|
אני לא בטוח שאני מבין מדוע מי שחושב באופן לא-לוגי צריך ליצור תמונת עולם קוהרנטית, אבל זאת סתם קטנוניות מצדי.
אבל אני בכל זאת אתפס למשפט הזה. האם באמת אנחנו יוצרים תמונת-עולם קוהרנטית ושלמה? זה נראה לי לא כזה פשוט. למשל, אהבה יכולה לקרות במסגרות לוגיות? אפשר לטעון שכן, שרגשות הם ה"קלט" שאנחנו מכניסים למערכת הלוגית, ואז אנחנו מחילים עליהם את דרכי המחשבה שלנו. הפעילות שלנו מכאן ואילך, גם כשהיא נראית לא הגיונית, נעשית באותה מסגרת והיא בסה"כ תוצר של עצמת הרגשות שאנו חווים. אבל זאת נראית לי גישה לא סבירה. אפשר לראות זאת למשל בדרך שאנחנו מתייחסים למאורעות שחלפו ואין להם את אותה עצמה רגשית עבורנו כיום – אנחנו "לא מבינים" את ההתנהגות שלנו בעבר, בשעה שאם היא הייתה נעשית באותה מסגרת היינו יכולים ליצור *רצף* מחשבתי. נדמה לי שבמצב שאין בכוחנו ליצור רצף והבנה של פעולות (אפילו מודעות!) שלנו, לא נוכל לדבר על תמונת-עולם קוהרנטית.
|
|