 |
"בבחירות הבאות, אנשים יתחילו לחשוב בעזרת התת מודע שלה ולא לפי הלב." ברוך הבא למועדון בעלי כדור הבדולח. הלוואי שיכולתי להאמין בזה גם כן.
מפלגת העבודה נמצאת בתהליך של שקיעה לא מהיום. הייתי אומר, שזה תהליך שלגורם הדמוגרפי-ביולוגי יש תפקיד בו ויש כאלה שיגידו שהוא מתחיל כבר מ73 ואולי אפילו קודם. אני אגיד שהנצחון של 92 היה בבחינת נס שאיפשר להסתיר לרגע את התהליך, כמו התפרצות של סופר נובא לפני הדעיכה הסופית. (ואגב, הנס הזה בא שנתיים אחרי שמפלגת העבודה קיבלה ביצים לפרוש מממשלת אחדות! האם זה מבטיח שנס כזה עוד יחזור? אני לא יודע, וכדור הבדולח שלי בתיקון. אני מעדיף להיות תמיד פסימיסט, מין טקטיקה כזאת כדי שאם אהיה מופתע - זה יהיה לטובה ולא לרעה, וזה לא עוזר.)
מאז רצח רבין, האיש שהיה החסד האחרון והמפתיע שניתן למפלגת העבודה, מה שמחזיק את המפלגה זה כוח האינרציה והדבקות של רוב הנפשות הפועלות שבה בכסאם. ראה דליה איציק, ראה פואד, וראה שמעון שאין לו פשוט קיום אחר. לא צומח דור צעיר, השבט שבנה את מפלגת העבודה הולך ונהיה "עוד שבט" ותוצאות הבחירות ממשיכות, כברוב השנים, לשקף בעיקר התפתחויות שבטיות-דמוגרפיות. במצבה של המפלגה היום, היא צריכה רצון חזק וכח החלטה שהם מעבר ליכולתה והשגתה, כדי להחליט החלטה שתהיה אמיצה, איתנה ויציבה בדבר הצטרפות או אי הצטרפות לקואליציה, בעיקר אי הצטרפותה. המגנט הזה שמדביק את ראשיה אל כסאותיהם, ובאורח פרדוכסלי הוא גם השומר, אולי העיקרי, על קיומו של היציר שנקרא "מפלגת העבודה", הוא חזק יותר מכל יכולת החלטה עצמאית, מכל ביצים מפלגתיות.
מצנע מנסה לשנות, לייצב למפלגה הזאת קו חדש, לעצב לה ביצים חדשות. אני מאחל לו הצלחה, אך אני בספק באשר ליכולתו.
אני מעריך שנפילה של שינוי וטעויות של הימין (בעיקר סכסוכו עם עצמו, דבר בלתי נמנע) יחזירו למפלגה ולגוש השמאל בכלל כמות גדולה של מנדטים שיצמצם את הפער שיש כיום לטובת הליכוד. אבל זה לא מה שיעצור את התהליך.
ולכך נוספת תכונתה של מפלגת העבודה, שבמצב הנוכחי היא הופכת לחולשה קריטית, שאף פעם לא היה לה צבע אחד. תמיד היא דיברה על סוציאליזם וייצגה את העשירים, תמיד היא לא סיפחה את השטחים אבל הקימה בהן התנחלויות. אפילו השבט שלה מאס בדבר הזה שבשיא מיאוסו נתגלה בממשלת האחדות האחרונה, כשפואד, דליה והשירי מירי וייצמן שלהם הובילו את המפלגה להיות ליכוד ב' שמצביע בעדר עבור תקציבים אנטי חברתיים. אלה האנשים שבקואליציית אחדות חדשה הם יהפכו את העבודה ליורשתם הלגיטימית של "הציונים הכלליים" (הליברלים, מהם נותרה רק נעמי השותקת) ו"ישראל בעלייה" ז"ל, שהתווספו אל הליכוד כחטיבה נוספת, והפכו לעוד לבנה בחומה. מי מוצא אותם כעת?
אם חפצה חיים "מפלגת העבודה", היא חייבת להתעקש על הישארות באופוזיציה, במהלכה ינוקנקו ממנה כל היסודות המחוברים לכיסא. אדרבא, שיעברו פואד, דליה איציק ופרס לליכוד (ושלא ישכחו לקחת איתם גם את שירי). עדיף מפלגה קטנה אפילו ממה שהיום, אבל עם צבע ועם כיוון, מאשר מפלגה גדולה בצבעי "ישראל בעלייה" (דהיינו, שום צבע).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש