בתשובה להאייל האלמוני, 28/07/03 16:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) ה 25% שביבי שילם דווקא יוצאים הרבה מאוד כסף... 2) זה באמת לא "לי" - זה "לנו", וזה בדיוק העניין. כרגע ביבי הוא השכפ"ץ שמגן על כספי השכירים(1) בישראל, ולא על כספי העשירים(2), שעליהם מגינים עמיר פרץ וש"ס. על זה מגיע לו באמת כל הכבוד. (1) השכירים - אנשים שקורעים את התחת, גם אלה שמרוויחים 20000 ש"ח לחודש, והמדינה מואילה בטובה לתת להם 50% מכספם. (2) העשירים - אנשים שמקבלים הרבה מאוד כסף ולא עושים יותר מדי. לדוגמא: בכירי חברת חשמל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההערות שלי היו הערות סגנוניות, ולא הערות מהותיות, הבהרתי את זה במפורש ב1 כשכל שאר ההערות התיחסו עליו. אין להן שום קשר לדיון המהותי, אלא רק לקושי האישי שלי לקחת כתיבה דמוגגית ברצינות. ובקשר להערות שלך: 1. ה25% האלה לא מכסים את הלישכה שלו, לא את המאבטח, אולי את הפנסיה. 2. ובגלל זה (שזה שלנו ולא שלו) האמירה הזו דמגוגית ושטחית. ובקשר לשכפ"ץ, התוכנית מגינה על העשירים (שכירים, ובעיקר בעלי הון) ופוגעות בעובדי המדינה ובעיקר בעניים. אלה עובדות, הן מקובלות על האוצר, על תומכי התוכנית, ועל מתנגדי התוכנית. שכיר שקורע את התחת, ומרויח 6000 ש"ח, לא מוגן כלל ע"י התוכנית, ויפגע ממנה קשות. עשיר, שמקבל הרבה מאד כסף, ולא עושה כלום, ישלם עכשיו פחות מס, וימשיך לא לעשות כלום. לפני שאתה נותן כל הכבוד למישהו, תלמד על מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איןצורך בכל כך הרבה אגרסיה. ניסיתי לכתוב תגובה קצרה, שנוגעת לא בדיוק בלב הנושא ולא רציתי להרחיב. לא כיוונתי לדמגוגיה. לב הנושא הוא המדיניות החברתית ותמציתו (לא מיצויו)היא אכן כפי שכתבתי ב-4 מילים. גב' כנפו מבקשת תשלומי העברה ומכאן שברור שזה מגיע לה לדעתה. מר נתניהו מקצץ לה בהעברות מפני ש"אין לו". לו "היה לו" מנין לשלם, מדוע לסרב? אני כיונתי לדבר אחר. אני חושב שהעיתונאים לא מספיק חרוצים ואמיצים כדי לספק לנו את כל המידע הדרוש לגבוש דעה מבוססת. אתה טוען שהם פשוט הגונים ונמנעים מרכילות. אשרי המאמין. יותר סביר שהם רצו לבנות את הסיפור של גב' כנפו כי זה יותר קל ומכיר מאשר להתעסק בכלכלה ומדיניות חברתית. את הבן העבריין הם פשוט שמרו לfollow-up. השאלה הכן חשובה היא האם גב' כנפו אכן מקבלת יותר מדי תשלומי העברה? אם המספרים שהדליף האוצר נכונים, דהיינו גב' כנפו + 2 קטינים שפרנסתם עליה, חיים מ-1200 ש"ח משכורת + 6000 ש"ח העברות, זה להבנתי אכן העברה גבוהה מדי. עכשיו השאלה היא אם תלוש המשכורת ותשלומי הסעד הם רכילות נבזית או פרטים חיוניים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שהסברתי, בפירוט בהערה 1, הדמגוגיה היתה רק בתוספות, ז"א היית יכול לנסח את אותו משפט בלי הכינויים, לשמור על אותה משמעות, ולחסוך 5 מילים. והתמצית שלך לאחר הפירוט, עוד פחות נכונה, גברת כנפו מבקשת כסף לילדיה, ז"א לא ברור כלל שהיא חושבת שמגיע לה, יכול להיות, ואף סביר, שהיא חושבת שמגיע לילדיה (אוכל, חינוך, אתה יודע, דברים כאלה). תקציב המדינה הוא לא, לא היה, ואני מקווה שלא יהיה, רכושו של אדם יחיד, אפילו אם שמו הוא נתניהו. אתה שואל, לו "היה לו" מנין לשלם, מדוע לסרב? והתשובה, הברורה מאליה, משום שהוא חושב שהכסף יכול ללכת למטרות אחרות. גם ביל גייטס, שיש לו הרבה כסף, לא קונה את כל הסוכריות בעולם, לא בגלל שאין לו. בקשר לעיתונאים, בסוף פורסמה עובדת היותו של בנה של כנפו עבריין, ומי שבאמת רוצה לדעת ידע, ככה ששאלת המידע לא ממש רלונטית. מצד אחד, תלוש המשכורת של כל אדם הוא עניינו הפרטי, רוצה, יחשוף אותו, רוצה, ישמור אותו לעצמו. מצד שני, ברגע שמדובר בכסף שהציבור משלם, הציבור צריך לדעת כמה הוא משלם. אפשר לספק את המידע הזה, בלי להכנס לארנקו הפרטי של אדם ספציפי (ללא רצונו, שאינו נבחר ציבור), וזה מה שראוי לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור אני כיוונתי לטרוניה על תפקודה של העיתונות ואתה מושך לדיון בשאלה הכבדה באמת של מדיניות חברתית. אני לא מרגיש שיש לי מידע מספיק לתרומה רצינית בשאלה זו. לכן רק שתי הערות: א) "מגיע לילדיה" - בנושא זה אני חושב שאתה הוא החוטא בפשטנות יתר. לדעתי זו בעיה באמת סבוכה ורבת פנים. החכמה העמוקה של הצהרת העצמאות האמריקאית מתבטאת בניסוח של זכות האדם ל"חיפוש אחר האושר" ולא ל"אושר" עצמו. כנראה ששום חברה יציבה לאורך זמן אינה יכולה להבטיח לכל אזרחיה "אוכל, חינוך ודברים כאלה" (ראה החברות המרקסיסטיות). מה שהחברה כנראה כן צריכה להבטיח הוא את האפשרות (ההזדמנות) להשיג אותם. בנקודה מסויימת תשלומי העברה מופלגים ובלתי סלקטיביים עשויים לפגוע בזכות "לחפש את האושר" של אנשים שאינם עשירים אך גם אינם עניים מספיק או שייכים לקבוצת הזכאים (מיסוי חונק וכו'), ואני באמת לא יודע אם הגענו לנקודה זו או שאנו עדיין רחוקים ממנה. ב) "בלי להכנס לארנקו הפרטי ..." - גם אני חושב שהעיתונות צריכה להביא יותר מידע כלכלי בסיסי ולא בשיטת הדוגמאות ספציפיות. אבל עיתונים גם צריכים להמכר ודוגמאות פרסונליות משמשים תמיד להדגמת התאוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רציתי להסביר, ואני חושב שאף עשיתי זאת כמיטב יכולתי, למה הטרוניה שלך לא מוצדקת. בקשר להערות שלך: א. כל חברה יכולה וצריכה לנסות ולדאוג שלא יהיו בה ילדים רעבים. חברה שהתוצר הלאומי שלה, ההלואות והמענקים שהיא יכולה לקבל, לא יכולים להאכיל את ילדיה, היא חברה שפטורה מהאכלת כל ילדיה, זה לא המקרה הישראלי. ראה גם את תגובה 160570 שמסבירה את העניין. הבטחת ההזדמנות היא נכונה, כל זמן שיש גם רשת ביטחון לחסרי המזל, הכישרון, או השכל לממש את ההזדמנות. בכל מה שנוגע לילדים, מניעת חינוך או אוכל מהילדים, הוא מניעת ההזדמנות הראשונית עוד לפני שניתנה להם. אתה יכול לומר שלגברת כנאפו ניתנה ההזדמנות, והיא לא ניצלה אותה, אתה לא יכול לומר זאת על ילדיה. ב) כמובן, אבל רק בהסכמה (כמו שנעשה בסדרת הכתבות שמפורסמת באחרונה בהארץ), ולאחר בדיקת העובדות. פירסום רכילות אינו ראוי בשום צורה ושום נימוק לא מצדיק זאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |