בתשובה לאפופידס, 10/09/03 23:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בניגוד לפצצת האטום שהייתה אמורה להביא לניצחון מהיר במלחמת העולם השנייה ולמנוע מהגרמנים להגיע לפיתוחה (ולבסוף הוטלה שלא לצורך דווקא על היפנים), פצצת המימן תוכננה מלכתחילה כנשק למטרות התקפה ללא התחשבות במירוץ החימוש שיתפתח מכך והסכנה לכדור הארץ (כפי שהימין, בכל מקום ובכל זמן, לא חושב על ההשלכות של משחקי המלחמה שלו). לפרטים נוספים, קרא את הקטעים העוסקים בו ב"עולם רדוף שדים" (אין צורך לומר מי המחבר, נכון?). מה שעורר את חמתי הוא ההתהדרות בכך שהיה ידיד ישראל. אם בידידים כאלה אנחנו משתבחים, איזה זכות יש לנו לקונן על ביקורתו של העולם כלפינו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מנין אתה למד שפצצת המימן תוכננה ללא התחשבות במירוץ החימוש ובסכנה לכדוה"א? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פצצת המימן גורמת למירוץ החימוש בכך שהיא מאלצת את ברה''מ לייצר נשק כזה בעצמה, והסכנה לכדו''א נגרמת מפיתוח הנשק הגרעיני והנטייה להשתמש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הנטייה להשתמש בו"? רק שתי פצצות אטומיות פוצצו (שלא במסגרת ניסויים) מאז פותחו לפני 60 שנה. איזו נטייה להשתמש בנשק אטומי אתה מזהה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה המזל לא השתמשו בנשק גרעיני במהלך המלחמה הקרה בגלל החשש מתגובת הצד השני (מאזן האימה) ומשברים ברמה מקומית בלבד שלא גלשו לרמה גלובלית (משבר ברלין, מלחמת קוריאה, משבר הטילים בקובה, מלחמת יום הכיפורים). אין זה מצדיק את מירוץ החימוש עצמו כי הסכנה נשארת בעינה גם אם היא לא באה לידי מימוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל סיכון הוא בלתי מוצדק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר יש אלטרנטיבות אחרות (ובכל מקרה צריך לשקול אפשרות כזו) וכאשר הסיכון מעמיד בשאלה את עצם המשכיות קיום החיים, הוא בלתי מוצדק בעליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תטל"א. האם אתה חוזר בך מהטענה שיש "נטייה" להשתמש בנשק גרעיני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפיקריות. כאשר מפתחים נשק בסופו של דבר ישתמשו בו. מזלו של העולם הוא שבמלחמה הקרה בלם תחילה מאזן האימה את השימוש ולאחר מכן מדיניות הדטאנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כאשר מפתחים נשק בסופו של דבר ישתמשו בו'' - האמירה הזו ריקה מתוכן - לעולם לא נוכל להפריך אותה. תמיד תוכל לטעון (כמו על פצצות המימן) ''חכו, עוד ישתמשו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אשנה את הניסוח: כאשר מפתחים נשק, ישנה נטייה גדולה מצד מנהיגים צבאיים ומדיניים להשתמש בו. בימי הביניים הומצאה קשת מסוימת שנאסרה לשימוש, אולם במסעי הצלב השתמשו בה הנוצרים כנגד המוסלמים, כלומר הפירוש לאיסור (באופן רשמי או בדיעבד) היה שהאיסור תקף רק לגבי לחימה בנוצרים אחרים. מכך ניתן ללמוד שתמיד אפשר למצוא צידוקים לשימוש בנשק גם אם הוא נחשב לאסור. כאשר אישים כמו טלר הם בין קובעי המדיניות, העולם נמצא בסכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעל מדינות כמו ארצות הברית, ישראל ובריטניה חלה חובה מוסרית ממדרגה ראשונה לפתח ולהחזיק כמעט כל כלי משחית אפשרי. לכל השאר אסור בתכלית האיסור להחזיק בנשקים מסויימים. איך זה בשבילך? (תרשה לי לרגע פוזה עצבנית, שלא יחשבו שאני רכרוכי...) ספציפית לגבי פצצת המימן, ארצות הברית היתה חייבת להתגונן בפני הקומוניזם שאיים על העולם אז, וכבר הספיק להשמיד עשרות מיליוני בני אדם ולהרוס את חייהם של מאות מליונים נוספים. זה שזה דלף החוצה, זו בעיה אחרת. ללא זה, רק היה לוקח לרעים יותר זמן, אך אסור לשכוח שללא צבירת כח והפעלתו, הטובים יושמדו ע"י הרעים, חד וחלק (ומהר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב אתה מבולבל. המשמעות של נשק גרעיני איסטרטגי היה (ועודו) הרתעה פוליטית במסגרת מלחמה קרה, ולא להגנה ממש. ככזה, קיומה של ''פצצת על'' כפצצת המימן חייב לדלוף, כדי לשמש נדבך נוסף במאזן האימה. אם במקום השקעה ביותר פצצות עם יותר הרס היו בוחרים בהסכמים על צמצום הנשק (כמו שהחלו לעשות כעבור עשוריים-שלושה),אמריקה היתה בטוחה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דליפה: התכוונתי לדליפת אופן הכנת הנשק (אתל וג'וליוס רוזנברג...). זה לא תמיד דולף. אגב, נשק גרעיני אינו רק להרתעה. הוא עלול להפוך לצורך, ביחוד כשניצבים אל מול עמים שמותו של האחר חשוב בעיניהם יותר מן החיים שלהם, או לפחות למנהיג חשובה יותר השמדת קבוצה אחרת מחיי בני עמו, למשל: יפן (לשעבר), גרמניה(לשעבר) והעולם הערבי. לגבי הסכמים, חוק בינ"ל וכו', למרות שהם מופרים לעיתים גם ע"י הצדדים ה"טובים" (טובים מנקודת ראותי כמובן), הם כמעט תמיד מופרים גם ע"י הרעים, אך משום מה, רק בצד של הטובים יש לחץ פנימי לקיימם. עדיין, צריך לנסות להגיע להסכמים כאלו, כי לעיתים זה בכ"ז עובד, אך כמו התנהגויות מוסריות באופן כללי יותר, יש כאלו שביצוען אינו תלוי בזה של הצד השני, ויש כאלו שההדדיות היא מטרתן. בכל מקרה, ללא נשק גרעיני בכלל אי פעם, ארה"ב היתה משלמת מחיר דמים כבד, למשל מידי ברה"מ. בקשר לזה שאני "מבולבל", זה אכן קורה. לא פעם, כשאני מתחיל לנהוג לכיוון העבודה, יש לי תחושה ששכחתי משהו חשוב. בד"כ אני משפיל עיניים לכיוון המכנסיים. אני לא יודע למה. עוד לא קרה לי שהלכתי לעבוד בלעדיהם, כך לפעמים נדמה לי "הנה, עכשיו זה קרה". אולי זה תוצאה של החלומות האלו שאנו חולמים על הימצאות מביכה בציבור ללא בגדים? לא יודע. בוקר נהדר, א. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שמתי לב שאתה במצב רוח משועשע לאחרונה. לגבי השעשוע הגרעיני: נוסה פעם אחת (כפולה) על מדינה אחת, מה שנקרא תצוגת תכלית, ולא יקרה יותר, משהובן ההרס והנזק שפצצות קטנות יחסית מסוגלות לגרום. הדוגמאות שאתה מביא הן היפוטתיות, ולא יקרו גם כן. איפה הציל הנשק הגרעיני את ארה"ב? הרי היא התחילה בייצורו, וכך דחקה בברה"מ להדביק את הפער, אח"כ הציבה אותו על אדמת אירופה, וברה"מ רצתה להגיב בקובה וכו'. כלומר, האמריקאים דאגו לאסקלציה שבדיעבד סחטה מהם כספים אדירים ללא תמורה מעבר ליצירת מאזן אימה, שאפשר היה לחסל בעודו באיבו, וכך לתת לעולם את הרגשת הרווחה שחש לאחר נפילת הגוש המזרחי מוקדם יותר. ולא נדבר על ההמשך שכמעט היה: פשיטת הרגל האמריקנו-סובייטית המשותפת באדיבות הנשיא השחקן של כוחות האור. זכורה לי סיטואציה מהסדרה האלמותית של "כן אדוני השר" על מתי תפעיל בריטניה את טילי הטריידנט שלה. רה"מ היסס לחשוב על זה גם כשהאוייב נמצא כבר בכיכר פיקדילי. לשם מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 85340 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. תמיד מהנה לשחזר את הדיאלוגים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכבר עניתי על עיקר טיעונך: ברה"מ היתה מפתחת נשק גרעיני בכל מקרה, גם אם באיחור. כל דיקטטורה רצחנית שואפת להשיג נשק השמדה המוני ולהשתמש בו. אלמלא היה לנו ולארה"ב נשק כזה, הינו כבר מושמדים/נכבשים מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני טוען שלא. יש מספיק "דיקטטורות רצחניות" המתרחקות מגרעין כמו מאש, ולא מעט "דמוקרטיות רצחניות" העוסקות בפיתוח הגרעין בעולם. לדעתי, השקפתך היא תוצר של מסע השכנוע המערבי הישן, בו ארה"ב הצדיקה את היותה הפותחת והמושכת של המירוץ הגרעיני כהגנה, עד שהיתה זו דווקא ברה"מ שרצתה (וממשיכה לרצות) בהקטנת כמות נשק מסוג זה, תוך שת"פ עם חלק מהנשיאים המאריקניים, שמבינים שהנשק הזה בחצר האחורית שלהם לא בדיוק מוסיף ל"הגנה". אבל לפעמים בויכוחים מסוג זה, אני מרגיש כמו ילד, הסובל מ - 7000 תופעות לוואי תרופתיות (בלי לסבול מאף מחלה ממש), שאומר לאמו: "אמא, למה אני חייב לבלוע בכל יום את התרופות האלה?!" ואמו היקרה עונה: "כדי שלא תהיה חולה יקירי". איך אפשר להתווכח עם מי שרוצה תמיד עוד ועוד כדי להרגיש בטוח, גם במחיר איום של שיתוק איזורי/עולמי? איפה שמים את הגבול יקירי? בחץ 2 המיועד נגד טילים המחוסנים מול חץ 1? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שמירוץ חימוש הוא משהו שאפשר "לשים לו גבול"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מדינאים שהצליחו בכך, שניה לפני שהסחרור חסר התוחלת גומר סופית את הכלכלה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק כמובן על הניתוח הזה, אך אולי ניתן כאן לציבור לשפוט, הרי הוא לא טיפש, הוא רק לא יודע מימינו ומשמאלו (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ספציפית לגבי פצצת המימן, ארה"ב היתה חייבת להתגונן בפני הקומוניזם וכו"' היא לא יכלה לעשות זאת באמצעות פצצות האטום שכבר היו בידיה? (פשוט, ראיתי אתמול את "היום שאחרי"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שפצצות הביקוע חלשות בהרבה ומלוכלכות יותר מפצצות ההיתוך. משום כך גם יכולת ההרתעה של פצצת המימן גבוהה יותר (בתיקווה שאני יודע על מה אני מדבר), בייחוד כשהיעד הוא מדינה בעלת שטח גדול, או אם מדובר באזור סמוך יחסית למדינה המפציצה. נו, איך התרשמת מהסרט? אני זוכר שבאותה תקופה התלונן איש ציבור אמריקאי (נדמה לי סנטור כלשהו) ש: "אמצעי התקשורת חוזרים ומציגים רק את ההיבטים השליליים של מלחמה גרעינית"... (מן הזיכרון) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |