|
||||
|
||||
קטע שקראתי אמש, במקרה: "באמצע האולם הסמוך עומדת קופסת-פח על דוכן-עץ. אין זו אלא קופסה פשוטה ביותר, סגורה, שצורתה גלילית, בנושא "קופסת פח". לפני המוצג הזה עומד ילד קטן, לבד, ועיניו מרוכזות בקופסה. "מה אתך ילד?", שואלת האשה בנימה אימהית, "הוריך איבדו אותך פה?" היא מתכופפת אליו ונבהלת קצת, כי לקטן שיער שחור. לאחר שיחה קצרה מתברר, שאין זה אלא מבקר-אמנות ידוע-שם. "זאת," אומר המבקר ומצביע באצבע קטנה על הקופסה, "זאת היא יצירת-מופת!" הבעל אינו רוצה להחמיץ הזדמנות ללמוד משהו ושואל: "לפי איזה קריטריונים אתה שופט יצירה?" "בין השאר," מסביר העבדקן הקטן, "שואל אני את עצמי מה מבקש האמן לומר לנו. ואז אני מחליט, אם האמצעים שבהם השתמש אכן מתאימים למסר. קופסה זו, הסגורה לחלוטין, מבטאה את אי-היכולת הגמורה לקיים כל קשר והתחברות. שום דבר מבפנים אינו פורץ החוצה, ודבר מבחוץ אינו מגיע פנימה. האמן אומר לנו, באופן מרשים ביותר, שאי אפשר למסור לנו דבר. והאמצעי להעברת מסר זה משכנע ביותר." "האין כאן איזו סתירה?", מעז הבעל לשאול בזהירות. "מובן מאליו!", משיב הקטן נרגז, "אם לא – לא היה זה מעשה-אמנות!"" (מתוך הסיפור "בעל ואשה רוצים לבקר בתערוכה", בספר "ראי בתוך ראי: לבירינת" מאת מיכאל אנדה. מגרמנית: שלמה טנאי). |
|
||||
|
||||
האין זאת אינטרפטציה (או לפחות מקור ההשראה) על הרעיון "נחש בריח" ו- "צייר לי כבשה"? |
|
||||
|
||||
ייתכן. לדעתי זו ביקורת על אמנות "סתומה", ו/או על מבקרי אמנות (שמת לב לאופן בו מתואר המבקר?). יש לציין כי הספר כולו הוא אחד הטקסטים המוזרים והסתומים ביותר שקראתי מימי. |
|
||||
|
||||
מאמר של ג'וליאן ספלדינג, מייסד הגלריה לאמנות מודרנית בגלזגו מסביר "מדוע זה בסדר לא לאהוב אמנות מודרנית". בין השאר מתוארים במאמר מוצגים שדומים לאלה בסיפור שהזכרת, ובהם, צואת האמן בקופסה חתומה בחתימתו, וקופסה חתומה ובה גליל נייר ארוך שלאורכו קו - בדופן החיצונית של הקופסה נרשם אורך הקו והיום בו האמן שרטט אותו. ספלדינג מנסה גם להסביר מתי אמנות אינה עבודה בעיניים באמצעות המונח "אור אסתטי" ( “aesthetic light”), ראו שם: |
|
||||
|
||||
מיכאל אנדה, מחבר "הסיפור שאינו נגמר"? |
|
||||
|
||||
הוא ולא אחר. בניגוד לכל הספרים האחרים שלו (שאני מכיר), ''ראי בתוך ראי'' אינו ספר ילדים. |
|
||||
|
||||
מיכאל אנדה וספריו:http://www.sudley.com/nes/htm/nes_stuff/ende.html |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |