|
||||
|
||||
ברכות לתומר ליכטש על פרסום מאמרו במוסף הספרים של הארץ: |
|
||||
|
||||
אחרי שנתיים של 'אנטי ממסדיות בועטת' (עאלק) הצליח מר ליכטש להשיג את מה שרצה מלכתחילה: קיצור דרך אל מוקדי הכוח, אל לב הממסד עצמו. אינספק, אם כך, ש'דג אנונימי?' לא יחזור בהרכב זה, שכן מילא את תפקידו כמקפצה המקצועית של עורכו. |
|
||||
|
||||
נו אז מה שמוליק, בחור מוכשר ליכטש ומגיע לו. זה מה שיש לך לשדר לאומה- צרות עין וקנאה? אפילו קיפוד לא מתאים לך להיות. |
|
||||
|
||||
אני, אני צר עין. מה זו ההתעלמות רבתי הזו ממני? לא מקבל אזהרות מהצנזורה, לא מזמינים אותי לפאנלים, לא מבקשים ממני לכתוב בהארץ. מה זו האפליה הזאת?! |
|
||||
|
||||
יש לי קשרים בהארץ. לסדר לך משהו אחי? |
|
||||
|
||||
לא, לי יש קשרים בהארץ. לך בשמיים. |
|
||||
|
||||
הקץ לשלטון האליטה השבעה והמושחתת של כותבי "הארץ ספרים"! (וחבל שלא אמרת משהו על זה שיש סיכוי שיקריאו אותו לנחקרים פלשתינים במרתפי השב"כ) |
|
||||
|
||||
ואת משטרו העריץ של מיכאל הנדלזלץ יש להפיל! |
|
||||
|
||||
אני אומר למה לא - שיכתוב ליכטש בהארץ, אבל שיכתוב מובן! לא הבנתי מה הוא רצה להגיד בכלל. זה שירים ולא פילוסופיה! |
|
||||
|
||||
הפעם דווקא כתב תומר בצורה צלולה למדי. למעשה די הופתעתי מהטקסט הקולח והצלול יחסית הזה, בעיקר בהשוואה לדבר המערכת של הדג. ניכרת שם כמובן חתימתו של ליכטש, אולם ההצטעצעות האבידנית מרוסנת למדי ודווקא נעימה לקריאה. הבעיות בטקסט הזה הן אחרות ואופייניות לרוב סקירות ספרי השירה. ראשית, הוא מקשר לשירו של יונדב קפלן. מישהו מכיר? שמע? הטקסט מובא כפיצוי? בכל זאת, הוא מקשר כאילו מדובר לפחות בספר בראשית. שנית, שוב הוכח, לפחות לטעמי, שאין דבר ההורס סקירת ספר שירים כציטוטים מהשירים. בלתי מובן, מנותק לגמרי, מעצבן ובטח לא עושה חסד עם השירים. אני לא מבין מה הטעם לצטט מספר שהקורא טרם קרא. האם די בשורה כדי לשבות אותנו? זה סתם הורס את רצף הקריאה. מאידך, האם ניתן לבקר ספר שירה בלי לצטט ועוד באריכות? אולי לא, ולכן אולי לא כדאי לבקר ספרי שירה. שלישית, אם הספר הוא תרגום, מן הראוי להתייחס לאיכותו. ואם המבקר לא קורא ספרדית, אז מן הראוי שלא יבקר תרגום ממנה. אבל הטקסט דווקא כן מובן וכן זורם. כל הכבוד לתומר שהצליח לפרסם ובהארץ. צעד קטן במסע של אלף מילים. |
|
||||
|
||||
צ'מע, יש מעליו עורכים, שאפילו ממורד כמו ת''ל לא יכולים לקבל קשקשת מדופלמת כמו שהוא הרשה לעצמו במניפסטי-הזבל של הדג ז''ל. אבל אני שמח שהוא לא איבד מפומפוזיותו המטומטמת ומההיקסמות שלו בעיקר מעצמו במעבר אל המדיום המקובל. |
|
||||
|
||||
וואלה. |
|
||||
|
||||
לעיתים קרובות אני מוצא עצמי תוהה - אולי המדובר בתהייה המעוררת ע"י האשראי העצמי שהאינטרנט מעניק לכל פוץ עם אצבע אחת או יותר ומקלדת זמינה - במה בדיוק משתמשים אינדיבידואלים מסויימים כתירוץ להמשיך ולחיות את חייהם, מדי יום, מבלי להציג ולו קבלה אחת (והרי אחת בלבד היא הישג מכובד בהחלט!) שבאמת באו אל העולם הזה, ולא עסקו רק בללכת ממנו מן היום שנולדו וכן הלאה, בצעדים איטיים ומדודים היטב. |
|
||||
|
||||
זה מה שיפה באינטרנט - הוא אוסף אליו את כל המדוכאים עלי אדמות ונותן להם להתבשל במיץ של עצמם - מזכיר קצת את התהליך של החמצת מלפפונים. |
|
||||
|
||||
אתה מרשה לי להעריץ אותך? אתה מוכן להגיר עלינו הפוצים חסרי הקבלות והצידוקים אך עתירי האשראי העצמי מהאינטרנט עוד מעט רסיסים נוספים מחוכמתך? בלעדיה הרי לא יהיה צידוק לחיינו ונפצח כולנו במאוץ סוער אל עבר האור הלבן שבקצה החיים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
האם בתוכנית הסוקרת סרטים אסור, מאותם טעמים, להקרין קטע קצר מהסרט? האם במסעדה יקרה אין לערוך "ארוחת טעימות"? האם בדוכן הגלידה אסור לקבל לטעום, ככה על הכפית? |
|
||||
|
||||
האם לעזאזל אי אפשר לכרות איברים לשבויים פלשתינאים שממילא נוציאם להורג מאוחר יותר? האם לא ניתן לערוך חיפוש מבית לבית אם ממילא נגרש בסופו של דבר? כל כך הרבה שאלות! |
|
||||
|
||||
הנה גם מלותיו של ירדן ניר נדפסות במוסף הארץ והוא מתיר חולים ורופא אסורים. הוא מרשה לך, העני, למכור כליה - אם רק תחפוץ בכך! ירדן ניר, עכשיו גם אתה אליטה שבעה ומושחתת. נשום לרווחה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
סימני מיתון גם באייל? איפה הימים הנדיבים בהם נתנו לינקים לכל דיכפין. |
|
||||
|
||||
נה. אם העיתונות היא הכלב שנובח כשהשיירה עוברת, אז כותבי המכתבים למערכת הם בקושי פרעוש על גב הכלב. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נדמה לי שאני אמור להעלב מזה, אבל אני לא לחלוטין בטוח. בכל אופן, אם הציניות שלך בתגובה הקודמת היתה רצינית, ואתה חושב שהיתר למכירת כליות הוא פשיטת רגל מוסרית, אתה מוזמן להגיב בתגובה 129179. למרות הגילוי הנאות שם (המיותר, בדיעבד), אני מבטיח לקבל באהבה דעות מנוגדות. |
|
||||
|
||||
ירדן, גילוי הלב שלך הוא מדהים ובמידה מסויימת מעורר קנאה, מה שכבר מראה שאין בך שום פרעושיות (בין אם זה נאמר ברצינות או בצחוק) אלא אומץ יוצא דופן. אני אינני מסוגלת לגילוי לב כזה, למרות שברגעים מסויימים הוא בוודאי היה עוזר. אני מדברת על גילוי הלב לא רק כאן אלא גם בתגובות שהיו במאמר מלפני שלוש שנים (קצת יותר?), ובכוונה אינני מביאה קישור. אתה בוודאי מבין למה כוונתי. ובדיעבד - הייתכן שיש קשר בין עניין הכליה לבין הנושא שהובא אז, במאמר ההוא? אולי קשר סמוי? (אז כתבת באחת התגובות כי בגופך אתה בריא כשור) אני שואלת משום שנושא זה נתעורר במשפחתי לפני שנים. אם יש בשאלתי פולשנות מיותרת או העלאת כאב שראוי להשאירו מאחור ולא לעסוק בו מחדש - ראה תגובה זו כמבוטלת. היה בריא וחזק וחיה בטוב כל ימיך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן, זה באמת חוסר טאקט וחוסר רגישות, ואחרי שכתבתי נדדה שנתי, שמא פגעתי וגרמתי נזק (חרטות שלאחר משלוח, זה כבר הפך אצלי למסורת). אבל כתבתי משום שהנושא מציק למשפחתי ולי, וזה שנים ארוכות שלא היתה בידי האפשרות לשוחח על זה עם ... הממ ... איך לומר ... לשוחח על זה עם אדם – *חי*. קאפיש? אבל אולי יכולתי לישון בשקט. מתברר שיש כאן שומרי חומה שעושים את העבודה וסורקים את כל התגובות לאורך הלילה, מדי לילה בלילו. |
|
||||
|
||||
כמיטב המסורת, התגובה שלי מתייחסת לתגובות הסמוכות אליה (תגובה 139039 ותגובה 139041), ולא להתרחשויות אי-שם במעלה הפתיל (התגובה של כבוד הרוזנת, למשל). הצעתי את המונח "רגישות" כתרגום ל"טקט", ותו לא. |
|
||||
|
||||
למעשה, גם אני לא התכוונתי לענות ישירות לך אלא בכלל. זה רק יצא ככה, מחמת הנרווים... שמיטת חובות וזהו? |
|
||||
|
||||
כמובן. |
|
||||
|
||||
מודה שזה קצת הפתיע אותי, השעה הזאת, 23:43, שישי בלילה. איכשהו קיבלתי את הרושם (נדמה לי שגם מכאן וגם מן ה"במה") שמשפחתכם נוהגת אורח חיים דתי. הפתעות, הפתעות. ------ רוזנת שקצת שקועה בבוצ(נהיים): לא יודעת איך לצאת מעניין ה"רוזנות", למרות שבטח כבר הגיע הזמן, ועדיין תוחבת את האף לענייניהם של אזרחים תמימים וישרי דרך. |
|
||||
|
||||
משפחתם גם נוהגת לחיות בארה''ב. |
|
||||
|
||||
לגור. |
|
||||
|
||||
דתי אורתודוכסי, אבל באזור זמן אחר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נראה לי ש"דרך ארץ" קרובה קצת יותר ל"טאקט" מ"רגישות" משום ש"רגישות" תלויה במרכיבים הנפשיים שלך - יש מי שרגיש יותר ומי שרגיש פחות - ואילו "דרך ארץ" נמצאת בתחום המוסכמה החברתית שאפשר ללמוד אותה ולפעול לפיה, אפילו בניגוד למה שאתה _מרגיש_ במצב מסוים. |
|
||||
|
||||
אדרבא, ''דרך ארץ'' תלויה (לכל היותר) במקום ובחברה, וטקט, כמו רגישות, תלוי במרכיבים הנפשיים של האדם שבו אתה עלול לפגוע. |
|
||||
|
||||
בשמחה רבה אמשיך את הדיון; אבל למרות הדחף האקסהיביציוניסטי המפעם בי, נראה לי שמוטב בדואר. כתבי לי. |
|
||||
|
||||
טוב שאתה שמח, ואני איאלץ לחכות עם זה כמה זמן תגובה 138842. |
|
||||
|
||||
מאיפה ה"נה" בתחילת התגובה שלך? נתקלתי בזה כאן בעבר, אבל ייחסתי את העניין לסגנון-אישי או קבוצת-גיל. זה משהו חיפאי? אני סתם כבר לא IN? |
|
||||
|
||||
לא יודע מאיפה זה, לא שמתי לב מי עוד משתמש בזה, אני לא מדריך טוב למה IN, ועכשיו זה גם לא נראה לי מוצלח במיוחד. אני אפילו לא בטוח אם אני רוצה שיקראו את זה בתנועת A או E. אם תגלה פרטים נוספים, אשמח לשמוע (-: |
|
||||
|
||||
השימוש בביטוי "נה" (לדעתי עם תנועת A) הוא כמובן סמלו המסחרי, וסימן ההיכר של המגיב ליאור גולגר. הנה כמה דוגמאות מקריות, של שימוש בביטוי בכותרת ההודעה (בשל נוחות החיפוש): תגובה 114002 , תגובה 107252 , תגובה 106480 , תגובה 105654 , תגובה 104283 , תגובה 104241 , תגובה 103817 , תגובה 102919 , תגובה 100137 . |
|
||||
|
||||
וואה, איזה כיף לליאור גולגר להיות מנותח סמנטית הלוך ונתוח בשקידה ובתשומת לב כסלבריטאי במדור רכילות! אם אני אתחיל לכתוב יותר בפסאודונימים גם אותי תנתחו ככה? _________ עדי סתיו, מרגיש חופשי לבזבז נקודת אונטופיק או שתיים מדי פעם1 1 כמובן, יש שיאמרו שהוא לא מסוגל לשמור אותן בכיס יותר מדקה. או שהוא במינוס מאז ספטמבר שעבר. |
|
||||
|
||||
קודם תטוס למרכז המחקר הגרעיני בג'נבה, אח''כ נראה. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |