 |
והרבה אסונות אפשר להסביר ע"י חוסר במזוזות. צריך פער סביר בין אקט החילופין לאקט החטיפה. לפי גישה זו, לא ייתכן שלום ביננו לשכנינו "בגלל מלחמת העצמאות". יש קצת חוק התיישנות. עסקת ג'יבריל (85) קרתה בתנאים מסוויימים וממשלה אחרת, קצת _הרבה_ לפני סוף 94 (וקסמן), ובוודאי שהרבה לפני האחרים.
זה מספיק כדי להראות שאין קשר סיבתי, אולם ללא ספק תמיד יבואו כאלה שיטענו שממשיכים לחטוף כי אנחנו משחררים. ארגוני הטרור השונים לא תמיד נוקטים בחטיפות. בזמנים מסויימים הם מעדיפים פיגועים או רציחות. ניתן דווקא לטעון שההיפך הוא הנכון: ארגון טרור יפסיק להעדיף רצח ויתחיל להעדיף חטיפות רק כשמוחזקים בכירים שלו בישראל, כדי לשחררם (אחרת אלחנן ודומיו היו נרצחים מייד). אבל גם כאן אני לא מוצא קשר סיבתי חזק.
לסיכום, אני טוען: חטיפות חיילים, כמו פיגועים, הינן תוצאה של הרבה מאוד גורמים, אבל בהחלט לא של עסקת חילופי שבויים עתיקה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש