|
||||
|
||||
שגיאת הדפוס המשעשעת ביותר שאני מכיר נמצאת בעמוד 413 של "החיים כמשל" (מהדורה ראשונה, כמדומני). ניתן לראות אותה ב- http://www.stanford.edu/~yuvaln/typo.gif . פרס האייל המצטיין יוענק לראשון שיסביר מהו מקור המספר 23 בפיסקה הנ"ל (להפתעתי, כמעט כל מי שהראיתי לו אותה לא קלט את זה מייד). |
|
||||
|
||||
"23" הוא מספר בעל משמעות מיסטית עצומה לדור מקימי המדינה, בשל אסונם של כ"ג יורדי הסירה, וגם בשל מאורעות שנת 1923. מדובר, אם כך, בקריאת התפעלות (משהו כמו "יו!" בקרב ילדים כיום). ("צב" בכתב-יד שפוענח באופן שגוי, כמובן). |
|
||||
|
||||
הצב מופיע אצלי בעמוד 420, וזה כנראה מה שטל אמר, אלא שהסברו שלו לא יורד לעומק הענין, כלומר, מדוע שדה כותב צב שנראה כמו 23. כמה עמודים לפני הצב (עמוד 415 אצלי) פנחס שדה מתנבא ומשגר רמז לעתיד, באופן המראה כי חזה את היובל נובים והאינטרנט : "אם ספר זה יופיע אי פעם בדפוס, אבקש מאת הקורא (אשר איני יודע מי יהיה, והיכן ואימתי יחיה) כי יאמר לעצמו: ספר זה נכתב בעת החושך." הבה נזכור ונזכיר כי שדה היה עני מרוד, וגר בעליית גג כשכתב את הספר. הוא הסתפק בלחם, גבינה, תה, טבק, ונרות. כשהמצב החמיר ויתר על הגבינה והנרות. |
|
||||
|
||||
והוא מופיע בתור "23", או בתור "צב" אצלך בספר? |
|
||||
|
||||
"והנה מתגלה הדבר: צב! אפור," כך זה מופיע בספרי, שהנו הדפסה שביעית, ונדפס ב-1984. גם בעצלתיים (בעצלתבם) תוקן. |
|
||||
|
||||
ואני בכלל חשבתי שהתכוונת ל''בעצלתבם''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |