בתשובה לאביב י., 20/08/03 6:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו, אז אנחנו מסכימים. כל הנקודה שלי היתה שהאדם הקדמון היה בעל מיומנויות רבות יותר מהניו יורקי המצוי שנזרק חזרה לתקופת האבן ללא כל הכנה מוקדמת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מסכימים ;-) האדם הקדמון לא היה שורד בניו-יורק המנותקת מחשמל בעוד הניו-יורקי כן יכול לשרוד בניו-יורק המנותקת מחשמל (די בקלות, למרות הקיטורים שלו). האדם הקדמון היה מנסה לצוד (זה מה שהוא יודע לעשות) וסביר להניח שבמקרה הטוב הוא היה ניזון מחולדה או שתיים ובמקרה הרע היה נרצח, נאנס או מקבל נבוט בראש מאיזה שוטר, שלא מחבב אנשים עם לבוש מינימלי שמסתובבים לו בעיר עם חנית. הניו-יורקי היה כבר משתמש במזומנים וקונה משהו יותר מזין לאכול, עומד יפה בתור לאיזו מסעדה אינדיאנית איכותית (עם מחירים מוכפלים בשל המצב) או פותח איזו קופסאת שימורים. אדם קדמון לא יודע איך לעשות את הדברים הפשוטים האלה (טמבל שכזה) ובטח הוא היה מוצא את סופו מתחת לגלגלים של איזו משאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התכוונתי לזרוק את האדם הקדמון בתוך ניו יורק העכשווית אלא רק ציינתי שהאדם הקדמון, בסביבתו, ידע להסתדר טוב יותר מהניו יורקי שלוקחים לו מרכיב חשוב כל כך כמו חשמל. מה שאתה אומר זה שהדברים תלויי תרבות, זמן ומקום ובנסיבות הנוכחיות ניו יורקי מסתדר טוב יותר מאשר אדם קדמון. הבנתי. אגב, מה הסיכויים לכך שאם הפסקת החשמל היתה נמשכת מספר ימים, היתה העיר עוברת למצב של כאוס מוחלט (בהתחשב בתיאור של נגה שהוא מהימן למדי לסטטוס הספציפי ולא של ההומלסים שגם ככה חיים על חשמל מזדמן)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתך הנה כי בהינתן שלאדם הקדמון היה נלקח מרכיב כל כך חשוב כמו החשמל לניויורקי הוא היה מסתדר טוב יותר. לכן אינני בטוח שההשואה לחושך (המשמתעת, בין היתר, מ תגובה 164684 ) הינה נכונה. יש למצוא מרכיב בחייו של האדם הקדמון שהיה שווה ערך לחשמל מבחינת החשיבות לאותו ניויורקי ממוצע. אז יש לבדוק אם בהילקח אותו מרכיב האדם הקדמון הוא היה מסתדר טוב יותר. יש אנתרופולוג/סוציולוג במטוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לחפש הרבה. חשמל, כמקור המזין את כל החיים המודרניים, שווה ערך לאש של האדם הקדמון. לא פחות ולא יותר. ללא החשמל, אין יכולת לתמוך את רמת החיים שלנו ולא את גודל האוכלוסיה בכרך הגדול. מאחר וזמינות החשמל ואמצעי העברתו ואבטחתו דומים ליכולות הקדומה להשגת והבערת אש, אני גם סבור שההשוואה אינה נכונה. הרובוסטיות של הציביליזציות זהה מבחינה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראי, הכל תלוי, גם אצל אדם קדמון, בחינוך, סביבה, מזל, או מערכת נכונה של כללים ומשמעת עבודה. היתרון היחיד של האדם המודרני, שחסר כל ערך במצב של הפסקת חשמל, הוא הפקת אתר בזמן הנכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוללות? מכונות שעובדות על דלק? חוש קולינארי מפותח יותר? טופו? טוב, חוץ מטופו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה איך אפשר לעשות את שני הדברים: להנות מהיתרונות של העולם המודרני, וגם לדעת איך לא להיות חסרי אונים כשהוא מכזיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והעולם המודרני לא ממש הכזיב אותם. בסך הכל הפסקת חשמל של יום וחצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניו יורקרים לא ידעו כל כך איך להתמודד עם הפסקת החשמל המאוד לא מתוכננת הזו, עד כדי שאפילו שדה התעופה שלהם היה מושבת והם עצמם היו עסוקים בנסיונות למצוא אשמים. בדיוק כשנפסק החשמל טייל בן זוגי על גשר ברוקלין כשלפתע ראה איש רץ וצועק: "The power is out and the building is burning, the war has started, the war has started". נכון שמשוגעים לא חסרים בניו יורק אבל אני לא חושבת שאפשר לספור על יד אחת את אלה שאיבדו עשתונות.אז אם המודרניזציה הכזיבה או לא, קשה לשפוט בהתייחס לכלל הקבוצה, אך בניגוד לשגרה הברורה, מדובר היה במצב ספונטני שכן הוציא אנשים משלוות נפשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר את הסיפור על Chicken Licken: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין להשוות את התנהגות הציבור בשלושת הפסקות החשמל הגדולות. בעוד שב 1965 וב 2003 הציבור התנהג בשקט ושלווה יחסית, הפסקת החשמל של 1977 הביאה גל של התפרעויות, ביזה והשתוללות רבתי, "לילה של טרור". שמעתי כל מיני הסברים מדוע האנשים התנהגו אחרת. אולי בגלל שב65 הפסקת החשמל היתה בנובמבר,אמצע הסתיו הקריר, לעומת הקיץ החם של 77 ו 03 שגורם לאנשים להיות יותר עצבנים. מישהו אחר דיבר על יחס של הציבור לשילטונות. ב 1965 ויאטנם עדיין היתה במרכז הדיון הציבור, והמתחים החברתיים בין שחורים ללבנים, שמאל וימין, עדיין לא התפרצו. השילטון נהנה מאמון הציבור, שחי פחות או יותר תחת "החלם האמריקאי". ב1977 הציבור כבר איבד את אמונו במערכת השילטונית, אחרי שקרי ויאטנם, השחיתות הפוליטית של ניקסון, מצעדי המחאה הגדולים נגד האפליה הגזעית ומלחמת ויאטנם. 2003 כמובן היא אחרי 911, כשבכ"ז יש אמון מסוים בשלטונות, כך שראינו וקראנו על רמת הסולידריות החברתית של התושבים, כמו שהיה ב65. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד הנחתי שזה בגלל שהפסקת החשמל של 77 היתה בזמן "הקיץ של סם" ועצבי העיר היו מרוטים גם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, קבלו תיקון. ב 1965 ויאטנם עדיין _לא_ היתה במרכז הדיון... "_החלום_ האמריקאי" (למרות שלבטח מישהו יקפוץ עם טוטולוגיה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |