|
||||
|
||||
כאחד שלא מרבה לצפות בסרטים בכלל, אני מוצא את עצמי מרוגש מהסרט הזה בכל פעם מחדש. במיוחד נוגעות לליבי הסצינות הבאות: 1. הסצינה בא ביתו של לסטר והחבר שלה (שכחתי את שמו) צופים בשקית הנייר המרחפת 2. הסצינה בה השכן מנסה את מזלו עם לסטר 3. סצינת הסיום שבה לסטר חווה את הרגעים המרכזיים בחייו 4. הסצינה שבה הנערה האמריקאית מודה בעובדה שהיא בתולה הסצינות נאלו מרגשות אותי לא בשך ה- "תהליך הנפשי" שעובר על הדמויות שבהן אלא בגלל שהן הסצינות היחידות שבסרט שיש בהן אינטימיות אמיתית בין הדמויות. בחסותה של האינטימיות הזו מצליחות הדמויות לחדור מבעד לכמה שכבות של שקרים מקובלים ולהגיע לאמת פשוטה ולא טעונה. המתח בין האמיתות הללו והשקרים שהדמויות הללו מוכרות לעצמן ולסביבה הוא זה שמניע את העלילה אל הכיוון הסופי שלה. |
|
||||
|
||||
4. הווידי הזה לקוח ישירות מהסרט של בוגדנוביץ "הצגת הקולנוע האחרונה". ההבדל הגדול הוא ברמת הרדידות שמעורבת במודעות עצמית גבוהה (ולכן שלילית) בה אמריקן ביוטי מטפל בנושא. להזכיר את המעמד מ"הצגת הקולנוע האחרונה", סיביל שפארד הי"בתניקית מגיעה למטבח באמצע מסיבה בלילה ומוצאת שם בחור אחד מכין לו סנדוויץ. יש איזה משהו ארוטי מזמין בצורה בה היא מעקמת מעט את הפה או מכווצת את העיניים והבחור (אותו היא רק מכירה ברפרוף) שולח מיד יד לחלציה. היא לא נרתעת והוא שואל אותה אם היא בתולה. כשהיא עונה בתערבות של ביישנות וישירות שהיא בתולה הוא אומר לה לחזור אליו אחרי שתאבד את בתוליה. הסצנה הזו מובילה לאחד המוטיבים המרכזיים של הסרט. בכלל, "אמריקן ביוטי" נראה לי כמיחזור מתוקשר ונפוח מחשיבות עצמית של "הצגת הקולנוע האחרונה" ועוד כמה סרטים אחרים. בעיקר כל נושא ה"בפעם הראשונה שהוליווד מעיזה לטפל בנושא X". |
|
||||
|
||||
מעניין לשמוע על ציטוטים מסרטים אחרים- האם יש לך דוגמאות ספציפיות של ציטוטים, או כמו שאתה קורא לו "מיחזור" של סרטים אחרים? אשמח לשמוע על כך. ודרך- אגב: כחלק מהיותו סרט פוסט מודרניסטי מן הראוי, ( את הביקורת על הפוסטמודרניזם עצמו יש לעשות בנפרד ) שיהיו בסרט ציטוטים.. ( ראה "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר"- של ג'יימסון, המוצג באתר זה ) תודה מראש. |
|
||||
|
||||
סצינה 1 שואבת השראה חזקה מסרט מוקדם של אטום אגויאן: http://www.imdb.com/title/tt0093006/ . |
|
||||
|
||||
אולי מישהו יכול להסביר לי מה היה הרעיון בסצינה הזו? אני, ציניקן שכמותי, חשבתי "אני לא מאמין שהיא קנתה את זה כל כך בקלות" (ואז חיכיתי לקאץ' עד סוף הסרט). |
|
||||
|
||||
גם אני לא רואה הרבה פיוט בצילום שקית ניילון מתעופפת ברוח. אבל אני מניחה שלו הייתי בת 16 מאוהבת מהפרברים, וזו היתה יצירה של החבר החדש שלי, הייתי כבר מוצאת שם פיוט איפשהו :-) |
|
||||
|
||||
זהו, שלכאורה זו הסצינה שבה היא הופכת מבת 16 גותית ששונאת את כולם וחושבת "מי זה הדפוק הזה" לבת 16 מאוהבת מהפרברים. נו טוב. |
|
||||
|
||||
איפה הסתירה? |
|
||||
|
||||
אי אפשר להצדיק התנהגות בסצינה מסויימת על בסיס אופי שעדיין אין לדמות בסצינה הזו. פחות משיש כאן סתירה, יש כאן פשוט התנהגות לא אמינה (לא שרוב הסרט אמין ממילא). |
|
||||
|
||||
אכן, סרט היפר ראליסטי זה לא. אבל זו גם לא הדוגמא הראשונה לדמות שהיא בת נעורים הנוקטת בגישה מרדנית או סרקסטית כלפי סביבתה הקרובה והעולם בכללו, ומצד שני מתגוררת בפרוורים ומתאהבת מעל לקצות האזניים באיזה אנטי גיבור. וכל זאת בעת ובעונה אחת. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהשינוי לא אמין, אלא שהטריגר לשינוי לא אמין. כמובן שאפשר לחלוק גם על זה. |
|
||||
|
||||
אפשר, אבל לצורך העניין אאלץ לבלות מספר ימים בבהייה מרוכזת בסרטים שבהם מככבות שקיות פלסטיק מעופפות. אז אולי עדיף שלא. |
|
||||
|
||||
מה דעתך1 לתת חוות דעת מנומקת על Mulholland Drive במקום? הסרט הזה עיצבן אותי במידה שלא האמנתי שסרט יכול לעצבן, והעלה אצלי פנטזיות על הפעלת שם המשפחה של הבמאי עליו. ספוילר: אם לפתיל הזה יהיה המשך, הוא ודאי יגלה פרטים שאסור לגלות למי שלא ראה אבל מתעתד להשלים את החסר. _____________ 1- הפניה מנוסחת בגוף שני יחיד מטעמי נוחות גרידא. |
|
||||
|
||||
למה? שתף אותנו. אני חשבתי שהסוף שלו היה מטופש ותמוה (כמה דקות אחרונות). מעבר לזה, ככל הזכור לי, הסרט היה חידת חלום מסויטת, מהסוג שלינץ' מתמחה בהם. למה עצבן אותך? |
|
||||
|
||||
הזהרתי אתכם עוד קודם. לכו מכאן! כי הסיפורים האלה שנגמרים ב"ברגע זה העירה אותי אמא ואמרה לי שאני אאחר לבי"ס" מיצו את עצמם ב"מעריב לנוער" של שנות הששים. אז נכון, כאן יש חידוש מהמם והסרט לא נגמר בזה אלא נמשך למשך עוד כשליש מאורכו, אבל אני מרגיש מרומה במצבים האלה. כדי שאף אחד לא יחשוד בי בתחכום יתר, כל העניין עם החלום הובהר לי רק כשקראתי על הסרט, לא במהלכו. זה היה הרגע בו נדרתי לא לראות עוד שום דבר של האדון לינץ' אפילו אם ישלמו לי בשביל זה (למעשה זאת רק חזרה על החלטה שקיבלתי כאשר Twin Peaks עשה את התפנית מסידרת מתח טובה לבולשיט האבראקדבראי המחונטרש. סאקרים לא מתים, ובמקרה שלי הם גם לא מתחלפים). |
|
||||
|
||||
היה סרט אחר בשנים האחרונות שהשתמש באותו שטיק בדיוק. הוא עשה את זה *הרבה* יותר נוראי. כמו השטיקים הללו לא מתים בדיוק כמו הסאקרים. והיו גם שני סרטים נחמדים שראיתי שהשתמשו בשטיק של "הכל היה חלום ועכשיו הזמן להתעורר", כשההתעוררות היא בערך שני שליש מהסרט, אז העסק לא עובד לגמרי (כל עוד לא יוצרים סרטי המשך נוראיים שגורמים לך לקוות שהכל עד לסוף הסרט השני היה חלום). |
|
||||
|
||||
איזה סרט? |
|
||||
|
||||
יקס הלינו. |
|
||||
|
||||
אה. לא ראיתי (גם לא אראה כנראה, ולא בגלל הספוילר שלך). |
|
||||
|
||||
אני ממליץ דוקא כן לראות, אפילו אם מודעים לספויילר. הסרט מעוצב בצורה כל כך יפה שאפילו אם את לא סובלת את השחקנים, חושבת שהעלילה מטומטמת, צפויה ומשעממת ושהבמאי צריך לעבור לביים פרסומות וקליפים שלא נמשכים יותר מדקה, עדיין הוא שווה צפייה. |
|
||||
|
||||
בסוף כן ראיתי. הא! |
|
||||
|
||||
סנל"ל? אולי תתחילו לדבר כמו בני אדם?! |
|
||||
|
||||
ספוילר! נא לא לקרוא. ? |
|
||||
|
||||
אה, לא ראיתי. |
|
||||
|
||||
מה זה סנל"ל? |
|
||||
|
||||
ספוילר נוראי לא לקרוא. |
|
||||
|
||||
אגב, חיפוש בגוגל מעלה את הקישור הזה במקום הראשון. אל תגידו לא ידענו. |
|
||||
|
||||
אגב, אם כבר מעלים את זה, כתוב של על לונג ג'ון שהיא לא כל כך תמימה כמו שהיא נראית. מישהו יודע איך היא נראית? |
|
||||
|
||||
נראה לי שכל מי שהולך למפגשים (קונים). |
|
||||
|
||||
אהה, מתחמקים כאן מלענות תשובות ישירות על שאלות, אה? איך נראית לונג ג'ון? |
|
||||
|
||||
אני לא הולך למפגשים. |
|
||||
|
||||
כנראה הימנית בגופיה התכולה. |
|
||||
|
||||
סנל"ל? ווס איז דוס? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(:הדות |
|
||||
|
||||
מעניין שהתחושה שלי לגבי גבעתיים היתה הפוכה לגמרי- הרגשתי תחושת רווחה כשעניין ''תעלומת'' הרצח הסתיים, ונשארנו עם מה שמצא חן בעיני באמת- האינטראקציה בין הדמויות וההתנהלות הבוקית של אייג'נט קופר הפלצני. |
|
||||
|
||||
האם תקליט של דייויד לינץ' ישבור את הנדר? |
|
||||
|
||||
שווה להפר את הנדר עבור "סיפור פשוט". הוא אמנם של דיוויד לינץ', אבל הוא כ"כ אחר מכל מה שראיתי שלו (גם אני שנאתי את מלהולנד דרייב, וגם עוד לינצ'י אחד ששכחתי את שמו), שכמעט לא האמנתי שזה באמת שלו. מומלץ בחום! |
|
||||
|
||||
אני נרדמתי וישנתי משך רוב הסרט. למרות שזה על פניו סרט מקסים ומלא אהבת אדם, או ככה כולם כתבו עליו. אגב, אחרי שנים קראתי סיפור של אני פרו (מחברת "הר ברוקבק" ו"חדשות הספנות") ומצאתי גרסה מטרידה לאותו סיפור ממש, עם סוף רע. בכל אופן, לעניין מצוקתו של השוטה מלפני 5 שנים, גם אני מזמן נואשתי מלינץ', ועל משבצת הקולנוע הקינקי אני מעדיפה את דיוויד קרוננברג. |
|
||||
|
||||
כן, האמת שזה קרה לי כבר יותר מפעם, שדיברתי על הסרט הזה בעיניים נוצצות ובן שיחי טען שהוא פשוט נרדם. ובכן, הסרט אכן איטי (מתנהל בקצב נסיעה של מכסחת דשא) והאוירה לארכו היא רוגעת ושלוה ללא שיאי מתח או זעזועים רגשיים (למרות שהגעתי לכדי דמעות יותר מפעם אחת, אבל אני זה לא חכמה, הצלחתי להזיל דמעה אפילו ב"חברים"...), והסיפור בעצם כמעט לא מסופר באופן ישיר אלא נרמז ומתהווה משברי תמונות ושיחות של הדמות הראשית עם אנשים שהוא פוגש בדרך. אך על אף (ואולי בזכות) כל זה אני עומדת על המלצתי ביתר שאת. הסרט הוא באמת מקסים ונהדר, מלא אהבת אדם, מלא תמונות טבע ונוף שמרחיבות את הנשימה, ופניו של השחקן הראשי (שלבושתי שכחתי את שמו) כל כך מלאות הבעה ויופי (במובן הכי רחוק מבראד פיט) שמצדי להסתכל רק עליו מתנהל לו לאיטו לאורך 100 ומשהו דקות, ואני מבטיחה לא להרדם. |
|
||||
|
||||
שכחתי להוסיף שאת הסיפור של אני פרו לא קראתי וזה נשמע מעניין. אחפש אותו, תודה! |
|
||||
|
||||
הוא מופיע בקובץ שלה שנקרא ''סיפורי ויומינג''. |
|
||||
|
||||
לטעמי זה סרט נהדר, למרות שאכן היה קצת קשה לראות אותו בפעם הראשונה בקולנוע בלי איזה פיהוק באמצע. אבל מה אני יודע, אני חושב ש'מלהולנד דרייב' הוא סרט אדיר. (ולמה רק עכשיו הגעתי לכאן דוקא - שאלה טובה, למה לא?) |
|
||||
|
||||
כמו בבדיחה הידועה על הסטודנט למשפטים, פעם כתבתי סיכום של הסרט באורך עשרה עמודים. אחרי זה שכתבתי אותו, תמצתתי אותי, וקיבלתי סיכום של חמישה עמודים. אחרי הסרת כמה נקודות לא רלוונטיות, הגעתי לשלושה עמודים. אז התמקדתי בנקודות העיקריות ונשארתי עם עמוד אחד. עוד קצת הורדת שומן ונשארתי עם חצי עמוד. אחרי שזיהיתי את הפואנטה המרכזית נשארתי עם שלוש שורות. חיסול של התפייטות מיותרת השאיר אותי עם שורה אחת, ואחרי שקראתי אותה כמה פעמים מצאתי את המילה האחת בה שהיא לב לבו של המשפט, ושל הסרט. |
|
||||
|
||||
אתה ארז לנדוור? |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שאני ראוי לכבוד שכזה. אגב, לא ראיתי שארז התייחס לסרט הזה, בפרט לא ברשימת סרטי המופת שלו. |
|
||||
|
||||
לא, אבל גם הוא עושה רדוקציות נאראטיביות לסרטים ופוסל אותן על סמך זאת ("התנ"ך? פחחחח. זוג נשוי מגורש מגן עדן ואח"כ כל הילדים שלהם סובלים"). |
|
||||
|
||||
מה שיפה במלהולנד דרייב זה שבמקרה שלו זה באמת אפשרי. |
|
||||
|
||||
נשוי? (מצד שני את צודקת, לנדוור לא נותן לפרטים קטנים להפריע לו) |
|
||||
|
||||
בטח נשוי! לא ראית את אדם מחליק טבעת על אצבעה של חווה ביציאה מג"ע ולוחש לה "הרי את מקודשת לי"? אם לא, אולי הקטע הזה צונזר... |
|
||||
|
||||
אדם קידש את חווה בביאה, ולראיה - קין והבל. |
|
||||
|
||||
את קין והבל הביאה החסידה. |
|
||||
|
||||
עכש''י חייבים להיות שני עדים, ואת אלה היה קשה למצוא באותם ימים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלקידוש באופן זה אין הכרח בשני עדים ואפשר להסתפק בסדין מוכתם. |
|
||||
|
||||
ומי רואה את הסדין ומאשר את הביאה? הנחש? |
|
||||
|
||||
כזכור, לאדם וחוה היו לפחות שלושה ילדים (קין, הבל ושת), וכששת נולד לקין כבר היה ילד בוגר (חנוך). ככה ששני עדים היו. חוץ מזה, כתוב ''ויידע אדם עוד, את-אשתו''. |
|
||||
|
||||
חוששני שכאשר שת נולד הסדין כבר לא היה אדום, אבל אולי אפשר היה להוציא ממנו קצת dna כך שההתנגדות שלי מבוטלת. |
|
||||
|
||||
אשא נולדת מתוך צלע, מולידה הרבה אחרי הבלות, בעלה חי 930 שנה, היא מדבר עם נחשים, הילדים שלה מתרבים עם נשים שלא נולדו מעולם, ומה שנראה לך לא סביר הוא קרום בתולין שהצליח להשתחזר? |
|
||||
|
||||
"מולידה הרבה אחרי הבלות"? אחרי *הבלים*, בבקשה! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כפי שיודע כל חובב מד"ב, גם בעולם מטורף1 שומה עלינו לגלח כל זקן אפשרי בעזרתו של מר אוקהם. לא נשואים. ___________ 1- יוצאים מכלל זה עולמותיו של האדון לינץ', בהם כל המוסיף חידות חסרות פשר הרי זה משובח. |
|
||||
|
||||
אבל, כתוב שהיא אישתו. |
|
||||
|
||||
זה רק מפני שהביטוי ''חברתו לחיים'' עוד לא היה מקובל אז. |
|
||||
|
||||
מה זה רדוקציות נאראטיביות ומי עושה את זה מתי? (חוץ מלנדוור) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הסיכום של ''מלחמה ושלום'' די מדוייק. |
|
||||
|
||||
תגובה 320055 (למטה, בסוגריים השניים). |
|
||||
|
||||
תודה. למה לא אמרו לי בתקופה שלמדתי? זה סידור כל כך נוח. |
|
||||
|
||||
האבא של מולהולנד דרייב, (וחלק מ"ברזיל"). מומלץ. |
|
||||
|
||||
נסה את התגובה הזו: http://www.fisheye.co.il/story_836#54691 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |