בתשובה למיץ פטל, 06/06/03 15:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נראה לי שאתה טועה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם הוגשה עתירה כזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שידוע לי, אבל אני לא אסיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי על עתירה של עציר. תודה בכל אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא כזו? מה זה משנה מי הגיש את העתירה מבחינתך1, הרי העיקר התוצאה2? ______________ 1 אא"כ מכוון אתה לדבריך ב תגובה 152663 וחיפשת התערבות מהירה של בית המשפט. 2 אפרופו התוצאה 3, אני מזכיר את דברי ב תגובה 152658 ד"ה "בקשר לעילה בבג"צ". 3 העתירה הוגשה ביולי 2002 הצו יכנס לתוקפו ביוני 2004. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עציר המוחזק בתנאים לא אנושיים, התוצאה של העתירה הזו לא משפיעה עליך. לעומת זאת נראה לי שאם עציר המוחזק בתנאים לא אנושיים היה עותר, בג''ץ לא היה משאיר אותו בתנאים אלה. למרבה הפלא, איש לא מכיר עתירה כזו. בכלל, נראה לי שאיכשהו התפקיד הנעלה ביותר של בג''ץ הוא להושיט יד לאדם שהרשויות עשו לו עוול, ולא לתווך בין עותרים מקצועיים לבין הרשות המבצעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לסיפא, אני מקווה שיש עוד כאלו שזוכרים את התוכנית בטלוויזיה החינוכית שבה גבי עמרני, כמוכר ארטיקים, עותר לבג"ץ נגד עיריית תל-אביב שלא יידעה אותו על כך שהיא מחליפה את האישורים לעיסוק ברוכלות. לאורך הפרשה מלווה אותו השופט המנוח1 דב לוין. 1 אני זוכר שהוא נפטר לפני כשנה. אבל אולי אני טועה. אם טעיתי לא נותר לי אלא להתנצל ולאחל לו חיים ארוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשראיתי הבוקר את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... נזכרתי בעוד דבר: לפני כמה ימים כתב מישהו במדור המכתבים של "הארץ" (לצערי אינני יודע איך לשמור קישורים לשם) כי החלטת בג"ץ למעשה לא רק שלא שיפרה את המצב המשפטי – הממשלה הרי מחוייבת ממילא ומלכתחילה לפי החוק לעשות את מה שהוחלט – אלא אף נתנה לממשלה רשיון בעל תוקף משפטי להמשיך להפר את החוק במשך השנה הקרובה. קשה לי להאמין שאילו העתירה הייתה מוגשת ע"י עציר בודד ולא ע"י עותרים מקצועיים, היא הייתה מניבה לממשלה כזה רשיון נרחב, הן מבחינת היקפו והן מבחינת תוקפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני יתכן כי עתירת עציר בודד הייתה פותרת את המקרה שלו, במובחן מפתרון כולל. גם אם בסופו של דבר היו מגיעים לאותו פתרון כולל, הרי שניתן בהחלט להניח כי הוא לא היה שונה מהפתרון הנוכחי. במילים אחרות: עתירה של עציר אחד היתה משפרת את מצבו, אך לא של האחרים. עתירה של שני עצירים הייתה משפרת את מצבם אך לא של אחרים.. עתירה של שלשה.... עתירה של ארבעה... וכו' . באיזה שהוא מספר העתירה היתה הופכת לעניין כללי ואז היה מושג הפתרון הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא היו מגיעים כלל ל"פתרון כולל" בביהמ"ש, אלא מטפלים פרטנית בבעיותיהם של העצירים. בכל מקרה לא נראה לי שבעתירה של עציר בודד, בין שהוא העותר הראשון או העותר המאה, ביהמ"ש היה לפתע מנפק רשיון לממשלה לא לקיים את החוק למשך שנה וביחס לכל העצירים והאסירים. מי שאולי היה מנסה למצוא פתרון כולל הוא הממשלה, שהייתה מוצאת את עצמה בבעיה רצינית מאד (הזכרת את ביהמ"ש כקטליזטור. לדעתי במקרה של עתירות בודדות הוא אכן היה מהווה קטליזטור יעיל, ולעומת זאת בעתירה התאגידית הנוכחית, הוא מילא תפקיד הפוך, והרי נוכחנו כבר שביהמ"ש ידו קלה במתן ארכות, כך שניתן בהחלט להניח שביוני 2004 הוא יאריך את תוקף הרשיון להפר חוק). במילים אחרות: גם אם באיזה שהוא מספר העתירה הייתה הופכת לעניין כללי (מדוע שזה יקרה?), לפחות הייתה נפתרת קודם בעייתם של כמה עצירים. הפתרון הנוכחי לא הועיל לאף עציר נוכחי (וסביר שגם לא יועיל, כי הבעיה היא ממילא לא של עצירים לתקופות ארוכות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |