|
||||
|
||||
כולם בוודאי מכירים את הסיפור, אבל לטובת אלו שלא: ריצארד פיינמן (פיזיקאי - זוכה פרס נובל) ז"ל היה בוועדת החקירה של הצ'אלנגר. הוא האשים את NASA באותם הדברים שמאשימים אותם עכשיו - ניהול לקוי שמעודד חוות דעת אופטימיות של מהנדסים אל מנהלים שאינם מהנדסים אשר נותנים אור ירוק לפעולות כגום שיגורים וכו'. הוא היה היחיד מצוות החקירה בעל העוז לעשות זאת (הבחור היה נודניק לא קטן). בסופו של דבר החלק של הדו"ח שכתב פיינמן נערך מחדש (סורס) הוצא מהדו"ח הסופי והושם כניספח לדו"ח (נקבר ברמה אופרטיבית). הניספח: http://www.virtualschool.edu/mon/SocialConstruction/... ציטוט מעניין: If a reasonable launch schedule is to be maintained, engineering often cannot be done fast enough to keep up with the expectations of originally conservative certification criteria designed to guarantee a very safe vehicle. In these situations, subtly, and often with apparently logical arguments, the criteria are altered so that flights may still be certified in time. They therefore fly in a relatively unsafe condition, with a chance of failure of the order of a percent (it is difficult to be more accurate).
Official management, on the other hand, claims to believe the probability of failure is a thousand times less. One reason for this may be an attempt to assure the government of NASA perfection and success in order to ensure the supply of funds. The other may be that they sincerely believed it to be true, demonstrating an almost incredible lack of communication between themselves and their working engineers. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם הנספח של פיינמן "נקבר ברמה אופרטיבית" יותר משאר הדו"ח, ודי בטוח שמה שכל העולם זוכר מהחקירה הזו זה את פיינמן מדגים את אובדן האלסטיות של טבעת-O באמצעות כוס עם מי קרח בשידור חי (זה היה חי, נכון? בכל אופן זה שודר המון). מה שבטוח זה שכל ועדת-חקירה, ובעצם כל קבוצת אנשים שמנסה להשיג משהו, צריכה אחד כזה, פיינמני, שחושב ופועל ואין לו כח לגללי-שוורים ותהליכים רשמיים. וחזרה לענייננו: הנקודה הקשה היא שהתהליכים שגורמים לאנשים לעוות קצת את המציאות ואת דעתם עליה כדי "לצאת בסדר" נובעים באופן טבעי מהדינמיקה הארגונית כמעט בכל מקום. זה אתגר לא קל בכלל לארוג לתוך המרקם של ארגון גדול תרבות אנושית או נהלים שינטרלו, או יחלישו מאוד, את האפקט הזה. האם הדו"ח החדש מציע גם פתרונות כאלה? |
|
||||
|
||||
פתרון אחד, למשל, הוא פשוט להפסיק את מעורבותה של נאס''א בפרוייקטים מאויישים בחלל. אבל זה אולי קיצוני מדי עבור הרומנטיקנים שבקהל, שחושבים שאולי אם נקריב עוד כמה עשרות אנשים מוכשרים במשימות חסרות-הערך המדעי האלה, נוכל כולנו לטוס למאדים לחופשה. |
|
||||
|
||||
הטיעון: "במשימות חסרות-הערך המדעי האלה" הוא לא נכון הסטורית. תוכנית החלל המאויישת היא למעשה אחת משני הסיבות לעליונות המדעית של ארה"ב כיום. היא אחד הגורמים לכך שאתה כותב שטויות לא מבוססות באייל הקורא, למשל. אני לא מדבר על הטפלון, ולא על ההבל. אני מדבר על מעגלם משולבים. החברה הראשונה שמכרה מעגלים משולבים היתה חברת פיירצ'ילד - חברת אופטיקה שלקחה הימור על טכנולוגיה לא ידוע שכמה מדענים רצו ליישם. היתרון על הטכנולוגיות המוכרות באותו זמן היה פשוט - אלקטרוניקה מבוססת שפורפרות תפסה יותר מקום. לא היתה לטכנולוגיה הזו שימוש בשנות ה60, מכיוון שלא היה הרבה שימוש באלקטרוניקה, חברות המחשבים לא היו מעוניינות בטכנולוגיה הזו כי היא היתה יקרה מדי, היתרון מבחינת ביצועים\מחיר לא היה קיים, באותו זמן. רק בשני מקומות השתמשו בטכנולוגיה הזו: בתוכנית אפולו (היה צריך מחשב קטן, יחסית לחשב חישובים באליסטים שונים לניווט) ובטילים באליסטים (בקרת מסלול בזמן אמת). השימושים הראשונים לטכנולוגית קצה הם בדרך כלל שימושים צבאיים (נו, אף אחד לא מת מזה). תוכנית החלל היא למעשה המקום הראשון שבו ניתן לעשות שימוש בטכנולוגית קצה למטרות אזרחיות. איזה מהשתיים אתה מעדיף? |
|
||||
|
||||
בנוסף, לא הצלחת להצדיק את טענתך בטיעוניך. לצורך הדיון, אניח כי אתה צודק לגבי הרקע ההיסטורי: החברה הראשונה שמכרה מעגלים משולבים מצאה רק שני שווקים למוצריה: הצבא, במסגרת פרוייקטי הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים, ובמסגרת תוכנית החלל. עדיין לא הראית מה תרם לכך כל עניין הטיסות המאויישות. גם טיסות לא מאויישות היו נהנות מן המעגלים המשולבים, והם היו קריטיים עבורן - גם בהן עלות העלאת כל קילוגרם של חומר לחלל, לא-כל-שכן למסלול, היא אסטרונומית. גם לטילים שלהן היה צורך בבקרת מסלול בזמן אמת. בנוסף, גם אם הייתי מסכים כי הטיסות המאויישות תרמו להתפתחות המעגלים המשולבים _אז_, הרי שאין בכך לומר כי יש להן מקום _כיום_. אולי תם זמנן של הטיסות המאויישות, כעת כשאין עוד מקום לתחרויות אגו יקרות בין-מעצמתיות? אולי עדיף להשקיע את המשאבים בחקר-חלל לא-מאוייש? גם בו יש אתגרים טכנולוגיים לא מבוטלים, והוא עלול להזניק, למשל, את חקר הבינה-המלאכותית עשרות שנים קדימה, בעוד שהדגש על טיסות מאויישות מונע דחיפה כזו. אולי אם יפסיקו את הטיסות המאויישות עכשיו, יוכל נכדך לצעוק על נכדתי שיהיה זה מטופש לעבור לטיסות מאויישות, שהרי הן היו מונעות ממנה לכתוב שטויות לא-מבוססות באייל המדבר? וגם אם נניח שהטיסות המאויישות הן מאד חשובות וחיוניות מבחינה מדעית עכשיו, מדוע על נאס"א להשקיע בכך? הרי נאס"א, כמערכת, הוכיחה שוב (צ'לנג'ר) ושוב (קולומביה) את יכולתה להקריב אנשים מוכשרים, יקרים עד מאד, על מזבח לוחות זמנים לא-ריאליים. אולי יש לעצור את התוכניות המאויישות של נאס"א לפחות למספר עשורים, עד שניתן יהיה לפתח שם תרבות בטיחותית מתאימה, ובמקום זאת לתת לארגונים אחרים, כמו זה של אירופה, זה של רוסיה וזה של סין, להנהיג את הטיסות המאויישות? או שתמונת דגל ארה"ב מתנופף בגאון על גבי הגבעות האדומות של מאדים קודמת לכל? |
|
||||
|
||||
1) לא ברור מה היה קורה לתוכנית החלל ה"אזרחית" אם לא היו טיסות מאויישות בשנות ה60 - הטכנולוגיות, סביר להניח, היו פחות ידועות לציבור, וגם סביר להניח שהטכנולוגיות הללו היו נשארות מסווגות - לא היינו רואים אותם 10, 20 , או 50שנה בשוק האזרחי. 2) האם טיסות מאויישות הכרחיות כיום? אני לא יודע, נדע עוד 30 שנה. אולי. היסטורית, התשובה הסבירה היא "כן". 3) איפושהו (אולי בין סימני הקריאה..) נאבד הטיעון המרכזי שלי: האלטרנטיבה למחקר הטכנולוגי שNASA מספקת הוא מחקר צבאי. אני מעדף רומנטיקה עיוורת על אלימות, ואתה? |
|
||||
|
||||
1. הציבור נראה מעוניין בתמונות מעניינות מהחלל לפחות באותה המידה שהוא מעוניין בתמונות של אסטרונאוטים בחלל. לולא היו שולחים אסטרונאוטים, היה תקציב לעוד תמונות, אולי איכותיות יותר. אולי לך "סביר להניח שהטכנולוגיות הללו היו נשארות מסווגות," לי ממש לא. תן לי דוגמה לטכנולוגיות בעת המודרנית שנשארו מסווגות פרקי זמן כאלה (יותר נכון לומר, לא נגישות לציבור הרחב - הטכנולוגיה הזו הרי קודמה על ידי מדענים, מן הסתם הידע היה בכתבי-עת אקדמיים, ולא היה ניתן לסווגו כבעת מלה"ע השניה). 2. כלומר, מה שהיה הוא שיהיה? נתעלם מן ההקשר, טיסות מאויישות היה טוב, אז יהיה טוב? 3. אם אתה מנסח את הטיעון ככה, אז: א. אין לו קשר ברור לטענתי המקורית, עליה כה התקוממת. (כזכור, התנגדתי למשימות המאויישות, לא למחקר החלל של נאס"א באופן כללי) ב. הוא לא ממש נכון. מחקר פיסיקלי של אנרגיות גבוהות הביא לפיתוחים טכנולוגיים מעניינים (WWW), וייתכן שהיה מביא גם להתפתחות בחזית הזו. המקדמים העיקריים של מחשוב-על בימים אלה אלו דווקא סימולציות פיסיקליות כבדות, ולא מן-הנמנע שמחשבי-העל של היום יהפכו למחשבי-הקצה של המחר. ובל-נשכח כי הטרנזיסטור הומצא מלכתחילה כתוצאה ישירה מן הצורך של חברת הטלפון האמריקנית ברכיבי מיתוג קטנים ויעילים יותר. גם הם יכלו לדחוף בכיוון הזה. ג. אחת הסיבות שאני יכול לכתוב את השטויות הלא-מבוססות שלי באייל היא כתוצאה מרשת האינטרנט, רשת שפיתוחה החל על-ידי מכון המחקר המתקדם של משרד הבטחון האמריקני. ברשותך, אעדיף שלא לכרות את הענף עליו אני יושב. |
|
||||
|
||||
אבל טענתך המקורית היתה שלא היה ערך מדעי לטיסות מאוישות. לדעתי היה. אני בהחלט חושב שהעלת נקודות מעניינות. מחקר אקדמי בהחלט הוליד כמה תוצאות לואי מעניינות, והWEB (למרות שהקשר להולדתה ולמאיץ החלקיקים בשוויץ הוא, במקרה הטוב, נסיבתי בלבד) היא דוגמה מעניינת. דוגמה שלא חשבתי אליה היתה ההאבל, שאליו אתה מתייחס - אשר לא עבד כששוגר לראשונה ותוקן בחלל - ע"י אסטרונאוטים. אם הטיעון זה משמעותי מספיק לצורך הדיון אני לא יודע - יכול להיות שאפשר היה לבנות עוד האבל - אשר היה עולה פחות מעוד טיסה מאויישת. לגבי טכנולוגיות מסווגות כן או לא, אני אתן דווקא את הדוגמה שאתה משתמש בה - מחשבי על. עד לא מזמן כדי לקנית אחד (של קריי, נניח) כזה היתה צריך לעבור מסכת של עינויים בירוקראטים הנובעים בדיוק מהפחד של הממשל בארה"ב משימוש צבאי בטכנולוגיה הזו - עם המוליכים של פיירצ'יילד היו משמשים אך ורק לבקרה על טילים באליסטים - אני לא בטוח שניתן היה למכור אותם לכל דיכפין מאוחר יותר. דוגמה מעניינת נוספת היא טכנולוגיית הצפנה ע"י מפתח פומבי ופרטי שפורסמה בשנות השבעים, אאל"ט, בארה"ב למרות שהטכנולוגיה הזו פותחה קודם ע"י בריטניה בשנות החמישים - וסווגה. (בכלל בריטאניה היא דוגמה יותר טובה לסיווג מטופש של טכנולוגיות מארה"ב, but I digress). נחזור לעניננו- לדעתי עניתי לטענה המקורית "שלא היה ערך מדעי לטיסות מאוישות" - עובדה היה. לא רק ערך מדעי, אלא ערך פראקטי - ולראיה העליונות של ארה"ב בשוק הסמיקונדאקטורים והשווקים הנלווים (מחשבים, תוכנה)- אינטל היא צאצא ישיר של אותה פיירצ'לד שעליה דיברתי בתגובה הראשונה שלי. |
|
||||
|
||||
אבל במקור קראתי להפסקת מעורבות נאס"א בפרוייקטים מאויישים, וטענתי שאין להם ערך מדעי, קרי, אין להם בזה הרגע, או בתקופה האחרונה ערך מדעי. ברור מן ההקשר שדיברתי על ערך מדעי _מוסף_, מעבר לפרוייקטים לא-מאויישים. אולי לא ברור מספיק, ועמך הסליחה. אבל גם אם נרחיב את קריאתי המקורית לפרוייקטים מאויישים בכלל, הרי שטענתך לערך-מוסף היא נסיבתית בלבד, ואפילו עבור אביו-מולידו של המעגל המשולב, הטרנזיסטור, הנסיבות היו אחרות, ושוב, אינני רואה כיצד הטיסות הלא-מאויישות לא היו מספקות אפילו לצורך זה. עד כמה שאני יודע, עדיין יש מסכת ביורוקרטית לפני שקונים מחשב-על. מצד שני, התפתחות לא-צפויה בתחום הרישות והביזור הביאה לכך, שגופים פרטיים יכולים להרים כוח-חישוב הקרוב לזה של מחשב-על מרכיבי-מדף — לו היו מוגבלים אף יותר מחשבי-העל, לא מן-הנמנע שהייתה מגיעה העת הזו יותר מוקדם. יכולת זו, והנגישות לידע הטכנולוגי המאפשר את תכנונה, מוגש למעוניינים על גבי רשת האינטרנט, שמקורה, שוב, באותו פרוייקט קישור עלום של מכון המחקר המתקדם של משרד הבטחון האמריקני. אתה כנראה כלוא בראיה דטרמיניסטית של ההתפתחות הטכנולוגית, ולא כך הוא הדבר. כפי שבשנות השמונים נראה לאנשי המדע הבדיוני שעתיד המחשבים הוא בממשקים גומאי-כל, דבר שבינתיים מבושש לבוא, וכפי שבשנות החמישים(?), בכתבו על מחשב-העל מולטיבאכ, פיספס אסימוב לחלוטין את נושא ההתפתחות המהירה של ממשק המחשב וכיוונו (אצלו התהליך היה כרטיסים מנוקבים -> הפעלה באמצעות קול), לא קל כלל-וכלל לקבוע מה יוביל לאן. מה שמתמיד הוא היכולת האנושית לעמוד מול אתגרים, בסופו של דבר. השאלה היא האם האתגר שצריך להתמקד בו, ולהשקיע בו כל-כך הרבה מאמץ, בתחום החלל, הוא האתגר של חיים אנושיים בחלל, שהוא בעייתי מאד וגובה קרבנות, במיוחד לאור מדיניות הבטיחות המפוקפקת של נאס"א, ולאור ההבדלים המגוכחים במשאבים הדרושים לכך. אולי הגיע הזמן למקד את כל כח-האדם האנושי הזה בתחומים אחרים, למשל, שיפור מערכות הבינה המלאכותית או השליטה-מרחוק? אולי כדאי להתמקד בחקר האוקיינוסים, ושם לפתח את מערכות אחזקת-החיים, במקום בו החילוץ פשוט הרבה יותר, במקרה של תקלה? |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים עם מרבית טיעוניך. יש נקודה אחת, רגשית ולא בהכרח רציונלית, שלא הזכרתם: יש למין האנושי כמיהה להרחיק-לכת ולגלות מקומות לא נודעים. ברגע שטכנולוגיה, חיתולית ככל שתהיה, נהיית נגישה, מיד קמים יחידים (נועזים? שוטים?), קופצים עליה ומפליגים אל האופק. ותמיד זה כרוך באובדן חיי-אדם. כך היה עם הספנים מגלי-העולם, עם המסעות לקוטב, עם קליפות האגוז בהן הפליגו הפולינזים, עם כל דבר. אני *לא* אומר שזה כשלעצמו מצדיק מימון טיסות מאויישות. אבל אני לא אתפלא אם בתת-ההכרה, או בהכרה, של אנשי נאס"א והתורמים לה יש את האלמנט (הפרימיטיבי?) הזה. |
|
||||
|
||||
לפחות על פי ואן-אלן, חוקר חלל ידוע (בין היתר גילה את הטבעת הרדיואקטיבית המקיפה את כדוה"א, ונקראת על שמו), זו בערך הנקודה היחידה שעומדת לזכות המשימות המאויישות לחלל. לקרוא ולהתמוגג. (אין כמו אילן גבוה) |
|
||||
|
||||
הקביעה המקורית שלטיסות המאויישות אין ערך מדעי תמוהה בעיניי. אתה אומר את זה על סמך ידע ממשי? אם כן, אנא שתף אותנו. אם כבר מוזכרת פה טיסתה האחרונה של המעבורת קולומביה כדוגמה לצד השלילי בטיסות המאויישות, ראוי לציין את הצד החיובי שבה: בניסוי הישראלי (MEIDEX) צולמו, בין השאר, "שדונים" ו-"פיות". השדונים והפיות הללו הינם תופעות מטאורולוגיות - טבעות וכתמים חשמליים (?) המופיעים מעל ברקים. תופעות אלה נחקרו אך מעט עד כה, ונוצר הצורך לצלמן מן החלל. בעוד שמתכנני הניסוי הציעו שיטה אוטומטית למחצה, בפועל רק צילום ידני - תהליך בו האסטרונאוט מחפש שדונים עם המצלמה - הצליח לצלמם. קראתי על זה במקום אחר, אבל פה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2497555,00.h...) התיאור מובא ממש ממקור ראשון. הצורך הזה במגע יד אדם הינו מאד מהותי לפעמים, וחבל יהיה לוותר על הפוטנציאל הזה. |
|
||||
|
||||
ירית לעצמך ברגל: הדוגמה שהבאת בדיוק מחדדת את הבעייתיות שבמחקר המדעי של הטיסות המאויישות, כי אף אחד לא היה מאשר לחוקר המעוניין לצלם את התופעה המטאורולוגית המעניינת תקציב בסדר-גודל של יותר מפרומיל מעלות הטסתה של קולומביה. נכון ש*אם* היא כבר טסה, אז למה לא לזרוק פנימה גם מצלמה של ניקון? אבל זהו טיעון א-פוסטריורי, והוא חסר משמעות לצורך ההצדקה א-פריורי של טיסות מאויישות. |
|
||||
|
||||
אבל בכל זאת אגיב. "אבל במקור קראתי להפסקת מעורבות נאס"א בפרוייקטים מאויישים, וטענתי שאין להם ערך מדעי, קרי, אין להם בזה הרגע, או בתקופה האחרונה ערך מדעי" נכון. וההבדל בין היתרונות הידועים של התוכנית השנות ה60 ולמה שידוע על היתרונות מהיום הוא - שלא יודעים מה הם עדיין. האם יש טכנולוגיות שיש להם ישום כיום רק במעבורת? לא יודע, אולי לא, אולי כן- לא ידוע לי - יעבור עוד זמן עד שנדע. כרגע נראה שהצדק עמך בנקודה זאת. "הרי שטענתך לערך-מוסף היא נסיבתית בלבד, ואפילו עבור אביו-מולידו של המעגל המשולב, הטרנזיסטור, הנסיבות היו אחרות, ושוב, אינני רואה כיצד הטיסות הלא-מאויישות לא היו מספקות אפילו לצורך זה." כן ולא. כן - הטענה נסיבתית אבל ישנם סיבות טובות לראות אותה כטענה אמיתית. אפולו גרמה לטכנולוגיה הזאת להיראות אם היא לא היתה נראת, קיים סיכוי סביר שהיא היתה נקברת. והאיזכור שאתה ממשיך לבצע בכל תגובה לטרנזיסטור הוא... חלש מאוד, לדעתי - הקשר שנראה לי שאתה מבצע - 'מעגל משולב == הרבה טרנזיסטורים על מצע של חומר מוליך למחצה' הוא שגוי. ההבדל בין טרנזיסטור למעגל משולב הוא עצום - הוא לא אבולוציונרי. הטכנולוגיה שדרושה ליצור מעגל משולב (פוטוליטוגראפיה, למשל) שונה לחלוטין, המחשבה על תכנון מעגלים אלקטרונים - לא מאבני בניין קיימים, אלא ברמה מופשטת לפני המימוש - היא מהפכה שאפשר היה להחמיץ. "אתה כנראה כלוא בראיה דטרמיניסטית של ההתפתחות הטכנולוגית, ולא כך הוא הדבר" טוב, אז עכשיו אנחנו עוברים לקללות? ;-) התפתחות מדעית צריכה קטאליזאטורים. ניתן לראות את זה שוב ושוב לאורך ההסטוריה. תוכנית החלל היתה אחד הקאטליזאטורים החשובים להתפתחות מדעית במאה השנים האחרונות - עם שני מלחמות העולם, והמלחמה הקרה. לי אין את הכלים לראות מה יתפתח כטכנולוגיה חשובה ל50 שנים הקרובות - אבל אני די בטוח שמה שזה לא יהיה - אחד הישומים הראשונים יהיה קשור לתוכנית החלל ובפרט לתוכנית המאויישת. |
|
||||
|
||||
מוזר קצת לנסות להצדיק פרויקט כה גרנידוזי ויקר רק על-ידי כמה תוצאות לוואי משוערות שאולי יהיו לו. אתה משער שכדאי להשקיע X מיליארדי דולרים בטיסות מאוישות, בגלל שחלק מהטכנולוגיות שיפותחו לשם כך יוכלו לשמש גם למטרות אחרות, מועילות כשלעצמן. אם כך, בוודאי כדאי עוד יותר להשקיע את אותם X מיליארדי דולרים ישירות באוניברסיטאות ומכוני מחקר ופיתוח טכנולוגי, שצריכים להצדיק *כל* דולר שהם מוציאים בהיות המטרות שלו מועילות1 כשלעצמן. ועוד לא דיברנו על החסכון בחיי אדם. ואולי יש כאן גם שיקול אחר: "סתם" תקציב לעידוד מחקר ופיתוח יהיה כל הזמן כפוף ללחצים להקטינו. מטרה כמו טיסות מאוישות לחלל - מציתת דמיון, פוטוגנית, וניתנת לראיוּן טלוויזיוני - יכולה לעזור למכור לציבור השקעה אדירה במחקר ופיתוח. זו כמובן חשיבה מאוד צינית; איני פוסל אותה, אבל היא מציגה את פרויקט הטיסה המאוישת כמסע יחסי ציבור, יקר להחריד, למשהו אחר. 1 מבלי להתייחס כאן לשאלה חסרת התשובה "מה זה מועיל". |
|
||||
|
||||
"מוזר קצת לנסות להצדיק פרויקט כה גרנידוזי ויקר רק על-ידי כמה תוצאות לוואי משוערות שאולי יהיו לו" כן, זה קצת מפחיד לזרוק מיליארדי דולארים על משהו שנראה מעורפל, אני מסכים. אבל לדעתי זאת הדרך הכי יעילה (וזולה מבחינת חיי אדם) להתקדמות מדעית מהירה. "אם כך, בוודאי כדאי עוד יותר להשקיע את אותם X מיליארדי דולרים ישירות באוניברסיטאות ומכוני מחקר ופיתוח טכנולוגי, שצריכים להצדיק *כל* דולר שהם מוציאים בהיות המטרות שלו מועילות1 כשלעצמן. ועוד לא דיברנו על החסכון בחיי אדם." הלוואי. אבל זה לא קורה בגלל שאנשים קצת יותר צרי אופקים מהכותבים הנכבדים באתר הזה אחראים לתקצוב האונברסיטאות (הציבור ונבחריו). לגבי מכוני מחקר עצמאיים - יש מעט ומספרם יורד. הדוגמה הקלאסית היא זירוקס פארק, שלמעשה אינו קיים יותר. לא ידוע לי על מכון מחקר רציני - עצמאי שעסוק בפיתוח טכנולוגיות שאינם טריוואליות עבור בעלי המכון. בנוסף לכך קצב הפיתוח הטכנולוגי באוניבסיטאות מביך יחסית לקצב הפיתוח בתקופת מלחמות העולם או תור הזהב של מרוץ החלל. לגבי המחיר האנושי, זאת כבר שאלה אחרת. המחיר כבד, ללא ספק. יחסית למחקר אקדמי אולי כבד מידי. יחסית למחיר של מלחמות העולם אולי לא. "ואולי יש כאן גם שיקול אחר: "סתם" תקציב לעידוד מחקר ופיתוח יהיה כל הזמן כפוף ללחצים להקטינו. מטרה כמו טיסות מאוישות לחלל - מציתת דמיון, פוטוגנית, וניתנת לראיוּן טלוויזיוני - יכולה לעזור למכור לציבור השקעה אדירה במחקר ופיתוח. זו כמובן חשיבה מאוד צינית; איני פוסל אותה, אבל היא מציגה את פרויקט הטיסה המאוישת כמסע יחסי ציבור, יקר להחריד, למשהו אחר" אני? ציני?! ;-) מזל טוב. אני סוף סוף מתחיל להרגיש שמישהו מבין מה אני אומר. לא הייתי מסוגל להגיד את זה טוב יותר. בראיה אחורה - זה מה שמצדיק את 60 מיליארד הדולאר שעלה בזמנו לשלוח איזה ליצן לירח (ותודה לטום להרר, ולוורנר פון בראון) - עליונות כלכלית ומדעית של ארה"ב בעשרות השנים מאז התוכנית הזו. אני לא יודע עם זאת היתה התוכנית של קובעי המדיניות של ארה"ב באותו זמן, אבל הם היו יותר צינים ממני: הם נתנו לנאצי שפיתח טילים שפגעו בלונדון (ומאוחר יותר ברמת-גן) לנהל חלק די נכבד מאותה תוכנית חלל. טוב, לא יודע מה איתך, אבל אני מרגיש קצת פחות רומנטי עכשיו.. |
|
||||
|
||||
אם כך, אולי המנהלים בנאס"א (שבוודאי מבינים את הפוליטיקה הזו לא פחות ממני וממך) *בכוונה* מעגלים פינות בבטיחות? ואולי הם צודקים בכך, מזווית הראייה שבה הקרבה גם של חיי אדם (עד מידה מסוימת), וגם של התקדמות הטיסות לחלל (עד מידה מסוימת) היא נסבלת, כל עוד מקדמים את המטרה האמיתית, שהיא פיתוחים טכנולוגיים לאו-דווקא-חלליים מהירים יותר? וכמובן שהם אינם יכולים לחשוף שיקולים כאלו לציבור, שהרי הסכמנו שהמטרה האמיתית הזו מוסווה מאחורי מטרה מוצהרת של טיסה מאוישת. |
|
||||
|
||||
בלבניסט יכול לדבר על "המנהלים בנאס"א" כקבוצה? |
|
||||
|
||||
טושה. עכשיו צריך להתחיל לנבור בדו"חות ובפרוטוקולים, ולראות אם יש מחנה של מנהלים שדווקא לוחצים להחמיר בבטיחות. (להבהיר: תגובה זו והקודמת נכתבו חצי בצחוק. אני לא מתחייב לדעה שיש תהליכים בלבניסטיים כאלה בתוך הנהלת נאס"א ובינה לבין הממשל הפדרלי. אבל אני גם לא מתחייב לדעה שאין כאלה) |
|
||||
|
||||
למה שלא יהיו? גוף ממשלתי גדול, עם תקציבי ענק, ויכולת לקבוע כיווני מחקר - אפשר להניח שפוליטיקאים שואפים לקדם שם (או להצניח לשם) "אנשי שלומנו" למיניהם. |
|
||||
|
||||
נניח; אבל גם אם כן, אני לא רואה סיבה מעניינת לחשוב שבטיחות הטיסה דווקא היא עניין שבין הבלדנים למשתלבים, או מי שזה לא יהיה שמקביל להם בארה"ב. |
|
||||
|
||||
כתוב בידיעה המקושרת: "האסטרונאוטים האמריקאים היו הראשונים לנחות על הירח,אחר כך הצטרפו אליהם הקוסמונאוטים הרוסים,כעת מבקשים גם ה"טאיקונאוטים" הסינים לחזור על ההישג." האם קוסמונאוטים רוסים נחתו על הירח? |
|
||||
|
||||
"אני לא יודע אם הנספח של פיינמן "נקבר ברמה אופרטיבית" יותר משאר הדו"ח, ודי בטוח שמה שכל העולם זוכר מהחקירה הזו זה את פיינמן מדגים את אובדן האלסטיות של טבעת-O באמצעות כוס עם מי קרח בשידור חי (זה היה חי, נכון? בכל אופן זה שודר המון)." התשובה בגוף השאלה: מה שהציבור זוכר זה את הO RING. מה שהציבור לא זוכר זה את מה שהיה כתוב בניספח של פיינמן. טוב, לקח עוד 15 שנה, ובסוף הנספח הזה נכתב מחדש. עכשיו במקום נספח הוא דו"ח. אולי אפילו יתיחסו אליו הפעם. |
|
||||
|
||||
אתה סבור ש-"הציבור לא זוכר את מה שהיה כתוב בניספח של פיינמן" בגלל שזה היה רק ניספח, או בגלל שזה "נקבר" באיזשהו אופן? אינני סבור כך. את שאר הדו"ח (ההוא) הציבור כן זוכר? אתה כותב "אולי אפילו יתיחסו אליו הפעם". אתה מאמין שאם הנספח של פיינמן היה מופיע כחלק מהדו"ח גופא, היו כן מתייחסים אליו? אני מוכן להמר שחלק ניכר מהקוראים של אותו דו"ח - גם המנהלים והמהנדסים של נאס"א אז והיום - דפדפו ישר לניספח וקראו בעיקר אותו, ולא את כל הבלה-בלה. כולם, לא רק הדיוטות כמוני, זוכרים את אותה כוס מי-קרח, ובאופן טבעי מתייחסים דווקא לניספח. זה, כמובן, רק ניחוש. |
|
||||
|
||||
זה מה שכתבתי, ולזה התכוונתי - אף אחד לא עשה כלום. אף אחד לא שילם של המחדל בתפקידו. שום שינוי לא נעשה במבנה האירגוני של נאסא, או בדרך בה מתתנהלים התהליכים הפנימיים בתוך נאסא. מה שכן השתנה זה שהחליפו את הO-RINGים. זה נובע מכך שנספח, החלק של פיינמן לא חייב פעולה בירוקראטית כל שהיא - זה לא היה חלק מהדו"ח, אף אחד לא חתם עליו חוץ מפיינמן. בחלק העליון של השירשור הזה יש לינק לנספח המדובר. הוא *אינו* מדבר על הO-RINGים - הוא מדבר על תרבות הניהול בנאס"א - ועל הנתק בין מה שהמהנדסים אומרים ומה שהמנהלים עושים, והנטיה של המנהלים להיות אופטימים מדי. בדיוק הנקודות שהדו"ח החדש מעלה. שם לב לניסוח של כותרת הניספח: "Personal Observations on the Reliability of the Shuttle"
|
|
||||
|
||||
ולטובת מי שלא ראה - מה הוא הדגים שם? |
|
||||
|
||||
פיינמן קיבל טיפ שעליו לבדוק מה קורה לO-RING שמשמש לאטימה של מיכלי הדלק של המעבורת בטמפרטורה נמוכה. הוא גילה שהם נהיים קשיחים ומאבדים את יכולת האטימה לזמן מסויים. מסקנה: קאאאבבוווםם! הוא הדגים את האפקט בוועדה, שצולמה ושודרה לכל דיכפין שוב ושוב. |
|
||||
|
||||
מיכלי הדלק של המעבורת היו אטומים בטבעות גומי. פיינמן הדגים באמצעות כוס מים קרים ואטם גומי קטן (ומול מצלמות הטלוויזיה) כיצד טמפרטורה נמוכה עלולה לפגום בגמישותן, וכתוצאה מכך לגרום לדליפת דלק, ולפיצוץ. וידאו: http://heelspurs.com/zpics/feynman6.rm |
|
||||
|
||||
מכר שלי שמע פעם הרצאה בנוסא הצלנגר, ושם אמרו שהבעיה לא היתה רק בטבעות הגומי אלא משהו הרבה יותר בסיסי- מיכלי הדלק המקוריים תוכננו כך שלחץ פנימי יהדק את הדפנות זה לזה. הטבעות נועדו כאיטום משני ובשל כך עמידותן לקור וכולי לא היתה רלוונטית. בשלב מסוים התיכנון השתנה, וטבעות הגומי נהפכו לקו ההגנה הקידמי במקום למערכת גיבוי. מכיוון שזו עדות מיד שלישית, אני לא יודע כמה זה נכון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |