בתשובה לגרשון, 21/02/03 17:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן בטח, גם כל מכור לסמים יגיד לך שזה בשליטה והוא מפסיק מתי שהוא רוצה. עוד לא ראיתי בעל סלולרי שמכבה אותו אם הוא לא מוכרח. (ולמעשה רבים לא מכבים אותם גם כשהם מוכרחים - קונצרטים, בתי קולנוע וכד') |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכבה את הסלולרי שלי לעתים. (אבל זה לא חוכמה, אני יכול גם להפסיק את צריכת ההירואין ברגע שארצה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסלולרי שלי מפורק על המדף, ואני מרכיבה אותו רק פעם בכמה חודשים 1 1 נו, טוב, דוגמא גרועה. אני מרכיבה אותו רק כשאני נוסעת לאזור הקליטה שלו - ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצליח יופי לא לענות לשיחות שאני לא רוצה לענות להן. בשביל זה יש תא קולי ושיחה מזוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלי כבוי דרך קבע, ומופעל רק במיקרים הנדירים יחסית בהם אני צריך להתקשר, או מצפה לשיחה ספציפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסלולרי שלי תמיד על שקט , מה שאומר שאני שומע אותו רק כאשר הוא בדיבורית, מי שלא מצליחו להשיג אותי יכול תמיד להשאיר הודעה ואני אחזור אליו. בדרך כלל בגלל המנהג המגונה אני מגלה ביום א כי השאירו לי יותר מהודעה אחת בסוף השבוע . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד והרגליו. יתכן שלא קיבלתי את הרושם הנכון אבל הדיאלוג הבא כבר נשמע עשרות פעמים: מישהו: מה הסלולרי שלך?/יש לך סלולרי? (בד"כ אחרי שמסרתי לו מספר טלפון בבית לצורך כלשהו) אני: אין לי סלולרי. מישהו: איזה כיף לך./אני מקנא בך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, לפעמים אני לא מבינה אנשים. אני מנחשת שהחברים שלך אינם ראשי השב''כ, אשר ברוב אומללותם נאלצים לשאת פלאפון ממקום למקום, כיוון שעתיד המדינה מונח על כתפיהם. אם מישהו אומר לי שאין לו פלאפון אני מיד חושבת על כמה הוא מסכן, כי כשהוא ייתקע בחדר המדרגות לא יהיה לו איך לקרוא לעזרה, ואז אני נזכרת כמה מסכנה אני הייתי כשזה, ומקרים דומים, קרו לי. והנה נסיון לפסיכולוגיה בגרוש - התגובה השטותית של ''כמה אני מקנא בך'' באה בדיוק כדי לתת את הרושם של ''גורל המדינה מונח על כתפיי'', ו''כמה הייתי רוצה להיות כמוך, סתם אדם רגיל, שיכול להיעלם לו לשעה-שעתיים ושום מבצע סודי לא יתמוטט בגללו''. אה, כמה טובים הם חייהם של האנשים הקטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקנא ? ממש לא. מאוד נוחה לי האופציה להתקשר למי שאני צריך כאשר נוח לי אם לאחי כי שכחתי לקנות משהו או לברר משהו בעבודה או אצל חבר. קרה כבר יותר ממקרה אחד שכבר יצאתי מהעבודה וניזכרתי ששכחתי משהו, ללא הסלולרי אני צריך לחזור ולסדר זאת או להתקשר מהבית בתיקווה שאני לא אשכח זאת עד שאגיע לשם. בסלולרי אני יכול לדאוג שמשהו יעשה את זה בחמש דקות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |