בתשובה ליהונתן אורן, 03/05/03 22:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשון ראשון ואחרון אחרון. מדוע אני מריע למצב בו עובדי התברואה אינם חברי הסתדרות אלא עובדי קבלן, ולכן אינם שובתים? משום שלדעתי עובדי תברואה שייכים לאותה הקטגוריה כמו השוטרים, למשל: יש לאסור עליהם לשבות, חד וחלק. זכות השביתה לא כוללת את הזכות לסכן את חיי הציבור. הסיכון התברואתי מזבל המצטבר ברחובות הוא אדיר - קל וחומר כאשר הילדים לא לומדים בבתי-ספר, וחלק גדול מהם מעביר את הזמן באותם הרחובות ממש. אני לא זקוק לצידוק נוסף, אבל אם אתה מחפש אחד כזה, אז ישנו גם הסיכון הבטחוני (שקית זבל בערימת זבל המכסה את הרחוב לא תחשד ע"י איש). לפיכך אני מריע לאותן רשויות העובדות עם קבלני אשפה. אין לי כל בעיה עם עובדי תברואה שהם עובדי עיריה ו/או חברי הסתדרות, ובתנאי שזכות השביתה לא נתונה להם. ובאשר לפער ביננו: לא הגשתי מועמדות למקומות עבודה רבים, ובהחלט ייתכן שארגיש את טעם הדחיה בעתיד. בכל מקרה, אל תראה בי מישהו שאינו יודע טעמה של עבודה קשה או של אבטלה, ואל תחשוב שאין לי היכרות אישית עם השפעות הקפיטליזם הדורסני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הייתי תוקפני מדי. אז אתה חושב ששוטרים צריכים להיות עובדי קבלן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה: אני חושב שלשוטרים אסור לשבות. ציינתי במפורש: הדרישה שלי אינה שהעיריות תעסיקנה עובדי קבלן בלבד, אלא שעובדי התברואה לא יוכלו לשבות (כמו שוטרים). היות שאין זה המצב, אני מצדיק לחלוטין עיריות המעדיפות קבלני ניקיון על עובדי תברואה שכירים - הן פועלות לטובת התושבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדי קבלן יכולים לשבות, והעיריה תוכל לקחת קבלן אחר. מה נקבל בזה? תושבי הערים יקבלו שירות כמעט ללא הפרעות, והכוח של עובדי הקבלן יהיה גדול יותר - כי הקבלן ידע שברגע שיש שביתה הוא מפסיד לקוחות גדולים, ולכן יהיה לו אינטרס גדול יותר למנוע את השביתה מלכתחילה. לא צריך לאפשר לעובדי קבלן אחד לשבות בגלל שמתנהגים לא יפה לעובדי קבלן שני. זו לא סיבה לשביתה - כי הקבלן האחד לא קשור לקבלן השני. כלומר, אי אפשר לאסור עליהם לשבות, אבל כן צריך להסיר מהם את ההגנות ששביתה מקנה לעובדים: אפשר יהיה לפטר אותם בגלל זה ללא תשלום פיצויים, ולתבוע מהם פיצוי על נזק שנגרם לקבלן. נכון החיים נעשים הרבה יותר פשוטים והגיוניים לכל הסובבים אם פותחים שווקים לתחרות חופשית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שלא מדובר במונופול, שביתה של עובדים פוגעת במקום העבודה בצורה קשה, ופוגעת בצורה מועטה הרבה יותר בלקוחות (שיש להם ברירות אחרות). לכן צריך להגביל את זכות השביתה של עובדים במונופולים. עושים את זה בצבא ובמשטרה, וצריך לעשות את זה גם בחברת חשמל, בזק, מקורות ושלל מקומות עבודה מונופוליסטיים אחרים. וזה בגלל שתמיד התומכים בשביתה מתעלמים מהנזק שנגרם לכל תושבי מדינת ישראל משביתה של מונופול (או של מגזר שלם, כמו במקרה של הבנקים). ההתעלמות המוחלטת הזו מזכויותהם של 6 מיליון אזרחים תוך העדפה בוטה של זכויותיהם של כמה מאות או אלפי עובדים היא מרתיחה (והדוגמה הבולטת האחרונה - ההשבתה של נמל התעופה עד צאת השבת, כדי למנוע מחברות זרות להחזיר ארצה נוסעים שקנו כרטיסים באל-על. מי שממשיך לטוס באל-על אחרי מעשה כזה - מגיע לו). את ההסתדרות חייבים לפרק. ומהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקבלן יוכל לשסות את הפרולטריון אלה באלה. לא נכון. לא לכל הסובבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקבלן יוכל לעשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היינו שם כבר, לפני שהיו איגודים מקצועיים. הניצול של המעסיקים את העובדים (בודאי של הלא-מקצועיים שאפשר להחליף בקלות) הוא זה שגרם להקמת איגודים ואח"כ להתאחדות שלהם. מה אתה חושב שהשתנה מאז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שצריך לבטל את האיגודים המקצועיים. זכות ההתאגדות היא זכות חשובה - רק שהיא מגיעה לעובדים ולא לועדי עובדים. אני רוצה לבטל את הקרטל של האיגודים המקצועים (שיש שקוראים לו בארץ ההסתדרות), ואני מציע שינויים מהותיים בהתייחסות לשביתות שיגבירו את כוחו של איגוד עובדים קטן ביחס למעסיק שלו כשהתנאים מצדיקים את זה (שוב - חשיפת המעסיק לתביעות בגלל נזקים ששביתה תגרום ללקוחות וספקים שלו. אבל שוב - רק כשזה נוגע לעובדים עצמם, לא כשזה נוגע לעובדים של מישהו אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שאני לא מבין. יש בינינו מחלוקת. אבל אנחנו חיים בדמוקרטיה, ושמורה לך הזכות לטעות. איגוד עובדים קטן לעולם לא יוכל לאיים באמת על המעסיק, כי למעסיק תמיד תהיה את הברירה לפטר את העובדים ולקחת אחרים במקומם. בוא ניזכר איך השיטה הקפיטליסטית בטוהרתה עובדת: התחרות המתמדת על מוצרים ושירותים גורמת לכך שחברות יצטרכו להציע את אותם מוצרים בפחות ופחות כסף. הדרך לעשות זאת היא להקטין את עלויות הייצור שלך. אם לא תצליח להוריד את העלויות למינימום האפשרי לא תוכל לשרוד בשוק. לך כמעסיק אין ברירה. גם אם אתה רוצה לשלם לעובדים שלך שכר הוגן, אתה חייב להתמודד בתנאי התחרות. מאחר שהעובדים צריכים את מקום העבודה, הם יהיו חייבים להסכים להורדת שכר במסגרת המאבק על מקום העבודה הזה (אפילו אם הכל נעשה מתוך שיתוף פעולה, ולא מתוך עימות עם המעסיק!). אם לא יהיו ארגוני-עובדים שיקיפו את כל החברות שמתמודדות בשוק, השכר של העובדים (הלא-מקצועיים שאפשר להחליף) תמיד יגיע למינימום החוקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברות לא חייבות להציע את אותם מוצרים בפחות ופחות כסף - הן יכולות לשפר את המוצרים, את האריזה, את הפרסום, את השירות, את התדמית, את ההטבות (שעלותן הכספית הממשית יכולה להיות זניחה). כל אלו יכולים להשאיר את המחיר במקומו ולהביא לעלייה במספר הלקוחות ובהכנסות. הקפיטליזם, להזכירך, עוסק בהגדלת רווחים. בוא נגדיר את זה ככה - בשוק אנרגיה תחרותי, בחיים לא תראה פרסומת שקוראת לאנשים לחסוך בחשמל. אין מספיק חשמל? נייצר עוד, ונרוויח יותר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''כ כל מה שאתה מזכיר לא ממש רלוונטי. רוב הפעילות העסקית בכלל לא מתרחשת מול הצרכן הפרטי, ולא עוסקת במוצרים מתוחכמים. גם כשמדובר על מכירה למשקי-בית, יש תקרה לכל ה''מסביב'' למוצר. וזה בלי להיכנס לביקורות ניאו-מרכסיסטיות על דמות האדם והחברה שגישה כזאת יוצרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נביט בכמה שווקים פופולאריים. שוק המחשבים האישיים - כבר שנים ארוכות שמחשב אישי בסיסי עולה בערך אותו דבר. המחירים לא יורדים - רק איכות המוצר משתפרת. מחשב שאתה קונה היום ב-4,000 שקל בחנות השכונתית הוא בעל כח חישוב כזה שלפני 15 שנה אי אפשר היה ליצא מחוץ לארצות הברית. עוד דוגמה? בבקשה. שוק המכוניות. ב-$15,000 בארצות הברית אתה יכול לקנות מכונית סבירה (הונדה סיוויק, כמדומני). יכולת לקנות מכונית סבירה במחיר הזה גם לפני 10 שנים, וכנראה שגם בעוד 10 שנים תוכל לקנות במחיר הזה מכונית סבירה. המחיר לא יורד כהוא-זה, רק המוצר משתפר ומשתפר כל הזמן. המכוניות היום בטוחות יותר ומזהמות הרבה פחות ממכוניות שעלו אותו דבר לפני 10 שנים. אם אתה רוצה עוד דוגמאות - רק תבקש. תחרות לא דוחפת בהכרח לירידת מחירים. היא דוחפת גם לירידת מחירים, אבל גם לשיפור מתמיד במוצר. גם הפסקה האחרונה שלך מעט מוזרה. בוא נביט בעולם ההי-טק הישראלי לדוגמה. קיימים בו גם עובדים לא מקצועיים רבים, ואין בו איגודים מקצועיים כלל. תן לי לספר לך שכולם, עד אחרונת המזכירות, הרוויחו יותר משכר המינימום בפריחה הגדולה שהיתה פה. גם היום יהיה לך קשה למצוא מזכירה לא מקצועית שאפשר להזמין בטלפון ממן-פאואר, שמקבלת שכר מינימום וזהו. ובקיצור - בוא ניתן למציאות את הכבוד המגיע לה, לפני שאנחנו ממציאים סיפורי אימים מפחידים על מה יקרה חלילה אם נרשה לשוק להיות חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שתחרות דוחפת גם לשיפור מתמיד במוצר – כשזה אפשרי. אני יכול לתת לך המון דוגמאות נגדיות, של עסקים שבהם הפיתוח לא אפשרי או לא מהיר כמו התחומים המבריקים שאתה כותב עליהם. איסוף זבל? עיבוד שבבי? אם אתה רוצה עוד דוגמאות – רק תבקש. אגב, ועדי העובדים המאוגדים והחזקים ביותר בארה"ב היו בדטרויט כל השנים, ולא ראיתי שזה מנע פיתוח של מכוניות ותחרות בריאה. פשוט היה חסם תחתון למידה שאפשר לנצל את העובדים. בפריחה הגדולה שהייתה בהיי-טק שכר המזכירות היה זניח. כנראה שאתה עושה טעות עסקית כשאתה מזמין מזכירה ממנפאואר היום. אני לא נגד תחרות, ולא נגד שוק חופשי. אבל במצב שבו, למשל, בעלי ההון הגדולים במדינה יכולים להתאגד כדי לקנות את אי.די.בי, אני לא רואה למה העובדים לא יכולים להתאגד כדי לשמור על זכויותיהם. פשוט, יש עוד שחקן במשחק – ההסתדרות. אתה מפחד מתחרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמאות טיפשיות הן כנראה משהו רגיל אצל מרכסיסט וועדי העובדים של דטרויט הפכו מכוניות אמריקאיות לזן נכחד. המכוניות הנחשבות הן יפאניות ואירופאיות ועולות בהתאם. יש גם הרבה מכוניות אמריקאיות טובות, רק שהם מכוניות יפאניות המורכבות בארה''ב (ולא בעיר דטרויט...) כך יש הונדה שלא נקראת כך, טויוטה, מזדה ועוד. הדוגמא שלך, מתחרה רק בבלעם וחמורו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האלמוני שמעלי הצליח לתמצת יפה. אמנם היה פחות עדין ממני, אבל בכל זאת. אני קצת ארחיב: ההסתדרות זו תחרות? ועדי העובדים בדטרויט והמכוניות האמריאיות הם הדוגמה שלך? בוא נזכר שוב בהערה האחרונה שלי לגבי המציאות :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסתדרות היא מבחינתי תחרות על המשאבים. בדיוק כמו שבאי.די.בי משפחת רקאנטי תצטרך להסתדר ולשאת ולתת עם משפחת לבנת, עם משפחת מנור ואני לא זוכר עם מי עוד, הייתי רוצה שהיא תצטרך לעשות זאת גם עם נציגי העובדים. ואגב, זאת דוגמא נפלאה לצורך בשביתות סולידריות. יש לך מושג בכמה חברות תובלה שולטת משפחת לבנת ("תעבורה") ישירות ובעקיפין? ברוב החברות בארץ. היא יכולה לשבור כל שביתה שתרצה באמצעות גיוס אחת החברות האחרות בשליטתה במקום החברה ששובתת – וזה אפילו לא יעלה לה במיוחד. מכוניות אמריקאיות לא היו הדוגמא שלי, התייחסתי אליהם כדוגמא לשיפור המוצר. הדוגמאות שהבאתי הן של איסוף זבל ועיבוד שבבי. אין כאן מקום לשיפור-המוצר או להטבות וערכים מוספים. התחרות היא בין קבלני משנה שצריכים לספק מוצר/שירות מוגדר, ושם נמצא רוב המסחר. כל מכונית "משופרת" בנויה על מאות חלקים שסיפקו קבלני-משנה, שלא משפרים שום דבר, אלא עובדים ב JIT לפי הזמנות שקיבלו. בנוגע לועדי העובדים של דטרויט, אני לא רוצה להיכנס לנושא, אבל אם אתה רוצה לספר לי שבגללם תעשיית המכוניות האמריקאיות בצרות – אני לא קונה את הסיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שיפורים בעיבוד שבבי?! ומה דעתך על מכונות ה CNC שמאפשרות לייצר מודלים "עגולים" יותר ומאפשרות להוזיל עלויות ייצור? איסוף זבל? מה רע במשאיות משוכללות יותר בעלות יכולת דחיסה גבוהה יותר המסוגלות לעשות מסלול ארוך יותר מבלי לחזור לתחנת הבסיס ובכך לחסוך עלויות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לעניין. היצרנים קונים מכונות ומשתמשים בהם - ולכן אין כאן יתרון יחסי לאף אחד מהיצרנים, וממילא חזרנו לאותה נקודה. התחרות היא על המחיר. מה זה מודלים "עגולים" יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, מה קשר היתרון היחסי? נתתי דוגמה כיצד ניתן ליעל את התחומים הנ"ל לאחר שאתה טענת שזה בלתי אפשרי. מודלים עגולים כשמם כן הם - עגולים. בשיבוב קונבנציונלי האדם המפעיל את המכונה מוגבל ע"י הקוארדינציה שלו ויכולת הדיוק שלו. נסיון לייצר לדוגמה פלטה בעלת מוטות עגולים שיוצאים ממנה (בחלק אחד) הוא כמעט בלתי אפשרי. לעומת זאת ב CNC זה ייקח כמה דקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבדוק את הקשר הדיון. אם היצרן שבו אנו עוסקים לא יכול לעשות משהו שונה ממתחריו, הוא חייב להוריד את העלויות שלו (כולל שכר העובדים) כדי לזכות בעבודה. מאחר שמכונות העיבוד השבבי זמינות לכל היצרנים, השימוש בהן אינו "משהו שונה ממתחריו" ולא פותר את הבעיה. לא הבנתי את ההסבר שלך, מה לקורדינציה ודיוק לפלטה עם מוטות עגולים ולCNC, אבל זה לא עקרוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) זה אכן בהקשר, כל יצרן יכול לקבוע את היחס בין מכונות קונבנציונליות לבין מכונות CNC, וכך להשפיע על עלויות, זמני אספקה (מאפיין חשוב שאתה מתעלם ממנו), איכות השיבוב וכו' וכו'. הטענה שלך פשוט לא מתיישבת עם המציאות שבה ליצרנים שונים יש יכולות שונות. ב) האם יש לך איזשהו ידע בתחום העיבוד השבבי? (לפני שאני סתם נכנס להסברים שלא מעניינים אף אחד). אגב, אם התשובה היא לא, ראוי שלא היית מעלה תחום זה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נו באמת. קבלני משנה עובדים מול הזמנות שבהן מוגדרים זמני אספקה והטולרנסים. לכל היצרנים בתחומי המשנה של הענף יש יכולות דומות. ב. כן. אל תכנס להסברים, האייל הוא לא המקום לכך. ותרשה לי לבחור בעצמי מה הם התחומים שראוי שאעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מנסיון, אין זה כך. ב. האייל הוא מקום לכל דבר (בהגבלות מסוימות). רשותי ניתנה לך :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל באותה מידה אתה יכול להגיד שגם ריצת 100 מטר היא תחרות. עקרונית אתה צודק, זה רק לא קשור. אתה גם כל הזמן מתבלבל. מעולם לא אמרתי שאני רוצה לבטל את ועדי העובדים. זכות ההתאגדות היא זכות חשובה. אני רוצה לבטל את האיגוד של ועדי העובדים. סולידאריות היא נחמדה, אבל אני חוזר ומדגיש שוב - זכותם של עובדי ארגון א' להביע סולידאריות עם עובדי ארגון ב' *לא* יותר חשובה מזכותם של לקוחות ארגון א' לקבל את מה שהם משלמים עבורו. ולכן אסור להגן על שביתות שהסיבה להן היא סולידאריות. פשוט אסור. לגבי המכוניות - אני כמובן רוצה להגיד שלהביא דוגמא של תעשיה כושלת - והסיבות לא רלוונטיות, לא מועיל לטיעון שלך, אבל ללא ספק מועיל לזה שלי :-) אתה רוצה להביא הוכחות שלא ועדי העובדים בדטרויט אשמים? בסדר, אבל תזהר, כי אני חמוש בנתונים רבים על איכות הרכבה שערורייתית ממש במכוניות האמריקאיות של שנות השמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי עוד משהו מיוחד לכתוב. מכל הדיונים המרתקים על עיבוד שבבי ומכוניות אמריקאיות, לא נראה לי שקיבלתי התייחסות מספקת לתהליך שאני מתאר (במקרה אני זה שמתאר. אני לא ממציא שום דבר חדש), לפיו ירידת שכר העובדים הרגילים למינימום האפשרי הוא תוצאה בלתי נמנעת של התחרות ללא ''איגוד של ועדי עובדים'', איגוד שמבטיח חסם תחתון לשכר העובדים של כל המעסיקים שמתחרים על אותו פלח שוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי כבר הראנו לך שירידת שכר למינימום היא *לא* תוצאה בלתי נמנעת (כדי להראות שזו לא תוצאה בלתי נמנעת מספיק להראות דוגמה נגדית אחת. קיבלתי הרבה יותר מאחת, וגם הדוגמאות שאתה בעצמך הבאת הופרכו). מסתבר שזה לא מפריע לך כדי לחזור על אותה טענה שקרית. ולכן בהחלט עדיף שלא יהיה לך מה לכתוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ואתה זה שעונה בעדינות מסוימת. היא תוצאה בלתי נמנעת כשכל התנאים האחרים שווים. בוודאי שקיימים פיתוחים טכנולוגים לפעמים שנותנים יתרון ליצרנים מסוימים, בודאי שיש עסקים שאפשר לשפר בהם את התהליך וכולי. אני מדבר על עסקים יעילים (אחרת בודאי שהם לא ישרדו במגזר הפרטי), שאין להם יתרון טכנולוגי ושעובדים על ליין מוצרים ידוע (קבלני משנה או יצרנים של מוצרים רגילים). אלה רוב העסקים בעולם. הדוגמאות שלי, אגב, לא הופרכו. רק שלא ממש מעניין אותי להתווכח על הפרטים. גם אני אהיה לא נחמד. החשיבה שלך היא החשיבה של בועת ההי-טק, כאילו תמיד אפשר לצמוח כלפי מעלה ולא להיתקל בעובדה שהמשאבים תמיד מוגבלים והתחרות היא על אותם משאבים. ''בוא ניתן למציאות את הכבוד המגיע לה'', כדבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לעובדה שדוגמאותייך אכן הופרכו, נראה שאתה חי בעולם ללא שיווק. גם שני מפעלים זהים לחלוטין ייבחרו באסטרטגיות שיווק שונות וייראו רווחים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר לי על אסטרטגיות השיווק השונות שתפעיל כקבלן משנה. אני סקרן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כקבלן משנה של מה? תן דוגמה ספיציפית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא חושב שהעקרונות מצויים בדוגמאות ספציפיות, והן לא מעניינות במיוחד. אבל אם אתה מתעקש: עיבוד שבבי - מכונות טרנספר - חלקים למראה המתכווננת בהונדה של גרשון. לא מתאים לך מכונות טרנספר? חריטה באוטומטים - צירים ללוח השעונים באותה הונדה. רוצה משהו אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה (למה אתה כל הזמן חוזר למכניקה?!). אני יכול לדוגמא להבטיח להונדה שרות תמיכה מקיף, כלומר אם יש תקלה במראה של אחד הרכבים, ובעל התקלה מטפל במוסך מורשה, נציג שלי מייד מגיע ומטפל בבעיה. אני יכול לפרסם את עצמי בתור זה שעושה את המראות של הונדה וכך להגדיל את נתח השוק שלי, וכו' וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שלום. אף אחד לא מדבר על צדק... מה זאת אומרת על מה אני מדבר? עניתי על שאלתך. מה עוד אתה רוצה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יצרן של חלק במראה של הונדה. החלק מגיע להונדה, עובר ביקורת איכות, וכאן נגמר הקשר שלי איתו. מה בכלל הקשר שלי לתקלות במראות, מוסכים מורשים ושירותי תמיכה? מאיפה בכלל יש לי נציגים לשלוח לכל העולם? אני בעסקי תעשייה ולא שירותים. מה אני צריך פרסום? כל מי שבתחום יודע איך להגיע אלי. את אף אחד לא מעניין מה אני עושה להונדה, אלא אם אני יכול לייצר את החלקים שהוא צריך בזמן שהוא צריך ובמחיר הנמוך ביותר האפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יישמעו שאתה היצרן של הונדה, אולי יעניין אותם גם אם המחיר שלך יהיה טיפה יקר יותר. כמו-כן, אתה יכול להיבדל במחלקת ביקורת איכות טובה יותר. בהנחה שהחלקים הם בעיבוד שבבי, אתה יכול להעסיק כרסמים / חרטים יעילים יותר שיקצרו את זמן העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אני מנהל בית מלאכה? אין לי כרסמים/חרטים. אני עובד עם מכונות טרנספר או חריטה באוטומטים. לכל המפעלים יש תהליכי בקרת איכות טובים, אין כאן בכלל שאלה (נסה לעבוד מול הונדה אחרת). ובהינתן שאתה ספק אמין, דבר שיש לו קריטריונים מקובלים, את אף-אחד לא מעניין עבור מי אתה עובד. מעניין אותם המחיר. בקיצור, לא התכוונתי להגיע לכאן, אבל תורי להגיד: אין זה ראוי שתדבר על דברים שאתה לא מבין בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, מעבודה רבה עם מפעלי ייצור שונים שכולם מספקים את אותה סחורה, נוכחתי לדעת שלכל אחד יכולות ייצור שונות, יכולות שונות לעמידה בזמנים, שיווק שונה (אפילו ברמה הפרמיטיבית של "אני מכיר אותו ועובד איתו שונים - הוא עושה עבודה מצויינת"). ובזה, (בניגוד לכל השאר), אני מבין גם מבין ומתעסק תכופות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-הא. ''לא משנה מה אתה אומר, תאמין לי שאני צודק'' הוא טיעון מוצלח במיוחד. יכולת מהתחלה לטעון אותו והיינו חוסכים את כל ההודעות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתי מההתחלה. :) בכל מקרה, מי שלא משתכנע ע"י עובדות, אין ברירה אלא לעבור לטיעוני "תאמין לי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוק העיתונים בישראל יש תחרות חופשית מזה חמישים שנה, תזכיר לי, בבקשה, מתי ירדו המחירים, ואיזה שיפורים חלו בעיתונים של העשור האחרון? בקיצור - דוגמאות אפשר למצוא לכאן ולכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנתיים האחרונות המוצר "מודעה ב'הארץ"' השתפר: לפי TGI, אותו מוצר מביא את המסר שלי ליותר קוראים, וליותר קוראים צעירים/משכילים/חושבים(נכון) מאשר לפני שנתיים. אינני יודע מה קורה עם המחירים. אם אתה דווקא מתעקש על מוצר-הלוואי (הכתבות שבין המודעות), אז היו גם מלחמות-מחירים (כש"חדשות" פירפר את פרפורי הגסיסה שלו, למשל, וגם בין "ידיעות" ל"מעריב" לפחות פעם אחת) והמוצרים גם השתפרו בעשור האחרון ("ידיעות" ו"מעריב" מציעים מנויים, למשל). למרות זאת, אני מסכים שאפשר למצוא דוגמאות לכאן ולכאן (פשוט הדוגמא עם העיתונים היא לא מאד מוצלחת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ לא נלחמים בקרטלים כמו שצריך. אתה אגב, החלטת שלא חלו שיפורים בעיתונים בעשור האחרון. נראה לי שזו קביעה די סובייקטיבית וקשה להוכחה (כמו גם הקביעה שכן חלו שיפורים). ולכן אין לי מה להתייחס אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, וזו בדיוק אותה ארץ עליה אנחנו מדברים, ואלה בדיוק אותם אנשים שעומדים ליצור קרטל פרטי של חשמל ומים, וזו בדיוק הסיבה שעם כבר קרטל, עדיף שיהיה מונופול ציבורי, על כל הבעיתיות שיש במונופול בכלל ובניהול ציבורי בפרט. אתה טענת שתחרות דוחפת לשיפור מתמיד במוצר, חובת ההוכחה חלה עליך. אפשר לבדוק בקלות את השיפור בעיתונים, ראה את הפיסקה הראשונה בתגובה 144751, רק שהטעות של מר פטל היא שהוא הראה שיפור של מוצר אחד, והתעלם מהעובדה ששאר המוצרים התדרדרו, למרות התחרות (ולכן השוק בכלל לא השתפר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוויכוח הוא על משמעות המושג "שיפור מתמיד", אבל במחשבה שנייה הוא נראה לי מיותר. אני מניח שגרשון חולק על אחת או יותר מההנחות הבאות: חלק מתמחור המוצר הוא עלות שעת עבודה. עלות שעת עבודה כוללת שכר עובדים. מחיר המוצר מהווה שיקול בהחלטת הקנייה של הצרכן. תחרות על אותו פלח שוק מתקיימת בין מוצרים דומים (או לפחות, שהפונקציה שלהם דומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אמרתי שיפור. והבאתי כמה דוגמאות שבהן אכן התחרות תורמת לשיפור מתמשך בהחלט. כרגיל בדמוקרטיה, אתה צריך סיבה לאסור תחרות, לא סיבה לאפשר אותה. ברירת המחדל היא לאפשר הכל, ומחוקקים חוקים מגבילים כדי להגן הגנות שונות. ולכן צריך להביא דוגמאות שיראו שהתחרות מזיקה יותר ממה שהיא מועילה, ולא להיפך (ללהיפך יש דוגמאות רבות להחריד. ואני שוב מזכיר את שוק השיחות הבינלאומיות בארץ - המוצר השתפר פלאים והמחירים צנחו ברגע שהוא נפתח לתחרות - ועובדי ברק או קווי זהב לא נראים מסכנים במיוחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 144657 אמרת "תחרות לא דוחפת בהכרח לירידת מחירים. היא דוחפת גם לירידת מחירים, אבל גם לשיפור *מתמיד* במוצר.", הדוגמאות שהבאת הן דוגמאות מתחומים מאד מסויימים ומאופיינים, ולא בהכרח מאפיינים את כל התחומים האפשריים, ואין בהם אף תחום של משאב חיוני. את הסיבות "למנוע תחרות", נתתי כבר בתגובה 144461. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרטלים צריך להלחם יחד עם פירוק המונופולים - אלה שני דברים שצריך לעשות, והם הולכים יד ביד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות מסוימת. עכש"י, במונחים אמריקאים, הונדה סיויק היא לא "מכונית סבירה". לפני 10 שנים יכלת לקנות ב-15K$ מכונית אמריקאית גדולה. אז בשביל אותו מחיר אתה מקבל היום רק "רבע" מכונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הונדה סיוויק היום הרבה יותר סבירה ממכונית אמריקאית "גדולה" של תחילת שנות התשעים וסוף שנות השמונים, על-פי *כל כך* הרבה קריטריונים, שאין לי אלא לתת לך לינק לאנשים שיצליחו להסביר לך את זה באיכותיות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הונדה, הנה קישור לתצוגה מדהימה (אבל איטית להחריד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא מקבל את ההנחה ששביתת עובדי התברואה היא פיקוח נפש יותר משביתות אחרות (עברנו כבר כאלה, לא?), אבל גם אם ההנחה נכונה, הדרך לשנות את המצב היא לאסור את השביתה שלהם באמצעות הסדרים ברמת המדינה. היכולת של כל ראש-עיר להחליט על שימוש בקבלן היא ההצדקה ל"שביתות סולידריות" שגרשון התנגד להן כל-כך למעלה. "פועלות לטובת התושבים" הוא טיעון בעייתי. אני מניח שבכל מקרה, הוצאה של איסוף האשפה למכרז חיצוני פועלת לטובת התושבים, ולו בכך שזאת דרך פעולה זולה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא את העובדים בעיריה. ולכן ראש עיר צריך לפעול למען האינטרס של התושבים. מילא המחיר הנמוך יותר, אבל שירותי פינוי זבל סדירים הם ללא ספק אינטרס של התושבים. יש שביתה של שירותי התברואה פעמיים בשנה בערך. לי זה לא מפריע, כי אצלי העירייה טיפלה בבעיה מראש. מהבחינה הזו - האינטרס של התושבים מוגן היטב - וזה תפקידו של ראש עיר. ואני שוב אומר - לא צריך לאסור שביתות, רק צריך להזיז את הגוף שנגרם לו נזק משביתה. מה שאני מציע מזיז את הנזק מהתושבים (שהם בני ערובה בכל הנושא) למעסיק. ובמקביל פותח את השוק לתחרות ועושה עוד שלל דברים טובים. לא ברור לי בכלל למה אתה מתנגד לזה, חוץ מרומנטיקה מיושנת מאמצע המאה ה-19, שאומרת שמרקסיזם זה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רחוק ממרכסיזם. אבל אני רוצה לחיות בחברה שבה אפילו אדם רגיל (אני מתכוון שאפילו אם הוא אינו לא מוכשר במיוחד. אני לא ממש דואג לטל) יכול ללכת לעבודה, לפרנס את משפחתו בכבוד ולא לדאוג כל יום מפיטורים. זה לא המצב כיום, ועושה רושם שהדברים הולכים ונעשים גרועים יותר. בעיקרון, חוץ מהיכולת של מעסיקים לפטר עובדים ולקחת אחרים במקומם, להתנקל לאנשי-ועדים ועוד שלל בעיות שבגללם הקימו את האיגודים המקצועיים, לא נראה לי שהדבר הדחוף עכשיו הוא דווקא לצמצם את הכח של העובדים. הכח שלהם מצטמצם גם ככה בצורה מעוררת חשש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו רק בגלל שבימים האחרונים ההסתדרות שולטת במדינת ישראל ולא ממשלת ישראל (שנבחרה בבחירות דמוקרטיות). אולי אתה חושב שאפשר לזרוק עקרונות דמוקרטיים בסיסיים מהחלון למען העובדים, אבל אני חושב שהדמוקרטיה יותר חשובה מזכותם של העובדים לשבות. כשיו"ר ועד חברת חשמל הוא זה שקובע מי יטוס ומי לא, כשעובדי אל-על מחליטים להשאיר אלפי ישראלים בחו"ל עוד סוף שבוע בגלל שהם לא מוכנים להתמודד עם תחרות של חברות תעופה זרות, כשכל המערכת הבנקאית מושבתת למרות שאף אחד מחוץ לבנק ישראל לא יפגע מהסיבות לשביתה - כל אלה מהווים אינדיקציה מעולה לכך שלהסתדרות יש יותר מדי כוח. הכוח האלקטורלי של עמיר פרץ הוא 3 מנדטים. הוא יושב באופוזיציה בכלל, הוא אפילו לא סגן שר. לתת כל כך הרבה כוח ביד של מישהו שלא נבחר (הבחירות להסתדרות לא נחשבות - לא כולם משתתפים בהן)? זה הרבה יותר מדי כוח לתת למישהו, והימים האחרונים מראים שהוא משתמש בו באופן רע ומסואב. את ההסתדרות חייבים לפרק. ואפשר לעשות את זה בלי להקטין (ואפילו להגדיל) את כוחם של ועדי העובדים הקטנים (על חשבון הקטנת כוחם של הועדים הגדולים. אבל אתה באמת חושב שעובדי חברת חשמל צריכים עוד כוח??), וע"י שיפור מצבם של כל הלקוחות (שזה כולנו. כ ו ל נ ו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון, הסרקאזם בהודעתיך מכוון לכך שיש איזושהי פגיעה בעובדים מעצם העברת האחריות מעובדי העיריה לקבלנים חיצוניים. מדוע זה כך? מספר העובדים הדרוש לתחזוקת התברואה בעיר מסויימת הוא נתון. מה זה משנה אם העובדים הם עובדי עיריה או עובדי חברה פרטית? אם המצב הוא כזה שהעיריה מעסיקה יותר עובדים מהנדרש, הרי צמצומם, כך נראה לי, הוא עניין חיובי. אני מבין את הקריאה בזכות שירותים סוציאליים, אבל בהחלט לא בדמות אבטלה סמויה (כל זאת כמובן במנותק משאלת הזכות לשבות). מצטער מראש על התמימות והבורות שתגובתי וודאי משקפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש התכוונתי להיות סרקאסטי, ואני לא חושב שהשאלה מעידה על בורות. בלי להיכנס לכלכלה ויחסי עבודה (אני לא מבין כלום באף אחד מהנושאים האלה), התשובות הרגילות נעוצות במבנה התחרות: ההיצע של העובדים גדול מהביקוש להם, מה שמאפשר למעסיקים לנצל אותם בצורה לא-הוגנת. לשלם להם משכורות נמוכות עבור יותר עבודה, לפטר אותם כשהם פחות יעילים (כשהם קצת מתבגרים למשל) וכדומה. אבל אני רוצה לטעון טענה יותר קיצונית ומרגיזה, בהתבסס על ניסיון החיים שלי. *אני בעד העסקת יותר עובדים מהנדרש*. יצא לי לעבוד במוסדות ציבוריים, ואני יודע שיש שם הרבה אנשים שלא יוכלו לעבוד במקום אחר ולפרנס את משפחתם בכבוד. לא בגלל שהם רעים או עצלנים, אלא בגלל שהם באו מארצות שבהם עבודה לא הייתה ערך מרכזי, או שהם טיפוסים קצת חריגים או שסתם הם לא מוכשרים במיוחד. התרומה של האנשים האלה למערכת היא שולית (קח את מערכת האחזקה של כל אחת מהאוניברסיטאות ותחליף אותה בחברת אחזקה עם שליש מהאנשים. זה יעבוד בקלות), אבל חברה סבירה ומוסרית צריכה לאפשר גם לאנשים כאלה להקים משפחה, לילדים שלהם לחיות בצורה סבירה ולהתגאות בהורים שלהם וכולי. יעילות היא לא תמיד הדבר החשוב ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להשקיע כל כך הרבה כסף בתחזוקה של האוניברסיטאות, קח את אותה חברה חיצונית, תשלם שליש על האחזקה ובכסף שקיבלת תוזיל את שכר הלימוד - או תן עוד מילגות למיעוטי יכולת. אולי פגעת בכמה עובדים אחזקה, אבל הועלת לכמה אנשים אחרים שאחרת לא היו יכולים להכנס לאוניברסיטה. אתה באמת חושב שזכויותיהם של עובדי האחזקה חשובות יותר מזכויותיהם של צעירים שאין להם כסף ללמוד באוניברסיטה? כי אני חושב שלא. קח את כל הבזבוז העצום שיש במוסדות ציבוריים, תבטל אותו, ותגלה שאתה יכול להוריד מיסים בצורה משמעותית. פתאום הקלת במצבן של המון משפחות, שמהכנסה של 7,000 שקל ברוטו נשארים להם 6,000 שקל ולא 5,000 שקל. העלאה של 20% - לא משהו לזלזל בו (תראה כמה רעש עושים על קיצוץ של אחוזים בודדים אצל אותן משפחות). קח את קצבאות הילדים, תבטל אותן לגמרי (ביבי בכיוון הנכון) ואת הכסף תעביר למערכת החינוך כדי לספק ארוחה חמה בצהרים וחינוך חינם אמיתי. לפתע פתאום עזרת להורים בלי לתת להם כסף, הסרת את התמריץ בייצור ילדים סיטוני (באף מקום בעולם אין לבדוואים או לחרדים כל כך הרבה ילדים כמו פה מאז שהגדילו את קצבאות הילדים אי שם בשנות השמונים. מספר הילדים במשפחה חרדית ממוצעת יותר מהוכפל) ושיפרת את החינוך. ברגע שאנשים יפסיקו לחשוב על זה שקפיטליזם שקול ל"נשאיר את המצב הקיים, רק נפסיק לעזור לחלשים וניתן להם לגווע ברעב" ויקשיבו למה שאומרים להם, לפתע הם יקלטו שיש עוד דרכים לעזור, חוץ מאשר לתת כסף סתם כך (דרך שלא עובדת, והמציאות שלנו מראה את זה טוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות, המדינה צריכה לתת שירותים, לא כסף. לא זוכר כבר איפה קראתי את זה בפעם הראשונה, אבל זה הפך למנטרה שלי מאז. ארוחות בבי"ס, לא קצבאות ילדים. מלגות לימודים ולא תשלומי העברה. סיוע לפתיחת עסק/קניית דירה ולא מענק שחרור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ייצור מקומות עבודה חדשים, ולא מענקים ליזמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, אם אני זוכרת משהו מאותו "כנס משתחררים" מרגש, אז אתה מקבל שני סכומי כסף עם השחרור. כמה אלפים בודדים (תלוי במספר חודשי השירות ואופיו) עם קבלת המשכורת הצבאית האחרונה שלך (מה שנקרא במקומותינו, "המענק"), וסכום כסף נוסף, גדול יותר, שאפשר לנצל רק למטרות מאד מסויימות - לימודים במוסד מוכר, פתיחת עסק, קניית דירה וכאלה. לא נסיעה לחו"ל, לא שופינג מטורף, ולא, אפילו לא רכישת אוסף הדיסקים המלא של צביקה פיק. מצד שני, אם אני ממשיכה לזכור משהו, אחרי חמש או שבע שנים מיום השחרור, אם עוד לא השתמשת בכספי הפיקדון ואתה זוכר שהם קיימים, אתה יכול להוציא אותם ולהשתמש בכסף כרצונך. _________ העלמה עפרונית, מעירה פתילים ישנים בעקבות חגיגות העשירית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שלך היא שבהינתן התנאים הנכונים, כל אחד יכול להגיע להיות אדם עובד ויצרני בחברה. אם רק ניתן מלגות וחינוך טוב, ואם רק ניתן תמריצים מספיקים לעבודה, המצב ישתנה מהותית. אני חושב שלא. קודם כל, עד כמה שאני מבין את השיטה הקפיטליסטית, היא בנויה על אחוזי אבטלה מסוימים. כל מיני תהליכים שמובנים בשיטה גם גורמים לפליטה על בסיס קבוע של אנשים ממקומות העבודה. אבל אני לא רוצה להיכנס לכאן: אני לא מכיר את הטיעונים של כל "מתנגדי הגלובליזציה". יהיו כאן בטח אנשים שיוכלו להציג את העמדה הזאת טוב ממני (מה גם, שבסופו של דבר אני קפיטליסט). אני אומר משהו הרבה יותר פשוט: חלק מהאנשים באוכלוסייה הם לא עובדים יעילים. הם אולי אנשים נהדרים (ואולי לא), אולי יש להם המון רצון טוב בעבודה, אבל הם פשוט לא יכולים לתרום הרבה להגברת התפוקה של החברה. אני לא מדבר על כמה חריגים, אלא על אחוז מסוים מהאנשים (אני לא יודע להעריך אותו), ומספר האנשים האלה הולך וגדל ככל שהטכנולוגיה מחליפה את הפעולות הקבועות (ריטואליות) או הפיזיות שפעם עשו אנשים. אז אפשר להוציא את אותם אחוזים לא-תורמים מהאוכלוסייה אל מחוץ לגבולות הלגיטימיות החברתית. ואפשר גם לא. אני בעד לצמצם את הבזבוז במוסדות ציבור. אבל חייבים לראות את התמונה הכוללת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין או לא אך יתכן שתגובה זו עזרה לכמה אנשים לשמור על מקום העבודה שלהם. למרבה הצער זה על חשבון תקציב המדינה, אבל אולי זה שווה את זה. (לא בטוח ולא ברור עד כמה, אך כאמור, יתכן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש בסיפור פרטים נוספים שאינם חסויים, אשמח לקרוא יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, אני מעדיף לא להכנס לעניין בפומבי, למרות שעיקרו אינו חסוי. הפרטים (המשעממים) ימסרו ליהונתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא יפה. אתה משאיר ליהונתן הודעה בפומבי מלאה רמזים שמסקרנים את כולנו, וכשאנחנו מתעניינים, ''אני מעדיף לא להכנס לעניין בפומבי, הפרטים יימסרו ליהונתן''. אדוני, אתה כבר נכנסת לעניין בפומבי, אז תמשיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נודניק! מדובר בפרוייקט בעל כדאיות מפוקפקת, שממומן מכספי משלם המיסים ושנזדמנה לי אפשרות להשפיע (באופן מוגבל ביותר אגב) בכיוון הפסקת מימונו. כך אומנם התחלתי לעשות. לאחר מחשבה נוספת נזכרתי בדבריו של יהונתן ועקב גבוליות העניין, חדלתי. לא בררתי מה קרה עם זה מאז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרונת: תגובה 273955 ותגובה 274207 לא נכתבו על ידי אותו אלמוני. תודה על ההסבר, ועל אי-הפעילות הברוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עכשיו מובן קצת יותר. ונודניק אתה בעצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אלא בגלל שהם באו מארצות שבהם עבודה לא הייתה ערך מרכזי" מוזר. האם העבודה בשבילך היא ערך? ערך מרכזי? והאם עבודה כערך חיונית ליעילות? אישית, אני לא רואה בעבודה ערך, אלא כורח, כי מה לעשות, צריך לשלם שכר דירה, וחשבונות, ולקנות אוכל. ובגלל שהיא כורח, אני תמיד מחפשת דרכים איך לייעל אותה, כדי שאצטרך לעשות כמה שפחות ממנה וזמני יהיה חופשי לעשיית הדברים שאני באמת רוצה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לכתוב ספרים זה עבודה או פנאי? אני לא בטוח שאנחנו מסוכרנים על המושגים). האם עבודה היא ערך? לדעתי כן. בתרבות המערבית העבודה היא חלק חשוב מהבניית הזהות האישית, כך שעבודה היא ערך במובן הזה. יש גם מובן חזק יותר של "חובה" (למשל, בתרבות הגרמנית), אבל אולי הוא קיים רק אצל חלק מהאנשים. אז נדמה לי שהעבודה היא "ערך אמפירי". ז"א, אנשים מייחסים לה חשיבות מרכזית בחייהם ומכאן ערכה. האם גם ראוי שהיא תהיה ערך? אני לא יודע, וזה לא נראה לי כל כך פשוט. פעמים רבות דווקא מסגרות חיצוניות ומחויבויות הן אלו שיוצרות חירות נפשית, בעוד שמחסור בהן מגביל את האדם. האם עבודה כערך חיונית ליעילות? כנראה שלא. אבל נראה לי שהעבודה כערך עדיפה: הערך יוצר מניע פנימי לעשייה, ופעולה מתוך מניעים פנימיים נחשבת לחופשית ומעוררת הזדהות שלנו עם מעשינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לכתוב ספרים זה עבודה או פנאי? אני לא בטוח שאנחנו מסוכרנים על המושגים." אם משלמים לך- עבודה. אם לא- פנאי. שם לב שעבודה ועשייה אינן מילים נרדפות- לפחות לפי ההגדרה שלי, עבודה היא עשיית מטלה מסויימת תמורת תשלום. כך שבהחלט יכולה להיות עבודה ללא הרבה עשייה (למשל, בזמנים כשעבדתי בתמיכה טכנית במשמרות לילה, רוב העבודה שלי הייתה פשוט *להיות* שם במקרה שלקוח יתקשר. חלק ניכר מהמשמרת הטלפון היה דומם), או לחלופין עשייה שאיננה עבודה (למשל הכתיבה כאן באייל, אם אתה מוכן לקרוא לזה "עשייה" <g> ). האם העובדה שאנחנו עובדים כיום רק 8 שעות ביום, ואילו פעם עבדו 12 שעות ביום, אומרת שהעבודה היא פחות "ערך" כיום? שאנחנו פחות יעילים? באחד הדיונים באייל, מישהו (שכ"ג? או שאני מתבלבלת עם מישהו אחר?) הציע אוטופיה בה אין צורך לרוב האוכלוסיה לעבוד רוב הזמן. אני לא חושבת שנראה בחברה כזו בהכרח פחות עשייה. זה לא אומר שעבודה ועשייה אינן יכולות לבוא ביחד, רק שהעבודה כשלעצמה אינה ערך בעיני (אגב, גם לא עשייה. אני רואה עשייה ככלי למימוש דברים אחרים, וככזו, היא אינה יכולה להיות ערך בפני עצמה). "בתרבות המערבית העבודה היא חלק חשוב מהבניית הזהות האישית, כך שעבודה היא ערך במובן הזה." לא הבנתי. כל מה שהוא חלק (חשוב או לא, על זה ניתן להתווכח) מהבניית הזהות האישית הוא ערך? חלק חשוב מהזהות האישית שלי בנוייה על כך שאני אשה. האם היותי אשה הופכת להיות ערך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שקצת התחרבשתי כי לא היה לי כוח לקרוא את ההודעה המקורית שלי, שאליה הגבת. בהודעה ההיא, "ערך מרכזי" היה ערך תרבותי. כוונתי הייתה שאי אפשר לצפות מאנשים שבאו מתרבויות לא קפיטליסטיות בערכיהן לאמץ ערכים כאלה, ושעדיין צריך לאפשר להם לחיות בכבוד. לנושא שהגענו אליו. כן, לדעתי כל מה שהוא חלק מהבניית הזהות האישית הוא ערך, אם כי ערך *מכשירני* ל"חיים הטובים". הטיעון הוא כזה: בתנאים הסוציו-היסטוריים הנוכחיים עבודה בכבוד היא תנאי הכרחי לזהות אישית; זהות אישית היא תנאי הכרחי ל"חיים הטובים"; המבנה החברתי צריך לאפשר לבני-החברה להגיע ל"חיים הטובים"; לכן, המבנה החברתי צריך לאפשר לבני-החברה עבודה בכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין דומה - הכלכלנית תמר בן יוסף על "הלא יעילים עם הקביעות". "מה עושים עם אלה שלא זזים? לפי תיאוריית היעילות הרווחת בשנים האחרונות, אין שאלה, הם צריכים ללכת הביתה. לפי התפישה ששררה פה פעם, ישנו אי-שם חוזה בלתי כתוב בין עובדים מסוימים למעסיקים מסוימים. חוזה ששם בפי המעסיק את הדברים האלה בראשית ההתקשרות: אתם תתנו לי את עבודתם שכה נחוצה לי עכשיו, ואת נאמנותכם לאורך שנים – אני אתן לכם שכר נמוך, ונאמנות עד לפרישתכם מרצון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שאפו, קצת יותר טרי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |