בתשובה לLior, 28/09/03 19:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינני בטוח אם לפרש את המשפט "עצם זה שישראל שוקלת לבצעו, אומר שייתכן שהוא כדאי מבחינתה" כטענה בלבניסטית או כסתם טאוטולוגיה. בכל אופן, בהחלט ניתן לטעון שעסקאות בהם יחס ההחלפה עולה על 1:100 הן טעות קולוסאלית. לראיה, רמת המחירים אותה משלמת ישראל האמירה עם הנכונות שלנו לעסקאות מטורפות. בעסקאות שנות ה-70 היה בערך יחס שווה בין מספר בני הערובה למספר המחבלים וזאת הן בעסקאות שיצאו אל הפועל (השומר ממטולה, מטוס אל על באלג'יר) והן בעסקאות שהעדפנו פעולה צבאית (ילדי מעלות, אנטבה). הסכר נפרץ לחלוטין בעסקה שאחרי מבצע ליטני ועוד יותר במחיר ששולם תמורת הנחלאים שנשבו בלבנון (2 עסקאות, הקשה שבהם עם אחמד ג'יבריל). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כדאי מבחינתה": all things considered, כולל הסיכון בחטיפות עתידיות, ועדיין מוצאים לנכון לדבר על עסקת החלפת שבויים - כנראה שהרווח גדול מההפסד. זו הפרשנות היחידה. לגבי היחס של החילופין: אני ממש לא יודע, ואני לא ממהר לטעון את הטענות שלך. תלוי מי הם המשוחררים ובאילו נסיבות הם משוחררים, היחס פחות חשוב. לגבי האינפלציה בעיסקאות: אני לא יודע כמה עצירים בטחוניים היו במכלאות הישראליות בשנות ה 70, אבל מספרם של אלה האמיר מאוד בשנות ה 80 ולאחריהן, כך שהמספרים פרופורציונליים לכמות השבויים. חוץ מזה, העיסוק בכמות, כפי שכתבתי קודם, אינו רלוונטי. השאלה היא מי הם המשוחררים, ובאילו תנאים השחרור מתבצע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |