בתשובה לדובי קננגיסר, 02/12/00 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז כאן האי הסכמה היא כבר על בסיס עקרוני... אני בהחלט מסכים איתך בקשר לפאגניות, למרות שאני שאני משתדל כמה שאפשר להימנע מעינת ארליך. אבל, בוא ניקח רובד אחד ענייני שנובע ישירות מן התאוריות שברפואה הסינית, האקופונקטורה. שיטת עבודה בעלת השפעות אמיתיות ומועילות, ולא במישורים פסיכוסומטיים. היא מתבססת ישירות על התאוריות של הרפואה הסינית, אני לא אומר שאני מקבל את הקיצוניות המוצגת בתאוריות אילו, אבל מדוע קונספט שאומר שבגוף ישנה אנרגיה, ככל אנרגיה המניעה אותו וניתנת לרתימה ולניצול היא אינה קבילה? במישור יותר אישי, אני יכול להגיד לך שכבר חשתי אותה, והרגשתי אותה בכל גופי. לא כחלק מטקס יפני עתיק של הדלקת קטורת ובליעת גלולות סוכר, אלא בביצוע קאטה פשוטה. אם אתה עושה עבודה גופנית, אתה בטח מכיר את ההרגשה. תחושה שהתנועה שאתה מבצע היא "נכונה", אני מרגיש אותה. ברוס לי הרגיש אותה (כשהוא העיף מישהו 2 מטר בעזרת 2 inch punch) ואני מאמין שכל מי שמבצע עבודה גופנית נכונה מרגיש אותה, והאמת מה כל כך מזעזע בזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברוס לי קיבל דום לב ומת בגיל מאוד צעיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לזה שום קשר. ברוס לי, לדאבוני הרב, היה נוטל סמים ומת ממנת יתר אך אנשים רוצים להודות בזה. (ישנן כל מיני גרסאות למותו, כגון: כאב לו הראש וידידה שלו נתנה לו כדורים שבעקבות נטילתם הוא מת כתוצאה מגידול במוח אשר נוצר מהכדורים), אך אל תקנו אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה אתה מתאמן? היה לי דיון ארוך שעד היום ממשיך לתת את אותותיו בעניין קיומו של הצ'י. קשה לשכנע את העמיתים לפורום בכל הקשור לקיומו. גם אני מרגיש את הצ'י כאשר אני מבצע קטה או תרגלי צ'י גונג, מרגישים מן זרימה חמה כזו בתוך הגוף. לאו דווקא ברוס לי הרגיש אותה, כל נזיר שאולין שמכבד את עצמו מגיעה לשליטה "אבסולוטית" של הצ'י. נזיר הדגים לי מול העיניים את השליטה בצ'י, פשוט מדהים, לא ניתן להגדיר את זה, תמונה אחת שווה אלף מילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך תמונה של הצ'י? אשמח לראות. "זרימה חמה כזו בתוך הגוף" המממ... נשמע דומה מאוד לאנדרנלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמממממממממממממ.... מעניין אנדרנלין זה משהו שמתחיל לזרום בדרך כלל כתוצאה מלחץ והתרגשות בעוד שמה שאני דיברתי עליו אני יכול להזרים בכל רגע נתון. יש לך תמונה של האוויר, אשמח לראות, יש לך תמונה של האנדרנלין? אשמח לראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען השמחה והצהלה: תמונה של אוויר: http://www.solarsystem.org.uk/earth/img2a.jpg מרכיבים של אוויר אפשר אפילו לשים במיכל (במצבי צבירה שונים), לשקול, לצלם ואף להעמיס על משאית שנוסעת לתל-אביב. אדרנלין זה *חומר* (הורמון) שאפשר לשים בתוך מזרק או לאכסנו במחסן. תיעוד וצילום של הבלוטות שמפרישות אותו בתוך גופנו, יש כבר המון זמן1. כל אלו דברים ש"מאוד קשה" לעשות עם צ'י. אני מניח שגם לשיטת המאמינים יש הבדל מהותי בין אנרגיה אטומית, דלק למכונית, חצץ, פוגים, גלגלי רכב, משחת שיניים, אבץ, חמצן, חול ואור שמש לבין ה"אנרגיה" הזאת שאתם קוראים לה צ'י. לא מדובר בחומר או אנרגיה שניתן למדוד, לצלם או לראות על איזו סקאלה. מקסימום להרגיש (כמו שמרגישים את אלוהים, את האווירה המתוחה כשזר תמהוני נכנס לחדר, את העצב לאחר פרידה או את האהבה כלפי אהובת ליבנו). הנסיון של מאמינים לשים את כל הדברים כולם, באותה קטגוריה של דברים אשר קיומם הפיזי מוכח אמפירית (7.8 ושאר קישקושים) הוא לא יותר מיריה שלכם ברגליכם שלכם (אם כי אני מניח שעם מספיק אימון, אתם תצליחו להתחמק מן הכדור, כיאה לנזיר שאולין מיומן). ______ 1 לא מוסיף קישור לתמונה. איכסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב... אייך אני יכול למחוק את הבועה עליה הגבתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מחפש את הכפתור האדום שעושה את זה. יש כמה מאות תגובות שלי באתר שהייתי שמח לזרוק אל הלימבו האיילי וישא"ק (כולל את זו שאני כותב עכשיו). (אבל ברצינות: אי אפשר. אפשר לבקש מהעורכים, אבל אני לא חושב שהם נוהגים לעשות זאת בלי סיבה מיוחדת או הגיונית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. נהוג במחוזותינו להגיד "אני חוזר בי ממה שאמרתי בתגובה XYZ..." במקום למחוק תגובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לכלול קישור בטקסט, פשוט הקלידו את הכתובת (במלואה, כולל "//:http"). כדי ליצור קישור לתגובה, למשל תגובה מספר 1234, הקלידו תגובה 1234. מספר התגובה מופיע בחלק השמאלי העליון של כל תגובה. באופן דומה, ניתן לקשר לדיונים (מאמרים, עידכוני חדשות וסקרים) כך: דיון 1215, כדי לקשר לדיון שמספרו 1215. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא, לא מהותי. יש לי קטעי ווידאו שמראים כל מיני מכשירים אשר מוכיחים את קיומו של הצ'י, אני אנסה לשים אותם באתר. כשציינתי שאני מרגיש את הצ'י, זה לא היה במובן של הרגשה אשר נובעת מ-''פלסבו'' אלא תחושה ממשית שאני מרגיש, מן שינוי במצב של היד אליה אני מעביר את הצ'י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאנשים מאמינים במשהו שישפיע עליהם והוא אכן משפיע עליהם בעקבות האמונה החזקה? מן נבואה שמגשימה את עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל עורכים ניסוי בו לוקחים קבוצה של אנשים מחלקים אותה לשניים, לחלק אחד נתנו תרופה (שטוענים שהיא אמורה לעבוד-למשל קקי של עקרבים), ולחלק השני נותנים משהו שנראה כמו קקי של עקרבים. אם אילו שאכלו את הקקי שנראה כמו קקי של עקרבים טוענים שבעקבות אכילת הקקי הם התרפאו אז אפקט פלצבו או פלסבו תקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי, אולי באמת לא הבנתי את עקרון האפקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב שהקבוצה שלוקחים תהיה קבוצה שתומכת פה אחד כי קקי של עקרבים הוא תרופה משפיעה לכל דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תדע לך, עלית על משהו נכון כשציינת את האדרנלין. אומני לחימה נוהגים לדמות את השימוש ב-צ'י כשליטה באדרנלין, כלומר, ע''י התרכזות, לאחר שנים רבות של אימונים, אתה לומד להביא את הגוף, שלא במצב של התרגשות עזה, למצב כמו כשזורם האדרנלין או להביא מתוך רצון לזרימת האדרנלין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלה בדעתי שזאת מזימה שטנית של טל. בכל בוקר הוא מתבונן בסיפוק בערמת התגובות המתגבהת והולכת, סוקר בקצרה את הדיונים המתארכים, ותר אחרי ההודעות הטפשיות במיוחד. מישהו מקשקש על תפנית פוליטית שחייבת להתרחש בקרוב, אחר עושה מעצמו אידיוט מוחלט בדברו על ליכסון מטריצות ושלישי, פרופסור לפילוסופיה של המוסר והאתיקה, מנבל את פיו כאחרון אוהדי בית"ר ונופל במלכודת האיילים האלמונים. עיני הנץ של מר כהן אינן מחמיצות דבר, ומאגר הנתונים שלו אינו שוכח אף ביט. תוכנה מיוחדת שהוא כתב (ההמ"ה שמה) מזהה מילות מפתח, מבצעת ניתוח טכסטואלי מתוחכם, מאתרת כתובות איי.פי. חשודות, ומקפיצה התרעות מהבהבות בצבע אדום: "יותר מדי שגיאות כתיב. כנראה אלון עמית", "נימה אנטי-דתית פתולוגית. עוזי וי, בוודאות של 02%. ± 96.75", "עורך דין חילוני מתחזה שוב לחרדי המפזז ההוא" וכיוצא באלה. טל עובר בזריזות על ההתרעות, שכמעט תמיד פוגעות בול, ומסמן בכוכבית קטנה את התגובות הקשורות. באחד הימים כשנפח מאגר הנתונים יחצה את קו ה- GB 10 , וכשהוא נענה, כביכול, ללחץ הקהל, עומד העורך החביב להציע את השרות הכל-כך מתבקש: מתן האפשרות למחיקת תגובות ישנות שסר חינן בעיני המחברים. ההתלהבות הכללית תהיה רבה כל-כך, שאף אחד לא יתרגש מהסעיף הקטן שמדבר על תשלום סמלי "לכיסוי ההוצאות". הודעות מסומנות בכוכבית ישאו, כמובן, תג מחיר כפול. הרי לכם פרק בהיסטוריה עתידית, באדיבות כדור הבדולח של כרמית: ... בשבועות הראשונים להפעלת התוכנית, היו הרווחים צנועים ולא עמדו בתחזית הרווח הצפויה, שכן לא רבים טרחו לעיין בכתבים המשעממים שהם עצמם כתבו כדי להחליט אילו מהם ראויים לגניזה. רק הפרפקציוניסטים היותר קיצונים שקעו במלאכה הסיזיפית של הגהה לאחור, והיו מוכנים לשלם ממיטב כספם בעבור מחיקת זכרם של כל פסיק שנשמט או נקודה שהפכה ל"ץ". מכל מקום, קבוצה קטנה אך איכותית זו סיפקה לטל הכנסה קבועה שכן בד בבד עם השמדת הודעותיהם הישנות הם לא נמנעו משליחת הודעות חדשות. יתר על כן, דומה שהעיסוק האובססיבי במחיקת ההיסטוריה הותיר בידיהם פחות זמן להגהת ההודעות החדשות שלהם שהכילו יותר שגיאות מהממוצע, והבטיחו שמאגר ה"דורשות מחיקה" ישמור על נפח פחות או יותר קבוע. השיפור המשמעותי הראשון התרחש כשהידיעה הגיע לאחד, שכ"ג, שלא עמד בפני הפיתוי למחוק את כל תגובותיו כולן, החל מהיום הנורא ההוא בו דרכו אצבעותיו לראשונה ב"אייל" ועד ימינו אנו. שכ"ג שם לו למטרה להטביע את רישומו על ההיסטוריה האיילית בתור האדם בעל מספר התגובות הרב ביותר שלא הטביע שום רישום על ההיסטוריה האיילית. למרות המחיר הצנוע שנדרש עבור הודעה בודדת, ואפילו לאחר שהוסכם על הנחה משמעותית לאצוות של חמישים תגובות ומעלה, הגיע סך ההכנסות רק מהפטפטן הבלתי נלאה הנ"ל לרמה סבירה בהחלט, מה שאיפשר לטל לרכוש את יאכטת החלומות עליה יכול היה רק לחלום (אלא מה?) עד לפני זמן קצר. חודש לאחר מכן היה העורך הצנוע שלנו גם הבעלים הגאה של מטוס מנהלים בגודל בינוני, כמה מטעי קפה בבוליויה ושתי בארות נפט. אבל הבוננזה האמיתית היתה עוד לפניו: בהתגלות פלאית שניתן להשוותה רק למה שקרה לארכימדס באמבטיה לפני כמה אלפי שנים, נחתה עליו יום אחד התובנה שאם יש מי שמוכן לשלם עבור מחיקת הודעות, יהיו גם מי שמוכנים לשלם עבור החזקתן בחיים, גם אם ברוב המקרים לא היה ויכוח על כך שהמתתן תהיה המתת חסד, ואולי דווקא משום כך. בהתאם לעקרון הזה, כל תגובה שנמחקה תשוב ותופיע במלוא הדרה אם מישהו יהיה מוכן לשלם תמורת התענוג הזה. מה שהתפתח באופן הכרחי הוא מה שהביולוגים קוראים "התפתחות משותפת" בה הממית והמחיה נמצאים במרוץ אכזרי להשגת מטרתם הצודקת, ובסופו של כל גלגול נמצאים באותו המקום בו התחילו, רק עם נכסים מדולדלים משהו. התסכול המצטבר של חבורות החיים ("תנו לתגובות לחיות") והמוות ("שחררו אותנו מהשורה") שהבינו את האבסורד בחיבוק-המוות ההדדי שלהן אך לא הצליחו להיחלץ ממנו, גרם לסחרור מחירים אקספוננציאלי, שהסתיים רק כשכל העניין נמאס על האדון כהן שרכש בינתיים את מיקרוסופט, והוא סגר את האייל. ניתן, איפוא, לומר באופן פרדוקסלי שהמילה האחרונה היתה דוקא של המוחקים. (מתוך: "עשרת הארועים ששינו את העולם" (2013, התנשכ"ג)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודיע מראש שאני מוכן לשלם 10 רופיות יותר מכל סכום שתיתן לטל עבור מחיקת ההודעה הספציפית הזו, כדי להחזירה לחיים. אם תתעקש, שנינו לבד נממן לו את רכישת הצד הבלתי-זוגי של רח' מזא"ה וזוג דולפינים מאומנים1. 1 אם אני זוכר טוב. כבר הוכיחו לי פעם שאני לא זוכר את כל ההומורסקה הזו, אבל את *זה* אני זוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. הריני מעלה את עשר הרופיות שלך בעוד קופיקה. האמת היא שחשבתי גם על זה (אבל בסוף החלטתי לקצר את ההודעה המקורית): די מהר המשחק מגיע לנקודת שיווי משקל בה ההודעות נמצאות בסופרפוזיציה מבוטלת/קיימת, מה שמתבטא בכך שהן מופיעות בגוונים עמומים של אפור, והדבר היחיד שממשיך להשתנות הוא השורה הסופית בחשבונות הבנק של השחקנים, שנעשות אדומות יותר ויותר, וכמובן גם של טל כהן. אני בטוח שהמתכנתים בבנק שלו יעריכו מאד את האלגוריתם של ראובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכנית העסקית הסודית של גוגל בהשראת השוטה: "בחורף 96' הייתי ברונטית ונעלתי נעליים שטוחות. צלם אחד הצליח לצלם אותי במשך חזרה למחזמר שהוצג במכללה שבה למדתי. בתמונה שהתקבלה ניתן לראות בבירור בחורה שדופה וחיוורת מעייפות, טובעת בתוך חולצת אקסטרה, אקסטרה לארג'. מאז צילום התמונה חלף כמעט עשור, שבמהלכו הפכתי לבלונדינית הנועלת עקבים גבוהים. אבל כשמריצים את שמי בחיפוש תמונות בגוגל, זו התמונה הראשונה שמקבלים. מאריסה מייר, מנהלת מוצרים בגוגל, אומרת שאנשים רבים מבקשים שיסירו את הקישורים לתמונות שלהם, אם כי היא לא ידעה להעריך כמה. המטרה של הבקשות הללוהיא לטאטא הצדה את העבר. אחרי הכל, איך אפשר להמציא את עצמך מחדש אם הדמות הישנה שלך רחוקה מהמשתמש לחיצת עכבר אחד?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעד השני, במקרה זה, מגיע לפני הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שטלי תוכל להסביר לך את העצב לאחר פרידה או את האהבה כלפי אהובת ליבנו במונחים חומריים וניתנים למדידה. (לא שאני מקבל את ההסבר, אבל זה לא קשור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם מה (שאני חושב) שהתכוונת אליו בסוגריים. כשיגמרו לעשות reversed engineering לבני אדם, נדבר ;) (אני דווקא מקבל את ההסברים הרדוקציוניסטיים, אך רק כל עוד מתיחסים אליהם כאל הסברים/תאוריות/עובדות מדעיות/תמונה חלקית ולא כאל הדברים כשלעצמם. מעצם טבעם הם לעולם לא יהיו מספקים1). לדבר על אהבה במושגים פיזיקליים/כימיים/סאב-אטומיים זה בהחלט יכול להיות מעניין (לזמן מה), אבל בסופו של יום אתה מחבק את החברה שלך שאתה אוהב כי אתה *רוצה* ואתה לא "נוסע" פסיבי ששולח בעל כורחו פולסים חשמליים אל השרירים הרצויים, כדי ללפות עוד אוסף של מולקולות, כתוצאה של השתחררות של כמה אנדורפינים. לא צריך להיות דואליסט או מיסטיקן, בשביל להכיר בחשיבות של "שכבות" או "קנה מידה" כאשר מביטים על העולם או מנסים להסבירו2. ____ 1 וטוב שכך. 2 זה נכון כאשר מנסים להסביר משהו פרימיטיבי ופשוט יחסית כמו פרוטוקול תקשורת3, אז בטח שזה נכון (בלשון המעטה) גם לגבי משהו מורכב הרבה יותר, כמו בני אדם. 3 מישהו מתנדב להסביר איך עובד FTP במושגים של רדוקציה ל-0 ו-1? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני למדתי שאותה ''זרימה חמימה'' היא שילוב של אדרנלין, אנדורפינים וטסטוסטרון. כשאני אומרת ''למדתי'' זה לא באוניברסיטה או ממקור מדעי, אלא כשלמדתי טכניקות מדיטציה וטראנס מערביות זה מה שאמרו לי האנשים שלימדו אותי את הטכניקות. אני מודה ומתוודה שלא טרחתי לחקור את העניין יותר מדי, וגם שאני לא בדיוק יודעת מה זה אנדורפינים (אדרנלין וטסטוסטרון אני כן מכירה). אולי מישהו עם רקע מדעי יוכל לחוות את דעתו בנושא. בכל מקרה, אותה ''חמימות'' היא דבר שכל מי שעוסק בטראנס, מדיטציות, אימון כושר הריכוז וכו' - מרגיש אותו. ככל שמתעמקים יותר בטכניקת מיקוד מסוימת, ככה הוא יותר חזק. זה ממש מרגיש כמו חשמל בגוף. וזה גם, לעניות דעתי, המקור של כל אנשי הניו אייג' למיניהם שמדברים על ''אנרגיות'' או על ''צ'י'' או על ''אנרגית אהבה מהיקום''. מצד אחד, אני חוטפת פריחה בכל פעם שאני שומעת מישהו שמדבר על ''אנרגיות רוחניות''. מצד שני, ברור לי שהרבה יותר פשוט להגיד ''הרגשתי אנרגיה חזקה'' מאשר להגיד ''תהליכי זרימת האדרנלין ושחרור האנדורפינים היו מוגברים אצלי היום''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר לא מצביע על כך שהחולים בהם נעשה הניסוי *הרגישו* את זרימת הכימיקלים בתוך הגוף כמו שאנשים טוענים להרגיש "אנרגיות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. מדוע צריך דווקא *לראות* צ'י כדי להאמין בקיומו? אולי צ'י זה כמו גז שלא רואים, לא שומעים, לא מריחים ולא טועמים (רק מרגישים את האפקט שלו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקראי שוב את התגובה לה הגבתי. הוא מדבר שם על כך ש''תמונה אחת שווה אלף מילים'', ולכן ביקשתי לראות תמונה כזו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |