכל בישיבות סגורות, תוך שימוש במונחים האמיתיים של הפוליטיקה המעשית. אני חושב שהבלבניזם חייב להניח כי למשחק הפוליטי יש "נקודות עיגון" בדעת הקהל. "דעת הקהל" היא גם הציבור כולו, שבסופו של דבר אתה רוצה שליטה מסוימת על הצבעתו (נזהרתי לא לכתוב "אתה רוצה שיצביע בשבילך"...), ואתה רוצה שהוא לפחות יחשוב שהוא מבין את השיטה, כדי למנוע נטיות אנרכיסטיות או מהפכניות; גם, נניח מרכזי המפלגות; וגם, אולי, הכנסת, אם רבים מחבריה אינם מבינים, או מבינים פחות, את המשחק הפוליטי האמיתי (אני מתכוון לכך שאיני בטוח איפה עובר הקו, או עד כמה תלולה הסקאלה, בין פוליטיקאים ללא-פוליטיקאים; ואולי אפילו בכנסת לא כולם "כאלה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שברמה של הכנסת כולם די משופשפים (למעט, נניח, קוריוז או שניים שצירוף מקרים מוזר יכול להנפיק). בהחלט יש מקום להתחשב בדעת קהל כשמדובר בבחירות ויש רצון לעצב אותה, אבל במקרה דנן זה רחוק מלהיות כך. לכל היותר מדובר בהשפעה על מרכזי המפלגות, והרצון של שרון שלא ליצור סיטואציה בה הוא מצטייר כסמן השמאלי ומופז כימני, מה שיחזק יותר את מופז במרכז הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וההמשך של הפרשה: מכאן מסתמן כי ייתכן ופומביות העניין כוונה גם כלפי הפיקוד הבכיר בצה"ל, ולמנוע התנגדות מצד אלוף כזה או אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |