|
||||
|
||||
החידה שהצגתי מעובדת מתוך אחד מספריו של מרטין גרדנר, קרקס מתימטי 1. שם הוא מציג אותה בהמשך לשאלה - האם הירח סב על צירו? אסטרונומים ישיבו על כך בחיוב - הירח משלים סיבוב אחד סביב עצמו עם כל הקפה סביב כדור הארץ 2. אף-על-פי-כן, אנשים נבונים רבים טענו כי הירח לא מסתובב סביב עצמו בכלל. כשם שכשמניפים תרנגול כפרות מעל הראש הוא לא "סב על צירו", כך המשילו את הירח לכדור הקשור בחוט ומסתובב סביב כדור הארץ. מכאן ממשיך גרדנר: "The problem of the moon's rotation is basically the same as a penny paradox described in Chapter 2 of my 'Mathematical Carnival'. If you roll one penny around a fixed penny, keeping the rims together to prevent sliding, the rolling penny rotates twice during one round trip. את תשובתו של גרדנר לחידה אביא מיד במלבן נפרד, כך שמי ירצה יוכל לא לקרוא.Or does it? Joseph Wisnovsky, an editor of Scientific American, has called my attention to a furious controversy over this question that raged in the letters department of this magazine for almost three years. In 1866 a reader asked: "How many revolutions on its own axis will a wheel make in rolling once around a fixed wheel of the same size?" "One," the editors replied. A torrent of correspondence followed from readers who disagreed. In volume 18 (1868), pages 105-06, Scientific American printed a selection from "half a bushel" of letters supporting the double-rotation view. For the next three months the magazine published correspondence from both "oneists" and "dualists". including engravings of elaborate mechanical devices they had made and had sent to establish their case. (...) The volume of mail reached such proportions that in April 1868 the editors announced they were dropping the topic but would continue it in a new monthly magazine, The Wheel, devoted to the "great question." " 1 1 Martin Gardner, Mathematical Circus, Mathematical Association of America, 1992, p.205-206 2 פסדר, הירח בעצם מקיף את מרכז הכובד המשותף לעצמו ולכדור הארץ.
|
|
||||
|
||||
סתם בשביל השעשוע של עצמי, כי אני בטוח שכולם כבר הבינו. מה זה "צירו" ומה זה "סב"? בלי קשר למיקומו במרחב, המטבע הנייד משלים שני סיבובים סביב עצמו. עושה 720 מעלות, בקיצור. יענו, אחת מהפינות של המטבע משקיפה פעמיים על המזלות האסטרולוגים. את ציר הסיבוב הנייח שלו (יש לו שניים, אחד באמצע המטבע הנייח ואחד באמצעו) הוא מקיף פעם אחת. |
|
||||
|
||||
נקודה x על שפת המטבע הנייד מסתובבת פעם אחת סביב מרכז המטבע הנייח, ופעמיים סביב המרכז של המטבע הנייד עצמו. כדי להשתכנע, אפשר לחשב את האינטגרל של אחד חלקי ההפרש (כמספר מרוכב) בין x לבין מרכז המדובר, ולחלק ב- 2pi*i. |
|
||||
|
||||
כל הדיון הזה סובב (אם אפשר להתבטא כך) סביב ההגדרה ה"נכונה" של המונח "סיבוב סביב עצמו" כאשר ציר הסיבוב נע. יש הבדל בין הסיבוב כפי שהוא נראה למהנדסים שיושבים במרכז הגלגל, לבין הסיבוב כפי שהוא נמדד על-ידי תושבי הירח, לבין הסיבוב בעיני הצופים מכדור הארץ. לי נראה שההגדרה המוצלחת ביותר מגיעה מן האינטגרל שהזכרתי. בנוסף, כאשר מטבע אחד (שמרכזו A) מסתובב סביב מטבע אחר (שמרכזו B, באותו רדיוס), ו- X היא נקודה על המטבע הראשון, אז הזוית בין XA ל- AB משתנה במהירות כפולה מן הזוית שבין AB לבין קו קבוע שעובר דרך B. |
|
||||
|
||||
בעיני צופה חיצוני: נקודה x על שפת המטבע הנייד מסתובבת m פעמים סביב מרכז המטבע הנייח, ו-n פעמים סביב המרכז של המטבע הנייד עצמו. מצאת m=1, n=2 עבור שני מטבעות זהים. בעיני צופה הרוכב על החד-אופן, ולכן מסתובב m פעמים סביב מרכז הירח (המטבע הנייח): נקודה x על שפת המטבע הנייד מסתובבת m-m=0 פעמים סביב מרכז המטבע הנייח, ו- n-m פעמים סביב המרכז של המטבע הנייד עצמו. עבור שני מטבעות זהים n-m = 2-1 = 1 נוסיף קצת נפנוף ידיים: במהלך הקפת הגלגל הנייח, הגלגל הנייד אמנם הסתובב פעמיים, אך צירו הסתובב פעם אחת. לכן אם נמתח גומייה בין הגלגל הנייד לבין צירו, נמצא שהגומיה קיבלה רק ליפוף אחד במהלך הקפת הגלגל הנייח. אם הגומיה (של מיקרוסופט כמובן) נקרעת אחרי ליפוף אחד, היא תיקרע רק עם השלמת הקפת הירח. |
|
||||
|
||||
furthermaor (11:08 PM) : עברית שפה יפה:יש "סב", יש "מקיף". על זה בעצם התגובה שלי. בגלל זה יש רוולושן בכותרת, כדי להבהיר את המובן מאליו - שזו בעיה מילולית פשוטה. lior (11:09 PM) : זו גם אחת הסיבות המרכזיות שבגללן לא תרגמתי את גרדנרוגם עיבדתי את החידה שלו furthermaor (11:09 PM) : נחמד ומשעשע.------ ובגלל זה גם ה"יענו" וה"בקיצור". ההגדרה המדוייקת שלך כמובן סוגרת את הפן השני של הסיפורון. |
|
||||
|
||||
"אחת מהפינות של המטבע" הוא משפט שראוי למסגר ולתלות על הקיר. מכירים את הבדיחה על איך משגעים פרסי? |
|
||||
|
||||
תודה. התלבטתי בין זה ובין ''כל הפינות של המטבע''. |
|
||||
|
||||
גרדנר מציע כי הויכוח כולו נשתל במכוון ע"י העורכים. משם הוא ממשיך: "Obviously it is no more than a debate over how one chooses to define the phrase "rotates on its own axis." To an observer on the fixed penny the moving coin rotates once. To an observer looking down from above it rotates twice. The moon does not rotate relative to the earth; it does rotate relative to the stars." 1 ואמנם, אם נגלגל מטבע של עשרה ש"ח על פני מטבע אחר של עשרה ש"ח, נראה אותו משלים שני סיבובים סביב עצמו במהלך הקפה אחת סביב המטבע הנייח. למשל, אם נסדר את שני העצים בשורה, כך שסמל המנורה במטבע הימני נושק לשפת המטבע השמאלי, נקבל שוב שורת עצים במחצית ההקפה. לעומת זאת, סמל המנורה במטבע הימני לא יישק שוב למטבע השמאלי אלא כעבור הקפה שלמה סביבו. כלומר, מבחינת המטבע הימני 2, הוא משלים הקפה סביב עצמו רק בתום הקפת המטבע השמאלי.בקיצור, החד-אופן של ביל גייטס ישלים את הקפת הירח, ורק אז יתפרק. כרטיס הטיסה מוענק ליובל רבינוביץ' ושות. ככלל, מבאר גרדנר 3, אם a הוא רדיוס המטבע הנייח וb הוא רדיוס המטבע המסתובב, ישלים המטבע המסתובב 1 + a/b סיבובים סביב עצמו בכל הקפה של המטבע הנייח. בפרט אם a=b הוא ישלים שני סיבובים סביב עצמו בכל הקפה, וזאת כאמור בעיני מתבונן חיצוני שאינו מצוי על אחד המטבעות. 1 שם, שם. היה צ"ל עמודים 206-207 ולא כפי שכתבתי. 2 וגם מבחינת המטבע השמאלי 3 שם, עמ' 214. __________ בתקווה שהמלבן הזה עונה לשאלותיך, מאור. |
|
||||
|
||||
לומר שתשובתי היתה נכונה תהיה הגזמה פראית. לא שאיכפת לי לקבל את כרטיס הטיסה, אבל נראה שהוכחתי שלא כדאי שאני אנווט. |
|
||||
|
||||
במה זה שונה, מהותית, ממה שכתבתי בתגובה 150252? |
|
||||
|
||||
מהותית, גם אתה בזוכים. מעשית, ''יובל ושות.'' זה קצת יותר ספציפי מאשר ''אלמוני ושות.''. כרונולוגית, רציתי להיצמד לספר של גרדנר בעת חשיפת הפתרון, תנאי שהתקיים רק אתמול. רעיונית, לא הייתי בטוח שאני מבין לחלוטין את תגובתך. בפרט לא רציתי לערב את כדור הארץ והשמש בחידה. הרי אותו הפתרון תקף כשהם אינם. טכנית, אתה אמנם הראשון שהביא הסבר נכון לחלוטין לתשובה נכונה לחלוטין. אתה מוזמן לפנות לנציגות השירות של 'דורון נסיעות' לקבלת הפרס, ולקוות שתדע לנווט לשם טוב יותר משותפיך. |
|
||||
|
||||
כדור הארץ והשמש נכנסו לתאור (והתנועות היחסיות נדרשו להיות זניחות) כדי לייצר מערכת ייחוס נייחת, באנלוגיה לשולחן ולאצבע הלוחצת על המטבע שמייצגת את הירח. אפשר היה כמובן להסתפק בירח עצמו. |
|
||||
|
||||
ברכות על חזרה לשם המשפחה. כיצד איבדת אותו ומדוע - זו נראית לי חידה קשה בהרבה מזו שבה דנו זה עתה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |