בתשובה לכיס צד, 06/07/03 23:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ויש דברים שנראים פשוט בהתחלה, ואחרי זמן קצר מגלים ש, הממ,הם לא. אחרי שנה נטולת זכרונות מיוחדים על אורגן (אבל רציתי תופים!), החלטתי לפצוח בקריירת גיטרה מבטיחה. אחרי הכל, מדובר בכלי שאפשר ללמוד לנגן עליו רק בעזרת קריאה בחוברת, אז ברור שאם אני אלמד... אחרי שנתיים(!)של לימודים עקביים, החלטתי לקבל החלטה בוגרת, ולהשלים בכאב לב עם העובדה שגיטריסטית, אפילו בינונית, אני לעולם לא אהיה.זה היה כשהבנתי שחוסר היכולת לנגן שירים של משינה (שלושה אקורדים, בשילובים כאלו ואחרים) לא מצביעה על עתיד מזהיר במיוחד בתחום. ___________ העלמה עפרונית, וגיטרה מעלת אבק ולא מכוונת בעליל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי הפולנית ניגנתי פסנתר במשך 5 שנים. לצערי, זה היה בקונסרבטוריון, ולכן הייתי צריכה להשתתף בקונצרטים של תלמידים (ושם גיליתי שיש לי פחד במה) ובבחינות סוף שנה(לא מספיק הבחינות בבי"ס?). לשמחתי, ואת זה יכולתי להעריך רק הרבה שנים אחר כך, קיבלתי בסיס לא רע במוזיקה. בגיל 25 התחלתי ללמוד גיטרה (אצל מורה מקסים) והתמדתי אפילו בחודש תשיעי (לא האמנתי שאצליח להחזיק עלי את הגיטרה...) מאז הלידה אני בפסק זמן, בין היתר כי נקרע לי מיתר (והחתול אכל לי את שיעורי הבית), אבל אני מתה לחזור לזה. לנגן זה כל כך כייף! ________ גם הגיטרה של אביגיל מעלה אבק, ויש לה גם מיתר קרוע שהיא מתעצלת לנסוע עד דיזנגוף סנטר בשביל להחליף אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסק זמן, כי נקרע מיתר? את רצינית? אי שם בשנות השבעים (77', 78', 79'?, לא זוכר בדיוק.) הופיע דון מקלין בביניני האומה. באמצע ההופעה (ועוד ב American Pie), נקרע לו מיתר בגיטרה. מאז הפסיק דון מקלין להופיע. סתאאם, הוא אפילו לא ירד מהבמה, אמר שהוא ידע שזה יקרה, הושיט את היד לכיס האחורי של מכנסיו, הוציא מיתר חליפי, ובמשך זמן קצר מזה שנדרש לי כדי לכתוב את התגובה הזאת החליף את המיתר הקרוע והמשיך לשיר מאותה נקודה בה הפסיק (אפילו לא התחיל את השיר מהתחלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הכנר האגדי ניקולו פגניני מסופר, שהיה מנגן בלהט כה רב, עד שלעיתים היה נקרע לו מיתר באמצע היצירה, מה שלא הפריע לו להמשיך לנגנה על שלושת הנותרים. לפי האגדה, באחד הרסיטלים שנתן - שנמכרו מראש, כמו (סליחה על ההשוואה) המופעים של משינה המתקאמבקת - הוא סיים יצירה עם מיתר בודד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה קורע מיתר *בכוונה* לצורך הפגנת וירטואוזיותו (פחות מתקבלת אבל עם הרבה יותר גרוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני מכירה את האגדות האלה על פגניני, אבל מה לעשות שאני לא פגניני (כינור ושאר כלי הקשת תמיד נראו לי כלים מפחידים נורא: איך הנגנים יודעים איפה לשים את האצבעות? לפי הרגש?). אני בפסק זמן, כי מייד כשהתינוק נולד לא היה לי זמן לשום דבר חוץ מלהניק ולהחליף (ולישון, אבל זה היה די מעט), ואחר כך, כשכבר רציתי לחזור לנגן קצת לעצמי ולו, גיליתי שהמיתר קרוע (D כמובן, יש לי בבית בערך 4 חבילות מיתרים, שבכולן חסר ה- D). אני לא מכירה אף חנות לצורכי נגינה באיזור בו אני גרה, והחנות הקרובה ביותר נמצאת בדיזנגוף סנטר, שגם בימים כתיקונם אני לא אוהבת להגיע אליו. תירוצים עלובים, אני יודעת, אבל מייד עם תום תקופת המבחנים אני אטפל בנושא. אכן מזל שזה לא קונטרבס. לא ידעתי שכל מיתר של קונטרבס עולה 150 ש"ח. והכלי כמה עלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אולי תפסיקי להתנצל כל הזמן? (-: ב. איפה לשים את האצבעות? - קצת קשה להסביר, אבל בערך: זה לפי השמיעה (צריך שמיעה טובה), ולפי התנוחה שהאצבעות תופסות, כשהן "מתלבשות" על זה אחרי כמה זמן. (היו לי גם הרפתקות עם כינור ואח"כ עם כינור חשמלי, אבל התביישתי לספר על זה בגלל החרדון. אדון חרדון, יהודי שמבין יותר מדבר או שניים במוסיקה קלאסית, בוודאי מתחלחל ולו רק לשמע הצירוף המזעזע הזה של שתי המילים, "כינור" ו"חשמל") (אני אשפשף את הידיים בהנאה אם יתפתח כאן איזה מולטיקרב קטן בהשתתפות חרדון, רב"י, גידי אהרונוביץ'...) (מונסיניור חרדון, מקווה שאתה לא כועס יותר מדי על החשמלי. נהניתי נורא מהתגובות שלך אודות ערכה של המוסיקה הקלאסית, אם כי אני אוהבת את *כל* סוגי המוסיקה, כולל רוק כבד וכל השאר. יש כאלה שחיים רק על קוויאר ושמפניה ויש שמנגבים חומוס - ואולי אלה של שמפניה וקוויאר לעולם לא ידעו מה הם מפסידים) מולי (שיש לה כנראה איזה קטע סובלימטיבי קשה עם הסוגריים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז: () אם כי זה תלוי-גופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, יש עדיין דברים שאת *מתביישת* בהם? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חייבת להתוודות, אם כבר אז כבר: גם ניגנתי תקופה מסויימת על הכלי המשוקץ ההוא בלהקת רוק... (אוי ויי, זה הולך ורע מרגע לרגע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא מלכה שפיגל המממ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מאיפה כל כך הרבה סטריאוטיפים בהודעה אחת? ממש במקרה אני מאזין אדוק של פרוג, רוק כבד ובלאק מטאל. חוץ מזה, כבר הבעתי את דעתי בקשר לכך שלהתייחס למוסיקה קלאסית באופן אוטומטי כ'קוויאר ושמפניה' פירושו לזלזל בערכה. מדוע? מפני שהרבה מהמוסיקה הזאת היא קרום יבש ועבש של לחם לארנבים, שכל מיני טרחנים שלא ידעו להעריך יצירות מופת של דרים ת'יאטר בגלל הדיסטורשן יתמוגגו מהן בגלל עצם העובדה שנעשה בהן שימוש בכלים מסוימים, סולמות מסוימים והרמוניה מסוימת. לא קונה. מוסיקה צריך להעריך בגלל מה שהיא, לא בגלל העיתוי בו היא במקרה נכתבה. ד"א, אני לא סובל קוויאר ושמפניה. דווקא טיפוס של סלמון ומיץ תפוזים. וגם כינור חשמלי עם דיסטורשן זה נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחילה על הסטריאוטיפים. אם כי *לי* נראה, שקלעתי למטרה הנכונה רק לא בלוח הנכון, וזה יצר אצלך קצת רגישות יתר. נעזוב את זה, ומכל מקום התכוונתי בפירוש *להחמיא* על הטעם המשובח. אם אושיב אותך קצת בכסא עינויים סיני, אולי אתה תודה בכל זאת שקיים גזע כזה של חסידים אדוקים של המוסיקה הקלאסית (ורבים מהם גם עוסקים בה, מקצועית), המפגינים בוז ושאט נפש כלפי כל דבר שזז מילימטר מן ה"קלאסי" (אמורפי ככל שיהא המושג הזה, אבל אתה הרי דנת בזה בתגובות המרשימות ההן) - והללו באמת ישמחו אם החשמליים ונגניהם גם יחד יסתבכו במיתרים וייחנקו לתיאבון. הן מבחינת הצליל והן מבחינת הקונספט. ולגבי הצליל, אגב, אני מסכימה איתם הרבה פעמים. הוא באמת מזעזע. (אחחח, דוקטור, זה מזעזע אבל זה עושה לי כל כך טוווווווווווב!!!!!!!!!!!!) או שאולי אני צריכה לקרוא עוד פעם את התגובות ההן (באיזה דיון זה היה בכלל? לא זוכרת כרגע) אבל על האופרה ייקח לי עוד הרבה זמן לסלוח לך. מכירה בזה שמתוך כל ה"קלאסיקה" (נו, ההיא, האמורפית מהבדיחה הקודמת), האופרה היא שפנתה יותר, מסורתית, לטעם הקהל. אתה צודק בכל אבל מה יהיה עם הלב..., הלב... לא רק סלמון, אדון חרדון, לפעמים אפשר גם קצת הרינג. (סוחטת את המטאפורה עד שהנ"ל תודה שהיא למעשה אבוקדו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז לעתיד: תשאירי ככה. אנחנו מסירים כפולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בכל זאת לא מוותר ומבקש להשאיר, לדורות הבאים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה לא השארת את ה"שא ברכה"? ואני השקעתי בזה את כל הנשמה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, היה הבדל ביניהם? המממ... לא שמתי לב. סליחה. תדמייני שיש שם. (תיאורטית אפשר להחזיר, אבל זה סיפור, ואני לא רוצה להטריח את טל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדון שא ברכה ממולי בסוף התגובה (מסובך להסביר לך אז פשוט תאמין לי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא לך! (לא גולגר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכירה משהו מסרט שהיה לפני כמה זמן (שנה?), לא זוכר את השם. היתה שם בחורה יפה (ששתקה רוב הסרט ורק היתה יפה, מולי תלמדי משהו (-:). ברגע מסויים היא ישבה בבית קפה והוציאה סיגריה, ושישה-שבעה גברים קפצו עם המציתים. חם, חם, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו ע כ ש י ו ? חם, הכי חם (עוד אחד שלא יכול לכבוש את הצורך להרוג) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא חם, אבל גם מסריח מהפ*וצים המתרבים פה ללא הרף! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אתה לא עשוי מדיקט, אה? דובי דוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאם מסירים, כדאי שזה יהיה תמיד את הראשון. אם הם שונים השני כולל בד''כ תיקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שעם כל הכבוד (באמת!) לכתיבה שלך, את כנראה לא מאוד מתמקדת בזו של בני שיחך. ה'הודאה' שאת מקווה לחלץ ממני אם 'תושיבי אותי בכיסא עינויים סיני' היא בדיוק מה שתיארתי ממש בתגובה עליה ענית, כמו גם באותן 'תגובות מרשימות ההן', כלשונך (הראשונה מביניהן, כמדומני, ואולי גם היו אחרות). להיות לסבית יפה וחדת לשון זה לא מספיק, צריך לפעמים גם הבנת הנקרא... התגובות (העילגות למדי, לדעתי, דווקא) האלו היו בעדכון חדשות בקשר לקול המוסיקה. בקשר לאופרה הבהרתי חזור והבהר את דעתי שאין לי בעיה עם הקונספט האופראי מעבר לעובדה שהוא לא הטעם האישי שלי, ולא מכיל את מה שאני כמאזין מחפש במוסיקה שאני שומע. אבוקדו, אפילו עם סלמונלה, זה לא תחליף לסלמון. צר לי המקום, צר מלהכיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 52141 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדון לך הלאה, יש דברים גרועים יותר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה (לא יכול להתאפק למרות האבל הכבד שנשתרר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל לחשוש שלא רק שוטה, גם את חרדון לא ראו פה כמה שעות. מישהו ראה את רב"י? בואו!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו נשאר רב"י רב"י, השמיע קול! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת בעצמך מתביישת באפיזודת כינור החשמלי! (זה המקום להכניס אנקדוטה על נייג'ל קנדי). ו-כן, הסיפור של לשים את האצבעות לפי השמיעה אכן נשמע מפחיד. אני טיפוס של קלידים וסריגים. מה לעשות. ושאלה למתופפים: איך יודעים מה המנגינה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) שצריך לתופף? יש תווים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל"מ, אבל כן, יש תווים לתופים, ואת יכולה לראות דוגמא שלהם בראש העמוד ב- http://www.cse.ogi.edu/Drum . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות לא ברוב הז'אנרים המערבים תופים - כלומר, מוסיקה קלה (קלה זה ניסוח לא מוצלח. נון-קלאסית, אולי) לסוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר לא עולה, אולי בגלל שעבר זמן רב. אולי אתה יודע כתובת חדשה? תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רק מחפש דוגמא לתווים עבור תופים, אז יש למשל ב- http://www.cvls.com/Tabs_drums.html . בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור אחד שלקח כמה שיעורים בתופים1 אז ככה. יש תווים לתופים. מכיון שבתופים אורך הצליל הוא קבוע, התווים מסמנים את הכלי במערכת ואת מספר ההקשות עליו (יחסית למקצב), כאשר מיקום הסימן מסמל את הכלי. אם ניקח לדוגמא את שורת התוים בקישור של יובל: http://www.cse.ogi.edu/Drum/ זה הולך ככה: ה -X למעלה מסמן את הי-האט (המצילות הכפולות, אלה שסוגריים אותן שומעים תסססססס...). יש סימון נוסף של + או - לסימון של סגור או פתוח. התו בשורה הראשונה מלמטה (בין 4 ל- 5 בחמשה) מסמן את תוף הבס - זה שמרביצים לו ברגל. התו שמחובר ל-X (בין שורה 2 ל- 3 בחמשה) מסמל את התוף מצד שמאל שנקרא סנר (למטה יש לו חוטי מתכת שמותחים בשביל הצליל). יש עוד סימונים לתופי הטמטם. יש שלשה תופים: גדול (הדוד בצד ימין) בינוני וקטן - אלא שמחוברים לתוף הבס. איך יודעים מתי להרביץ (שוב לפי הדוגמא בקישור): כפי שתראי בתחילת החמשה נקבע הקצב. במקרה הזה, 4 רבעים, כלומר בשלם אחד יש ארבעה מכות. עיגול שחור מלא עם קו אנכי מסמן רבע, עם קו אופקי אחד מסמל שמינית, שני קוים אופקיים שש עשרית ושלשה קוים אופקיים 1 חלקי 32. שלם מסומן כעיגול ריק וחצי - עיגול ריק עם קו אנכי. יש עוד סימנים של שקט - תסתכלי על התוים של תוף הבס (הכי למטה). עכשיו בואי נקרא ביחד עם התווים, כאמור המקצב הוא ארבעה רבעים: א. מכה של ההי-האט (יד ימין) ביחד עם תוף הבס (רגל ימין) . שימי לב המכה של תוף הבס היא של רבע אילו המכה של הי-האט היא של שמינית. לכאורה אין הבדל, כי אתה מכה בשני הכלים באותו זמן, אבל למעשה התו אומר לך באיזה מהירות להכות את המכה הבאה. ב. שתי המכות הבאות על ההי-האט הם של שתי ששעשריות והן תהיינה מהירות יותר - שתיהן ביחד צריכות לקחת את אותו זמן שהיה למכה של השמינית: נסי להכות פעם אחת על השולחן ומיד אחר כך שתי מכות רצופות מהירות יותר: ג.המכה הרביעית היא מכה משולבת: הי-האט (יד ימין) וסנר (יד שמאל) בסיכול. שוב מכה של שמינית. למרות שזה נשמע מסובך זה יותר שצריך גם להכות בתוף, אבל שווה כל רגע. _________ 1 אצל חממי אם מישהו מתעקש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתזמורת שלנו היה מורה לתופים, עולה מרומניה, ששמר את המבטא הרומני החזק שלו, והיה הולך ומאדים הולך ומתנפח ככל שהשעור התקדם ורמת המתופפים הצעירים הולכת ומתדרדרת. לנצ אזכור איך הוא היה מתחיל כל קטע נגינה, ונותן קצב במשפט האלמותי (זכרו את המבטא): אס טה טה טה אס טה טה טה אס טה טה טה אס בקשה (א צרויה, ט פתוחה, ב דגושה ופתוחה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חממי היה נותן את הקצב עם המגפיים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהופעה של ברי סחרוף עם אהוד בנאי ולהקתו במשגב (מופע פותח- יובל בנאי ורמי פורטיס!) באחד השירים הראשונים נקרע לברי מיתר בגיטרה האדומה שלו ומייד הופיע איש הפקה עם גיטרה אדומה להחלפה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמופע הפותח לרמי פורטיס בארבעה בפברואר הוא "השלוליות"! סליחה ושליחה :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון, תודה שהזכרת לי את דון מקלין! כל כך אהבתי את המוסיקה שלו, ובשנים האחרונות הוא נדחק לפינה חשכה בנבכי מוחי. אלך ואאזין ל"American Pie" היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניני מיתרים שנקרעים בהופעות, במופע הסיום האגדי של ה-band - שאף הוסרט בסרט "הולס האחרון", לאריק קלפטון נקרע מיתר באמצע סולו גיטרה בלוזי מרגש, ורובי רוברטסון לוקח פיקוד וממשיך את הסולו מיד מהתיבה הבאה, כמעט בלי שמרגישים את המעבר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עד היום מנגן על קונטרבס עם שלושה מיתרים מסוג אחד ומיתר אחד מסוג אחר (Roundwound ו-Flatwound בהתאמה, למי שזה אומר משהו), כי מיתר אחד של קונטרבס עולה 150 ש"ח ואין לי כרגע את המזומנים לקנות סט שלם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור ילד ניגנתי שנים רבות על פסנתר וכשהיתי סטודנט למוסיקה הבנתי שבתור עיוור לזכור את כל הפוליפוניות זה ממש לטורף ודברים שאני עובד אליהם שעות אנשים עושים בקריאה ראשונה החלטתי לעבור לכלי חד קולי. בגלל האהבתי שלא יודעת גבול לIAN ANDERSON עברתי לחליל צד הגעתי מאד מהר לרמה מגניבה אבל בשנתיים האחרונות עברתי לשרות קבע בצהל ולא היה לי זמן עכשיו כשהשתחררתי והרופאים לא המליצו לי על שום ביקור בנמל כל שהוא הגיע הזמן לחזור לנגן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנגן בעמידה על שתי רגליים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שגם וגם אבל היום בבוקר פתחתי את האייל וגיליתי שגם האלכימיה המפוכמת היא על רגל אחת וגם נזכרתי בסיפור על הגר שבא לרב וביקש ממנו ללמדו את התורה על הגל אחת והרב אמר לו THICK AS ABRICK
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתי מוסיף את מיספר הסיפור של האלכימיה המפוכמת אבל משום מה בגירסת הברייל של האייל לא רואים את מיספר התגובה של התגובה או המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בסדר, לא שכחתי, נגיע לזה מתישהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהבחינה הזאת הבן שלי הוא חלילן יותר גדול אפילו מאיין אנדרסן. אצל האסטרונאוט הזה אין אפילו רגל אחת על הקרקע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה לסקר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קשה כמו ליבחור את מי אתה אוהב יותר את אבא או את אמא בגלל שמדובר להכה שיש מאחוריה 30 אלבומים פלוס מיליון בוטלגים שכל אלבום הוא בסינון מוסיקאלי אחר מבלוז ורוק עד מוסיקה אנגלית עטיקה בשילוב של רוק דרך בלוז אם מנדולינות ולא אמרנו מילה אחת על הטקסטים והעיבודים לרבעית מיטרים ועל זה שב4 שנים האחרונות יצא ליראות אותם ב6 הופעות שונות כולל השטתפות בגטרו בקונבנשן אני ממש מתקשה להחליט בשבוע שעבר הגיע לארץ הרימאסטר של SONGS FROM THE WOOD אלבום מאד אירי ואנגלי שלהם ואותו אני שומע במיוחד בשבוע האחרון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אבל איכשהו כשאני נזכר בג'טי מתנגן לי בראש אחד משני השירים Teacher או Leaving in the past. אולי בגלל שאני שומע אותם ברווחי זמן גדולים מ א ד. אולי בגלל שאלו היו השירים הראשונים שלהם ששמעתי בתוכניות הגטו שהיו פעם ברשת ב' או תקליטים שהורים של חברים הביאו מאנגליה (חס וחלילה, לא מארה"ב). אבל אולי בגלל שהם תופסים ומרכזים את התמצית הטולית, פשטות ששטה על תחכום, חידוש פרוג-רוק (לזמנו) של משב רוח כפרי של חתרנות סמים על רגל אחת, כל כך מרוחקת ובלתי נתפסת לישראלי בן התקופה בה שמעתי אותם לראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני הכי אהבתי את Songs from the Wood, תקליט קסום ומיתי. יש בו המון שמחת חיים אקסצנטרית. חרף זאת, אני חייבת להגיד שיש לי בעיה עם איאן יקירנו, כחלילן. הצליל שלו (מינוס הפעלולים) מאכזב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב! Songs from the Wood הוא גם יקירי. ככל הנראה סתם כי נחשפתי אליו הראשון, והתלהבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכרגיל, אני עם העדר. גם לטעמי זה הדיסק הטוב ביותר שלהם, ואולי, אם אגביל את עצמי רק לדיסקים הקרובים לרוק, אחד מהטובים ביותר בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון שנחשפתי אליו היה HEAVY HORSES מה שהפך אותו ליקירי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה השם החדש שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאל את ההמ''ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההאלבום הראשון שהכרתי היה STAND UP ותמיד יש לי אליו חיבה מיוחדת בימים אלה הלהקה מוציאה אלבום חג מולד שמאד מסכיר את ההתחושב של SONGS FROM THE WOOD יש שם גם ביצוע מחודש לאחד השירים הנה כתובת אם דגימות ממש שווה להאזין ועוד משהוא מהזוית הישראלית ישנו בחור בשם אבינועם שחיבר שיר בדיסנון גטרו טאלל הוא גם הקליט גירסת גאבר לLOKKING FOR THE SUN |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שלומדת חליל צד כבר שמונה שנים ומנגנת בו כבר עשר שנים, וגם למדה קצת פסנתר. גם אם היום אתה לא מנגן ונראה לך שהחליל יושב לו שם בבטלה בתוך הנרתיק שלו, תדע שמחר הוא יקרא לך שוב לנגן. כל הנגנים יגידו לך שהכלי שלהם קורא להם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |