|
||||
|
||||
בא נסכם אם היה לסאדם ארסנל פעיל ומוכן לשימוש מידי של נשק כימי ביולוגי ואפילו אטומי, הוא לא השתמש בו למרות שכלו כל הקיצים והוא אמור להיות איש חסר מעצורים. ראשי המשטר העיראקי במיוחד אלה שהיו אחראים על התעשיות הבטחוניות מסגירים את עצמם כך שהמידע יהיה זמין תוך זמן קצר. דוגמא מרשת ב: "אחד המומחים הבכירים של עיראק בתחום הנשק הכימי, עימאד חוסיין עבדאללה אל ראני, הסגיר עצמו לידי הכוחות האמריקניים האיש נחקר כעת. הוא היה אחראי לפיתוח גז העצבים וי-אקס וכן היתה לו יד בפעילות מפעל הנשק הכימי בסודאן, המקיים קשר עם ארגון הטרור אל-קאעידה." 05:10 20.04.03 מתוך הידיעה הזו הייתי מגדיר את החלק הראשון כמידע עובדתי השאר ספקולציות. לפני כמה ימים הסגיר את עצמו גם אחד מראשי תוכנית הגרעין העיראקית,הנכונות של האנשים הללו להסגיר את עצמם אולי גם היא מלמדת על כך שאין להם יותר מידי מה להסתיר. לגבי נשק ביולוגי זהו הנשק הכי קל לפתוח, המשאבים זעומים התשתיות זמינות והיכולת להסתיר אותו מאוד גבוהה. אבל היכולת לממש אותו היא מאוד בעיתית. משום מה גם סדאם לא השתמש בו מעולם וכנראה גם הוא הבין למה. |
|
||||
|
||||
אתה עכשיו גולש לשאלה אחרת לגמרי - שאלת השימוש. הה חלטה שסדאם הוא חסר מעצורים היא שלך, אני מעדיף להסתכל עליו כפוליטיקאי מעשי, כמו אלו המתוארים במאמרו של גלעד ברזילי: דיון 1430 . מדוע לא השתמש? הנה כלל אצבע שהבנתי לפני חודש-חודשיים כשחשבתי על סוגיה זו בדיוק והיא זו שעודדה אותי שלא לפתוח את ערכת המגן שלי או לאטום חדר: לא כדאי להשתמש בנשק לא קונבנציונלי נגד יריב שחזק ממך, שכן גם עם הנשק הזה אין סיכוי שתכריע אותו, ועליך לחשוב על היום שאחרי. לעומת זאת, נגד מי שחלש ממך או משתווה לך בכוחו בהחלט ייתכן כי ישתלם לך להשתמש בנשק לא-קונבנציונלי, במיוחד אם הסיכוי שתיתפס בשימוש בו מיד נמוך יחסית. לכן, לסדאם חוסיין השתלם להשתמש בנשק כימי נגד הכורדים בחלבג'ה או אפילו במלחמת איראן-עיראק, אבל לא היה טעם להשתמש בו נגד האמריקאים. |
|
||||
|
||||
איזה רוח הוא השיג מזה שלא השתמש בו? אם הוא בחיים סביר שבמוקדם ומאוחר הוא יתפס וישפט בהאג או במקום דומה על פשעי מלחמה. אם הוא מת הוא יכל להכנס להיסטוריה כגבור הערבי הגדול שעצר את האמריקאים בשערי בגדד במחלמת קודש שתחרט בדפי ההסטוריה.שמוש בנשק כימי היה עוצר לפחות לזמן מה את האמריקאים ומסבך את המלחמה. האם הוא חס פתאום על העם העיראקי שטבח מליונים ממנו בשנים של שילטונו. |
|
||||
|
||||
שוב אתה מדבר על דברים שאני לא מקבל, עקב ההנחה שלי שסדאם הוא פוליטיקאי מעשי. ''להיכנס לדפי ההיסטוריה'', לשיטתי, אינה מטרה מעשית. אני גם לא חושב שהוא חס או לא חס על העם העיראקי. ככל הנראה (אין לנו מספיק מידע בינתיים כדי לדעת) הוא עשה שיקול, שנראה בינתיים מוצלח - להעלם מהשטח. לבן-לאדן זה כנראה עבד. גם אידי אמין, רודן לא קטן בזכות עצמו, מעביר את ימיו בסעודיה ככל שאני יודע - אולי סדאם ימצא את המקלט המדיני שלו באיזו עסקה - אינני יודע. ייתכן כמובן שסדאם כבר מת, אבל זה לא משנה את לכלל האצבע שהבאתי - ככל שדעתי משגת, שימוש בנשק לא-קונבנציונלי נגד האמריקאים היה, בסופו של דבר, רק פוגע במטרותיו של סדאם (וכאן חסר פירוט לגבי מטרותיו של סדאם, אבל בוא נניח לזה בינתיים). בכל מקרה, אני חושב שאנחנו שוב גולשים לסוגיות שמתאימות יותד למאמר של גלעד. |
|
||||
|
||||
אפשר אכן להעביר את הדיון למאמר של גלעד. "להכנס לדפי ההסטוריה" היא מטרה מעשית אצל מנהיג מסוגו של סדאם.למעשה אתה יכול לראות את כל ההסטוריה העיראקית מאז סדאם כנסיונות שלו לצאת מגבולות עירק ולהנהיג את האזור.אין שום רציונל אחר בנסיונות ההתפשטות שלו עד 91 לכוון איראן וכווית. מדוע לו לותר על הסטאטוס הסמלי של מנהיג ערבי שלחם מלחמה ויכל לאמריקאים. אם הוא חשב על מקלט מדיני הוא יכל למנוע את המלחמה מלכתחילה.תוך רקימת עסקה עם האמריקאים. אם הוא מתכנן להמשיך את המלחמה באמריקאים כמו בן לאדן אז כאן יכולה להיות איזה שהוא רציונליזציה לחוסר שימוש בנשק להשמדה המונית. הערה אחרונה קשה לי להאמין שאידי אמין כיום היה מוצא מקלט מדיני. |
|
||||
|
||||
שוב, מהו "מנהיג מסוגו של סדאם"? לשיטתי אתה גולש כאן הלו ושוב מפוליטיקה מעשית לשיקולים פסיכולוגיים וחזרה. מה יועיל לסדאם הסטטוס הסמלי אם בכל מקרה הוא הולך להפסיד את המערכה? פוליטיקאי מת לא עושה פוליטיקה. אתה מחפש רציונל? הנה לך רציונל: נפט. בכווית יש נפט ובאיראן יש נפט. סדאם רצה את הנפט הכוויתי והאירני, ואם לא יכול היה להשיג אותם, הסתפק בהשפעה על מחירי הנפט והאמרתם (כפי שאכן קרה). האם יכול היה להגיע לעסקה עם האמריקאים? אני חושב שלא, שכן גדול מתנגדיו - ג'ורג' וו. בוש יושב מהצד השני והוא, לדעתי, לא היה נותן לא את האפשרות זו, במיוחד לאור התנהלותו של בוש בחודשים האחרונים והתעקשותו העקבית על דירדור המצב למלחמה, מול נסיונותיו הבלתי נלאים של סדאם למנוע את המלחמה - יד חופשית לפקחים (שגם בקרבם יש לו בני ברית ובראשם ראש וועדת הפקחים - הנס בליקס), מסירת המסמכים, השמדת טילי האל-סומוד וכו'. כעת, משהמלחמה הייתה בלתי נמנעת מה שנותר לסדאם לעשות היה לעכב את הצבא האמריקאי ככל יכולתו1 ולקוות לאסון בנוסח ההפגזה של ישראל את מחנה האו"ם בכפר קנא בעת מבצע "ענבי זעם", שהיה מביך את בוש עד כדי כך שהיו נאלצים לעצור את התקדמותם ולהיגרר למלחמת התשה ארוכה בנוסח ויאטנם ולביקורת פנימית בהיקף דומה. אבל זה לא קרה. בכל מקרה, מה שלסדאם לא כדאי היה לעשות זה להשתמש בנשק הכימי הטקטי שלו, שכן במקרה כזה התמיכה האירופית בו הייתה הופכת כבר לבלתי אפשרית שכן אז הייתה נחשפת העובדה שהוא שיקר למועצת הביטחון ובלתי אפשרי היה להתנגד למדיניותו של בוש. 1 ומיץ פטל היה אומר: "נובאמת!" |
|
||||
|
||||
פוליטיקאי מת עושה לפעמים הרבה יותר פוליטיקה מפוליטיקאי חי. ההיסטוריה מלאה במנהיגים שהפכו לסמלים אחר מותם.והשפיעו בדרך סמבולית הרבה יותר מאשר באיזה שהוא מעשה שעשו בחייהם. בעירק יש מספיק נפט שמאפשר לשליט לבסס את שילטונו הפנימי,ספסרות בנפט לא ממש תופסת לדעתי. אמריקה הציעה לסדאם אולטימטום שספק אם היה מסכים היא היתה מטרפדת אותו. אם סדאם היה משחק בקלפיו נכון הוא יכל לגרור את האמריקאים למלחמת התשה.שספק רב אם הוא האמין שיצא ממנה בחיים.את הרציונל של שמוש בנשק כימי טקטי היה אפשר להכשיר כמו שמכשירים את טרור המתאבדים הפלסטיני בעולם הערבי.למול הטכנולוגיה האמריקאית אין ביררה אלא להשתמש בכל מה שיש. אם סדאם שאף למקום של כבוד בהסטוריה הערבית המודרנית(בפרשנות הפונדמנטליסטית שלה אולי) שמוש בנשק כימי לא היה מונע זאת ממנו. |
|
||||
|
||||
פוליטיקאים מתים לא משפיעים על המציאות. פוליטיקאים חיים משתמשים בזכרם של פוליטיקאים מתים ככלי כדי להשפיע על המציאות, בלי קשר, בהכרח, למטרותיו של הפוליטיקאי המת. ראה למשל השימוש שנעשה במונח "דרך רבין" על ידי פרס, שלדעתי (כפי שכבר הדגמתי מספר פעמים באייל אא"ט) היה הפוך לגמרי לדרכו של רבין. דוגמה מעניינת נוספת אפשר למצוא במאמרו של שמעון גלבץ "הדוברים של המתים": דיון 309 אני אמרתי שסדאם רצה להשפיע על מחירי הנפט כדי לבסס את שילטונו הפנימי? אני אמרתי שסדאם רצה להשפיע על מחירי הנפט נקודה. לא פירטתי את הסיבות. יתרה מזאת, המונח "ביסוס שלטונו הפנימי" הוא כה אמורפי שאני יכול להצדיק בעזרתו פעולה והיפוכה: א. סדאם הוציא להורג אנשים כדי לבסס את שילטונו הפנימי על ידי הפחדה. ב. סדאם חנן אנשים ממוות כדי להראות שהוא שולט בזרתו הקטנה על חיי אדם ולבסס את שלטונו הפנימי על אימה. כלומר, "ביסוס השלטון" לא יכול לשמש כהסבר לשום דבר. אם שמת לב בוש הסלים יותר ויותר את דרישותיו מסדאם. בסופו של דבר בחר להתעלם לגמרי ממועצת הביטחון ולהציע אולטימטום לסדאם ולמשפחתו לעזוב את עיראק תוך 48 שעות. כעתף נבחן את האפשרויות: א. לעזוב את עיראק ולהפסיד את כל הקופה. ב. להיכנס למלחמה לנסות לגרור אותה למלחמת התשה, שבמקרה הרע יוכל לסגת לאפשרות א. נראה לי שאפשרות ב עדיפה על אפשרות א. הסברתי כבר ב תגובה 142008 מדוע, לשיטתי, שימוש בנשק כימי נגד יריב חזק הרבה יותר ממך אינו כדאי, במיוחד בקונסטלציה בה הסיבה, לכאורה, למלחמה, היא אותו נשק לא-קונבנציונלי כך ששימוש בו יכול אולי להשיג יתרון טקטי זמני ביותר (וגם זה לא ברור לאור רמת המיגון של החיילים האמריקאים והיעילות הנמוכה למדי של נשק כימי וביולוגי בתנאי קרב מלכתחילה), אבל ברמה האסטרטגית, שוב, בקונסטלציה הנוכחית, הוא שקול להתאבדות. טרם הצגת טיעונים נגדיים. בסוף דבריך אתה חוזר לעניין ה"למקום של כבוד בהסטוריה הערבית המודרנית", אליו כבר התייחסתי ואיני רואה טעם לחזור על עצמי. |
|
||||
|
||||
סמלים מיתוסים ואידיאלוגיות משפיעים על המציאות לא פחות מפוליטקאים. סדאם יכל לנכס לעצמו מקום מיתולוגי במות גיבורים.מבחינתו אני טוען זה היה התנהגות רציונלית כמי שהקריב למעשה את ארצו (ואולי גם בדיעבד את חייו ) על מזבח חזיונות ההתפשטות שלו. שוב הטענה שמובילים מליונים לטבח במלחמה בת שמונה שנים בשל רצון להשיג מחירי נפט טובים יותר נשמעת לי קצת בעיתית. כמו שהעסק התגלגל עם סדאם יתגלה בסעודיה או בגולה אחרת הוא הפסיד את כל הקופה והגיע בדיוק לנקודה שיכל להגיע אליה ללא המלחמה. עמדה בפניו גם אפשרות ג' לחימה עד הסוף המר והתאבדות (כן גם התאבדות , הרס עצמי או התנהגות שסותרת כל השרדות היא אופציה,במשחק הפוליטי) שבה שמוש בנשק כימי היה צעד רציונלי. נשק כימי בקרבות בלימה על מעברים הכרחיים על הפרת והחידקל היה יעיל. |
|
||||
|
||||
אם נחזור לשאלה שהתחלנו ממנה, אז האמריקאים טוענים שיש בידיהם את הנAשAק של האקדח המעשן: אמנם התרגלתי כבר לדיסאינפורמציה האמריקאית, אבל בואו וניתן לזה כמה ימים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כדי להבדיל מ"נEשEק" (אני לא יודע לנקד, מצטער). נAשAק - ה"אחראי" על הנשקייה. |
|
||||
|
||||
למה להצטער כשאפשר לאֲיֵל ? (כמו לגַגֵל, אתה יודע) שכ"ג הסביר תגובה 83456 |
|
||||
|
||||
התכוונתי לכך שאני לא יודע מספיק טוב את כללי הניקוד. |
|
||||
|
||||
נַשָּק. |
|
||||
|
||||
ומה עם הנקודה שצריכה להיות מעל הצד הנכון (ימין? שמאל?) של השי"ן? |
|
||||
|
||||
ימין, אבל אני שואל מה עם הדגש שאמור להופיע בשי''ן. |
|
||||
|
||||
אצלי רואים דגש. |
|
||||
|
||||
איך היה אומר ההמ"ה? התכוונתי לכתוב שאולי זו בעיה במחשב שלי. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי את הנקודה ההיא גם בצורת הניקוד שאתה בחרת :-) שאלת טריוויה: מי יודע מה שמה של הנקודה ההיא מעל השי"ן? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מקווה לשם עברי. |
|
||||
|
||||
מוזר - נדמה לי ש"נקודה דיאקריטית" היא שם כללי לעיטורים כאלה, מכל סוג. גם דגש, למשל, הוא סוג של סימן דיאקריטי. |
|
||||
|
||||
מספרים (לא באמת. זו תחילתה של בדיחה.) שהרב גורן בהיותו הרב הצבאי הראשי ביקר פעם בבה"ד 12 - מחנה הטירונות של החיילות. בשלב השיחה עם הטירוניות אמרה את מהן שעדיין לא "נשקו" אותן, כלומר לא ציידו אותן בנשק. הרב לא הבין תחילה למה התכוונה, ואחרי ששהסבירו לו למה הכוונה ב "נשקו", הבין סוף סוף והגיב: "אהההה. לא זיינו אתכן . . ." |
|
||||
|
||||
אופס, מקווה שלא נעלבת :-) אני לא מתמצאת כלל וכלל בכללי הניקוד. למרות זאת, כאשר מילה בכתיב חסר עלולה להטעות, בעיני הרבה יותר קריא ניקוד מוטעה, מאשר ליטון בתוך מילה. ___________ אני לא רוצה להגזים באופ-טופיקיות, לכן אני ממשיכה כאן תגובה 142270 |
|
||||
|
||||
תחושת הבטן המקולקלת שלי חומרי גלם ליצור נשק כימי אולי ביולוגי שהוסתר לשימוש עתידי כמו המטוסים. לא ארסנל פעיל (שיחשב אולי כאקדח מעשן) נחכה. |
|
||||
|
||||
''עתידי'' זה מעשן בדיוק כמו ''פעיל''. באופן שבו אני רואה את הדברים החשובים מבחינת ראיית הסכנה הם דווקא הניסיונות הגרעיניים, וכאן בודאי לא מדובר ב ''פעיל''. רק זה היה חסר לנו. . . . אגב, לפי הפרסומים האחרונים (שבינתיים גם אני איני חותם עליהם בעינים עצומות), העיראקים השמידו חומר כימי ממש ימים לפני המלחמה, לפי עדותו של מדען שעבד בזה. כלומר היה להם גם נשק ''פעיל'', כזה. אבל כפי שאמרתי, בעיניי לא זה החשוב. |
|
||||
|
||||
והנה הבוקר טוענת רשת טלוויזיה ערבית כי נמצאו, בבית מגורים בבגדד, ראשי נפץ (פגזים?) שמכילים כנראה חומרי לחימה ביולוגיים. ראשי הנפץ הובאו לבניין כמה ימים לפני תחילת המלחמה על ידי חיילים מחיל ההנדסה העיראקי. בחדר סמוך נמצא מזל"ט עיראקי. אבל שוב, כדאי לחכות קצת ולראות מה יתברר בבדיקות. הארץ: |
|
||||
|
||||
תראו מי התעורר? הנס בליקס! "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |