 |
<אנחה>
החוק לא מתעניין אם משהו קשור או לא קשור ליהדות. הוא מתעניין בהאם יש ציבור שרואה בו כדבר שיועיל לו (מבחינה מיסטית כלשהי) או לא. "ציבור" - לא "הציבור", כי "הציבור" לא מאמין קולקטיבית בכלום, כי תמיד יהיו כמה איילים מעצבנים שיתעקשו לא להאמין בסוכני מזל מוכחים כמו, למשל, נייר טואלט משומש של אלברט איינשטיין1. לחמסה יש ציבור כזה, גם אם הם כולם עובדי אלילים ולא מבינים מהחיים שלהם (שזה סביר להניח תיאור מדוייק שלהם, ביי דפינישן, כמעט).
קמעות אינם חייבים להיות סמלים יהודיים. כשתוציאי את הראש מהאדמה ותעיפי מבט על שלל הקמעות שקיימים בכל רחבי העולם, אולי תצליחי להבין את זה.
כשתראי לי את אותו אדם שחושב שעגילים (עגילים באופן כללי, לא "העגיל הספציפי הזה שאותו ענדתי כשתפסתי את הבלונדה השווה ההיא ומאז הוא עגיל המזל שלי ואני מזיין חופשי כשהוא עלי") מביאים מזל, נדבר. עד אז, אין לך קייס. נקסט!
1 יש לי, למכירה. 500 ש"ח הריבוע.2
2 לא, לא באמת. רק 200 ש"ח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש