|
||||
|
||||
אולי הוא מיצג קבוצה קטנה, אבל הוא היה מספיק לגיטמי בשביל להיות מועמד פנימי של מפלגת השלטון לראשות הממשלה. מזל שהאירופאים ידועים ביכולתם להבדיל בניואנסים דקים. |
|
||||
|
||||
כשהם רוצים להבדיל בניואנסים, הם יכולים. אבל במקרה של ישראל- הם לא רוצים. וכאן אתה צודק- אפשר בהחלט לצפות לתוכנית BBC (למשל) שבה יראיינו את פייגלין, יגידו שהוא בליכוד, ולא יסבירו אף ברמז שהוא מייצג שוליים קיצוניים, ושהוא הסתנן לתוך הליכוד, וכו' וכו'. לכן שאלתו הנכונה של מיץ לגבי "מה הטעם להתלונן על יחס שונה כש/התנאים/ שונים" לא רלוונטית, ככל שהדברים אמורים ב-BBC וערוצי מדיה אחרים. הם מבינים את ההבדלים, אבל מתעלמים מכך, מסיבות שלהם. ואגב, היחס העויין והדיווח הלא-הוגן הזה לא התחיל בספטמבר 2000. הוא היה שם קודם, אפילו בשנים שהסכם אוסלו כבר היה בפעולה, ונדמה היה שהכול הולך לקראת שלום מלא בין שתי מדינות ממערב לירדן. |
|
||||
|
||||
בראש הליכוד עומד משהו שהתחיל את הקרירה שלו בבלימת מסתננים ככה שהוא רוצה הוא יכול. הבעיה שלי היא הסטנדרד הכפול שמנהלת מדינת ישראל מצד אחד היא טוענת להיותה חלק מ''המערב'' השקול והרציונלי,אך מצד שני מדיניות הפנים שלה מתקרבת בצעדי ענק לפונדמנטליזים היהודי שפייגלין מיצג. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא חלק מהמערב מבחינה זאת שהבעיות שלנו הן לא בעיות רגילות של מדינה מערבית. אם כי נראה שאולי בזמן האחרון גם המערב מפסיק להיות מערב; במקום שאנחנו נצטרף אליהם הם מצטרפים אלינו, מבחינת הבעיות, ומבחינת ההשפעה השלילית של בעיות אלה על זכויות וחרויות אזרחיות, וגם על דרך ההתנהלות הבינ"ל. לגבי מדיניות הפנים שהופכת להיות פייגלינית- אני חושבת (ומקווה) שאתה טועה. הרי פייגלין הצטרף לליכוד בדיוק מפני שלא היה לו ולאנשיו אפילו רבע סיכוי להשיג השגים פוליטיים בתור מפלגה עצמאית. וגם "חרות" לא נכנסה לכנסת, וגם ליברמן קיבל פחות מנדטים. בסה"כ- הימין ירד, השמאל ירד, והמרכז גדל. נכון שהמרכז זז ימינה, אבל זה טבעי במצב הנוכחי. יש נכונות רחבה לפשרה בגבולות ההגיון, ויש הלך רוח אנטי קלריקאלי. אני לא רואה פה פונדמנטליזם. |
|
||||
|
||||
היו לו מספיק קולות כדי להציג מועמדות - זה ותו לא. לעומת זאת התגייסות מרוכזת של הקולות השפויים יותר בליכוד הצליחה לדחוק אותו החוצה. לדעתי אין ספק שהאימה מפני התנהגות הגיס החמישי הזה בתוך לב הימין השפוי גרמה להם להתגייסות הזאת (לשם שינוי). אבל אי אפשר להבטיח שהוא לא יצליח להכנס לכנסת בפעם הבאה או הבאה לבאה. ואז אנה אנו באים. - אסף ואגב, משום מה לקריאת ההודעה הקודמת עלה בראשי המשפט ''יורג היידר היה מספיק לגיטימי כדי להיות מועמד מטעם מפלגתו לקאנצלריות''. |
|
||||
|
||||
פייגלין דורג במקום ה41 ברשימת הליכוד לכנסת (לפני אביגדור קהלני, רוני מילוא ושי בזק למשל). הליכוד, כידוע, זכה ב38 מנדטים, ככה שאילולא היה פייגלין נפסל ע"י ועדת הבחירות, הוא לא היה ממש רחוק מלהיכנס לכנסת. נדמה לי שדי קשה לטעון שכל מה שהיה לו הוא "מספיק קולות [כמה זה? אגב] כדי להציג מועמדות - זה ותו לא". |
|
||||
|
||||
פייגלין התמודד על המקום המשוריין לנציג יש"ע. שניים התמודדו על השריונים - פיילגין הפסיד, ולכן זכה לשיריון השני, שמוקם במקום 41 ברשימה. |
|
||||
|
||||
בזמנו ניסיתי להבין איך זה שפייגלין קיבל את המקום ה41 למרות שנוצח במחוז שלו. הסברה הראשונה שלי הייתה כמו שלך אבל לא הצלחתי למצוא לזה אישור בשום מקום (וגם היה נראה לי קצת מוזר שהמקום הראשון של יש"ע הוא 31 והשני הוא 41). בסוף מישהו אמר לי שהוא דורג במקום ה41 מכיוון שלמרות שנוצח במחוז שלו, סך כל הקולות שלו היה שווה את המקום הזה בדירוג הארצי/כללי. לא יודע אם זה נכון. (וכל זה כמובן לא סותר את הטיעון שלי בדבר מיקומו הכמעט ריאלי של פייגלין). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |