בתשובה לצבי צוברי, 25/12/00 23:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך כמעט בכל הנקודות שלך. ההבדל הוא שאני תומך בתוצאה הסופית. הרמאות, הספינים והזיגזגים נועדו למשוך זמן. ברק היה זקוק לשרוד פוליטית על מנת להשיג את המטרה שקבע לעצמו כמטרה הראשית - השלום. תסכים איתי שלהגיע להסכם שלום עם כנסת מפולגת ומפלגה סחטנית כמו ש\'\'ס, זו משימה לא קלה. צריך להיות פוליטיקאי ברמה גבוהה, כדי להגיע להסכם כזה כשהכנסת מאחוריך. כפי שציינתי במאמר, כישוריו של ברק בתחום הפוליטי אינם טובים במיוחד, ובגלל האופי הבעייתי שלו הוא לא שיתף את חבריו הפוליטיקאים בנסיונותיו לשמור על איחוד הקואליציה. לכן, מבחינת ברק, לא היתה כל דרך אחרת לשרוד פוליטית, מלבד דרך החתחתים והזיגזגים. וגם אם הדרך שבה נקט לא היתה אלגנטית, בלשון המעטה, הרי שלמען המטרה הסופית, היא היתה משתלמת. כמובן שמי שלא חושב שהשלום הוא המטרה הראשית, לא יסכים איתי בעניין זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה ברק עשה יודעים אנו. לאן זה יוביל אותנו אנו מנחשים/ מעריכים, אבל איש אינו יודע ולא יכול לדעת בודאות. אם יהיה טוב ברק יצא גאון (או מזליסט). ואם לא- הוא יצא מטורף, או פושע, או בוגד. עד כאן מוסכם? לצערי הניסיון מעיד והסימנים מראים על כך שהאפשרות השניה היא הריאלית, לא כן? שים לב. יש לך שגיאה בסיסית בפרשנות של דעות הימין. כיום, הימין אינו חולק על השמאל בנחיצות השלום ואפילו לא במחיר השלום. הימין טוען שהסכמי אוסלו לא יסתיימו בשלום, אלא באסון. ולכן אם מטרתך היא השלום עליך לבנות את \'\'קיר הברזל\'\' המפורסם של ז\'בוטינסקי. אם תמשיך לחשוב מהימין אינו מעוניין בשלום תישאר שמאלני כל חייך, וזה קצת עצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שברק מביא אותנו (או שואף להביא אותנו) למצב של \'\'או שלום או מלחמה\'\', ושגם הימין לא רוצה מלחמה. העניין הוא שמי שיקבע בסוף אם יהיה שלום או מלחמה הוא העם, במשאל עם. העובדה הזו מראה שברק (וגם אני, כנראה) חושב שהעם, שחלקו הגדול ימני - יאשר את ההסכם. ברק סומך על העם שיחליט שהוא מעדיף את השלום של ברק על המלחמה של כולם. הימין צועק משום שאין לו אלטרנטיבה אחרת מלבד השלום של ברק. או מלחמה. והרי הימין לא רוצה מלחמה. כלומר - היכולת להציל אותנו מאסון נמצאת בידי הימין, והוא יצטרך להפגין אותה במשאל העם על תהליך השלום - אם יהיה כזה. ולגבי היותי שמאלני: אם ב\'שמאלני\' מתכוון אתה שאני מחזיק בעמדות \'\'יוניות\'\' בנוגע לתהליך השלום, אני שמח להרגיעך - כאשר יהיה שלום, לא אהיה שמאלני, משום שלא תהיה עוד סיבה לכך. ואם מתכוון אתה למובן הרחב יותר של המינוח \'שמאלני\' (מין הגדרה שלא ברורה לי לגמרי, בנוגע לליברליות, אולי קצת סוציאליזם, זכויות אדם ודברים כאלה), הרי שאני מצהיר בזאת שכרגע אין לי כל שאיפות לעבור בשלב כלשהו של חיי לצד שכנגד. הסר דאגה מלבך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, לא התכוונתי שמאלני, אלא יוני, יוני. אין לי כוח להתווכח עם מליון הוכחות למה זה לא תהליך שלום. אבל אם רק תקשיב להצהרות אויבינו... השמאל (סליחה, היונים) מנהלים מו''מ בינינו על עומק הנגיסה ועל ניקוי חבלי ארץ מיהודים. אין מו''מ עם הפלסטינים. אנחנו פשוט כורעים על ברכינו ומתחננים אליהם לקבל את מולדתנו ואת שורש קיומנו. סליחה. ברק לא נושא ונותן בינינו. בממשלת מיעוט הוא רודה בנו ומתעמר בנו בניגוד לכל כללי הדמוקרטיה הפרלמנטרית. מהלכיו האחרונים של ברק מזכירים את התנהגותו המחפירה של רבין בתקופה שאחרי הסכמי אוסלו, התנהגות שהביאה לקיטוב ולהקצנה שהסתיימה בטרגדיה. אלא שברק עושה את זה בניגוד לעמדת הכנסת והציבור, אך ורק משיקולים קואליציוניים. להזכירך הוא לא תמך בזמנו בהסכמי אוסלו ב' כדי למשוך תמיכה מה''מרכז'' (לא ימין ולא יונים). איש שקר. עד שברק מנסה להביא שלום אם הפלסטינים, לא זאת בלבד שהוא כושל במשימה זו, אלא הוא מפורר את מרקם החיים העדין בין חילוניים ודתיים, בין אנשי ימין ושמאל... ראש הממשלה של כו-ו-ו-ו-ולם. ראש ממשלה של כלום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |