|
||||
|
||||
קל לי להבין את הפחד שלך, אך זה פחד שלמעט מקרים של גסיסה, הכרה בעובדה שעומד לידך מחבל מתאבד וכו' לעולם לא יצוף אל פני התודעה במלוא עוצמתו, וודאי שלא יתממש (כי כמו שאמרת, ברגע שיתממש כבר לא תהיי פה לסבול מכך). לעומת זאת לדעתי יש לדון בנושא כאוב, אקטואלי ומעשי (לצערנו) הרבה יותר - התמודדות עם מוות של אדם קרוב. בין אם אתה אדם מאמין או אתאיסט מוחלט, דבר אחד ברור במקרה של מוות כזה - אדם שאהבת, שחייו נקשרו בחייך, הלך למקום אחר. בין אם המקום הזה הוא כלום מוחלט ובין אם המקום הזה הוא סוג אחר של קיום/מודעות, עצן העובדה כי אדם שידעת מה מצבו בכל רגע נמצא במקום לא ידוע, במצד לא ידוע, וחווה חוויות טובות או רעות שאי לך מושג מה הן (או חסר תודעה בכלל), *אלה* בעיניי מחשבות מטריפות ומכאיבות הרבה יותר מאשר הידיעה כי יום אחד אחדל להתקיים. המשמעות לחיינו ניתנת לנו על ידי קשרים לבני אדם אחרים, לכן אהבה היא מושג רב משמעות לכולנו, ומתוקף חשיבותם האכזבה והצער עם אובדנם - עצומות, גם כעבור זמן רב והיחלשות עוצמת הכאב. אשמח לדעת אם מישהו מכיר חומר או סיפור מעניין בנושא התמודדות בני אדם עם אובדן שכזה. |
|
||||
|
||||
תיאוריה עתיקה נוספת של בעלי יבדל''א היא שהקושי להתמודד עם משהו שכל האחרים מתמודדים איתו בהצלחה, נובע מכך שבגילי המופלג עדיין לא התמודדתי אף פעם עם מותו של מישהו קרוב. |
|
||||
|
||||
אם אפשר להציע אחת אלטרנטיבית - זה בגלל שבגילך המופלג עדיין אין לך ילדים (1). הבנתי שהתמודדות קלה יותר ברגע שיש כאלה שמפחדים יותר ממך. (1) אם אני לא טועה. אם אני חוצפן - התעלמי ממלבן זה באלגנטיות. |
|
||||
|
||||
אבל ילדים לא יפחדו יותר ממנה. להיפך, ילדים אינם מכירים פחד, הם רוכשים אותו מאמפתיה לסביבתם. |
|
||||
|
||||
נכון. אם כבר, היא תחשוש לחיי ילדיה יותר מאשר לחייה שלה. (וילדים מכירים פחד גם על סמך התנסויות לא נעימות שלהם עצמם). |
|
||||
|
||||
אני כבר מדמיינת איך בעתיד הרחוק, לכשיהיו לי ילדים, אני אחזור למאמר ואוסיף מלבן בסוף שכתוב בו משהו כמו ''סוף סוף השתחררתי מהפחד'' או משהו כזה. או לחילופין, אני אהיה אחת מהאמהות האלה שלא ישנות בלילות וחיות בהיסטריה תמידית מהפחד שיקרה משהו לילדים. |
|
||||
|
||||
חברתי המופלאה קימי טוענת שהרגע שבו נולד הבן שלה היה הרגע האחרון של אושר מוחלט בחיים שלה - מאז היא יותר מדי מודאגת. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי פרפרזה על שירו של קיפלינג: If you can keep your head about you when all about you are losing theirs, its just possible you haven't grasped the situation.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |