|
||||
|
||||
מטבע שיש לה הרבה פנים כבר אינה מטבע - היא קוביה. |
|
||||
|
||||
בעבר היה נהוג בקרב חסרי החיים בבית הספר התיכון שבו למדתי, לשחק משחק תפקידים שבו היו מטילים מעין קוביות בעלות מספרים מגוונים של פאות והעמדת פנים שהם יצורים שונים ומשונים בעלי כישורי לחימה או כישוף. |
|
||||
|
||||
המחשה לכל אלו שחושבים שיש להם חיים: דרך אגב, יש כאלה שממשיכים עם עיסוק תמהוני זה, גם לאחר סיום התיכון. למשל עבדך הנאמן (ואפילו חלק מהעורכים באתר בו אתה כותב כרגע). |
|
||||
|
||||
גם ההוגה שלי חטא במשחקי תפקידים בצעירותו, עד שהוא מצא בת זוג ועבר למשחקים אחרים. קוביות המשחק הישנות עדין מסתובבות בביתו והוא דורך עליהן מפעם לפעם. כואב. במיוחד ה D4. |
|
||||
|
||||
רוב שיטות משחקי התפקידים מסתפקות בקוביות משחק רגילות, כמו אלה של השש-בש. אז ההוגה שלך וחבריו היו פרימיטיבים. אז מה? -- כליל נאורי, שיחק, בצורה גרועה ומתחת לכל ביקורת, דווקא במוד"מ, גרסה 2. |
|
||||
|
||||
אתה טועה, ומטעה. רוב השיטות משתמשות ביותר מסוג קוביה אחד, ודווקא החדשניות ביותר משתמשות בכולן או בכמעט כולן. |
|
||||
|
||||
גרסה 3 של D&D (שאיחדה את ה D&D וה- AD&D )עברה לשימוש כמעט בלבדי ב D20. על כן היא מכונה D20 System |
|
||||
|
||||
המהדורה השלישית של מבוכים ודרקונים משתמשת כקדם בששת הקוביות המסורתיות: ק4, ק6, ק8, ק10, ק12 ו-ק20. בנוסף, קיימת שיטת ה-D20 שמציגה אלטרנטיבה ומספקת שיטת המרה ואינטגרציה מוחלטת למהדורה השלישית. |
|
||||
|
||||
זה הייתי אני, לא אבי. |
|
||||
|
||||
ו"ארס מגיקה", המשחק האהוב עלי (מהימים שעוד שיחקתי) משתמש אך ורק ב-D10. |
|
||||
|
||||
טוב, בשל הסיבות הבאות, אני אנסה לפתוח דיון על משחקי תפקידים: 1. משחקי תפקידים זה נושא מעניין. 2. ניסיתי לחשוב על איך להתיחס אל המאמר למעלה, אבל המחאה שלי לגבי הנאמר שם מגיעה כבר לרמת ה"לא שווה התיחסות רצינית" (למרות שניתן להגיד "נו, באמת..."). המאמר הזה נראה יותר כמו מאמר סאטירי על השמאל. אפשר לפרסמו באיזה "דבר אחר" של איזה עיתון ימני. הוא עושה את עבודתם נאמנה. 3. המאמר למעלה גובל בעיסוק בפנטזיה, כך שהאוף טופיק לא כזה רחוק. 4. אני חסר טקט. 5. הגיע הזמן להוציא את הגיקים מהארון. מה שיטת המשחק המעודפת עליכם ולמה? מה השיטה שאתם ממש שונאים, ולמה? מה אתם אוהבים במשחקי תפקידים ומה לא? האם הייתם שחקנים או GMים? מה דעתכם על D&D והאם גם אתם חושבים שמדובר בשיטה גרועה במיוחד? מה דעתכם על כיוונם של משחקי המחשב שמתימרים להיות RPG'S? אולי כדאי גם לכתוב פה תיאור קצר, סקירה קצרה על השיטות וכמה הסברים לסקרנים שלא נתקלו בתופעה מעולם? מעוניינים? אז יאללה. לא? אז אפשר להתעלם ולהמשיך לעסוק בפנטזיה אחרת - זאת שמשווה את מצב הפלסטינאים לעבדות השחורים בארה"ב (בפרק הבא: השוואה בין ילדי תימן האבודים לבין היכולת המיסתורית של לפריקונים אירים להעלם. כמו כן, פראפרזה של "מוצא המינים" של דארווין למאמר העוסק באומנות המקרמה). |
|
||||
|
||||
למה שלא תכתוב מאמר מסודר?! אני מבטיח לך לפחות אדם אחד שיקרא אותו בעניין רב. |
|
||||
|
||||
אני? מאמר? מסודר? זרקתי D20 מול המספר שכתוב לי ליד היכולת... NOPE, לא עבד. |
|
||||
|
||||
כבר כתבת בעבר תגובות ארוכות למדי, ובהחלט מסודרות (ואף מעניינות). אני נוטה לנחש שאתה כן יכול לכתוב מאמר מסודר. |
|
||||
|
||||
אתה ניגש לבעיה מהכיוון הלא נכון. אביב - תזרוק שוב, ה-D20 נעצר על השטיח... |
|
||||
|
||||
Gurps, Shadowrun, Heroes, כולן משתמשות בסוג אחד של קוביה. אילו שיטות משתמשות ביותר מקוביה אחת? |
|
||||
|
||||
D&D על מהדורותיה (כולל החדשה), רולמסטר, ארס-מגיקה, ארמגדון,..ועוד, שמשתמשות בקוביה אחת אמנם אך לא באלו של השש-בש כפי שטענת (D20, D10 וכו'). |
|
||||
|
||||
טוב, אבל הם גם אינן "משתמשות ביותר מסוג קוביה אחת," והחדשניות ביותר בפרט אינן "משתמשות בכולן או כמעט בכולן." אז מי יותר טועה ומטעה? |
|
||||
|
||||
דרך אגב, חדש יותר לא אומר מתקדם וטוב יותר, בהכרח. D20 היא דווקא שיטה ממש מנוונת שלוקחת את משחקי התפקידים אחורה ולמטה, לשם הפשטות (הנסיון היה להקלט בציבור גדול יותר, משום שהענף הזה לא משגשג כתמול שלשום, בלשון המעטה). בכלל, מה רע כל כך בסוגים שונים של קוביות? זה לא כזה מסובך לזהות את ההבדלים ביניהן ולזרוק את הקוביה הרצויה. |
|
||||
|
||||
תשמע, אני אוהב שבודקים אותי בציציות, אבל לא צריך להגזים. בסך הכל הצבעתי על טעותך, שנבעה מאי-ידיעה וגם חוסר-נסיון. האמן לי שזו אינה בושה. אני איני מתיימר לשחרר הצהרות בנושאים שאיני מבין בהם, שנסיוני בהם דל, ושיכולתי בהם, כפי שהעדת על עצמך, קלושה ביותר. ואם כבר נדקדק: "הם גם אינן"? |
|
||||
|
||||
איזה יופי של ויכוח! לכל מי שמעולם לא שיחק משחקי תפקידים, זאת היתה דוגמא לאחד מהויכוחים הטיפוסיים שנוצרים בין גיקי-משחקי-תפקידים, על הבדלים בין שיטות משחק, על חוקים, על פרשנויות, על סעיפים, על תתי סעיפים ועל תתי תתי סעיפים. לא ראיתם ויכוח מתלהט, בין שני עתודאידים במסדרונות הטכניון, על האם צריך להתחשב בטבלת הבונוסים של ה-Dexterity כאשר מחשבים נזק שנגרם מיריית חץ מ-Composite Long Bow+3? לא ראיתם ויכוח מתלהט מימכם! |
|
||||
|
||||
לשם הגנה על כבודם של העתודאים (שאיני נמנה על שורותיהם) אוסיף שראיתי ויכוחים כאלו גם בין לא-עתודאים. אני יכול להעיד על עצמי שאני לא rules lawyer, אני שם (במפגש השבועי, מחר) בשביל המשחק. |
|
||||
|
||||
אוף. תמיד מתיחסים אלי ברצינות כשאני לא, ולהיפך... אין לי באמת משהו נגד עתודאים... חברי הטובים ביותר... גם אני לא RULES LAWYER, ביחוד משום שאני תמיד משחק (וכמעט תמיד שיחקתי) בתור ה-GM ולמדתי לא לחבב במיוחד את התופעה (מצד שני, אני ממש חולני מבחינת ירידה לעומק פרטי העולם שאני יוצר ואני מבזבז על כך יותר מדי זמן. על כך יעידו ציוני בסמסטר הנוכחי). |
|
||||
|
||||
תודה, אבל אני לא נוהג בד''כ להתווכח בענייני משחקי תפקידים, מתוקף תפקידי כמנחה עריץ, קשוח ואכזר כלפי שחקני שמעיזים להמרות את פי או להראות סימני התנגדות לדברי ופסיקותי. למר נאורי אני מתייחס באופן מיוחד, כי אני מאמין שהדרך לטפל בקטנוניות מעצבנת היא קטנוניות נגד מעצבנת. סה טו. |
|
||||
|
||||
אני? קטנוניות מעצבנת? מה פתאום! ההערה שלי הייתה מן המוצדקות שבהערות בנושא משחקי תפקידים, בין המוצדקות, המוצדקות שבהן, בין המוצדקות שבהן, בין המוצדקות! |
|
||||
|
||||
טוב, אני מניח שזה עניין סובייקטיבי, אבל לא התכוונתי להודעה הספציפית הזו בלבד. הגבתי אליה דווקא כי זה נושא שאני מבין בו טוב יותר מנושאים רבים אחרים. קשה לי להצביע על הבעיה בדיוק, מלבד אולי עניין ההצדקה של ההודעות שלך, באמת. אין להן הצדקה, כי הן לא תורמות דבר לעניין. לא זוכר כבר למי הגבת בתחילת הפתיל הזה, אבל עצבנה אותי חוסר הרלוונטיות, חוסר ההקשר, וההתנשאות בהודעה שלך, שנראה כאילו נכתבה רק כדי להראות שאתה ''מבין'' או ''יודע''. לדעתי זה טפשי ומיותר. עזוב את עניין השגיאה בדבריך, שהופך אותם לעוד יותר חסרי טעם. |
|
||||
|
||||
ממתי להודעות ש"לא תורמות דבר לעניין" אין הצדקה ב"אייל הקורא"? מדיניות חדשה שלא שמענו עליה? |
|
||||
|
||||
חכתי בדעתי האם לטרוח ולהגיב, אבל למען הגילוי הנאות, ולמי ששכח: תגובה 128469 היא זו שהגבתי אליה. אני לא רואה שם את מה שאתה מתאר. אבל כנראה שדברים שרואים משם, לא רואים מכאן. |
|
||||
|
||||
אין טעם להמשיך ולהתוכח בויכוח תפל. מה גם שאינני מעוניין בו. אני מתנצל על שהתפרצתי, קורה. אודה לך אם תקח את הדברים לתשומת לבך. |
|
||||
|
||||
חככתי בדעתי, כמובן. וכשאני אומר ''שם,'' אני מתייחס לחלקי בדיון. |
|
||||
|
||||
כבר דיברתי באייל בעבר על הגישה העצובה בישראל ש"משחקים זה לילדים". בעולם המערבי הגדול זה לא עובד ככה. המשחקים האחרים הם אכן כיף לא נורמלי (מומלץ והרבה), אבל למה לוותר על דברים אחרים בחיים? אוי כמה שאתה צודק לגבי ה-D4 המקוללות הללו. קוביה כואבת. ד"א: אני הצלחתי למשוך את החברה לתוך העניין התמהוני הזה (והיא דווקא מגלה סימני התלהבות). |
|
||||
|
||||
ניר יניב גם ניסה לגרור את חברתו לעניין, והתוצאות, איך לומר.. קראו בעצמכם: |
|
||||
|
||||
כבר קראתי את זה. משעשע. אבל זה מה שקורה כאשר אתה גורר פוסטמה. אני, מה לעשות, כנראה גבר בר מזל (גם) מן הבחינה הזו. |
|
||||
|
||||
הרבה דברים בעולם המערבי הגדול לא עובדים בישראל ולהפך. בכל מקרה בקרב רבים מהמשחקים נתגלה יחס הפוך בין מידת המעורבות במשחקי תפקידים לכמות הפעילות המינית. אני לא טוען שיש קשר בין השניים, אבל ההוגה שלי בתקופה ההיא העדיף שלא להעמיד את העניין לבדיקה ע''י הצגת החברה לקבוצת החנונים החרמנים שהיו אז החברים שלו (לחובתו יאמר שהוא היה חנון לא פחות וחרמן אף יותר). בכל מקרה עיקר העניין שהיה לו במפגשי המשחק היה הפגישה עם החברים והזלילה של הפיצות, המשחק עצמו היווה רקע חביב וצבעוני לדברים החשובים באמת כך שניתן לומר שמעולם הוא לא היה שחקן רציני. |
|
||||
|
||||
זה מה שקורה כאשר קבוצת המידגם היא תלמידי תיכון. אפשר להגיד את אותו הדבר על רכיבה על אופניים (פשוט דוגמים כמה תלמידי יסודי ומגיעים למסקנות). אם נהנת מהמפגש עם החברים החנונים ומזלילת הפיצות, אז לא רק שהיית שחקן רציני, אלא היית אפילו שחקן מקצועי לחלוטין! |
|
||||
|
||||
אתה מוציא שם רע למשחקי תפקידים. |
|
||||
|
||||
א) למה? ב) לא הייתי רציני. או שלהיות ב' זה בעצם כפירה ברוח המשחק הקדושה ועונה על השאלה ב-א'? |
|
||||
|
||||
ושכחתי לתקן - אף אחד לא מעמיד פנים שהקוביות הן יצורים שונים ומשונים (איך הגעת למסקנה הזו?). הקוביות הן לשימוש קבלת תוצאה אקראית, בדיוק כמו במשחק השש-בש (רק עם הרבה יותר חוקים, טבלאות, מספרים וחישובים). |
|
||||
|
||||
אני חושב, שב''הם'' הוא התכוון לחבריו לתיכון, ולא לקוביות. (דהיינו, חבריו לתיכון העמידו פנים שהם וגו'.) קוביות זה הן, בכלל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |