|
||||
|
||||
א1. טעיתי; הכוונה לאות סתומה (נו טוף, ם) באמצע מילה, ולאות פתוחה (מ) בסוף מילה. על פי מקורותי, אין נצפ"ך חריגות בתנ"ך. א2. אז יש תשובה? ב. צר לי שאני מציק, אבל יש לי עוד שאלה שחייבים לשאול עכשיו או שתהפך לחמץ שעבר עליו הפסח: בקריאת התורה היום ("שור או כשב או עז...") ישנה תופעה לשונית נדירה, כמותה יש בחומש רק עוד שתיים. התדעו מהי? |
|
||||
|
||||
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא-תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט; לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא כ"ג כ"ב). התופעה הנדירה היא ההטיה של שורש ק.צ.ר. (אם זו התשובה, אין לחשוש לחמץ שעבר עליו הפסח; החידה נשארת טריה עד חג הקציר). |
|
||||
|
||||
נחמד; אני התכוונתי לתופעה אזוטרית בהרבה, גם היא בפרשת העומר - כמה פסוקים קודם. דרך אגב, כדי לקלוע למטרה כדאי להשתמש בחומש מוצלח, רצוי מסדרת "דעת מקרא" או נגזרותיה, ולא בטקסט הנפוץ באינטרנט. |
|
||||
|
||||
כל שאר הפסוקים בפרשת העומר נראים לי תקינים למהדרין. (פירוש: רוצים רמז). |
|
||||
|
||||
התשובה דומה לפתרון השאלה מתגובה 140132 , אשר ניתן בתגובה 141008 כמו כן היא דומה מאוד לפתרון החידה הבאה. איזו תופעה לשונית משותפת לפסוקי התנ"ך הבאים: שמואל א' א' 6 שיר השירים ה' 2 מלכים ב' ו' 32 התוכלו למצוא עוד 12 פסוקים להם משותפת אותה התופעה? אני חוזר על המלצתי: כדאי להשתמש בחומש מוגה היטב. |
|
||||
|
||||
דגש באות גרונית ("תביאו לחם תנופה", א דגושה)? |
|
||||
|
||||
היכן יש עוד א' דגושות? |
|
||||
|
||||
למרבה הםשרה ולשלום אין קץ חומות ירושלם אשר המ פרוצים |
|
||||
|
||||
כבר נתתי את כל הכבוד, אז סחתיין. נשארו עוד כמה שאלות, לעבודה. ___________ לקהל הרחב: נדמה לי שיש כאן סוג של מר ו., אבל נחכה בסבלנות |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |