בתשובה לדורון יערי, 01/12/00 9:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדל בין תרבויות בכלל, ובין התרבות המערבית לסינית בפרט, אינו עניין של טרמינולוגיה שונה בלבד, או של שימוש בסימני כתב מוזרים כפי שהעירו כאן. על הבדל הרבה יותר עמוק ויסודי בין גופי ידע תרבותיים שונים עומד הפילוסוף מישל פוקו בספרו "סדר הדברים". בהקדמה לספר מביא פוקו פסקה שמצא בכתבי בורחס שזיעזעה אצלו, כדבריו, את אשיות מחשבתו. הפסקה אצל בורחס מצטטת "אנציקלופדיה סינית מסוימת" שנכתב בה כי בעלי החיים ממוינים כך: (א) שייכים לקיסר (ב) חנוטים (ג) מאולפים (ד)חזירים יונקים (ה) סירנות (ו) מופלאים (ז) כלבים משוטטים (ח) כלולים במיון הנוכחי (ט) תזזיתיים (י) רבים מספור (י"א) מצוירים במכחול העשוי שערות גמל עדינות (י"ב) וכו' (י"ג) שזה עתה שברו את קערית המים שלהם (י"ד) שמרחוק נראים כמו זבובים." פוקו מספר שכאשר קרא קטע זה לראשונה פרץ בצחוק גדול. מה שניכר מיד לעין במיון הסיני הזה הוא שלקטגוריות השונות אין כל מכנה משותף. במערכת החשיבה המערבית לא זו בלבד שסירנה, למשל, אינה נתפסת כבעל חיים, אלא שאין דבר הקושר בין חתול ששבר זה עתה את קערית המים שלו לבין בעל חיים מאולף או מצויר. המשל הזה ממחיש לנו את הקסם האקזוטי של מערכת חשיבה אחרת, מוסיף פוקו, ואת המגבלות/גבולות המערכת שלנו "את חוסר האפשרות המוחלט שלנו לחשוב את *זה*." פוקו מראה לנו באמצעות סיפור זה עד כמה מכריעה פעולת המיון בכינון גופי הידע שלנו. המיון הוא השלד של בניין הידע ומכתיב את צורתו וגבולותיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחד המאפיינים העקריים של סגנונו של בורחס הוא השימוש בהפניות אנציקלופדיסטיות למקורות אמיתים, אמיתים למחצה ובדויים להפליא, אשר נותנים את הרושם שלספריו יש גם סמכות מחקרית-למדנית. איזכורים אלה מספקים עבודה להרבה חוקרים ההולכים בעקבות מקורות ערטילאיים. זאת אחת הטכניקות שבורחס נוקט כדי לטשטש את הקו המבדיל בין מציאות ודמיון. בהתיחסו לחלוקה הסינית (המדומה או מבוססת ) הוא הוא ניסה להראות שמיכיוון שאיננו יודעים את מהות היקום, כל שיטת קיטלוג היא שרירותית .מכיוון שבורחס אינו יכול להפסיק להיות בורחס ,הוא ממשיך לתמוך בניסיון המדעי של הקטלוג. ואולם, מה שמניע את בורחס הוא מה שלדעתו נמצא בלב האומנות והוא ''המעשה האסטטי'' ונקודת המפגש אשר יוצרת את היצירה, כאשר הסופר והקורא נפגשים. כל החומרים הללו לא מענינים אותו כל כך כמדען ופילוסוף אלא כסופר החותר ליצירה האסטטית. בנקודה זו קיימת השקה בין בורחס ומטרלינק, אשר היופי האסטטי-פואטי משמש העמוד תווך בכתיבתם. אפשר אולי להגיד בפרפרזה בורחסית שאחד איפשר את קיומו של השני. (כל האמור ,איננו שולל כמובן את אבחנותיו של פוקו) עוד על בורחס בסיפרו של ליאו קורי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |