 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מניח ששיטת הניתוח הזו נועדה גם לספק ניבויים על התנהגות הפוליטיקאים בעתיד. האם למשל אתה/בלבן/מישהו ניתח את השאלה האם אריק שרון יחתום על הסכם עם הפלסטינאים או לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתחיל, ברשותך עם השאלה השניה ואמשיך עם הראשונה. אשר לשאלה השניה היא חסרת משמעות. מדוע? כי היא כללית מדי, ומניחה הנחות מוקדמות אין ספור. עם מי יחתום שרון על הסכם? עם ערפאת? עם אבו מאזן? מה יהיה תוכן ההסכם? אילו תנאים ישררו באותה עת? וכו'. האם התיאוריה הבלבנית מאפשרת ניבוי? לדעתי שוב השאלה לא נכונה, כי הניתוח הבלבני הוא בעצם מטא-תיאוריה - תיאוריה של תיאוריות. כל תיאוריה בפני עצמה היא תיאוריה שאנחנו מגבשים לגבי מטרותיו של פוליטיקאי פלוני, לאור העקרונות שהמטא-תיאוריה מגדירה לנו. דוגמה נוספת, לדעתי, למטא-תיאוריה היא תיאוריית האבולוציה. תיאוריית האבולוציה מציעה עקרונות לאופן ההתפתחות וההשתנות של בעלי החיים לאורך השנים. מרגע שקיבלנו את עקרונותיה אנחנו יכולים לנסח תיאוריות אבולוציה ספציפיות לכל בעל חיים - מתיאורית האבולוציה של הזבוב זבוב ועד תיאורית האבולוציה של האדם, אבל נגדיר תיאוריות אלו לאור העקרונות שהגדרנו בתיאוריה הכללית של האבולוציה - ה"מטא תיאוריה". אם נחזור לפוליטיקאים שלנו, אזי אנחנו יכולים להרכיב תיאוריה על פוליטיקאי כלשהו (לאור ניתוח של מעשיו ואמירותיו), למשל אריאל שרון, ולטעון, שמטרתו של אריאל שרון היא לפעול למען השתלבות ישראל במרחב המזרח תיכוני. במקרה כזה, אנחנו יכולים לנבא ששרון, למשל, יעכב ככל יכולתו את גדר ההפרדה, יפעל למען השארת מובלעות ישראליות בשטחי הרשות הפלסטינית ולמען גבולות פתוחים בין ישראל לישות הפלסטינית העתידית (כמובן שההנחה המובלעת היא שפעולות אלו מקדמות פוליטיקה השתלבותית, אבל לא ניכנס לזה כרגע, כי זה רק לצורך הדוגמה). מה יקרה אם נגלה, בעוד שנה, ששרון חתם עם ערפאת על הסכם הפוך לגמרי? אחת משתיים - או שנאסוף אז מספיק נתונים כדי לקבוע ששרון בחר לעשות כן כי זו הייתה ברירה בין רע לגרוע, כלומר, נשתכנע שבמרחב האפשרויות שעמדו לפניו זו הייתה בחירה שתביא לנזק מינימלי למטרות שהנחנו שהן מטרותיו. או, לחילופין, נשתכנע שטעינו לגמרי בניתוח שלנו של שרון, ועלינו לחזור ולבדוק את מעשיו והצהרותיו ולגבש מסקנות אחרות לגבי השאלה "מהן מטרותיו של שרון?". מה שלא נעשה, זה להשליך את את שיטת הניתוח הבלבנית לפח, כי שיטת הניתוח מספקת לנו את *האקסיומות* שעליהן אנו מסתמכים בבואנו לנתח ולספק תיאוריה על המטרות של פוליטיקאי. והיא דומה במובן מסויים לפילוסופיה של המדע המודרני. גם המדע המודרני מתבסס על אקסיומות, שלהן מצייתות התיאוריות המדעיות - פיסיקה, כימיה, ביולוגיה וכו'. אי אפשר להוכיח אקסיומות - אפשר רק להשתכנע שהן סבירות. מרגע שהשתכנענו בהנחות של המדע, הרי שאנחנו לא בוחנים אותן כל פעם מחדש. כך גם עם המטא-תיאוריה של בלבן. מרגע שקיבלת את ההנחות שלה לגבי ניתוח מטרותיהם של פוליטיקאים, הרי שאינך חוזר לערער עליהן בכל פעם מחדש, אלא משתמש בהן כדי להרכיב את התיאוריה שלך לגבי מטרותיו של פוליטיקאי פלוני. הנה עוד פסקה בקשר ליכולת ניבוי. התיאוריה הבלבנית חיה בתחום מדעי החברה, לפחות לשיטתי. פעם חשבתי שהיא מאפשרת להעביר את חקר הפוליטיקה לתחום המדעים המדוייקים והבנתי שכנראה שלא. האם השאלה "אברהם ושרה התחתנו, האם יתגרשו?" היא שאלה לגיטימית בסוציולוגיה או בפסיכולוגיה, גם אם אנחנו יודעים את כל ההיסטוריה של אברהם ושרה? אני חושב שלא. ההתנהגות האנושית היא מורכבת מכדי לאפשר לנו לתת ניבויים מוצלחים לשאלות שכאלו. לטעמי המיטב שאנחנו יכולים לעשות בתחום "ראיית הנולד" היא להצביע על מגמות. עיקר עבודתנו צריכה להיות בתחום השאלה האונטולוגית - "מה יש", כלומר, מהן המטרות של פוליטיקאי, כפי שאנחנו יכולים להבין אותן ממעשיו ואמירותיו עד כה על ידי ניתוח שיטתי. יתרה מזאת, אם נחזור להשוואה לתיאוריה של האבולוציה, אפשר לשאול את השאלה "האם בעתיד ג'ירפות יהיו גבוהות יותר או נמוכות יותר?". האם מישהו יכול לענות על שאלה כזו? מה שאפשר לעשות זה אולי לנסות ולמצוא מגמה בשינויי הגובה של ג'ירפות ולספק ניבוי מסויים, למשל: "בעתיד הגי'רפות יהיו גבוהות יותר". אבל מה יקרה אם בעוד מליון שנה יתברר כי הניבוי שלנו היה שגוי? האם יהיה עלינו להשליך את עקרונות האבולוציה לפח האשפה של ההיסטוריה המדעית? בוודאי שלא. שכן הניבוי שלנו חסר ידיעה על תנאי הסביבה המשתנים (האם העצים במרכז אפריקה יהפכו בעתיד להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר? למשל). מה שכן נוכל לעשות (טוב, לא אנחנו, נכדי-נכדי-נכדינו) זה לשפר את התיאוריה שלנו על האבולוציה הספציפית של הג'ירפות. טוף, יצא לי להתייחס הרבה לשאלה הראשונה, למרות שבתחילה לא ממש התכוונתי, אז אני אוסיף שלמיטב ידיעתי גלעד קצת חולק עלי בשאלת הניבוי, ואם כן, אשמח אם הוא יתייחס לכך גם בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה כנראה עובד אחרת. עד שלא ראיתי בתוך המטא-תאוריה, תאוריה ספציפית שהיא מעניינת וגם נראית נכונה, אני לא מרגיש שאני מבין את האקסיומות של המטא-תאוריה, ובטח לא משתכנע בנכונותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק במידה מסויימת. בדרך כלל התהליך הוא איטרטיבי - אתה מתחיל מתיאוריה, נסוג למטא-תיאוריה ומבין את העקרונות, חוזר ומעדן את התיאוריה וכך הלאה. אם אתה מעוניין, המאמר של גלעד מכיל קישור למאמר ישן שלי: "הפוליטיקה הסמוייה מעין" דיון 289 , שהיה ניסיון לא מוצלח במיוחד להתחיל עם תיאוריה ספציפית. גם אם היא לא נכונה (ואני דווקא חושב שכן), אני מקווה שהיא לפחות קצת מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה לך ובנפרד לגלעד: האם ל"יעכב ככל יכולתו1 את גדר ההפרדה" או ל"יפעל למען השארת מובלעות ישראליות בשטחי הרשות הפלסטינית ולמען גבולות פתוחים בין ישראל לישות הפלסטינית העתידית" יש את הרכיב הסודי הזה, "משמעות מעשית", או שבעצם ניתן להצדיק בעזרתן פעולה והיפוכה וגם אי-פעולה? 1 נובאמת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אין משמעות מעשית. אבל זה בסדר, כי אליהן הגענו כמסקנות מהמעשים של מישהו, ואלו לא הצהרות של פוליטיקי, ואנו לא מנסים ללמוד מהן לבד מה יהיו המעשים בעתיד, אלא רק משתמשים בהן ככלי עזר בניחושים שלנו. ואני חושב שזה ההבדל המשתמעותי בין התאוריה של בלבן ככלי ניתוחי וככלי ניבויי. אני עדיין חושב שניחושים מבוססי מסקנות-בלבן יהיו טובים יותר מניחושים מבוססי אידיאולוגיה, אבל הם לא חד ערכיים או נובעים ישירות מהמסקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורה תחתונה: פתאום הבלבניזם מתחיל להזכיר לי את הגרפולוגיה ככלי ניתוחי. אני די המום1 מכך שאתה מספר לי שהבלבניסט (כמו הפוליטיקאי לפניו, אבל זה לא משנה) אומר דברים חסרי משמעות מעשית, "אבל זה בסדר". מה אני אמור לעשות עם זה? מה אני יכול לעשות עם זה? בעצם, אתה יודע מה? בוא נשים רגע את המילה "מעשית" בצד, ותנסה לשכנע אותי שלהיגדים ההם יש *איזושהי* משמעות או איזשהו תפקיד. 1 ומשום מה זה גרם לתגובה הזו להיות מנוסחת בצורה שנראית די תוקפנית. עם הקוראים הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיה המום, זה באמת בסדר. אל תשכח ש: א. הגדרנו קודם "משמעות מעשית" כדבר די צר: פסוק, שבעקבותיו אני יודע מה יהיה המעשה. מלבד הוראות, אין הרבה כאלה גם ככה. ב. יש הבדל עקרוני בין המנתח למנותח, ויש הבדל עקרוני בין צורת חשיבה וצורת התבטאות. אתה בטח שמת לב לזה. לרוב, בני אדם לא חושבים במונחים מעשיים, וזה בסדר. להצהרות שאתה מוכן לקרוא להן מטרות, אין, מה לעשות, משמעות מעשית. לא לדברים כמו "יישוב א"י השלמה", ולא לדברים כמו "השתלבות במרחב האזורי". אז מה? ההבדל העקרוני כאן, מיץ, כפי שכתבתי לדובי, זה בכיוון ההסקה. לא כרגיל, (אני יודע את ה) מטרות => (אני שופט את ה) מעשים, אלא ההפך: (אני יודע את ה) מעשים => (אני מסיק על ה) מטרות. אתה באמת חושב שלהגד כמו "פוליטיקאי א' הוא משתלב" אין שום משמעות? BS. ה*הבנה* של דברים, באה מניסוח כללים מופשטים חסרי כל משמעות מעשית שכאלה (כמו אידיאולוגיה). אבל כל התגובה הזו היא בעצם תגובה על צורת החשיבה האנושית, אין כאן שום קשר ישיר לנושא המאמר. בתשובה ישירה לשאלתך, ה"תפקיד" של המסקנות שאני מסיק מהמודל הבלבני הוא ליצור אצלי הבנה, שתעזור לי בניחושים. ולכן, כמו שערן כתב, זה מודל ניתוחי של המציאות, ולא ניבויי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, התיאוריה (או המטא-תיאוריה) הבלבנית עצמה אינה ניתנת להפרכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. מטא-תיאוריה מגדירה אקסיומות. אקסיומות הן עניין של שכנוע, לא הוכחה. לכן, אתה יכול לבחור אם לקבל את האקסיומות או לא. אני יכול לנסות (וגלעד ניסה לעשות זאת במאמר ובתגובותיו) לשכנע אותך מדוע האקסיומות הן סבירות, במידה זו או אחרת של הצלחה, אבל אין ביכולתי (או ביכולת אף אחד) להוכיח שהן נכונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם סביר ששני "חוקרי פוליטיקה ע"פ דוקטירינת בלבן/ע"ב", המשתמשים באותם כלי מחקר יגיעו למסקנות מנוגדות בתכלית? לדעתי כן. השאלה "האם אברהם ושרה יתגרשו?" היא בהחלט לגיטימית לפסיכולוג שעשה את עבודתו ולמד את ההיסטוריה הפסיכולוגית של אברהם ושרה. התשובה של הפסיכולוג לא תהיה כמו בפיסיקה (כן/לא/הסתברות של 1ל 10.12354). תשובתו תהיה הערכה שהיא בעצם ניחוש מלומד. אם תכריח אותו לבחור בסקאלה שבין 1 ל10 הוא מסוגל לעשות זאת. אוסף של הערכות כאלו יקיים שני תנאים *כל אחד לחוד*, האחד הוא שלרוב הניחוש יתברר כנכון, והשני הוא שההתפלגות של הערכות של פסיכולוגים רבים לגבי אותו מקרה תהיה ממוקדת איפה שהוא בסקאלה, כלומר שרוב הפסיכולוגים ינחשו אותו הדבר. הפסיכולוגיה נבדלת, לדעתי, מ"חקר הפוליטיקה ע"פ..." בדיוק בשני העניינים הנ"ל. קרי, ביכולת ניבוי קלושה, ובאי הסכמה רבתי בניסוחי תאוריות על סמך המטה-תאוריה. הסיבה לכך אינה נעוצה בעיקרה *בניסוח* התיאוריה, אלא בקושי באיסוף נתונים. התאוריה יכולה להיות ישימה אילו היה בידך מידע אמת. אני לא דורש את כל האמת ושום דבר מלבד האמת, אבל לפחות רוב האמת ובעיקר אמת. איסוף מידע באמצעות התקשורת אינו מתקרב למצב כזה. אין קריטריונים לביצוע הערכת אמינות המידע, לעיתים קרובות מידי אין יכולת להכריע חד משמעית לטובת פרשנות מסויימת של המידע, ולא פחות חשוב: מהו משקלו הסגולי של המידע שבידך ביחס לסך כל המציאות הכאוטית. ומעניין לעניין, באותו עניין: אני חוזר על שאלה ששאלתי כבר פעמים רבות, גם אותך וגם את ירדן, אך עדיין לא קיבלתי התייחסות מאף אחד מכם. שרון, על פי "חקר הפוליטיקה ע"פ דוקטירינת בלבן/ע"ב" הוא בדלן. להלן הנימוקים: 1. ממשלה בראשות(!) שרון, החליטה ומבצעת בניית גדר הפרדה. ע"פ דיווחים בתוכניתו של רזי ברקאי בגל"צ, שמקדיש לכך "פינה" מיוחדת, הקמת הגדר מתקדמת ע"פ הלו"ז המתוכנן. (נדמה לי שאהוד אולמרט מונה לאחרונה כאחראי על חלוקת ירושלים, נא לרשום נקודה להתייחסות בעתיד). בעיקר נראה בעיני מעשה זה כמוביל למטרה ברורה בטווח הבינוני-עד-ארוך, כיוון שעצם התחלתה של הגדר, הדיון הציבורי, ושירטוטי מפות וכו' יוצרים תנאים מעולים לפוליטיקאים שיבואו אחריו, לבצע הפרדה להלכה ולמעשה אם רק יחפצו בכך, ובהנחה ששרון יודע זאת, זו כנראה גם המטרה שלו, לפחות בטווח הזמן הזה (לגבי הזמנים שלאחר ימי שרון, המצב יכל להשתנות, וכבר דיברנו על כך שההשתלבות הארופאית התהוותה דווקא בעקבות בדלנות נוקשה). 2. פרס הצטרף לממשלתו של שרון בממשלה הקודמת, ולמעשה הוביל קו חסר תקדים, בו המפלגה הגדולה בכנסת מתפצלת בין קואליציה לאופוזציה. בהנחה שפרס בדלן, ובהנחה שאף אחד מהפוליטיקאים המנוסים הנ"ל אינו טועה בהערכת הייחס עלות-תועלת שבשיתוף פעולה זה, וכתוצאה מאי מציאה של רמז כלשהו שאילץ מי מהם לשתף פעולה כנגד רצונו (כמו למשל, לשרון יש תמונות עירום של סוניה עם אישתו של, רחמנא לצלן, יצחק שמיר (סליחה, היא עוד חיה?)), שרון בהכרח בדלן גם הוא. (ובאופן כללי יותר: לפרס ושרון יש מכנה משותף גדול של מטרות דומות, יהיו אלו אשר יהיו) 3. ערפת (הבדלן), לאחר כשנתיים של שרון בשלטון, עדיין מכהן בתפקידו, ולא נראה מאמץ מיוחד של שרון להדיחו, אולי להיפך. 4. בשתי ממשלותיו של שרון, ניכרו בעיני מאמציו להטות את כף המאזניים נגד מפלגות הימין, בהן מצויים רוב המשתלבים. למרות שהיו ביידיו כמה הזדמנויות להקים ממשלות ימניות, הוא העדיף ממשלת אחדות ואפילו ללכת לבחירות, כאשר האלטרנטיבה הייתה ממשלה ימנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין עם החלק הראשון (ארבע פסקאות) של תגובתך. בכל זאת, נסיון להגן על ההשערה ששרון הוא משתלב: 3. לא יודע. יש לי ניחושים, אבל הם מעורפלים עד כאב. 4. גלעד הציע הסבר נאה (בעיני) למה מתשלב יעדיף ממשלת אחדות (בהנתן שאי אפשר, מסיבה אותה אני לא יודע, להיפטר מערפאת). אם ההעדפה הזו מספיק חזקה, היא יכולה גם להסביר למה שרון סובל את פרס בממשלה (2). 1. אם אנו מניחים שכל מה שמבצעת ממשלת שרון משקף בדיוק את רצון שרון, כל תיאוריה בנוסח בלבן לא תצליח להמריא. בזמן שהוחלט על הגדר, היו עד כמה שזכור לי פיגועים רבים, והיה לחץ כבד "למצוא פתרון". זה יכול להסביר, לפחות חלקית, למה שרון נתן לכך יד, בלי שאנו צריכים להניח שהוא שש לכך. ומרגע שהתוכנית יצאה לדרך, יתכן שגם כוחו של שרון לעכב אותה מוגבל (שהרי בכל הדרגים יש גם גורמים בדלניים!). אם תצליח להראות מקום נקודתי שבו שרון סייע לגדר באופן שנראה לא מחויב המציאות, זה יהיה אתגר. (נניח, לחץ במיוחד להעברת תקציב, או משהו בסגנון). כל אלו נסיונות ליישב את התיאוריה (שרון הוא משתלב) עם עובדות שלא נוחות לה. עכשיו, ברשותך, כמה עובדות שכן נוחות לתיאוריה (משהו הרי גרם לבלבן להחזיק בה, ומשהו מזה דלף גם אלינו): 5. בלבן סיפר בקורס על מאמר ששרון פרסם ב"מעריב" בסוף שנות השבעים, אם אני זוכר נכון, ובו שרון פירט מדוע הוא נגד אסטרטגיה של הרתעה גרעינית. ממצא כזה הוא מאוד חזק: כאשר בוחנים החלטות ומעשים, אז קשה (מהסיבות שפירטת בתחילת תגובתך) לבודד "רעשי רקע". אבל מאמר כזה קשה מאוד לתרץ באיזשהו אילוץ על שרון, במיוחד בהתחשב בכך שהוא מקדם תזה די רדיקלית, כשחושבים על כך, בשיח הישראלי (כאילו, שרון וואנונו). 6. לא נראה ששרון מנסה יותר מדי לפנות התנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו? מאמר משנות השבעים? ובשלושים השנים מאז ועד היום אין שום סיכוי שבעולם ששרון שינה את דעתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטת עב עליך להבין שלמאמר אין שום קשר לדעתו של שרון. הסיבה שהוא פרסם מאמר כזה היה לקדם אגנדה מסויימת. לצערי לא הבנתי מהפתיל מהי אגנדה זו. מכיוון שהמאמר הוא ישן יש מקום להניח שלמאמר היתה סיבה טקטית מסויימת שמאז התיישנה מאוד ( למשל, לגרום למנחם בגין להעריך אותו כפובליציסט, כדי לקדם את מעמדו של שרון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר דווקא שהמאמר הוא משנות השמונים. אבל לא רק. שרון, בראיון בתוכנית הטלוויזיה "מוקד" (גם כן בשנות השמונים, במהלך האינתיפדה) דיבר על קליטת 15,000 פליטים פלסטינים בישראל (בגבולות הקו הירוק) שלשיטתנו תהווה הצדקה להשארת התנחלויות תחת ריבונות הישות הפלסטינית העתידית, ועל שינוי הבנייה הפלסטינית בשטחים לבנייה שאינה צמודת קרקע כדי שהישות הפלסטינית העתידית תוכל לקלוט הרבה יותר פליטים ולפתור, סוף סוף, את בעייתם. כל המהלך של שרון במלחמת לבנון נועד, לשיטתו של עודד, כדי לנטרל את ערפאת ולקדם מנהיגות פלסטינית פרו-ירדנית מתוך השטחים גופא (מה שקרה, מאוחר יותר, במהלך האינתיפדה). בסוף שנות השבעים במהלך שיחות קמפ-דיוויד שרון פעל להקמת "מאחזי דמה" בפתחת רפיח כשהכוונה, לשיטתנו, הייתה למנוע תקדים של נסיגה מלאה מסיני, בניגוד למה שבגין הבטיח לסאדאת (מבלי שהתבקש אפילו). שרון גם הצהיר מספר פעמים על כך שהוא יכול לקצץ את תקציב הביטחון אבל לא פירט כיצד. לשיטתנו, שרון התכוון לדבר שאין מדברים עליו בפוליטיקה הישראלית - קיצוץ בהשקעה בנשק הגרעיני הישראלי. זה סתם אוסף של דוגמאות ששלפתי מהזיכרון, ויש יותר. אני מקווה שתסלח לי על מה שאני עומד לעשות, אבל אני מעדיף שלא להיכנס לדיון על הדוגמאות הספציפיות (נדמה לי שכבר הזכרתי כל אחת מהן ספציפית, בדיונים אחרים באייל ודנתי עליהן שם) כיוון שאני מעדיף שלא להרחיב את הדיון אלא לנצל את האכסניה של גלעד כדי להתמקד בנושאים התיאורטיים יותר. אשר לשאלה "ובשלושים השנים מאז ועד היום אין שום סיכוי שבעולם ששרון שינה את דעתו?" ראה תגובה 142136 , ואני אנסה קצת להרחיב. זה לא שלשיטתנו שרון לא שינה את דעתו. יכול להיות ששרון אהב פעם לאכול כרוב ניצנים והיום הוא לא אוהב (איכס, כרוב ניצנים). הטענה היא ששרון, וכל פוליטיקאי, לא משנה את ערכיו. מערכיו של פוליטיקאי ומהמציאות סביבו נגזרות ההחלטות הפוליטיות שלו, והן יכולות להשתנות בהתאם לנסיבות. סקוט ריטר למשל, שהיה ראש צוות פקחי אונסקו"ם בשנת 98' חיפש בכל מאודו והאמין (לדבריו, בראיונות עיתונאיים) שיש בעיראק נשק לא-קונבנציונלי. אופן הפיקוח שלו היה כזה שהוא התעמת בכל פעם עם העיראקים מה שהוביל להפסקת פעולות הפיקוח. שנתיים מאוחר יותר התייצב אותו ריטר בעיראק וצילם סרט בו הוא טוען שלעיראקים אין נשק לא קונבנציונלי (http://edition.cnn.com/2000/WORLD/meast/07/28/iraq.r...). גם לקראת המלחמה הנוכחית התבטא ריטר נגד הקו של בוש וטען שאין בידי העיראקים נשק לא-קונבנציונלי. האם ריטר שינה את דעתו? לשיטתי - לא. לריטר היו עקבי בערכיו, שהובילו אותו לפעולה פוליטית עקבית -סיכול הפיקוח על הנשק הלא-קונבנציונלי של עיראק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם טוענים במאמר לעיל שיש להסתמך על מעשיו של הפוליטיקאי, ולא להאמין לדבריו. אבל כאשר יש לספק הוכחות לטענה מסוימת על אריק שרון, הטיעונים הם ראיונות ב'מוקד' משנות השמונים. במה שווה ראיון כזה יותר מראיון החג של שרון ב'ידיעות אחרונות' השנה? שאר הטיעונים הם ניחושים (אני יכול לנחש ששרון התכוון דווקא להוריד את משכורות אנשי הקבע. או לפרק בסיסים בשטחים. או משהו). לעומת זאת, 4 הטענות שהוצגו לעיל לגבי שרון כבדלן הן חדשות יותר ומשכנעות יותר. שאלה נוספת: למה דווקא החלוקה הזו של 'בדלנים - משתלבים'? למה לא חלוקות אחרות? לפי נטייה כלכלית? לפי תפיסת עולם במרחב דת ומדינה? עוד שאלה: האם מהלך שביצע פוליטיקאי, ושהתוצאה שלו הייתה ירידת הפוליטיקאי מהשלטון (או אי-היבחרות לקדנציה נוספת) גם הוא אינו טעות? גם הוא מהלך מכוון? האם בגין *התכוון* לטבח בסברה ושתילה? למה? האם פרס *התכוון* לירי על כפר קנא שעלה לו בבחירות? למה? האם אהוד ברק 8תכנן* לפוצץ את קמפ דייויד וליפול בבחירות? למה לעזאזל? האם עמרם מצנע *התכוון* שהצהרתו על התנגדות לממשלת אחדות תביא לנפילה אדירה של מפלגת העבודה? למה?????? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>"האם בגין *התכוון* לטבח בסברה ושתילה? למה?" אתה באמת חושב שזה היה בשליטתו? >"האם פרס *התכוון* לירי על כפר קנא שעלה לו בבחירות? למה?" גם זה לדעתי לא היה בשליטתו. >"האם אהוד ברק 8תכנן* לפוצץ את קמפ דייויד וליפול בבחירות? למה לעזאזל?" יאמרו הבלבניסטים - "ברק בדלן" על כן הוא רצה לחשוף את אי המוכנות של הרש"פ להסכם שלום. >"האם עמרם מצנע *התכוון* שהצהרתו על התנגדות לממשלת אחדות תביא לנפילה אדירה של מפלגת העבודה? למה??????" גם על זה יאמרו "מצנע בדלן" ומאמין כי הימין יוכל לקדם מדיניות זו טוב ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שחלק מהתשובה לשאלה הראשונה שלך הוא בנושא שלא כוסה כל כך במאמר ובתגובות עד כה - המשמעות המעשית של אמירות של פוליטיקאים, ואת זה אולי אביא בתגובה נפרדת. לשאר השאלות שלך - לאף אחת מהן אין תשובה פשטנית. עם זאת, אני אנסה לחלק אותן לשתי קבוצות. שתי הדוגמאות הראשונות הן לשאלת ''מקרים ותגובות'' - ככל הידוע לי בגין לא הורה על הפלנגות לטבוח בפלסטינים בסברא ושתילה (אם כי הוא אולי יצר את התנאים שאיפשרו את הטבח) ופרס לא הורה לסוללת התותחים לירות על כפר קנא (אלא אם כן מישהו יראה לי אחרת - לגבי שרון למשל כבר מישהו סיפר לי שבזמן מלחמת של''ג שרון התקשר לחמ''לים והורה על ביצוע פעולות טקטיות ספציפיות). אשר לשאלת קמפ-דיויד ומסע הבחירות של מצנע- כאן דווקא הייתה לברק ולמצנע את השליטה על מהלך הארועים והם בחרו אילו עמדות להציג, כך שאני נוטה לקבל שהם אכן התכוונו לכך. שאלת ה''למה'' היא שאלה הרבה יותר מורכבת, והיא בוודאי, לכל אחד מהם, מצדיקה מאמר בפני עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה ששנינו מסכימים שהקמת הגדר היא פעולה דרמטית, ולא שולית. אני לא מרגיש שיש צורך למצוא מקום נקודתי בו עזר שרון להקמת הגדר באופן שאינו מחוייב המציאות. כל הרעיון של הקמת הגדר ע"י ממשלת שרון, מההחלטה ועד הביצוע, אינו מחוייב המציאות, לדעתי. פיגועים רבים לא פחות היו גם בתקופה של ברק. הלחץ הציבורי "למצוא פיתרון" לא פעל לכיוון של הקמת גדר אלא לכיוון של "תנו לצה"ל לנצח", כי אף אחד לא האמין/ציפה משרון לעשות זאת נגד כל ההצהרות, התדמית ו"האידיאולוגיה" שלו. לדעתי, שרון הצליח לרכך את המכה, כאשר כינה זאת "איזורי חייץ", וכך למעשה עזר למי שגם כך לא שש להאמין למה שרואות עיניו, לטמון ראשו בחול. בכל אופן, כיום, לאחר שצה"ל ניצח פחות או יותר, פרס לא בממשלה, ביבי שר אוצר, ומופז (מינוי אישי של שרון) שר ביטחון, מי בעצם לוחץ להשלים את הגדר...? אני מציע אבן בוחן: בחודש אוגוסט (ע"פ הלו"ז המקורי) אמור להסתיים שלב א' של בניית הגדר (כ100 ק"מ, שהם שליש מכל התוואי). אם זה יקרה נאמר לכל הפחות, ששרון רצה והתכוון לכך. אם זה לא יקרה, נאמר ששרון פועל לסיכול בנייתה. (בחינה זו לווא דווקא מכריעה בין משתלב לבדלן) האם בחינה זו מקובלת עליך? אגב, לגבי 3, אני מתנדב לעזור לך. אם שרון מעוניין לנטרל את ערפת, אני לא חושב שהכי טוב היה לסלק אותו מיד בהתחלה. דווקא במצב הנוכחי, כאשר מוסדות השלטון הפלסטיני לא ממש מתפקדים, אירגוני הטרור מטעם ערפת (תנזים, כוח17, הביטחון המסכל ועוד...) שבורים ותחת מתקפה מתמדת של צה"ל, ערפת לא יכל להוציא אל הפועל פעולות טרור בתדירות גבוהה, הוא די מבודד מבחינה פוליטית-עולמית, ויש עליו לחץ לפנות מקומו, ולוותר על סמכויותיו, דווקא במצב זה, מצד אחד יש לפלסטינים שלטון, ומצד שני הוא לא יכל לתפקד. בשורה התחתונה, המצב בצד הפלסטיני פחות או יותר קפוא, ולעומת זאת שרון יכל לבצע מהלכים חד צדדיים (אני הייתי מזכיר את הגדר, אתה יכל להזכיר דברים אחרים) באין מפריע, ובלי לחץ בינלאומי שבוודאי היה מגיע אם היה לפלסטינים שלטון חדש, שהיה גורר הבטחות חדשות, רעיונות חדשים ו"יצירתיים" וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שלב א' יסתיים, אסכים בבטחון רב שסיכול הגדר הוא לא בעדיפות גבוהה אצל שרון. להסיק מכך שהוא אכן רוצה את הגדר כבר נראה לי פחות בטוח. אני לא משוכנע שהאפקט של הגדר (בפרט, של שלב א' שלה) הוא עד כדי כך בלתי הפיך, ואני לא משוכנע שהיכולת של שרון להתערב בעבודה היא כה מוחלטת. שוב, ההתייחסות שלי תהיה שונה אם נראה פעולות ביוזמת שרון הקשורות לגדר (כלומר, מעבר לעמידה בראשות ממשלה שתחתה מוקמת הגדר). באשר לערפאת: נראה לי שמה שאתה אומר יכול להיות נכון, אבל תלוי קריטית במי יהיה השלטון החדש (האלטרנטיבי לערפאת): אם יהיה מדובר במישהו משתלב, אז הייתי מנחש ששרון בהחלט כן ירצה זאת. זה, באמת, היה הניחוש שלי: המשתלבים בישראל לא פעלו להפיל את ערפאת1 כי אולי הם לא רצו לעשות זאת כל עוד לא מובטח להם שיורשו יהיה טוב יותר מבחינתם2. זה בהחלט אפשרי, אבל מבחינתי זו השערה מאוד אד-הוק, ולכן מאוד לא נוח לי איתה. ברור לי כי אם הייתי רוצה להגן על התיאוריה ההפוכה - ששרון ובן-אליעזר הם בני ברית של ערפאת, הייתי מתנפל כמוצא שלל רב על העובדה שב-1. בעצם, זה בדיוק מה שעשית אתה; לכן, למרות שאני יכול לנפק ניחושים שיסבירו את העובדה, למעשה לא נראה לי שיש לי תשובה. 1 נדמה לי: שרון ובן-אליעזר אמרו לא אחת, בשעה שצה"ל צר על ערפאת, שאין לישראל כל כוונה להפיל אותו. לפחות טכנית היה ביכולתם לעשות זאת. 2 וניחוש אלטרנטיבי, מעורפל בערך באותה רמה: יש לערפאת בני ברית (בארה"ב? באירופה? בישראל?) בעלי כוח מספיק להבטיח את הישרדותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |