בתשובה לארנב לבן, 31/03/03 0:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אותי זה מטריד. עם זאת, אחרי שעזבתי את בית ההורים חייתי בלי חיית מחמד למשך שנתיים-שלוש, עד שהחבר שלי דאז (בעלי דהיום) חזר יום אחד הביתה עם כלבה עזובה שהיתה בדרכה להימסר לצער בע''ח ע''י זוג ילדות שהוא פגש ברחוב. מאז החלפנו כמה כלבים, אבל אף פעם לא היינו בלי כלב למשך יותר מחודש-חודשיים. היום קשה לי לדמיין את עצמי חיה בלי כלב, אבל לפני הכלבה ההיא, לא היה לי שום צורך בחיית מחמד. הרבה יותר מטרידים אותי קומץ האיילים שמגדלים בעלי חיים גזעיים-עם-תעודות. כל-כך הרבה חיות עזובות מומתות מדי יום במכלאות ברחבי הארץ, שקניית כלב גזעי היא ממש לעג לרש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למעט תקופה של מספר חודשים שבה גידלנו חתול רחוב שאישתי אימצה לאחר שנינטש ע"י אימו מתחת לחלון ביתנו ונמסר לאחר שגדל מעט, התחזק השאיר עין אחת וזוג אשכים אצל הוטרינר השכונתי לאחותי (גם אשתי וגם אני אלרגיים), ותקופה קצרה אחרי כן שבה גידלנו פרעושים, מעולם לא גידלתי חיית מחמד. מדוע זה מטריד אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על התנין אתה לא מדבר כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד. אמא שלך בטח כל כך גאה על תגובה בוגרת כל כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לערב הורים, אה? וחוץ מזה את נראית לי עצבנית. אולי תסבירי למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא עצבנית, הכל נובע מסימפטיה לפופק1 ואמפתיה ליוצרו. קורה שהתפלק לאיש, לא אסון נורא ואיום, לא נעים ולא אמור להפריע למהלך החיים התקין. לי אישית לא משנה לדעת מיהו יוצרו של פופק ולא שינה לי גם קודם, נוח לי לחשוב שגם ליוצרו של פופק לא משנה הפליטה הנ"ל ופופק ימשיך להתקיים בדרכו המיוחדת. תגובות כגון זו שלך מרחיקות את הסיכוי וחבל לי. 1 He makes me laugh...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמפתיה ליוצרו? גם את רצית פעם ליצור דמות פיקטיבית, שתבטא את רצונותיך הכמוסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל כמו שקראתי את פופק, המטרה לא היתה לבטא רצונות כמוסים כמו להכפיש ולהשמיץ בעילום שם, אלא לשעשע ולהתבטא בצורות פחות מקובלות ובו''ז להמשיך ולהתדיין ברצינות בשם אמיתי. כל הכוונות היו טובות ומכאן האמפתיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוק ואושר גדול גרמת לי. עכשיו אני רק צריך להתחיל להזהר, שמא יבואו אנשים אקראיים ברחוב, ויבקשו לחלוב את הפריחה שלי (סוטים!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער להיות זה שמבשר לך אבל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוד יש לומר? תנצב"ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אולי נארגן סיאנס איילי פעם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה העיקרית שפופק הלך לעולמו היא שפשוט הגעתי למצב שבו הפוסטים שלי כבר לא מצאו חן בעיני, החשיפה העצמית הייתה סתם תירוץ. גם ככה הרבה אנשים באייל ידעו לעשות את הקישור ורוב האנשים שמכירים אותי בחיים האמיתיים שמעו על הבלוג ממני כך שהחשיפה הזו לא באמת הטרידה אותי. בכל מקרה לא הערות מהסוג הזה הן מה שיחזיר או ימנע מפופק לחזור לחיים מה שלא סביר שיקרה בעתיד הנראה לעין (מצד שני אני קצר רואי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה. זוהי זכותך המלאה, אני רק רציתי לוודא שלא התבאסת :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אנחנו צריכים ללמוד מהעיתון (http://images.maariv.co.il/cache/ART472650.html) על זה שהבלוג של פופק חידש את פעילותו? (ולחשוב שכבר כמעט ויתרתי על סקירת העיתונים, שכבר הפכו לעיתוני האתמול). יש סיכוי לגיחות מהגיהנום גם לאייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, צריך איזה אפילוג מסודר עם הסברים, בנאדם לא יכול פשוט למות ככה סתם. תחיית מתים לא תהיה אבל אני לא יכול להבטיח שלא יהיו ד''שים מהשאול מפעם לפעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מבינה איך אף גרופי שלך לא פתחה בלוג בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת יש לי סימפטיה לפופק לא פחות מאשר לך. תגובתי נבעה מצער על כך שמר יערי ויתר על התנין ועל הפופק אשר איתו, ואני דווקא ראיתי בה סוג של קריאה לפופק: "אולי תחזור, אוהבים אותך ואת התנין". וכל זה עשיתי, בלי להגיד מילה על כך שי. הוא יוצרו של פ., המבין (מי שכבר ידע מיהו פ.) יבין, ומי שלא, ימשיך לא להבין (ולא לדעת) ושום אסון לא קרא. מי שחשף כעת במפורש את מה שאני ואחרים לא רצו להגיד זו את, בתגובתך האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וכל זה עשיתי": נא לקרוא "וכל זאת עשיתי "ושום אסון לא קרא": כמובן, לא התכוונתי אישית לאף אחד מהקוראים. התכוונתי ששום אסון לא קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי התכוונת לרמז לדברי אהרון בפרשת השבוע החולפת ''ותקראנה אותי כאלה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכרגע חשפת את כל אותם פרטים שאני לא ואתה טענת שאתה לא וכולי וכולי. אי לכך ובהתאם לזאת אני לא אגרר לפרובוקציה שתגרום לך נחת רבה כל כך. יום נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא מוצאת בזה פסול. לפעמים יש לזה סיבה טובה מאוד. לדוגמא, חתולים סיביריים נחשבים מתאימים לאנשים עם אלרגיה לחתולים, מפני שהרוק שלהם אינו מכיל את החלבון הגורם לאלרגיה אצל בני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודעת. אני אלרגית גם לכלבים וגם לחתולים. על חתולים וויתרתי לגמרי, אבל על כלבים אני לא יכולה לוותר, ועדיין לא המציאו את הכלב שמתאים לאנשים אלרגיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלבים גזעיים לא צריכים בית חם ואוהב? ללברדורים לא מגיע שיחבקו אותם וישחקו איתם? פודלים לא מחפשים חיבוק? תחשים לא רוצים בייגלה לפעמים? __________ העלמה עפרונית, וחיות שמעולם לא נשאו תעודות, לא מבינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכלבים גזעיים-עם-תעודות יש בית חם ואוהב. כלב גזעי שלא מצאו לו בית חם ואוהב בתוך 48 שעות לא מומת, כי כלבים גזעיים לא מגיעים לצער בע"ח, אלא נמכרים תמורת כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר מישהו לוקח אותם, לא? כלומר, הם מקבלים בית, נכון? אז מה ההבדל בין זה שאני אבחר לקחת גולדן רטריבר יפיפה מבעלים, ואשלם עליו, לבין הכלב המקסים שאני אקח מצער בעלי חיים המקומי, ואשלם עליו? (תרומה, שיהיה) __________ העלמה עפרונית, מבהירה למען הסר ספק שהיא מעדיפה מעורבים, אבל זה לא רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את באמת לא מבינה? אנשים עומדים בתור בשביל גולדן רטריברים יפהפיים, אבל לא בשביל הכלבים המעורבים בצער בע"ח. יש מספיק אנשים עשירים שמאוד חשוב להם שיהיה להם כלב גזעי, שישלמו על הגולדן, אבל אף פעם אין מספיק אנשים שייקחו את הכלבים המעורבים מהאגודות ההומניטריות. כשיגיע היום וצער בע"ח יהיה ריק ומוכרי הכלבים לא יצליחו למכור את כל הכלבים הגזעיים שלהם, אז נדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה יפתיע אותך, אבל גם כלבים גזעיים מחפשים בית. וגם לבעלים של כלבים גזעיים לפעמים קשה למצוא בתים לשגר של תריסר צ'יוואוות. אף פעם אין מספיק אנשים שיקחו כלבים (או חתולים או ילדים נטושים) נקודה. אל תביני אותי לא נכון- אני לא בדיוק מחובבי תעשיית הכלבים. לא חושבת שבאמת משנה מה זווית הזנב או גובה האוזניים או תואר האבא. 1 אממה? אני בהחלט יכולה להבין אנשים שרוצים לדעת מה הם לוקחים, או שרוצים דווקא משהו מסויים. זה לגיטימי בעיני לא פחות מאשר אנשים שרוצים לקנות בגד עם תווית מסויימת. 2 גור הפינצ'ר הקטן רוצה שיאהבו אותו. לא אכפת לו שיש לו או אין לו תעודה, נכון? הוא כולה פינצ'ר בן שלושה שבועות. לא ככה? 1וחוצמזה, כלבים גזעיים נוטים לחלות יותר במחלות תורשתיות. הא! 2אפרופו הסקר הקודם. _________ העלמה עפרונית, חזרה הביתה בגלל כאב ראש, ומשום מה הוא עדיין קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקום בו גידול בעלי-חיים הופך לעסק מסחרי, וזה לא משנה אם במטרה למכרם למשחטות, למעבדות ניסויים או לאנשים פרטיים, מדובר בחדשות רעות מאד לבעלי-החיים. באמת אין הרבה הבדל אם את בוחרת לאמץ מעמותה כלשהי כלב גזעי או כלב מעורב. בצב"ח ת"א (לדוגמא) הורגים גם כלבים גזעיים, אם כי בדרך כלל נהוג לתת לכלבים כאלה קצת יותר צ'אנס מלכלבים אחרים. הבעיה היא שהרבה מאד כלבים (וגם חתולים) גזעיים נרכשים ישירות מחוות גידול מסחריות או בעקיפין דרך החנויות שקונות מהחוות. המקומות האלה מוכרים כלבים שאינם רק נוטים לחלות במחלות תורשתיות, אלא הם בעלי עיוותים גנטיים רבים וקשים (ר' למשל: http://www.nopuppymills.com/directory.htm), ושכמובן תופסים בקלות יחסית את מקומם של כלבים נטושים המשוועים לבית מאמץ ולא יקבלו אותו כי תורת הגזע הכלבי קובעת שהם פגומים. מי שרוכש כלב גזעי מחנות חיות מחמד או מחוות גידול, אפילו אם הוא עושה זאת רק כי הכלבלב סובל נורא בתוך הכלוב הקטן בחלון הראווה, מעודד בכספו תעשייה מיותרת ופוגענית. קניית הכלבלב המסכן רק מפנה את הכלוב עבור הכלבלב המסכן הבא שיירכש מאותו ספק. לפי דעתי, המעשה האחראי יותר הוא החרמת כל גורם מסחרי העוסק בסחר בבעלי-חיים, וכמובן עיקור כל חיות הבית שברשותנו (בלי קשר למידת גזעיותן) כדי לא להיתקל אף פעם בדילמת תריסר הצ'יוואוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, חלה ירידה עצומה באוכלוסיית צבי היבשה בארץ שכן אנשים לוקחים את הצבים מהטבע הביתה כחיות מחמד. לו יותר גידול מסחרי של צבים (שהם חיות בר מוגנות ע''י החוק), ומכירה של צבים בחנויות, יפחת הלחץ על הצבים בטבע, וניתן גם להתנות גידול מסחרי בכך ש''חוות הגידול'' תשחררנה מדי שנה מספר מסויים של צבים לטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עם חיות הבר הוא לא להתערב להן בחיים. לא מפתיע שחלה ירידה באוכלוסיית צבי היבשה בארץ - ככל שיהיה פחות טבע ופחות מודעות לשמירת טבע, יהיו פחות חיות בר. האם זאת באמת סיבה להפוך אותן לסחורה? באותו אופן שרשות שמורות הטבע הצליחה בשעתו לחנך את הציבור שאסור לקטוף פרחים מוגנים, ראוי שרשות הטבע והגנים תפעל נגד פגיעה בחיות הבר - אבל בלי הפעלת צעדים אגרסיביים שיגרמו להם סבל. אי אפשר? חבל מאד, אבל אז עדיף לדעתי שלא יהיו פה צבים בכלל, מאשר שגם הם יהיו בחנויות. אין סיבה להעניש עוד יותר את חיות הבר בגלל שאנחנו לא מצליחים לשמור על הטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפעם אפילו יש לינק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן חשוב לי להבהיר, גם עשר שנים לאחר כתיבת הפוסט המקורי. צבי היבשה שלנו (לא זוכרת כעת את השם המדעי), הם לא סתם חיה מוגנת, היא חיה בסכנת הכחדה חמורה מאד (שזה אומר חקיקה בינל') ואחד המקומות האחרונים שעוד יש בהם פריטים כאלה זה אצלנו בארץ המתלבשת שלמות בטון ומלט. זו דוגמא לחיה, שאנחנו בימי חיינו, חזינו בהיעלמותה הכמעט טוטאלית. הם בעיקר נכחדים כי שטחי המחייה שלהם נעלמים לטובת חשבונות הבנק של הנדל"ניסטים, והמנהג הישראלי של לאסוף אותם הביתה כדי שיישמשו חיית מחמד לאיזה זמן כמובן לא עוזר לקיומו של הזן. כך שמבחינה חוקית יש פה עבירה פלילית בינלאומית חמורה, ומבחינה מוסרית עוד יותר. וברמה הפרקטית: א. ככל הנראה הן לא חיות שמתרבות בשבי (כמו חלק גדול מהחיות בסכנת הכחדה). ב. בוא תספר לי על צב יבשה שמשמש כחיית מחמד לאורך שנים ארוכות בבית של אנשים. הם לא בנויים לזה וגם מעבירים מחלות לבני אדם, אגב. בדרך כלל הם לועסים עשב בתוך קופסה לאיזה זמן, עד שמשתעממים מהם ואז לכאורה - "משחררים אותם". אין כבר היום כמעט טבע שבו הם יכולים לחיות לאורך זמן. בוודאי שלא בסביבה עירונית. "לשחרר אותם", שזה בדרך כלל אומר שמצאו אותם בשדה או בטיול, ואז משחררים במרכז פתח תקווה, כמו גם עם חתולי בית, וציפורים מבוייתות ועוד - זה בעצם אומר לגזור עליהם גזר דין מוות בייסורים. כחלק מפרויקט הצלה בינלאומי יש בשלוחה של הפקולטה לחקלאות חווה לשימור הזן. ושם יודעים איך לאפשר להם סגנון חיים שמתאים להם, ואיך להרבות אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחת לכתוב ולו פסקה אחת בלי שגיאה נעבור אחת-אחת: ולכן חשוב לי להבהיר, גם עשר שנים לאחר כתיבת הפוסט המקורי. צבי היבשה שלנו (לא זוכרת כעת את השם המדעי), הם לא סתם חיה מוגנת, היא חיה בסכנת הכחדה חמורה מאד (שזה אומר חקיקה בינל') ואחד המקומות האחרונים שעוד יש בהם פריטים כאלה זה אצלנו בארץ המתלבשת שלמות בטון ומלט. השם המדעי הוא Testudo graeca terrestris, והוא מצוי בדרגת VU, שזו הדרגה הכי פחות חמורה של סכנת הכחדה, ובטח שלא סכנה חמורה מאוד. זו דוגמא לחיה, שאנחנו בימי חיינו, חזינו בהיעלמותה הכמעט טוטאלית. הם בעיקר נכחדים כי שטחי המחייה שלהם נעלמים לטובת חשבונות הבנק של הנדל"ניסטים, והמנהג הישראלי של לאסוף אותם הביתה כדי שיישמשו חיית מחמד לאיזה זמן כמובן לא עוזר לקיומו של הזן. לא יודע מה איתך, אני רואה אותם לא מעט בטיולים, אז לפחות בימי חיי לא ראיתי את "היעלמותה הכמעט טוטאלית", למעשה אני לא מכיר נתונים על ירידה בכמות הצבים. כך שמבחינה חוקית יש פה עבירה פלילית בינלאומית חמורה, ומבחינה מוסרית עוד יותר. אין דבר כזה חוק בינלאומי, ובטח שלא עבירה פלילית בינלאומית לגבי שימור צבים. לכל היותר יש הפרה של איזו אמנה, וגם זה כאמור לא קיים, כי המדינה כן מגינה על הצבים (שרחוקים מאוד מהכחדה). וברמה הפרקטית: א. ככל הנראה הן לא חיות שמתרבות בשבי (כמו חלק גדול מהחיות בסכנת הכחדה). ב. בוא תספר לי על צב יבשה שמשמש כחיית מחמד לאורך שנים ארוכות בבית של אנשים. הם לא בנויים לזה וגם מעבירים מחלות לבני אדם, אגב. בדרך כלל הם לועסים עשב בתוך קופסה לאיזה זמן, עד שמשתעממים מהם ואז לכאורה - "משחררים אותם". אין כבר היום כמעט טבע שבו הם יכולים לחיות לאורך זמן. בוודאי שלא בסביבה עירונית. צבים מתרבים יופי בשבי, ולעיתים קרובות מלווים את בעליהם שנים רבות. "לשחרר אותם", שזה בדרך כלל אומר שמצאו אותם בשדה או בטיול, ואז משחררים במרכז פתח תקווה, כמו גם עם חתולי בית, וציפורים מבוייתות ועוד - זה בעצם אומר לגזור עליהם גזר דין מוות בייסורים. עוד לא הכרתי דביל גדול מספיק לשחרר צב במרכז פתח תקווה (והכרתי כמה, גם משחררי צבים וגם דבילים), לעומת זאת בשדות קילומטרים בודדים משם חיים צבים רבים באין מפריע. כחלק מפרויקט הצלה בינלאומי יש בשלוחה של הפקולטה לחקלאות חווה לשימור הזן. ושם יודעים איך לאפשר להם סגנון חיים שמתאים להם, ואיך להרבות אותם. כחלק מאותו פרוייקט, רוצים בפקולטה לעשות בדיוק את מה שהציע עמית, "מניעת הכחדתו של הצב אפשרית רק על-ידי יצירת חוות רבייה מוגנות, שיספקו את הביקוש לחיית המחמד, במחיר שיהפוך את הסחר הבלתי חוקי ללא כדאי, ומאידך ישמשו כעין 'תיבת נח' לשם החזרת הצבים למקומות בהם נכחדו לחלוטין" (דוד לביא, מנהל הסברה ויחסי ציבור בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ברחובות). כמובן שזה אפשרי גם בלי תיווכה של הפקולטה, שכבודה במקומה מונח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכרתי דבילים רבים. ו''חוות השימור'' המקצועית בפקולטה היא בהחלט גורם חשוב. צב יבשה לא צריך להיות חיית מחמד. גם עם שאר חיות מחמד הציבור שלנו לא מתנהג תוך לקיחת אחריות מיטבית, ולראייה הכמות הגדולה (יחסית לעולם המערבי) של חתולי ''רחוב'' אצלנו - כל חתולי הרחוב האלה מקורם בחתולי בית שאנשים זרקו. אותם דבילים, שאתה לא מכיר ואשרייך, כשהם נוסעים לחו''ל ופתאום לא בא להם טוב הכלב. הם נוסעים רחוק וזורקים אותו אי שם. הרבה וטרינרים (אני לא רוצה להגיד כולם, כי אז תמצא את הטעות הסטטיסטית, ותגיד שזו ''שגיאה'') מוצאים כל בוקר ליד הקליניקה שלהם ארגזים עם גורים, בעיקר של חתולים. אנשים לא מעקרים וזורקים את ''הבעיה'' לפתחם של ארגוני הסיוע ושל וטרינרים, שסיפרו לי שנקרע להם הלב כל פעם, שהם צריכים להמית אותם כי מישהו החליט להפיל עליהם את האחריות. גם הארגונים נאלצים להמית חיות רבות, כי אנשים לא מבינים את האחריות שיש להם על חיית מחמד. כלבים וחתולים הן חיות מבויתות. חיות בר לא צריכות להיות כלל חיות מחמד. את המידע שלי אני רכשתי מהפקולטה. והם קוראים קריאה נואשת לאנשים לא לקחת צבים הביתה כשהם נתקלים בהם בטבע. וממה שאני שומעת מסביבי אנשים לא מודעים לכך שזו חיה מוגנת (ברמת הכחדה כזו או אחרת), כשרואים צב בטבע, הם לוקחים הביתה ''איזה נחמד, שיהיה לילדים''. מעטים הם ההורים שברגע שהם מבינים שהילד השתעמם מהמשחק טורחים להחזיר את הצב בדיוק למקום ממנו הם אספו אותו (וגם אז הוא לא חוזר ל''משפחה הצבית'' שממנה חטפו אותו). אם אתה מכיר כאלה זה משמח אותי מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענה הזאת יש אותה תקפות כמו לטענה שאסור לזרוק אוכל כל עוד יש ילדים רעבים בהודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח שכך הוא מסתכל גם על בני אדם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |