בתשובה לLior, 11/09/03 5:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דליפה: התכוונתי לדליפת אופן הכנת הנשק (אתל וג'וליוס רוזנברג...). זה לא תמיד דולף. אגב, נשק גרעיני אינו רק להרתעה. הוא עלול להפוך לצורך, ביחוד כשניצבים אל מול עמים שמותו של האחר חשוב בעיניהם יותר מן החיים שלהם, או לפחות למנהיג חשובה יותר השמדת קבוצה אחרת מחיי בני עמו, למשל: יפן (לשעבר), גרמניה(לשעבר) והעולם הערבי. לגבי הסכמים, חוק בינ"ל וכו', למרות שהם מופרים לעיתים גם ע"י הצדדים ה"טובים" (טובים מנקודת ראותי כמובן), הם כמעט תמיד מופרים גם ע"י הרעים, אך משום מה, רק בצד של הטובים יש לחץ פנימי לקיימם. עדיין, צריך לנסות להגיע להסכמים כאלו, כי לעיתים זה בכ"ז עובד, אך כמו התנהגויות מוסריות באופן כללי יותר, יש כאלו שביצוען אינו תלוי בזה של הצד השני, ויש כאלו שההדדיות היא מטרתן. בכל מקרה, ללא נשק גרעיני בכלל אי פעם, ארה"ב היתה משלמת מחיר דמים כבד, למשל מידי ברה"מ. בקשר לזה שאני "מבולבל", זה אכן קורה. לא פעם, כשאני מתחיל לנהוג לכיוון העבודה, יש לי תחושה ששכחתי משהו חשוב. בד"כ אני משפיל עיניים לכיוון המכנסיים. אני לא יודע למה. עוד לא קרה לי שהלכתי לעבוד בלעדיהם, כך לפעמים נדמה לי "הנה, עכשיו זה קרה". אולי זה תוצאה של החלומות האלו שאנו חולמים על הימצאות מביכה בציבור ללא בגדים? לא יודע. בוקר נהדר, א. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שמתי לב שאתה במצב רוח משועשע לאחרונה. לגבי השעשוע הגרעיני: נוסה פעם אחת (כפולה) על מדינה אחת, מה שנקרא תצוגת תכלית, ולא יקרה יותר, משהובן ההרס והנזק שפצצות קטנות יחסית מסוגלות לגרום. הדוגמאות שאתה מביא הן היפוטתיות, ולא יקרו גם כן. איפה הציל הנשק הגרעיני את ארה"ב? הרי היא התחילה בייצורו, וכך דחקה בברה"מ להדביק את הפער, אח"כ הציבה אותו על אדמת אירופה, וברה"מ רצתה להגיב בקובה וכו'. כלומר, האמריקאים דאגו לאסקלציה שבדיעבד סחטה מהם כספים אדירים ללא תמורה מעבר ליצירת מאזן אימה, שאפשר היה לחסל בעודו באיבו, וכך לתת לעולם את הרגשת הרווחה שחש לאחר נפילת הגוש המזרחי מוקדם יותר. ולא נדבר על ההמשך שכמעט היה: פשיטת הרגל האמריקנו-סובייטית המשותפת באדיבות הנשיא השחקן של כוחות האור. זכורה לי סיטואציה מהסדרה האלמותית של "כן אדוני השר" על מתי תפעיל בריטניה את טילי הטריידנט שלה. רה"מ היסס לחשוב על זה גם כשהאוייב נמצא כבר בכיכר פיקדילי. לשם מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 85340 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. תמיד מהנה לשחזר את הדיאלוגים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכבר עניתי על עיקר טיעונך: ברה"מ היתה מפתחת נשק גרעיני בכל מקרה, גם אם באיחור. כל דיקטטורה רצחנית שואפת להשיג נשק השמדה המוני ולהשתמש בו. אלמלא היה לנו ולארה"ב נשק כזה, הינו כבר מושמדים/נכבשים מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני טוען שלא. יש מספיק "דיקטטורות רצחניות" המתרחקות מגרעין כמו מאש, ולא מעט "דמוקרטיות רצחניות" העוסקות בפיתוח הגרעין בעולם. לדעתי, השקפתך היא תוצר של מסע השכנוע המערבי הישן, בו ארה"ב הצדיקה את היותה הפותחת והמושכת של המירוץ הגרעיני כהגנה, עד שהיתה זו דווקא ברה"מ שרצתה (וממשיכה לרצות) בהקטנת כמות נשק מסוג זה, תוך שת"פ עם חלק מהנשיאים המאריקניים, שמבינים שהנשק הזה בחצר האחורית שלהם לא בדיוק מוסיף ל"הגנה". אבל לפעמים בויכוחים מסוג זה, אני מרגיש כמו ילד, הסובל מ - 7000 תופעות לוואי תרופתיות (בלי לסבול מאף מחלה ממש), שאומר לאמו: "אמא, למה אני חייב לבלוע בכל יום את התרופות האלה?!" ואמו היקרה עונה: "כדי שלא תהיה חולה יקירי". איך אפשר להתווכח עם מי שרוצה תמיד עוד ועוד כדי להרגיש בטוח, גם במחיר איום של שיתוק איזורי/עולמי? איפה שמים את הגבול יקירי? בחץ 2 המיועד נגד טילים המחוסנים מול חץ 1? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שמירוץ חימוש הוא משהו שאפשר "לשים לו גבול"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מדינאים שהצליחו בכך, שניה לפני שהסחרור חסר התוחלת גומר סופית את הכלכלה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק כמובן על הניתוח הזה, אך אולי ניתן כאן לציבור לשפוט, הרי הוא לא טיפש, הוא רק לא יודע מימינו ומשמאלו (: | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |