בתשובה לאביגיל, 10/07/03 0:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפסק זמן, כי נקרע מיתר? את רצינית? אי שם בשנות השבעים (77', 78', 79'?, לא זוכר בדיוק.) הופיע דון מקלין בביניני האומה. באמצע ההופעה (ועוד ב American Pie), נקרע לו מיתר בגיטרה. מאז הפסיק דון מקלין להופיע. סתאאם, הוא אפילו לא ירד מהבמה, אמר שהוא ידע שזה יקרה, הושיט את היד לכיס האחורי של מכנסיו, הוציא מיתר חליפי, ובמשך זמן קצר מזה שנדרש לי כדי לכתוב את התגובה הזאת החליף את המיתר הקרוע והמשיך לשיר מאותה נקודה בה הפסיק (אפילו לא התחיל את השיר מהתחלה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על הכנר האגדי ניקולו פגניני מסופר, שהיה מנגן בלהט כה רב, עד שלעיתים היה נקרע לו מיתר באמצע היצירה, מה שלא הפריע לו להמשיך לנגנה על שלושת הנותרים. לפי האגדה, באחד הרסיטלים שנתן - שנמכרו מראש, כמו (סליחה על ההשוואה) המופעים של משינה המתקאמבקת - הוא סיים יצירה עם מיתר בודד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה קורע מיתר *בכוונה* לצורך הפגנת וירטואוזיותו (פחות מתקבלת אבל עם הרבה יותר גרוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני מכירה את האגדות האלה על פגניני, אבל מה לעשות שאני לא פגניני (כינור ושאר כלי הקשת תמיד נראו לי כלים מפחידים נורא: איך הנגנים יודעים איפה לשים את האצבעות? לפי הרגש?). אני בפסק זמן, כי מייד כשהתינוק נולד לא היה לי זמן לשום דבר חוץ מלהניק ולהחליף (ולישון, אבל זה היה די מעט), ואחר כך, כשכבר רציתי לחזור לנגן קצת לעצמי ולו, גיליתי שהמיתר קרוע (D כמובן, יש לי בבית בערך 4 חבילות מיתרים, שבכולן חסר ה- D). אני לא מכירה אף חנות לצורכי נגינה באיזור בו אני גרה, והחנות הקרובה ביותר נמצאת בדיזנגוף סנטר, שגם בימים כתיקונם אני לא אוהבת להגיע אליו. תירוצים עלובים, אני יודעת, אבל מייד עם תום תקופת המבחנים אני אטפל בנושא. אכן מזל שזה לא קונטרבס. לא ידעתי שכל מיתר של קונטרבס עולה 150 ש"ח. והכלי כמה עלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אולי תפסיקי להתנצל כל הזמן? (-: ב. איפה לשים את האצבעות? - קצת קשה להסביר, אבל בערך: זה לפי השמיעה (צריך שמיעה טובה), ולפי התנוחה שהאצבעות תופסות, כשהן "מתלבשות" על זה אחרי כמה זמן. (היו לי גם הרפתקות עם כינור ואח"כ עם כינור חשמלי, אבל התביישתי לספר על זה בגלל החרדון. אדון חרדון, יהודי שמבין יותר מדבר או שניים במוסיקה קלאסית, בוודאי מתחלחל ולו רק לשמע הצירוף המזעזע הזה של שתי המילים, "כינור" ו"חשמל") (אני אשפשף את הידיים בהנאה אם יתפתח כאן איזה מולטיקרב קטן בהשתתפות חרדון, רב"י, גידי אהרונוביץ'...) (מונסיניור חרדון, מקווה שאתה לא כועס יותר מדי על החשמלי. נהניתי נורא מהתגובות שלך אודות ערכה של המוסיקה הקלאסית, אם כי אני אוהבת את *כל* סוגי המוסיקה, כולל רוק כבד וכל השאר. יש כאלה שחיים רק על קוויאר ושמפניה ויש שמנגבים חומוס - ואולי אלה של שמפניה וקוויאר לעולם לא ידעו מה הם מפסידים) מולי (שיש לה כנראה איזה קטע סובלימטיבי קשה עם הסוגריים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז: () אם כי זה תלוי-גופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, יש עדיין דברים שאת *מתביישת* בהם? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חייבת להתוודות, אם כבר אז כבר: גם ניגנתי תקופה מסויימת על הכלי המשוקץ ההוא בלהקת רוק... (אוי ויי, זה הולך ורע מרגע לרגע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא מלכה שפיגל המממ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מאיפה כל כך הרבה סטריאוטיפים בהודעה אחת? ממש במקרה אני מאזין אדוק של פרוג, רוק כבד ובלאק מטאל. חוץ מזה, כבר הבעתי את דעתי בקשר לכך שלהתייחס למוסיקה קלאסית באופן אוטומטי כ'קוויאר ושמפניה' פירושו לזלזל בערכה. מדוע? מפני שהרבה מהמוסיקה הזאת היא קרום יבש ועבש של לחם לארנבים, שכל מיני טרחנים שלא ידעו להעריך יצירות מופת של דרים ת'יאטר בגלל הדיסטורשן יתמוגגו מהן בגלל עצם העובדה שנעשה בהן שימוש בכלים מסוימים, סולמות מסוימים והרמוניה מסוימת. לא קונה. מוסיקה צריך להעריך בגלל מה שהיא, לא בגלל העיתוי בו היא במקרה נכתבה. ד"א, אני לא סובל קוויאר ושמפניה. דווקא טיפוס של סלמון ומיץ תפוזים. וגם כינור חשמלי עם דיסטורשן זה נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחילה על הסטריאוטיפים. אם כי *לי* נראה, שקלעתי למטרה הנכונה רק לא בלוח הנכון, וזה יצר אצלך קצת רגישות יתר. נעזוב את זה, ומכל מקום התכוונתי בפירוש *להחמיא* על הטעם המשובח. אם אושיב אותך קצת בכסא עינויים סיני, אולי אתה תודה בכל זאת שקיים גזע כזה של חסידים אדוקים של המוסיקה הקלאסית (ורבים מהם גם עוסקים בה, מקצועית), המפגינים בוז ושאט נפש כלפי כל דבר שזז מילימטר מן ה"קלאסי" (אמורפי ככל שיהא המושג הזה, אבל אתה הרי דנת בזה בתגובות המרשימות ההן) - והללו באמת ישמחו אם החשמליים ונגניהם גם יחד יסתבכו במיתרים וייחנקו לתיאבון. הן מבחינת הצליל והן מבחינת הקונספט. ולגבי הצליל, אגב, אני מסכימה איתם הרבה פעמים. הוא באמת מזעזע. (אחחח, דוקטור, זה מזעזע אבל זה עושה לי כל כך טוווווווווווב!!!!!!!!!!!!) או שאולי אני צריכה לקרוא עוד פעם את התגובות ההן (באיזה דיון זה היה בכלל? לא זוכרת כרגע) אבל על האופרה ייקח לי עוד הרבה זמן לסלוח לך. מכירה בזה שמתוך כל ה"קלאסיקה" (נו, ההיא, האמורפית מהבדיחה הקודמת), האופרה היא שפנתה יותר, מסורתית, לטעם הקהל. אתה צודק בכל אבל מה יהיה עם הלב..., הלב... לא רק סלמון, אדון חרדון, לפעמים אפשר גם קצת הרינג. (סוחטת את המטאפורה עד שהנ"ל תודה שהיא למעשה אבוקדו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז לעתיד: תשאירי ככה. אנחנו מסירים כפולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בכל זאת לא מוותר ומבקש להשאיר, לדורות הבאים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה לא השארת את ה"שא ברכה"? ואני השקעתי בזה את כל הנשמה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, היה הבדל ביניהם? המממ... לא שמתי לב. סליחה. תדמייני שיש שם. (תיאורטית אפשר להחזיר, אבל זה סיפור, ואני לא רוצה להטריח את טל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדון שא ברכה ממולי בסוף התגובה (מסובך להסביר לך אז פשוט תאמין לי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא לך! (לא גולגר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכירה משהו מסרט שהיה לפני כמה זמן (שנה?), לא זוכר את השם. היתה שם בחורה יפה (ששתקה רוב הסרט ורק היתה יפה, מולי תלמדי משהו (-:). ברגע מסויים היא ישבה בבית קפה והוציאה סיגריה, ושישה-שבעה גברים קפצו עם המציתים. חם, חם, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו ע כ ש י ו ? חם, הכי חם (עוד אחד שלא יכול לכבוש את הצורך להרוג) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא חם, אבל גם מסריח מהפ*וצים המתרבים פה ללא הרף! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אתה לא עשוי מדיקט, אה? דובי דוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאם מסירים, כדאי שזה יהיה תמיד את הראשון. אם הם שונים השני כולל בד''כ תיקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שעם כל הכבוד (באמת!) לכתיבה שלך, את כנראה לא מאוד מתמקדת בזו של בני שיחך. ה'הודאה' שאת מקווה לחלץ ממני אם 'תושיבי אותי בכיסא עינויים סיני' היא בדיוק מה שתיארתי ממש בתגובה עליה ענית, כמו גם באותן 'תגובות מרשימות ההן', כלשונך (הראשונה מביניהן, כמדומני, ואולי גם היו אחרות). להיות לסבית יפה וחדת לשון זה לא מספיק, צריך לפעמים גם הבנת הנקרא... התגובות (העילגות למדי, לדעתי, דווקא) האלו היו בעדכון חדשות בקשר לקול המוסיקה. בקשר לאופרה הבהרתי חזור והבהר את דעתי שאין לי בעיה עם הקונספט האופראי מעבר לעובדה שהוא לא הטעם האישי שלי, ולא מכיל את מה שאני כמאזין מחפש במוסיקה שאני שומע. אבוקדו, אפילו עם סלמונלה, זה לא תחליף לסלמון. צר לי המקום, צר מלהכיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 52141 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדון לך הלאה, יש דברים גרועים יותר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה (לא יכול להתאפק למרות האבל הכבד שנשתרר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל לחשוש שלא רק שוטה, גם את חרדון לא ראו פה כמה שעות. מישהו ראה את רב"י? בואו!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו נשאר רב"י רב"י, השמיע קול! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת בעצמך מתביישת באפיזודת כינור החשמלי! (זה המקום להכניס אנקדוטה על נייג'ל קנדי). ו-כן, הסיפור של לשים את האצבעות לפי השמיעה אכן נשמע מפחיד. אני טיפוס של קלידים וסריגים. מה לעשות. ושאלה למתופפים: איך יודעים מה המנגינה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) שצריך לתופף? יש תווים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל"מ, אבל כן, יש תווים לתופים, ואת יכולה לראות דוגמא שלהם בראש העמוד ב- http://www.cse.ogi.edu/Drum . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות לא ברוב הז'אנרים המערבים תופים - כלומר, מוסיקה קלה (קלה זה ניסוח לא מוצלח. נון-קלאסית, אולי) לסוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר לא עולה, אולי בגלל שעבר זמן רב. אולי אתה יודע כתובת חדשה? תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רק מחפש דוגמא לתווים עבור תופים, אז יש למשל ב- http://www.cvls.com/Tabs_drums.html . בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור אחד שלקח כמה שיעורים בתופים1 אז ככה. יש תווים לתופים. מכיון שבתופים אורך הצליל הוא קבוע, התווים מסמנים את הכלי במערכת ואת מספר ההקשות עליו (יחסית למקצב), כאשר מיקום הסימן מסמל את הכלי. אם ניקח לדוגמא את שורת התוים בקישור של יובל: http://www.cse.ogi.edu/Drum/ זה הולך ככה: ה -X למעלה מסמן את הי-האט (המצילות הכפולות, אלה שסוגריים אותן שומעים תסססססס...). יש סימון נוסף של + או - לסימון של סגור או פתוח. התו בשורה הראשונה מלמטה (בין 4 ל- 5 בחמשה) מסמן את תוף הבס - זה שמרביצים לו ברגל. התו שמחובר ל-X (בין שורה 2 ל- 3 בחמשה) מסמל את התוף מצד שמאל שנקרא סנר (למטה יש לו חוטי מתכת שמותחים בשביל הצליל). יש עוד סימונים לתופי הטמטם. יש שלשה תופים: גדול (הדוד בצד ימין) בינוני וקטן - אלא שמחוברים לתוף הבס. איך יודעים מתי להרביץ (שוב לפי הדוגמא בקישור): כפי שתראי בתחילת החמשה נקבע הקצב. במקרה הזה, 4 רבעים, כלומר בשלם אחד יש ארבעה מכות. עיגול שחור מלא עם קו אנכי מסמן רבע, עם קו אופקי אחד מסמל שמינית, שני קוים אופקיים שש עשרית ושלשה קוים אופקיים 1 חלקי 32. שלם מסומן כעיגול ריק וחצי - עיגול ריק עם קו אנכי. יש עוד סימנים של שקט - תסתכלי על התוים של תוף הבס (הכי למטה). עכשיו בואי נקרא ביחד עם התווים, כאמור המקצב הוא ארבעה רבעים: א. מכה של ההי-האט (יד ימין) ביחד עם תוף הבס (רגל ימין) . שימי לב המכה של תוף הבס היא של רבע אילו המכה של הי-האט היא של שמינית. לכאורה אין הבדל, כי אתה מכה בשני הכלים באותו זמן, אבל למעשה התו אומר לך באיזה מהירות להכות את המכה הבאה. ב. שתי המכות הבאות על ההי-האט הם של שתי ששעשריות והן תהיינה מהירות יותר - שתיהן ביחד צריכות לקחת את אותו זמן שהיה למכה של השמינית: נסי להכות פעם אחת על השולחן ומיד אחר כך שתי מכות רצופות מהירות יותר: ג.המכה הרביעית היא מכה משולבת: הי-האט (יד ימין) וסנר (יד שמאל) בסיכול. שוב מכה של שמינית. למרות שזה נשמע מסובך זה יותר שצריך גם להכות בתוף, אבל שווה כל רגע. _________ 1 אצל חממי אם מישהו מתעקש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתזמורת שלנו היה מורה לתופים, עולה מרומניה, ששמר את המבטא הרומני החזק שלו, והיה הולך ומאדים הולך ומתנפח ככל שהשעור התקדם ורמת המתופפים הצעירים הולכת ומתדרדרת. לנצ אזכור איך הוא היה מתחיל כל קטע נגינה, ונותן קצב במשפט האלמותי (זכרו את המבטא): אס טה טה טה אס טה טה טה אס טה טה טה אס בקשה (א צרויה, ט פתוחה, ב דגושה ופתוחה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חממי היה נותן את הקצב עם המגפיים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהופעה של ברי סחרוף עם אהוד בנאי ולהקתו במשגב (מופע פותח- יובל בנאי ורמי פורטיס!) באחד השירים הראשונים נקרע לברי מיתר בגיטרה האדומה שלו ומייד הופיע איש הפקה עם גיטרה אדומה להחלפה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמופע הפותח לרמי פורטיס בארבעה בפברואר הוא "השלוליות"! סליחה ושליחה :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון, תודה שהזכרת לי את דון מקלין! כל כך אהבתי את המוסיקה שלו, ובשנים האחרונות הוא נדחק לפינה חשכה בנבכי מוחי. אלך ואאזין ל"American Pie" היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניני מיתרים שנקרעים בהופעות, במופע הסיום האגדי של ה-band - שאף הוסרט בסרט "הולס האחרון", לאריק קלפטון נקרע מיתר באמצע סולו גיטרה בלוזי מרגש, ורובי רוברטסון לוקח פיקוד וממשיך את הסולו מיד מהתיבה הבאה, כמעט בלי שמרגישים את המעבר! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |