|
||||
|
||||
ברגעים אלה שבהם אני כותב את הדברים, עדיין אין פרטים על הנפגעים בנצרים, אבל ברור לי לגמרי שמדובר בחיילים. בתחילה נאמר שנפגעו שלושה אזרחים ישראלים. כמי שחווה כארבעים דקות של דאגה לפני ימים מספר, אני יודע ש "אזרחים ישראליים" ללא פרטים מזהים אחרים הם חיילים. אחר כך נאמר: "שתי אזרחיות ואזרח", וה"אזרחיות" גרמו לי לחשוב שאולי מדובר במתיישבים. אבל אחר כך בערוץ 2 הופיע אחד מהכתבים הצבאיים של "הארץ" (שעליהם אמרתי בתגובה ישנה שלי שנראה שהם מתחרים זה בזה ברמת הטפשות), והתחיל לספר לנו על כך שבנצרים יש מפקדת גדוד וגם פלט: "מי ישמור על השומרים ?" התנהגות התקשורת בנקודה זו ממש חסרת אחריות. ואולי לא צריך בכלל לדווח על פיגועים כאלה עד שנמסרות ההודעות למשפחות. שום דבר לא יברח. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בשביל זה באתי: כפי שאמרת, זאת הפעם השנייה בימים האחרונים שחיילים נפגעים (ונהרגים...) בהתקפה1, ובתחילה מדווחים על אזרחים. בשני המקרים, "הותר לפרסום", מספר שעות לאחר-מכן, שמדובר בחיילים. זכור לי במעומעם שפעם זה היה הפוך - כמעט תמיד היה ברור כבר מתחילת סיקור האירוע (כ)שמדובר בחיילים ולא באזרחים, ולא הוטל (או לא כובד) צו איסור פרסום על היותם חיילים. האם מדובר פשוט במימוש חדש של חוק ישן (או משהו דומה), או שלמישהו יש אינטרס שהציבור יחשוב שמדובר באזרחים? 1 לא חשוב כרגע המינוח. |
|
||||
|
||||
הסיבות לשימוש במונח "אזרחים" ברור. יש המון משפחות דואגות של חיילים שילדי רובן בריאים ושלמים, ורוצים שלא יתקבל רושם שמדובר בחיילים כדי להסיר את הדאגה הזאת. אבל, לדעתי, הטכניקה הזאת הפכה לבלתי רלוונטית. הפעם הראשונה שבה נתקלתי בשימוש במילה "אזרחים" היה בתקרית הרצח הראשונה במחסום, ולמרות שזו הייתה פעם ראשונה, מיד הבנתי שמדובר בחיילים, במיוחד בגלל שפליטות הפה והרמזים של העיתונאים הובילו למסקנה הזאת באופן חד משמעי. אני זוכר, בתקרית המחסום את רון בן ישי מדבר על איזה מבנה ארעי (נדמה לי "שקובית") שבה לנו "האזרחים". היה ברור לגמרי שסתם אזרחים לא היה להם מה לעשות שם בנסיבות האלה. אני חוזר ואומר: לדעתי לא צריך לדווח כלל, לפני שהגיעו ההודעות המרות למשפחות. אין אנו מרויחים דבר מדיווח מהיר. |
|
||||
|
||||
בשבע בבוקר ב"בוקר טוב ישראל" בגל"צ, עולה לשידור אילן אוסטפלד, הכתב הצבאי, כדי לעדכן על פרטיי הפיגוע ובין היתר אומר: "המחבלים לא נכנסו אל תוך הישוב עצמו אלא אל מתחם מאובטח סמוך... המקום לא היה מאוכלס באופן מלא מכיוון שרבים השוהים בו בד"כ יצאו לבתיהם לחופשת לסוף השבוע". באותו זמן כבר ידעתי בוודאות, ממקורות אחרים, שמדובר בחיילים, אבל אני מניח שהמשפט הזה לא השאיר הרבה סימני שאלה, לגבי זהות ההרוגים, אצל מישהו מהמאזינים. אבל למה לבוא בטענות על חוסר אחריות דווקא לתקשורת (אני מניח/מהמר שהפרשן הצבאי עליו דיברת הוא אמיר אורן)? עשר דקות אחרי אוסטפלד, עולה לשידור הח"כ הביטחוניסט אהוד יתום, מהליכוד. תוך כדי השיחה עם מיכה פרידמן, הוא אמר משהו כמו: "הטרור פוגע בכל חלקה טובה, לא רק באמצעים של חיילים מול חיילים כמו שאולי אירע היום...". אגב, לפחות בכלי התקשורת אחריהם יוצא לי לעקוב, בניגוד למה שהוזכר כאן, הנוהג הוא להגיד "ישראלים" (ואח"כ: "הותר לפרסום: הישראלים הם חיילים"), ולא "אזרחים ישראלים". |
|
||||
|
||||
אני בקרתי את כל אלה שניסו לעקוף את הנוהג (או כנראה ההוראה) לא להודיע שמדובר בחיילים, והזכרתי רק את אלה שנתקלתי בהם. אם גם היו אחרים שאינם עיתונאים ואפילו פוליטיקאים אנשי ליכוד (מפלגה שהצבעתי עבורה רק פעם אחת בעבר לפני שנים רבות, כשייצגה את כל מחנה הימין), אזי הביקורת הזאת חלה גם עליהם. כמו כן הצעתי לא להודיע על פיגועים דומים, שבהם נהרגים חיילים כלל, לפני שמגיעות ההודעות למשפחות. כפי שציינתי לא קשה לנחש גם ללא הרמזים שמדובר בחיילים. חוץ מזה, באמת מדובר היה באמיר אורן שכל הופעתו ההיא שבה זרק את הרמזים האלה עשתה עליי רושם רע מאד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |