 |
|
 |
||
|
||||
 |
צריך להיות ''מוסטפא,'' ולא ''מוסטפה.'' אליף מקסורה, וכל זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז כבר - מצטפא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם, התקן לטרנסליטרציה מערבית לעברית טוען כי יש לכתוב "צאד" כ"צ," אבל נדמה לי שממילא במקור מבטאים "ס" כמו "צאד" (הן גם נראות דומות מאד, הלא-כן?), והנוהג בפועל הוא שמשתמשים ב"ס" ולא ב"צ." לעומת זאת, על החלפת האליף-מקסורה ב"ה" לא יכולתי לעבור לסדר היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור מבטאים גם אליף מקסורה (או שמא מוטב: אלף מקצורה) כמו תא מרבוטה (שמקבילה ל"ה" בעברית בסוף מלה) - ככה שההבחנה שאתה עושה היא די מלאכותית. س ו-ص אמנם דומות מעט בצורתן (אבל אתה לא באמת הבאת את זה כנימוק - נכון?) אילו לכל (או לרוב) הישראלים היה מושג בסיסי בערבית (כלומר הכרת האותיות ואופן ביטויין) הייתי תומך בשימוש עקבי בתעתיק ה"מדוייק" (ص = צ, ض = צ', וכו'). כיוון שלרוב האנשים אין מושג, כבר עדיף שיכתבו "בערך כמו שזה נשמע" - אבל אז אין סיבה אמיתית להתעקש על המקצורות והמרבוטות. (ולמה "טרנסליטרציה" כשאפשר "תעתיק"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז במקום אבא תכתוב אבה? לא-לא-לא! אמרתי שס', האות העברית, דומה לص! עמלתי שעות רבות מדי על מנת להוסיף את ההטעמה לص, מכדי שאשתמש בדמיון הצורני של ص ו-س כתירוץ להתעלם מן ההבדל ביניהן. התא-מרבוטה היא סך-הכל שיטתו של הכתב הערבי, לבטא את התופעה הצורנית השמית, של החלפת סיומת "Aה" ב"ת" כאשר מחברים סופיות לשמות בנקבה, ולכן ניתן פשוט להשתמש בשיטה העברית, דהיינו, להשתמש ב"ה" ולקוות לטוב. (כי שכחתי שיש דבר כזה. אני למדתי תרגום מאנגלית, ודווקא המונחים הלועזיים נתקעו לי בראש. אגב, אני לא בטוח אם אני מדבר על טרנסליטרציה או טרנסקריפציה — יש הבדל, אבל אני לא בטוח מי זה מי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלי התייחסה ספציפית לתעתיק מערבית לעברית - בשום פנים ואופן אינני מציע לשנות את כתיבן של מלים עבריות (וכן - אני יודע ש"אבא" היא במקור מלה ארמית. אבל היא תושבת-קבע בעברית כבר מספיק זמן בשביל לקבל אזרחות). אני מצטער שלא הבנתי נכונה את עניין הדמיון הצורני. באופן אישי אני מתקשה קצת לראות את הדמיון בין ס ל-ص (בכל אופן - אתה לא באמת הבאת את זה כנימוק - נכון?) (אתה אכן מדבר על טרנסליטרציה (העברה מכתב אחד למשנהו) ולא על טרנסקריפציה (רישום בכתב של דיבור) - שאינני מכיר מילה עברית עבורה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשתיהן יש לולאה כזו.. אמם.. לא משנה. זה נימוק כלשהו.. אמם.. טוב, אוקיי. משום מה, הסופית הציקה לי יותר. זה איזון בין חח"ע לבין שימוש נפוץ.. לא משנה. (יש לי! תמלול, כמו בבית משפט.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד הבהרה - לא אמרתי שאני *מעדיף* תעתוק של אלף מקצורה ל-"ה" על פני תעתוק ל-"א". אני פשוט חושב שזה קרב קטן ולא כל-כך חשוב במלחמה אבודה מראש. אבל כל אחד רשאי לבחור לו את מלחמותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהם ראשי התיבות של הדחדו"ח הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנוע החיפוש לא עוזר, אז ניחוש מושכל: מדוכדך בגין משוואות דיפרנציאליות חלקיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. ממך הייתי מצפה ליותר. אתה בונה ר"ת של "מבמד"ח"! אם כבר - דכדוך חישובי (של) דיפרנציאלים חלקיים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שמדובר בדו''ח שהוא היה צריך להגיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כל אחד רואה מהרהורי לבו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אני מודה שאני מנחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 386237 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה ההקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של הלינק לתגובה 386237 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההקשר של התגובה, כמו ההקשר של רוב התגובות במקומותינו, הוא התגובות שמעליה. האם השאלה היא מה הַקֶשֶר של תגובתי לפתיל שמעליה? שהניחוש שלי (תגובה 385874) היה נכון, למרות החשד שהובע בתגובה 385900, ותגובתו של כליל שאליה קישרתי גם מוכיחה זאת וגם מבהירה את הטעון הבהרה. ורק מכיוון שכל העניין מטופש לחלוטין, והסיבה היחידה שלי לקשר לכליל ולהוכיח את צדקתי היתה אגו גברי פצוע, בחרתי להשקיף על עצמי באירוניה מהצד על-ידי הציטוט (בערך, מזכרון) של עמיחי בכותרת. עוד שאלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מתנצלת. לא שמתי לב לכותרת. ובאמת - "אגו גברי פצוע"? לך? הגזמת.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שהסוס הזה מוכה לעייפה, אבל אתה הולך ממדוחד''חי אל דחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסופר-סוס-מרוץ ברברו, שהיה המועמד המבטיח לכתר משולש, אחרי נצחונו בדרבי של קנטקי, נפצע ברגלו האחורית במהלך המרוץ בפימליקו. הפציעה האנושה איימה על חייו, אך המנתחים הצליחו להציל אותו, אבל מצבו עדיין מוגדר קריטי. משטר האימונים של ברברו היה חריג. בד"כ מאמנים שואפים למיצוי מירב היכולת ולהכין את הסוס למרוץ. לעומת זאת, כשברברו היה צעיר, מאמנו מייקל מאץ אירגן משטר אימונים שכלל הפסקות מנוחה ארוכות בין מירוצים. בד"כ מאמנים מעדיפים שהסוס יתנסה כמה שיותר במצבים דמויי מירוץ כדי לשמור על רמת מוכנות גבוהה. ברברו השתתף רק בחמישה מרוצים לפני נצחונו בדרבי, והתחיל את הקריירה שלו מאוחר מאד יחסית לנהוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדו''חד''ח, כלומר, מדוכדך ממד''ח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |