|
||||
|
||||
הפתרון הרציונלי היחיד הינו הקמת בתי מחסה לילדים ולמבוגרים שאינם מסוגלים להיות עצמאים. אך המערכת הפוליטית בארץ העדיפה להעביר כספי ציבור למקורבים פוליטיים, כפי שרק הערב שמענו בחדשות "שהשר בן עזרי (ימח שמו), הזרים כספי נזקקים לישיבות. כן גם הצבא, ההסתדרות וגורמים רבים אחרים לקחו כספי ציבור היות ויש או היה להם כח לסחוט את הממשלה. המעשה שיש לעשות הינו להעמיד את כלל החברה בפני אוליטימטום של התאבדות קולקלקטיבית של קבוצת הורים וילדים אוטוסטים ודומיהם. איום מעין זה יתקבל כאיום אמיתי עקב המקרים שקרו ולכן יתפוס כותרות ויאלץ את הממשלה להעביר כספים. יש וניתן לוותר על מטוסי F15 וכן על כספי תמיכות לתלמידי ישיבות שהינם מעל גיל 25 ולהעבירם לתמיכה באלה שלא מסוגלים לקיים עצמם. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה התחלת במחיית שמו באופן אקטיבי? קוראים לו בניזרי. די מוכר, את האמת, אם כי נעלם מהנוף הפוליטי מאז הבחירות, מסיבות ברורות. העמותה לילדים אוטיסטים, אם אני זוכר נכון מהכתבה שראיתי במעריב, קיבלו משהו כמו חצי אחוז או אחוז מהתקציב - 600 אלף ש"ל, בלבד. לשם השוואה, פנימיות וישיבות חרדיות קיבלו 63 אחוז מתקציב המשרד. |
|
||||
|
||||
אם היית שוקד על הגותו של דוד היית מבין שההשקעה בתלמידי ישיבות צריכה בכלל לבוא ממשרד הבטחון. |
|
||||
|
||||
מתחיל להימאס שכל פעם שמשהו לא מצליח במדינה מאשימים את החרדים ואת ההקצבות לישיבות. כמה רדוד, כמה עלוב. יש כל כך הרבה סעיפים בתקציב שניתן להתווכח עליהם, שאנחנו לא נסכים עליהם, למה להיטפל דוקא לזה כל הזמן? |
|
||||
|
||||
אל תגיד לנו ממה להתעצבן. כאשר חבורה גדולה של טפילים גוזלת את המשאבים מאלה שזקוקים להם באמת, היא מעוררת כעס. לכן ניטפל לזה כל הזמן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הזרזיר אל העורב. כנראה שאינך מבין את כל העוול של הזרמת הכספים לבחורי ישיבה צעירים. 1) זה בניגוד להלכה, בניגוד לפסיקת הרמב"ם. 2) בחורים צעירים היוצאים ממעגל העבודה for ever פוגעים בי,] בך ובכל המסכנים מספר פעמים: הפעם הראשונה: קבלת כספים שלנו בחינם , דבר המייקר את מחיר השעה שלנו (כי אנו דורשים שכר גבוה יותר) וכן מיקר למעביד. פגיעה זו פוגעת בכושר התחרות של מדינת ישראל. 2) הפשע הגדול ביותר ביהדות הינו לגזול כספי יתומים, אלמנות ומסכנים. 3) הבחורים הצעירים והמוכשרים האלה צריכים לעבוד, לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי. די ב 10% מוכשרים באמת אשר ימשכו את כל המשק קדימה. ראה את העליה מברית המועצות השנות ה 70 וה 80. 4) באם בחורי הישיבה היו יוצאים למעגל העבודה ללא בושה (על פי ההלכה ושולחן ערוך עדיף להם גם לפשוט עורות בשוק ובלבד שלא להזדקק לחסדי הציבור), הרי לא הינו זקוקים לעובדים זרים. אתה יודע כמה מטבע חוץ היה נחסך? יותר מהסיוע האמריקאי האזרחי השנתי. כן אתה צודק שחובה לתקוף ולקחת מכל שאר המנוולים / הרמאים / הנוכלים והמוסדות שעושקים אותנו. אדרבא - ציין רשימה ונצטרף עימך למאבק. |
|
||||
|
||||
רעיון מעולה!!!! התאבדות קולקטיבית נשמע כמו משהו שילך! אבל בוא נעביר את זה לפסים מעשיים ממש. מה אתה אומר שנתחיל בכך שאתה תאיים לבצע התאבדות אם לא יעבירו כספים לאוטיסטים? אתה ומשפחתך, כמובן, כדי לשמר את הרעיון הקולקטיבי. נשמע נהדר, נכון? לדעתי, יהיה הכי מוצלח אם גם תממש את האיום. כך אפשר יהיה לדעת שאתה רציני ושמדובר במאבק משמעותי. הבן עזרים מבינים רק שפה אחת. אז מה דעתך? יש תוכנית? מקווה שתגיב בחיוב ותעשה מעשה. לא הייתי רוצה לחשוב שמה שכתבת הוא סתם פרץ זעם שבמסגרתו אתה שולח אנשים אחרים למות. |
|
||||
|
||||
תגובתך מגלמת את הבינוניות, את הטיפוס הנכנע המקבל את גורלו כגזרה משמים. באם עיניך פקוחות ואתה מסוגל להבין את מגוון התהליכים הפוליטיים בארץ (למשל בין גופי ההסתדרות לממשלה, ''משבר הנמלים''), בין הפלשתינאים ליהודים, בין החיזבוללה לישראל. באם התעמקת במקרה, בספק רב, בתהליכי המלחמה הקרה ובשיקולים שהניעו את ריגן לכניסה ל''מלחמת הכוכבים'' שלא היה לה כל סיכוי מלכתחילה, היית מבין שהליכה על הסף ''על חוד הסכין - בביטוי האמריקאי) הינו כלי חשוב ביותר להשגת מטרות. |
|
||||
|
||||
אתה, להזכירך, לא הצעת ללכת "על חוד הסכין", אלא לנעוץ את אותו חוד עמוק בתוך הלב. אני מצטרף לקריאתו של קודמי וקורא לך להוביל, בדרך של דוגמא אישית, את התנועה החברתית הזו. ישר כוח! |
|
||||
|
||||
תגובתי מגלמת את ההתנגדות לצביעות וטיפשות, לא יותר. האמירה שלך על הליכה על הסף, ממש כמו הצעתך המקורית, מגלמת את שניהם. בהליכה על הסף חייבת להלקח בחשבון אפשרות המעבר על הסף (זו הטיפשות) וראוי שלא להמליץ על צעדים הרי-גורל למישהו אחר כשאתה בתפקיד המעודדת הנלהבת מן הצד (זו הצביעות). |
|
||||
|
||||
מצד אחד, פצצה - "התאבדות קולקטיבית". ועוד באולטימטום. ומצד שני, הדאגה לנסח בזהירות, בצורה פרקטית, לאחר מחשבה - "תלמידי ישיבות שהינם מעל גיל 25". לסיכום - יופי של תוכנית. |
|
||||
|
||||
על מנת לתפוס את הכותרות, את Time Tabling של אמצעי התקשורת ושל הפוליטקאים אין דרך אחרת מאשר "יצירת דרמה". יחד עם זאת יש להשיג קונצנזוס מירבי. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את ה-suicide squad בסוף של בריאן כוכב עליון. תקשורת זה דבר חשוב, אבל אף פרסומאי של יוגורט לא יציע לדנונה לרצוח כמה פרות באופן ריטואלי כדי לתפוס כותרות. מה שאתה מציע הוא רק קצת יותר מופרע מזה. |
|
||||
|
||||
מן הסיבה הזאת, דווקא לא יספיק *פחות* מהתאבדות קולקטיווית רבת משתתפים. שתרד מהכותרות עם המעשה המדהים הראשון שיופיע ויזמין סקופ, כמו: - נולד עגל מרובע-ראשים; - נולדה רביעיה סיאמית; - נחשפו שחיתויות אצל XX ובניו; - ... (נא להשלים כיד הדמיון הקצר כל כך שלנו). --- למעשה, אתה מציע מה שכבר עושים הפלסטינאים הקיצוניים בעזרת המתאבדים שלהם. מחאה חברתית עד קידוש השם (לפי דתם). אולי גם אצלנו יקבלו המתאבדים תואר של קדושים למען החברה: יברכו עליהם רבנים ספרדיים, יברכו עליהם רבנים אשכנזיים, ו... ויירדו מן הכותרות, כאמור. אני מצביעה על משהו דומה למה שהצביעה תגובה 175746 . --- לא רק הורה ו/או סבא לילד לקוי נפשית ביצע הריגה והתאבדות בעקבותיה: כבר היו אצלנו התאבדויות של לא כל כך מעט אנשים פרטיים בעקבות נפילתם הכלכלית. --- לא נראה לי שזאת דרך של חברה להגיע לניתוח בעיותיה בניסיון ללמוד ממנו כדי לבנות תוכנית סבירה לכלל החברה. צר לי. |
|
||||
|
||||
אבל האם יש לך או לחברים האחרים בפורם דרך אחרת מאשר לזעזע את האדישים / הפוליטקאים שלא מהססים להוסיף לכיסם הון ציבורי בגין "משרד נוסף, מחשבים אישיים, עוזרים פרלמנטריים שרבים מהם בני משפחה או מקורבים, נסיעות לחו"ל ללא חשבון, אירוח בבתי מלון כולל לצרכים אישיים שלא קשורים לעבודה, הוצאות טלפון ללא חשבון כמעט", ובנוסף כספים זורמים לעמותות של מקורבים. כן, מאד צר לי. רק לידיעתך אפילו גוף מפלגה נוסח מר"צ שהכי קרובה לזכויות האזרח מקדמת אינטרסים שלה והיא תמכה במתן פיצויים נדיבים למשפחות נפגעי האינפאדה הפלשתינאים. |
|
||||
|
||||
אני מהצד שלך בהבנת הקושי והמצוקה אבל נדמה לי שאם יש נושא אחד שבו קבוצה של שני אנשים לא תצליח להסכים עליו - הוא הנושא של חלוקת המשאבים ומה חשוב ומה לא. הפוליטיקאים תמיד ידאגו לעצמם ולתחזוקת עסקניהם -כמה שורות מהודעה זו למעלה מתנהל דיון ללא מסקנות עדיין אבל מעניין על שיטות בקרה לאי ניפוח מנגנונים. אני מקשיבה לו... |
|
||||
|
||||
לחצתי בטעות על אשר במקום תיקון (: לראובן גרפית אני מהצד שלך בהבנת הקושי והמצוקה אבל נדמה לי שיש נושא אחד שקבוצה של שני אנשים לא תצליח להסכים עליו - והוא הנושא של חלוקת המשאבים ומה חשוב יותר ומה פחות. הפוליטיקאים תמיד ידאגו לעצמם ולתחזוקת עסקניהם -כמה שורות למעלה מהודעה זו מתנהל דיון ללא מסקנות עדיין אבל מעניין על שיטות בקרה לאי ניפוח מנגנונים. אני מקשיבה לו. |
|
||||
|
||||
אנדרסן ו"בגדי המלך החדשים". אילו לבשו מנהיגינו את מעשיהם *החיוביים*, ואילו הופיעו במלבושם זה בציבור, בתהלוכה - הרי שהיו מופיעים ערומים לעיני כול. אזי, היה הציבור מרגיש מטומטם, או חסר דמיון, או לוקה בעיוות זמני בחוש הראייה, או בעיוורן טוטאלי, ומי יודע אם הילד בן השש (מאצל אנדרסן) היה נמצא בין הקהל, והיה מעז לקרוא: "כל מנהיגינו כולם ערומים!" *זה* היה מזעזע. את הקהל. *זה* - זאת אומרת: הילד בן השש. כמובן. במילם אחרות: לא, אין לי יכולת עד כדי כך יעילה שתפיק זעזוע לטובה - שהתוצאנ ממנו תהיה שינוי דרכים. גם כאן: צר לי. לא בהישג ידי ו/או מוחי היצירתי. (ולמען האמת, מוחי יצירתי מאוד.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |