בתשובה לעדי, 29/12/00 14:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עדי היקר, אינני מבין מדוע נטפלת - ממש כקוראים ומגיבים אחרים - לרמתו ה\'שטחית\' כביכול של מר נתניהו במאמרו \'הבדלים של יום ולילה\'. בניגוד לדעתך ולדעת רבים אחרים אינני מוצא את המאמר שטחי כלל וכלל. אין לצפות מאף מאמר באייל הקורא מראי-מקומות וסיגנון כתיבה והגשה של סטודנט שנה ג\', אלא לרמת כתיבה סבירה, תוך הבאת מובאה אחת או שתיים - קריטריונים בהם עומד מר נתניהו להפליא. לעומת זאת רואה אני במאמר זה שלב נוסף בהתפתחות פילוסופית הפוסט מודרניזם, אשר במסגרתה מאבדים \'טוב\' ו\'רע\' ממשמעותם האינהרטית - ומכאן הסכנה שבצורת מחשבתו זו של נתניהו, המייצר והמציב למעשה בחיבורו זה את המירקם האידיאולוגי-אינטלקטואלי של הימין הקיצוני החדש. מר נתניהו הינו למעשה גזען מוצהר, אשר דיעותיו לקוחות ממחוזות בעייתיים במיוחד, ואשר הדיון והמחשבה בהם ועליהם אינו מן המרנינים, אך יש לנהל עימו מאבק, אשר בו יוכרזו ערכיו כנפסדים. משימה לא קלה. על הקוראים לתת דעתם גם לעובדה כי מר נתניהו אינו סופיסט, היות וכתיבתו ערכית, הגם כי קרוב לוודאי להניח כי ערכיו פסולים אתית. מבחינה זו שונה מר נתניהו לחלוטין ממכחישי שואה מקצועיים המגישים עבודות ואקספרטיזות באיצטלה מדעית, הכוללות דיאגראמות וטבלאות כימו-פיזיקליות, והמוכיחות כי לא היו כלל תאי גאזים בנמצא על כך ובגין זאת על הקוראים והמגיבים השונים לנסות ולתת תגובה ותשובה ערכית ועניינית ופחות טכנית (מאמר חלש) ומוראלית (מאמר מגעיל). מובן שאין הדבר קל, היות ומר נתניהו אינו טועה לחלוטין, הגם שתוצאותיה האכזריות של ההיסטורית צורת מחשבתו עומדות בעוכריו. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן הנכבד, יש מראה מקום בתחתית הכתבה של נתניהו: אתר העוסק בספר עקומת הפעמון. מוטב היה לו מר נתניהו היה מסתפק בתמצות רעיונות הספר פלוס מספר דוגמאות במדור הספרים של האייל. ציינת שנתניהו שונה ממכחישי שואה מקצועיים המגישים עבודות ואקספרטיזות באצטלה מדעית, אבל כזה הוא בדיוק \'\'עקומת הפעמון\'\' הספר ממנו שאב נתניהו את רעיונותיו. אין לרעיונות אלה ולפוסט מודרניזם ולא כלום (ואם תגש לאתר עקומת הפעמון תיווכח לדעת שמצוטטים בו הוגים גזעניים קלסיים מהמאה ה-19, או לחלופין נעשה שם שימוש בחלקי ציטוטים שהוצאו מהקשרם של הוגים כמו דרווין). מסטודנט שנה ג\' יש לצפות למעט יותר ריגורוזיות בהצגת רעיונות אבל בעוכרי כתיבתו של נתניהו היתה העובדה שהוא לא הציג את רעיונות עקומת הפעמון כמביא בפשטות דבר בשם אומרו אלא במידה רבה ניסה להציג זאת כרעיונותיו ושזר פה ושם מחשבות סרק משלו שהוסיפו בלבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן הנכבד, תודה על התגובה. אני ער שבביקורתי על רמת המאמר אני חוזר על דברי קודמי (למרות שאני מקווה שהוספתי כמה דברים רלוונטיים שלא נאמרו). בזמן כתיבת תגובתי חשבתי שרצוי היה להתייחס ישירות למאמר ולהביא ציטוטים שיראו את הביסוס לטענתי כי מדובר במאמר באיכות בינונית. האמת הפשוטה היא, שלא רציתי לבזבז זמן ואנרגיה, וממילא נראה לי הדבר מיותר. לגבי טענתך בדבר הפוסט-מודרניזם, טענותיו של מר נתניהו היו ערכיות לחלוטין (כפי שהדגשת בעצמך) ולכן קשה לומר שהן מהוות דוגמא פוסט-מודרניסטית. הרי עיקר גישה זו בשלילת היררכיות מסורתיות וטענה האידיאולוגיה היא אך מסווה ליחסי כוח ושמרנות. בוודאי שאם הטענה היא שסוג אחד (של אנשים, תרבויות, ערכים) עדיף על אחר, אין נתניהו נכנס למשבצת הפוסט-מודרניסטית. מה שאולי אני מסכים אתך (אם זו היתה כוונתך), הוא שהאפשרות לטעון את טענותיו של נתניהו בפורום הזה, בעזרת טיעונים מהסוג שטען ולהתגונן באימרה \'גם לי מותר לדבר\', היא תוצאת התפתחות ליברלית מודרנית. העובדה שרבים יראו בטיעונים *לשני הצדדים* כמבטאים אי-הסכמה שאי אפשר לפסוק בה לכאן או לכאן, היא השיקוף של התגברות גישות פוסט-מודרניסטיות. לעניות דעתי עדיין אין גישות אלו רווחות מעבר לרצונם של רבים להשתמש בכמה מילים יפות שלמדו מהן, ולהישמע מיוחדים. כשמגיעים לדברים מהותיים, חוזרים רוב האנשים לחיק השמרנות המוכרת להם - כפי שההתנגדות העזה למאמרו הוכיחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |