בתשובה לנגה, 21/08/03 19:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''לא מומלץ'' תהיה ההגדרה הטובה ביותר. בכלל, לעשן זה פיכסה. אבל עיקר הטרוניה שלי היא כלפי המתודולוגיה בכל מקרה, ועל זה לא ענית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה היה לי שכן עניתי - כנראה לא הבנתי למה התכוונת ב"מתודולוגיה". למה התכוונת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתודולוגיה. שיטת המחקר. איך מגדירים מושגים, איך מודדים אותם, איך בונים מודלים. נו, מתודולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה מצפה שאני אענה על זה? חשבתי שהתכוונת להיקשים סטטיסטיים באופן כללי, ומכאן תשובתי בנוגע לעישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט שכבר ראיתי כמה מחקרים סוציולוגיים שהמתודולוגיה שלהם נראתה לי מפוקפקת. אני גם מתווכח איתך במקום אחר על המהימנות של מדידת המשתנים ''נחישות'' ו''מאמץ'' בסקר ההוא שהבאת. את לא ממש יכולה לענות לי על זה ישירות, אלא אם תפרטי את המתודולוגיה של המחקר הספציפי שדיברנו עליו ותסבירי איך עשו את זה. (דובי, מסתיר את העובדה שהוא לא זוכר על מה דיברנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הראה לי מחקר רלוונטי (המבצע את הקישור מעמד חברתי - הצלחה בחיים) בו המתודולוגיה נראית לך מפוקפקת. אני, עם זאת, יכולה להראות בערך 30 מחקרים המבצעים את הקישור, שהמתודולוגיה בהם נראית לי מהימנה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכלי בבקשה לתאר את המתודולוגיה של מחקר או שניים מתוך השלושים? אני לחלוטין לא מנסה להתנגח, אלא סתם סקרן לראות איך בודקים את הקשר הנ"ל באופן מסודר. (סליחה מראש אם כבר תיארת ופספסתי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר ציינתי בדיון ההוא, אאל"ט המודל הנפוץ הוא מודל רגרסיה או ANCOVA. על קצה המזלג: דמיין מודל רגרסיה ליניארית פשוט שחוזה הצלחה בחיים. לתוך המודל אני מכניסה את המשתנה "חינוך" (שנות חינוך, תארים שהושלמו, ממוצע ציונים, או איזה ייצוג שנרצה ל"חינוך"). "חינוך" הוא משתנה מובהק, אשר (לצורך הדוגמא) מסביר 50% מהשוני בין אנשים בנוגע למידת ההצלחה בחיים. עכשיו אוסיף למודל הקיים את המשתנה "מעמד סוציו-אקונומי של ההורים", ואביט לראות איך הושפעה השפעת המשתנה "חינוך" לאחר שהוספתי את המשתנה החדש. אם "חינוך" הפך פתאום לבלתי מובהק, או איבד הרבה מכוחו, הרי שעלי לחשוד ש"מעמד סוציו-אקונומי" ו"חינוך" קשורים זה לזה באופן שגרם לאחד לבטל את השני. אם עכשיו, למשל, אוציא את "חינוך" החוצה מהמודל לגמרי, ולא אאבד מכוחו של המודל להסביר הצלחה בחיים, הרי ש"חינוך" הוא משתנה מסביר רק כל עוד לא מסתכלים על מעמד סוציו-אקונומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר, אבל התכוונתי לשאול בעצם על משהו קצת אחר: באותם מחקרים שציינת, איך *בדיוק* מדדו החוקרים "הצלחה בחיים", "מעמד סוציו-אקונומי" וכו'? כיצד הורכבו המדגמים, ומה היה גודלם? מהן רמות המובהקות שהתקבלו? אם יש לך זמן וכח, אשמח לשמוע פירוט על מחקר או שניים. אם לא, גם רפרנס יהיה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפרנס 1, שימוש ברגרסיה ליניארית (לתאר בפירוט את מה שהוא עושה שם זה הרבה מעבר ליכולתי) - Change and Stability in Educational Stratification רפרנס 2 - כאן המתודולוגיה יותר מורכבת, למיטב זכרוני -Robert D. Mare American Sociological Review, Vol. 46, No. 1. (Feb., 1981), pp. 72-87. Class Origin, Class Destination, and Education: A Cross-National Study of Ten Industrial Nations אל המחקרים אפשר להגיע דרך JSTOR, אם יש לך גישה דרך אוניברסיטה או מנוי אישי.Hiroshi Ishida; Walter Muller; John M. Ridge The American Journal of Sociology, Vol. 101, No. 1. (Jul., 1995), pp. 145-193. חיפשתי במהירות משהו עם מתודולוגיה פשוטה במיוחד, אבל לא מצאתי (מחקר שאת המתודולוגיה שלו אוכל להסביר במשפט או שניים). ספרו של ג'נקס מ-1972 שכבר ציינתי קודם ("אי-שוויון") נחשב למחקר מפתח בתחום, ובהרבה מקומות אפשר למצוא נתונים "תיאוריים" (descriptive statistics) הממחישים את הפער (ספרו של ברינט מ-1998, ספרם של בולס וגינטיס מ-1976, ספרו של רוזנבאום מ-2001, ספרו של הרן מ-1985. אם אתה באמת מתכוון ללכת לקרוא, אני אוסיף פרטים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |