בתשובה לתומר ליכטש, 12/08/03 10:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה יש לך? אף אחד לא טוען שלכל פעולה ולכל דבר בעולם מתלווה תמיד איזה מסר. כאשר מדובר על תקשורת בין בני אדם, נראה לי ש"מסר" הוא לא משהו שברור מאליו שהוא לא נחוץ. במילים אחרות: ארםלע ע-רבת פיחכגת ץת6786 בגדכ ףגכלעדג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מלים? פרימיטיבסקאיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה עושה דברים כאלה, צועק על הדיוטות, ליכטש? נדמה לי שבתגובתך הלפני-אחרונה ניסית לומר שהשירה היא עניין חושי, אם לא קיומי. זאת, בעוד שבן-שיחך המנומס הבין שאתה אומר משהו בגנות המסר. אבל גם בשקיעה יש מסר. יופי צרוף הוא מסר. "איזה יופי", "ואו", "משהו" - אלה המילים העוברות בראשו של אדם המתבונן בשקיעה. זה יופי של מסר. אני מסכימה ששיר מרשים מעורר את ה"ואו", שהוא כאילו אי-מסר. לטעמי גם זה מסר. כוונתך אולי לומר שבשירה לא חייב להיות *מסר* במובן הדידקטי שהתרגלנו אליו ("שטחים זה טוב", "כיבוש זה רע", "אני מסכים עם דברי היועץ המשפטי", "לא הפרעתי לך, אל תפריע לי"). כמו שהיתה אומרת המורה שלי לערבית: נכון או לא נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו, פחות או יותר, כוונתי. עודד בן-דוד ניסח את כוונתי באחד מקצות הפתיל הזה, כשכתב שהשירה אינה תלויה במסר (אינני זוכר את ניסוחו המדוייק, אבל הוא היה קולע). בכל מקרה, המסר אינו קריטריון אלא ערך מוסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, טענתו המקורית של מר שכטר היא ששירתו (באופן ספציפי) ושירה (באופן כללי) צריכה להיות במובהק חסרת-מסר, חסרת-תוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מסר ואין תוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להרחיב בקשר למה? לשירים הישנים? לעמדה המוצגת במניפסט הראשון? אנא קרא את סיכום הדיון שרשמתי כאן וכן את תגובתי למר אשד. ולמרות זאת, אני מוכן להרחיב, פנה באימייל אם אתה מעוניין במידע נוסף. אני מעדיף לשמור דבר או שניים מחוץ לכאן, אם אני יכול, מסיבות מובנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך טעות במילה האחרונה. צ"ל פגכלעדג, ולא כפי שכתבת. מעבר לכך, נדמה לי שפירוש כל המשפט האחרון הוא: "אין לי משהו יותר טוב לעשות על הבוקר, אז ניצור ויכוח מכלום, ע"י התפסות לקטנוניות". למרות שזה לא פירוש מילולי, הוא הקרוב ביותר אליו יכולתי להגיע בקונטקסט זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגיד שזה משמים, אפשר להגיד שזה חוזר על עצמו, אפשר להגיד שזה רב-שיח של חרשים, אבל איפה אתה מוצא כאן קטנוניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסר הוא רק אחד מפונקציות השפה. איזה מסר יש בשיחה נפוצה כמו: א: היי ב: היי א: מה שלומך? ב: טוב תודה. איתך? א: יופי. ב: אז מה? א: חיים. ב: יופי, היה כיף לדבר אתך. א: אחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל את זה ברצינות, או בשביל שמישהו יוכל להתלונן על הקטנוניות שלי? בשיחה שתיארת עברו כמה מסרים: עבר המסר ששני בני השיח מכירים את הפרוטוקול לשיחה סתמית, עבר המסר שאף אחד מהם לא מעוניין לפתח שיחה רצינית יותר, עבר המסר שכל אחד מהם מוכן - תיאורטית - לשמוע אם לשני יש איזה עניין לפתח שיחה כזאת1, עבר המסר ששניהם מסכימים לנהל שיחה מעין זאת גם בעתיד (דהיינו: להיות נגישים), עבר המסר שכל אחד מהמשוחחים מרוצה מכך שהעניינים התפתחו כפי שהתפתחו בשיחה (ליתר דיוק: לא התפתחו כפי שלא התפתחו), עבר המסר שהם מרגישים מיודדים במידה זאת או אחרת, עבר המסר שיש להם אמא פולניה. אני מתאר לעצמי שאפשר למצוא עוד כמה מסרים שעברו שם. ____________ 1- לדוגמא: א: מה נשמע? (המסר: כללי הנימוס מחייבים אותי לעשות את עצמי שאתה מעניין אותי) ב: אל תשאל (המסר: יש לי עניין לדבר על משהו רציני, ואני נותן לך הזדמנות תיאורטית לברוח מזה) א: מה? (המסר: טוב, כנראה שכבר נלכדתי, דבר) ב: אישתי ברחה עם החלבן (המסר: אני פנוי למשחק פוקר הערב) א: מה אתה אומר! (המסר: עשה טובה, תגיד שרק צחקת איתי, אין לי כוח בשבילך עכשיו, וזה לא היה החלבן, זה אני) להמשיך? שנראה מתי מספרי המערכת ייכנסו לפעולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א: שלום, איזה הפתעה לראות שאתה עוד חי, עם כל הפיגועים האלה. ב: שוב אני רואה את הנודניק הזה, יזיין לי את השכל... א: משום מה אתה לא נראה טוב. ב: איך לא בא לי לדבר איתו, אבל אני בנאדם מנומס... א: איזה יופי, הוא מתעניין לשלומי, חבר נפלא. ב: איך משתחררים מהשיחה? לא נעים לי. אז נגיד "אז מה". א: האמת, לא כל כך. אולי נלך לבית קפה ואספר לך על מה שעבר עלי בזמן האחרון... : אי, איזה תימרון גאוני. ברגע ובעיתוי הנכון השתחררתי ממנו. לפני שעמד להציע לי ללכת לבית קפה (על חשבוני כמובן). א: באמת, אנחנו צריכים יותר לשמור על קשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר במסרים הסמויים שעוברים בשיחה כזו (למרות שבאמת יש עשרות מסרים סמויים אפשריים). השיחה הזו היא כולה 1 "רעש" תקשורתי. לפעמים רעש כזה מתפתח לכדי מילוי פונקציה של העברת אינפורמציה אמיתית, ולפעמים לא. 1 למעט מילות הזיהוי בהתחלה והפרידה בסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אם למשל השיחה הבאה: חתול א: מייאו? חתול ב: מיייייאו. חתול א: מיייייייייאו. וכו' היא כולה "רעש" תקשורתי, או שגם בה מתקיימים איזה מסרים סמויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 148557 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי במערכון מופלא של החמישיה הקאמרית בו שניים מהם יושבים בבית קפה ומשוחחים, רק שבמקום השיחה עצמה הם אומרי את מאפיני השיחה. משהו כמו א. "הערה סתמית" ב. "תשובה מתחכמת" א. "עקיצה מינית" וכולי 1 אגב, ידידי מ.א. ( מיכה, אייכה??) הסביר לי פעם שאחד מפריצות הדרך באינטלגנציה מלאכותית היתה פיתוח ה"סקריפטים", כלומר , מספקים לרובוט תסריט של מה אמור לקרות, כדי שיידע למה לצפות. במצב כזה, לו היה נתקל בשיחה בביטוי "מה קורה אחי?" היה מבין שמדובר ב"ארוע זיהוי על ידי עמית" ומגיב בהתאם. 1 מי שיוכל להביא תמליל של המערכון הזה יבוא על הברכה (שכ"ג - לא התכוונתי אליך אישית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמליל אין לי, אבל נדמה לי שזה לא היה בבית קפה, אלא ראיון של רפי רשף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני זוכר משהו כמו ''הערה שובניסטית'' כלפי המלצרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למערכות היה מערכון המשך, עד כמה שאני זוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
a: gavoha
b: gaboha a: what is your peace? a: good, thank you. and with you? a: beauty. b: so what? b: Chaim??? a: beauty, i took hashish in order to talk with you. a: shy ate? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |