בתשובה לרון בן-יעקב, 26/02/03 15:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה יכול לפרט מהי הפרשנות בספר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מלח' יום כיפורים, מבט חדש, 1998. הציטוטים מקוצרים פה ושם. 1. ד"ר אל"מ חנן שי - לאמ"ן היה שפע של מידע כפי שאמר ראש אמ"ן לוועדת אגרנט ולאמ"ן היה קשה להשתלט על שפע המידע. הקונספציה נועדה כדי להבי לידיעת ראש אמ"ן רק מידע שעלה בקנה אחד עם הקונספציה ההימורית. אילו סאדת ולא חוסיין היה מוסר לגולדה שהוא עומד לצאת למלחמה, אנשי אמ"ן היה דוחים אותו כי שום אסטרטג שפוי לא יוצא למלחמה בלי מטוסים ארוכי טווח. 2. מרדכי גזית ראש לשכת רוה"מ - רצוני להפריך את הטענה שישראל הוזהרה על יד אישיות ערבית בכירה. איזו חשיבות יש לה כאשר מקובלים דבריהם של רבין, דדו, בראון (השליש של דיין) שבזכות קווי 67 אין צורך לגייס מילואים מראש. [הוא מסיק מדיונים שהוא נכח בהם ושל דיין ודדו שלא היתה התרעה. בנוסף ישנה אי בהירות בקשר למקור עמוק בתוך מצרים שמסר מידע סותר ולא ברור אם זה היה חלק מההונאה]. 3. צבי זמיר, ראש המוסד - מצטט מדו"ח אגרנט "בימים שקדמו למלחמה היו בידי אמ"ן ידיעות מתריעות למכביר שהיו חייבות להביא להערכה של סבירות גבוהה לפרוץ מלחמה". ניתן להתרשם שחוסיין היה סוכן ישראלי. אלו הם דברי הבל. כל השנים חוסיין הדגיש שחוסר תזוזה יביא לעימות צבאי. הוא לא ידע מתי תהיה מלחמה. הוא לא גילה לנו שום דבר חדש. אבל גם את הסיפור הזה העבירה גולדה לדיין. _____________ אז האם חוסיין נתן התרעה ספציפית על מלחמה? ואם כן, מה מידת החשיבות שניתנה לה במסגרת הערכה כוללת מול ידיעות אחרות, כולל אותו מקור במצרים, וכולל הקונספציה ששימשה כבסיס להערכה? (הערכה, בשונה מידיעות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שאני מדבר על משהו שונה לחלוטין. לפי הטענה שלי, או שחוסיין נתן התרעה ספציפית למלחמה ביום כיפור, או שגולדה ביקשה, דרך חוסיין, מסאדאת, שהמלחמה תיפתח ביום כיפור כדי שהאבדות יהיו מעטות ככל האפשר (אני יודע שמה שכתבתי עכשיו מזמין כמה הודעות בנוסח: תגובה 132414 , זה מה יש...). ההערכה הזו (הערכה? ידיעה!) לא הועברה לאמ"ן כיוון שהדבר האחרון שגולדה צריכה זה שיקלקלו לה את המהלך הכולל הזה. מי היה שותף סוד? איני יודע, מי שצריך כנראה. הפקודות הן פשוטות - לדלל מערכים לקראת יום כיפור, לא צריך את הסיבה האמיתית - מספיק לתרץ זאת בחופשה לרגל יום כיפור. באופן מסויים אני יכול לומר שהציטוטים שהבאת מחזקים דווקא, באופן מסויים, את הטיעון שלי. עצם קיום הקונספציה מאפשר למנהיגים לקבוע מתי תהיה מלחמה. אכן, חלק נכבד מהניתוח הזה מסתמך על אותו משפט סתום אצל זעירא שמופיע בתחילת התגובה המקורית, על כך שגולדה עשתה טעות ושכחה לשאול "מתי". אבל זהו אכן משפט סתום שאינו מסתדר עם המציאות, ולכן הוא הנקודה הארכימדית ממנה מתחיל כל הניתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחזה יחיד חדש העומד לעלות בניו יורק, מדברת ראש הממשלה, לאחר הדחתה, אל הדורות הבאים. המונולוג מנסה להעביר תמונה שונה של סבתא גולדה, ולהראות שבתחתית סיר מרק העוף שהיא בישלה לחיילים, יש דם. בעקבות המחזה, שמעון פרס כותב על גולדה במוסף התרבות והאמנות של הני"ט. מעניין לראות שהוא מספר שרוב ימיה גולדה לא אהדה אותו משום שהיא חשבה שהוא מנהל מדיניות חוץ עצמאית (ומדובר בשנות החמישים, שישים ושיבעים, עד מלחמת יום כיפור, כשפרס לא היה שר חוץ אלא מנכ"ל משרד הבטחון ושר זוטר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חדש. הוא כתב זאת גם בספרו האוטוביוגרפי שלא התפרסם בעברית. (כששאלתי אותו מדוע, הוא אמר לי שמטרת הספר היתה רק לייצג את ישראל בעולם. הסיבה האמיתית היא שכתב שם דברים שנויים במחלוקת כמו פרשת יחסיו עם רבין שאז היה עדיין חי ופרשת קו 300.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |