|
||||
|
||||
אכן אפשר לעשות דה-קונסטרוקציה לכל טקסט שנוגע בשאלות הפוליטיות-מדיניות הנידונות כאן, בפרט ע"י טיפול בהגדרות. אני חושב שאי אפשר לשלול את טענתך שבכירי החמאס "אינם הזרוע הצבאית אלא מפעיליה". באופן דומה מתאפשר גם לצרפת ולנשיאה להציג עמדה "לפיה אין הוכחה לכך שחמאס והג'יהאד הם ארגוני טרור", ולכן לסרב להכניס את הארגונים הללו לרשימת אירגוני הטרור האירופים. ראו: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2736056,00.h... כשאוטובוסים עם ילדים מתפוצצים ברחובות אינם משמשים הוכחה לכך שהחאמס הוא ארגון טרור, אף כי בכיריו מודיעים בריש גלי כי הדבר הוא מעשה ידיהם, לך תוכיח שאין הבדל בין דרג מדיני לצבאי בארגון הזה. ואכן לרוב איני שש להיכנס לוויכוחי הגדרות מעין אלה ברמה מופשטת, שכן אין מערכת אובייקטיבית שעל פיה ניתן להגיע להכרעה בדיון. ולכן בתגובתי לעיל, ההתייחסות שלי הייתה נקודתית לדבריו של וילנאי, שדיבר לכאורה מתוך מערכת המושגים המוסכמת על רוב הציבור הישראלי, כפי שהדברים מתבטאים בשיח של הזרם המרכזי בציבור, ולא בכדי ציינתי זאת בפתח דבריי לעיל. כך, למשל, הוא טען שאין להידבר עם ערפאת בשום אופן, כיוון שהוכח הקשר שלו לטרור, והיותו מכשול לשלום. לדעתי, אין הרבה טעם לוויכוח עם מי שמחזיק במערכת מושגית ונארטיבית שונה משלך. עם זאת, אפשר להצביע על חוסר עקיבות פנימית בתוך המערכת המושגית המסויימת שאתה מחזיק בה, וזה בדיוק מה שעשיתי בהתייחסות לדבריו של וילנאי. |
|
||||
|
||||
אולי היה ראוי לקשר לתגובה 166097 ולא לYNET |
|
||||
|
||||
"כשאוטובוסים עם ילדים מתפוצצים... לך תוכיח שאין הבדל...". שמעון - אתה נזקק לדמגוגיה כדי להחשיב את הקו אותו אתה משרטט לנייטרלי, ובכך לתקוף את וילנאי. טענתי היא שוילנאי מביע עמדה ערכית בדיוק כמוך. המונופול על העובדות לא נמצא אצלך בכיס, למרות שאתה מנסה לחזק את עמדתך ע"י "אוטובוסים עם ילדים". זה כואב לכולם, אבל עדיין לא נותן לגיטימציה אוטומטית לפגוע בכל מנהיגי החמאס. דוגמה נוספת: לחמאס לא היתה תקומה ללא משטר האייטולולת האירני, שמנהיגיו גם אינם מפוצצים בעצמם דבר, אבל מממנים ארגון זה. האם מישהו סימן אותם כיעד לסיכול ממוקד? איפה תעצור, שמעון? |
|
||||
|
||||
למיטב שיפוטי או שקצרה בינתך מלהבין את ההסבר המתודי שהעליתי בתגובה 166830 או שפשוט בא לך להתווכח בתוקפנות גסה עם "איש קש" שאתה בונה. מכל מקום, אומר לך היכן אעצור: לא אשיב לך עוד. הייה בריא ויום טוב. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכתבתי לעניין. הבנתי את כוונתך - שילבת שתי אמירות: אחת באמת נייטרלית העוסקת בחוסר עקביות לכאורה של וילנאי, אבל האחרת עדיין עסקה באופי מנהיגות החמאס, ועליה הגבתי. זכותך, בתורך, להגיב תגובה מתחמקת שמשלבת התקפה אישית, וצירוף הביטויים "איש קש" ו"יום טוב". זה לא הופך אותך ליותר צודק, רק למתחמק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |