 |
|
 |
||
|
||||
 |
בניגוד לידידי שמעון, אני רואה בהסכם הזה ניצוץ חיובי. עם כל ההסתייגות הנכונה של דב אנשלוביץ (תגובה 175279) - ממשלת ישראל צריכה לאמץ את ההסכם, ולהצהיר כי היא מוכנה לחתום עליו, כפי שהוא ובלי שום שינוי לטובת אף אחד מהצדדים, כבר עכשיו. (זה, כמובן, בהנחה שתיאור ההסכם כפי שהופיע בתקשורת הוא מדוייק - שהרי איש מאיתנו לא קרא את ההסכם המלא...) עצם ההגעה להסכמה על מפות מפורטות וסופיות היא חשובה וראויה. אם ההסכמות הללו יכולות לעבור מרמת ה"ניסוי המחשבתי" אל הדרג המוסמך בלי לאבד שום התחייבות פלסטינית, דומני כי ניתן יהיה להכתיר את התהליך שאנחנו עוברים במדינה הזו כבר 30 ומשהו שנים בהצלחה. אם וכאשר ההסכם הזה יובא בפני הציבור, ולאחר שאקרא אותו ואגלה שהפרסומים היו מדוייקים, אני אישית אסמוך עליו את ידי ואפעל לקידומו, באמצעי הצנועים. אגב, מעריב מפרסם היום כתבה קטנה ומעניינת על זכות השיבה כפי שהבריטים מפעילים אותה (או יותר נכון, לא מפעילים אותה) כשזה נוגע להם: http://images.maariv.co.il/cache/ART556313.html |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך צריכה המפלגה לעשות (בהקשר הזה), ומה דעתך על מה שהמפלגה עושה (תמיכה של חברי כנסת בודדים, התעלמות של השרים ושאר הח"כים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנשלטת ברובה ע''י ''משתלבים'', תגנה את המהלך. מאחר והיא חייבת גם לקרוץ לשמאל, בשל המיצוב שלה, הגינוי לא יהיה על התוכן (כי הרי שלום והסכמים זה דבר רצוי), אלא על האופן שבו הוא בוצע, ולכן על תקפותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי חלוקת ע"ב, ההסכם הוא בדלני? ותומכיו (יאסר אבד רבו, נביל קסיס, סמיר רנטיסי, הישאם אבד א-ראזק, עבד אל-קאדר חוסייני, מוחמד חוראני, כדורה פארס, עמרם מצנע, יוסי ביילין, אברהם בורג, גיורא ענבר, דוד קמחי,אריה ארנון, נחמה רונן, רון פונדק, מנחם קליין, חיים אורון, עמוס עוז, שלמה ברום, שאול אריאלי ואבי שקד) הם כולם בדלנים? יש טעם לחפש ניתוחים בלבניסטים קודמים עליהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את כל הרשימה שציינת, וגם לא את מידת מעורבותם בהסכם, אבל רובם המכריע, ובוודאי שהבכירים שבהם, הם בדלנים לחלוטין, ולכן ההסכם בהכרח בדלני. אתה בהחלט יכול לבדוק אותי ע"י חיפוש. גם בלי להכיר את כולם (אלא רק את הבכירים וחלק מהזוטרים), אני חושב שיש לנו רשימה שהיא 100% בדלנית כאן (פלוס עוד שניים שלושה שאינם בהכרח פוליטיקאים, אבל הצטרפו בשביל הפוזה, כמו עמוס עוז), מאחר והזוטרים יותר אינם יכולים להוות משקל נגד אמיתי לשרשרת הבכירים הבדלנית, ולכן סביר שאלו בדלנים נוספים שצורפו כדי "להאריך את הרשימה", לתת להסכם קצת יותר תוקף ואולי לבצע חלק מהעבודה הטכנית של ניסוח ההסכם. דרך אגב: לעיתים, קיימת "חפרפרת" או "גיס חמישי". כלומר: פוליטיקאי בכיר (אחד או יותר, תלוי בגודל ובחשיבות הקבוצה), המצטרף לקבוצה שאינו שייך לה, רק כדי לפרוש ממנה ברגע המתאים, תוך ניסיון להוציא ממנה את הלגיטימציה (תראו, תראו, הם מתפוררים). הבכיר הזה חסר ברשימה שציינת: אמנון ליפקין שחק. כנראה המשתלב היחיד במהלך זה, והראשון שצפוי לערוק *אם* המהלך יתפוס תאוצה וידרש לקעקע אותו "מבפנים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסחי ההסכם הם בדלנים - "ולכן ההסכם בהכרח בדלני" ?! לא כך זה עובד. אם ההסכם יעבור, זו הוכחה שהוא בדלני; ואם הוא יכשל, ראיה ברורה שמנסחיו רצו שהוא יכשל, ומכאן שהוא משתלב. בקיצור (וכרגיל): נחכה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שתגובתך באה במסגרת התקפה על הקו, ולא "לתקן" אותי בבלבניזם. להלן הבהרה: בלבניזם עובד כך: אם אין לך מידע על נטיותיו וסיווגו של פוליטיקאי, עליך לבדוק את מעשיו, השפעתם, ולהסיק למה התכוון. אבל, אם יש לך כבר מידע עליו (ויש לי מידע עפ"י שיטת ניתוח זו), אתה יכול כבר לצפות שכל מה שיעשה יהיה בכיוון מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיימת כיום בעיה בתהליכים דמויי אוסלו, שבכל פעם שעלו, היה צורך בהרבה אש ודם לחסל אותם, כמו היוזמה הסעודית ויוזמת בוש (מפת הדרכים). כרגע התהליך הנוכחי מת סופית, ומייצרי תהליכים אלה הרגישו שיש למלא את הואקום. ''הסכם שווייץ'' נראה כמו אחד שעושה זאת, מחוץ למדינה, עם גושפנקא אירופאית, ומטרתו לייצר לחץ לכיוון בו מעוניינת האופוזיציה. מאחר והיא חסרת כוח מבית, הם בחרו לבצע זאת מבחוץ, שם הם נהנים מדלתות פתוחות כיום הן באירופה, הן באו''ם והן בארה''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין איך "עובד" הבלבניזם: אנחנו כבר יודעים1 שמנסחי ההסכם הם בדלנים, ולכן ברור1 שכל1 פעולותיהם יהיו כאלה. בפרט, ברור ש*המטרות* שההסכם בא לקדם, הן בדלניות. מכאן *לא* נובע שההסכם עצמו הוא הסכם בדלני - יתכן (למשל) שההסכם דווקא שלבני, וקידומו כעת (על-מנת שיתרסק ברעש גדול) הוא הפעילות הבדלנית שאנחנו מצפים לה מחבר הבדלנים שעומלים על הניסוח. (סאב-טקסט: אפילו הכרת הנפשות הפועלות אינה מאפשרת לסווג את התוצאות של מהלכים שהם מקדמים, כי תמיד יתכן שהם רוצים להכשל (ולכן תוצאת המהלך, אם יצליח, לא רצויה להם)). 1 נניח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה טוען שבדלן יכול להרחיק לכת עד לחתימת הסכם בנוסח משתלב, אבל מקרטע, כדי שיקרוס. אני לא פוסל אפשרות כזו בנסיבות מסוימות (למרות שלא נראה לי שזה לא המקרה כאן). איך שלא יהיה, הבהרת את עצמך היטב, ואתה אכן מבין איך העסק עובד. אשריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתכם אין משמעות ל"שינוי", אלא רק לאנשים ספציפיים בתוכה. אבל ממש לא אכפת לי משיטתכם. הרי מבחינתך כל ההסכם הזה הוא לא פוליטי, משום שאין שום אפשרות שהוא באמת ישפיע על משהו בפוליטיקה, לא? ולשאלתו של האלמוני: המפלגה במקרה זה לא צריכה לעשות שום דבר, אלא לתת לחבריה חופש הצבעה מצפוני. בדיוק בגלל זה יש גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל במפלגה: כי הם מייצגים גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל בציבור שהצביעו למפלגה. לא יהיה ראוי מצד המפלגה לקבוע עמדה אחת אחידה. אני סומך על החלוקה האידיאולוגית בתוך המפלגה שתנפק מתוכה מספיק תמיכה להסכם. אם יש איזשהו סיכוי ששרון יקבל את הסכם שוויץ (ואין), אני מניח שהימין של שינוי יישר איתו קו (גם אם מפלגתו של ראש הממשלה עצמו תתנגד למהלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכנס איתך לויכוח בלבניזם כאן, כי אין טעם, אבל בכל זאת שתי הבהרות לדברי, שנראה שלא הבנת: 1. לא דיברתי על שינוי אלא על "ראשי שינוי" (2-3 אנשים המוברגים בצמרת הסיעה), שיש להם כוח ויכולת השפעה על הצבעת כל הסיעה. 2. בוודאי שההסכם פוליטי, ויש לו אפשרות להשפיע. הוא נעשה ע"י פוליטיקאים בכירים, מתוך כוונה לקדם מהלך אלטרנטיבי לזה שמוביל ראש הממשלה הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר המשפטים תוקף, כמו שנחזה, את הדרך לקבלת ההסכם, ושלא כמו שנחזה, גם את ההסכם עצמו, וגם אישית את הפוליטיקאים שחתמו על ההסכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... נראה שלפיד לא ממש מתכוון לתת חופש הצבעה, ושינוי הופכת ממפלגת מרכז ללא קו מוצהר בנושא המדיני, למפלגת ימין נוספת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שמתקרב אליו, הופך להיות ב' שלו. מהליברלים, בשנות ה60ֿ, שהיו מפלגה גדולה שהצטרפה ל"גח"ל" כדי להפיל את הממשלה, וכיום אין מוצא את עקבותיה. מפלגת העבודה לא היתה רחוקה מזה בממשלת האחדות האחרונה, בראשות פואד. כעת היא מנסה נואשות לשקם את מה שהיה קרוי "אישיותה העצמאית". ועכשיו תורה של מפלגת הבורגנות הנקייה, שוחרת החופש. יאללה קדימה. רק מרצ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש, אפשר להגיד את אותו הדבר על העבודה (לא נעבור על רשימת כל המפלגות שהצטרפו לעבודה, נכון), ותמיד אפשר להגיד גם את ההפך (ישראל בעליה יצאה מהליכוד, התחיה בזמנו יצאה מהליכוד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל בעליה לא יצאה מהליכוד. בדיוק להיפך. (דוגמה נוספת למה שטענתי). ומלבד מפלגות שמלכתחילה יצאו ממנה (כמו רפ''י) קשה לזכור מפלגות בשיאן שנבלעו בעבודה בלי לצאת ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, צריך היה להיכתב "ישראל ביתנו" ולא "ישראל בעליה". נסה להיזכר ב: אחדות העבודה. הפועל הצעיר. פועלי ציון שמאל. ולאחרונה, מימ"ד והדרך השלישית ז"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אבל מתי פעם אחרונה קרה הדבר מאז קום המדינה? והדרך השלישית? אתה מתכוון לקהלני? הוא דווקא התמודד בפריימריס האחרונים בליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה אני קורא על זה לאחרונה: הליברלים היו בדרך למטה כשהם נאחזו בכנפי מעילו של בגין שהיה בדרך למעלה. אפילו זה לא עזר. בבחירות הראשונות אחרי האיחוד בין השתיים, המפלגה המאוחדת קיבלה פחות מנדטים משתי המפלגות ביחד בבחירות שלפניהן. מה שכן, למרות שהליברלים היו רק חצי מהליכוד בגודל, הם קיבלו יחס מצויין של מקומות ב-40 המקומות הראשונים ברשימה. משהו כמו 18 ל-22. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מיסטר שימון פרז אנד דה הונורבל ג'נטלמן יאזר ערפאת הגיעו בינם להסכם מפורט. הבעיה היא תוכן ההסכם המפורט. זהו שורש המחלוקת הפוליטית, והסיבה ששרון לא יכול לחתום על הסכם עם ערפאת, ויוסי ביילין כן. כלומר, לסמוך את ידך על הסכם רק בזכות היותו ''מפורט'' הינו אקט ריק. קודם תבחן את הפרטים והגבולות, ומשם תמשיך. אני סבור ששרון ונציגיו, ללא עיון מפורט במסמך, יודעים מה הוא מכיל, עקב זהותם של החותמים עליו, ולכן מגנים מיידית את המהלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסכם בין פרס וערפאת לא היה מפורט. הוא קבע שלבים ראשוניים, וקווים מאוד כלליים להמשך הדרך, שידונו בהם "בהמשך". זה רע. אפילו תוכנית חומש להורדת שכר הלימוד בחמישים אחוז לא הצלחנו ליישם, והיא קרסה אחרי שנתיים - אז הסכם מורכב שתלוי בכל כך הרבה גורמים? הסכם מפורט, על פי הקווים כפי שפורסמו בתקשורת, מקובל עלי. לא "רק בזכות היותו מפורט", אלא גם בזכות הפרטים, ותוך התניית תמיכתי בקריאת הפירוט הנ"ל כאשר יהיה זמין. התוכן הזה, הוא שמקובל עלי, עליו אני סומך את ידי, ואותו אני חושב שהמדינה צריכה לאמץ. זה ששרון לא יורק על הדעות שלי לא ממש מחדש לי כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אוסלו א' היה הצהרת כוונות, אבל הוליד ישירות את אוסלו ב' ב - 95, שהיה מפורט להפליא מבחינת תוואי גבול ולוחות זמנים. אני חושב שהיום מוסכם שהיה זה הסכם לא טוב, למרות היותו מפורט ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות שהזכרת את עמדתי, ולמען הסר ספק, אין לי בעיה אם תוכנו של "הסכם שוויץ", מה עוד שהוא אינו ידוע במדויק. (אישית, אני בעד הסכם עתידי במסגרת "הבנות קלינטון"). הבעיה מבחינתי היא שביילין ושות' משתפים פעולה עם מה שקרוי דוקטרינת "מלחמת העם". מדובר בשיטה שפותחה בברה"מ והיא כוללת אסטרטגיה וטקטיקה שבעזרתה יכולה קבוצה מהפכנית לערער את השלטון במדינה כלשהי ולהפילו בעזרת שילוב של מלחמת גרילה וטרור מחד גיסא והפעלת כלים מדיניים ותקשורתיים מאידך גיסא, שמסייעים בשלילת הלגיטימציה של השלטון הקיים. תיאור הדוקטורינה הזו, ההיסטוריה שהביאה את אש"ף לאמץ אותה, וניתוח היישום שלה בידי אשף במאמר מאת ד"ר יואל הופמן (די ארוך אבל שווה קריאה): http://www.jcpa.org/jl/vp503.htm |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בדל של ספק שכל אחד ואחד מהאנשים המעורבים ב''הסכם שוויץ'' מהצד הישראלי רוצים לערער ולהפיל את הממשלה בישראל, אבל לא את המשטר. לא ברור לי איך ההסכם הזה יכול לפגוע בישראל, פרט להחלפת הממשלה, שבין כה וכה מי שיתמוך בו רוצה בכך גם היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע שמעתי בטלוויזיה ששרון "זועם" על כך שגורמים בשמאל מנסים "להביא לנפילתה של הממשלה". duh! הם האופוזיציה. זה התפקיד שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בזמן מן הזמנים יעלו לשלטון בישראל חותמי ההסכם הזה, העמדות הנוכחיות שלהם תהיינה נקודת המוצא שממנה יזיזו אותנו הלאה (כמו תמיד). הם לא יוכלו לסגת מדברים שויתרו עליהם, בעוד שההנהגה הפלסטינית (שמתחלפת לעתים נדירות) שלא חתמה על שום דבר - תוכל גם תוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי גישה מעניינת, אבל לא רלוונטית לשום דבר. אתה לא רוצה את ההסכם הזה? אל תצביע להם. אתה כן רוצה אותו? תצביע להם. אני לא מוצא שום סיבה לחשוב שהם ילכו מעבר להסכם החתום הזה, בניגוד להליכה מעבר לאמירות כלליות, כפי שהיה עד כה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא מדובר במשאל עם על ההסכם, אלא בבחירות שאחריהן תפתח הממשלה החדשה במשא-ומתן, ונקודת המוצא שלו היא ההסכם הזה. לפי כל התקדימים, אני לא מוצא שום סיבה לחשוב שהם לא ילכו מעבר להסכם החתום הזה. 2. ההסכם המוצע מצטרף לשרשרת של הסכמות מעורפלות, ש"חשיבותן בעצם קיומן", וכל אחד יכול להבין מהן מה שהוא רוצה. כך, שמעתי את עמרם מצנע אומר שישראל תחזור לקווי 67 אבל תשמור על גושי התנחלויות, ומישהו אחר מסביר בלהט שהפלסטינאים אינם מתבקשים לוותר על עקרון זכות השיבה, אלא רק על השיבה עצמה. הפירות שהשיטה הזו מניבה מעולם לא ערבו לחיכנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ואם ההסכם הזה יתקבל על דעת ההנהגה הפלס' בלי שינויים, אתה תתמוך בו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שמעתי את עמרם מצנע אומר שישראל תחזור לקווי 67 אבל תשמור על גושי התנחלויות, ומישהו אחר מסביר בלהט שהפלסטינאים אינם מתבקשים לוותר על עקרון זכות השיבה, אלא רק על השיבה עצמה." אני לא יודע מה ההסכם אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 6 - ירושלים 8. בית הקברות בהר הזיתים א. ... iii. הסדר זה יבוטל רק בהסכמת שני הצדדים. אז זה מה שההסכם אומר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון, כבר בפעם הראשונה שהבאת את הלינק רציתי להודות לך, ואני מצטרף להמלצתך. מסמך מעורר מחשבה שהייתי מצרף לו גם את המאמר של רוברט קגן, ברמה הגלובלית. בתור תגובה קטנה למאמר של הופמן, אפשר אולי לומר ששורש הבעיה טמון בעצם היציאה למלחמת ששת הימים. בעצם, לא צריך את המאמר כדי להתמקד במלחמה ההיא. מהספר של פדהצור (וגם ממקומות אחרים, כמו מאמרו של מיכאל אורן שפורסם בתכלת לפני כמה שנים) עולה שממשלת ישראל דאז ניסתה להימנע מכניסה למלחמה מסיבות, כמו החשש מאבידות כבדות ביותר (10000 עד 50000), התערבות רוסית מסיבית, אבדן תמיכת ארה"ב ועוד. אם נוסיף לזה את חוסר ההבנה של התהליכים העקרוניים שהופמן כותב עליהם, חוסר הבנה שאולי היה קיים גם בקרב הממשלים האמריקאים והאירופאיים, הרי שעולה מכך בעיתיות רצינית. אני לא מתכוון לומר שהמלחמה היתה מיותרת או לא מוצדקת, נהפוך הוא. אלא, שאישים בכירים בממשלה, החל מאשכול, עבור בדיין ועד שפירא, הסתייגו בהתחלה מעצם המלחמה. לאחר מכן טענו בממשלה שמטרת המלחמה תהיה כיבוש מהיר כדי להכנס למו"מ מדיני תוך זמן קצר. ז"א, הכשל היה לא בעצם המלחמה אלא בכניסה למלחמה שמטרותיה הצבאיות הוגדרו - כיבוש שטחים והשמדת צבא האויב, מטרותיה המדיניות נאמרו בחצי פה, אך ללא שום מטרה ותוכנית פעולה מדינית1. כך, למעשה, אפשר אולי לומר שהמלחמה שיחקה לידי אש"פ, במין הפוך על הפוך, בזה שסיפקה לו בסיס פעולה אידאולוגי, וגם ממשי, בלב ישראל. אאז"נ, פרופ' יעבץ מונה למפקד הצבאי של הגדה מיד לאחר כיבושה. הוא סיפר שבסיור הראשון של אשכול (עם דיין ורבין) בעיר העתיקה, אשכול נופף לחילים המעריעים ב-וי. יעבץ שאל אותו אם הוא מתכוון ל-ויקטורי, ואשכול ענה לו שזה וי קריכט מין ארויס. אנקדוטה שמראה שהיתה הבנה (שגם מתועדת אח"כ במסמכים) שהשטחים מהווים בעיה ולא את פתרונה. 1 משפט שלדעתי עדיין תקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון שלום, ראשית אפתח בתיקון קל: המדובר ביואל פישמן ולא ביואל הופמן, שזה האחרון מוכר לי כסופר ישראלי וכאחד שאמון על תרבות יפן, אם אינני טועה. באשר לדברים שכתבת כאן, אינני יודע אם צריך ללכת כה רחוק ולדבר על 'ערעור השלטון במדינה', אולם ברור שיש ביוזמה זו מן הבעייתיות. הפגם העיקרי בנסיון ההגעה להסכם זה נעוץ לשיטתי במתודה ובחלקי המשוואה שאינם מתאזנים; כללית אינני חושב שזהו דבר רצוי וראוי שאזרח ישראלי ינהל מגעים סתם כך וללא מנדט ממשלתי גלוי או סמוי 1 עם גוף רשמי של ממשלה זרה - גם אם אני עקרונית חושב שכיוון פוליטי זה נכון, וגם אם המדובר בתרגיל אינטלקטואלי בלתי מחייב. לא נותר אלא לתמוה על אופן התנהלות זה שעלול להיראות כנסיון עקיפת ממשלה נבחרת - כמו גם להיות מובן התעלמות מפני מציאות שלדעת רבים כבר טפחה פעם אחת על פניהם (דבר עליו ניתן להתווכח). במילים אחרות: הטרגדיה של יוזמות מסוג זה - שאולי היו יכולות להציל דבר אחד או שניים - היא התחושה שהן למעשה ומראש נועדו לכישלון בגלל המתודה האמורה בה הן מתקיימות, שפירושו שסיכויי הצלחתן בישראל על רקע הצורה בה נעשו ונחתמו נראה די אפסי, שלא לדבר על כך שרוח האוונגארד והחידוש המתוארים בהם ינוצלו בצורה צינית על ידי אלו המעוניינים לטרפד כל אפשרות להסכם בעתיד, כשהם יוצרים חיבור לשיטתם בין אוסלו לשווייץ. המדובר בנזק כפול, ככל הנראה: כפי שהסכם אוסלו מכונה על ידי רבים בחנה הימין כ'מלחמת אוסלו', ניתן לשער שבעתיד הלא רחוק יכונה 'הסכם שווייץ' (גם אם לא יוולד כלל) מן הסתם כ'מלחמת שווייץ', בקונטקסט שיטרפד את תוכנו גם אם יגיע למו"מ עם נציגי ממשלה נבחרת ובעלת מנדט. _________________ 1 ניתן בהקשר זה להניח כי יוזמות הנתמכות באופן סמוי אך רשמי מקובלות בהקשר זה, כפי שהיה המצב בשלבים מתקדמים של הסכמי אוסלו. אינני יודע אם זהו המקרה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה אלכס. הצלחת לנסח בבהירות את הבעייתיות של ההסכם אותו התקשתי לנסח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעייתיות עקרונית נוספת היא שמה שחסר במזה"ת אינו טיוטות, הסכמים, רעיונות ופתרונות אלא הנכונות ליישם את אלו. זו בעיניי הסיבה הראשונה לכשלון הצפוי של הסכם ז'נבה (למרות שאני מאוד אוהב את השם!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |