|
דוב, אתה לחלוטין, אבל *לחלוטין* לא יורד לסוף דעתי.
אם תאזר בכמה שקים של סבלנות ותקרא את התגובה הארוכה מנשוא שלי (התגובה הארוכה בתולדות האייל) ב"אנרכיה משולחת בעולם..." תראה שהדיכוטומיה שאני עושה בפוליטיקה הישראלית שונה לגמרי מהחלוקה המפלגתית שאתה רגיל אליה. אני ממקם בין "מתנגדי אוסלו" (מונח שהוא בעצם ריק מתוכן כיוון שאינך יכול להתנגד לעבר - הוא כבר קרה) את שרון וביבי אבל גם את רבין, וייצמן, ברק ואפילו יוסי שריד. לעומת זאת, אני ממקם את שמעון פרס, יוסי ביילין, רן כהן, אבל גם את אמנון ליפקין-שחק, דוד לוי, מאיר שיטרית ועוזי לנדאו ואם אתה רוצה - גם את אלייקים העצני בין "תומכי אוסלו". הסבר הדיכוטומיה הנ"ל חורג ממסגרת התגובה שאני מתכוון להגיב כעת ומופיע בחלקו באותה תגובה שאני מפנה אליה. כמובן, כאשר אני אומר "אוסלו" אני מתכוון למשהו עמוק יותר - ההשקפה לגבי אופיו העתידי של המזרח התיכון. לדידי, אין פרוש אוסלו "מזרח תיכון חדש" אלא דווקא "מזרח תיכון ישן" (ואנא, קרא את תגובתי הנ"ל בפירוט כדי לרדת לסוף דעתי). לכן, לפי הדיכוטומיה הנ"ל, סביר להניח כי לעזר וויצמן ולשמעון פרס מטרות הפוכות לגמרי והפרשנות שייחסת לי לגבי מטרות ביקורו של שמעון פרס אצל ערפאת שגויה ומטעה. אני באמת לא יודע מה עשה כל אחד מהם. עד אשר אקבל מידע חדש אני רק יכול להעלות היפותזה על סמך הבנתי את הפוליטיקה שלהם. אתה, כרגיל, מייחס להיפותזה משמעות ערכית. אתה הרי אפילו לא יודע מה עמדתי! האם אני "בעד אוסלו" או "נגד אוסלו", והמשמעויות הנגזרות מכך? אני גם לא מתכוון לגלות לך כיוון שממילא אף אחד לא מתייעץ איתי והצהרה שכזו רק תפגע באמינותי.
והערה לסיום. האם אתה באמת מאמין שהסיבה שתוביל את ברק לשלוח את פרס לערפאת (אם בכלל שלח אותו, הרי ידוע שברק אסר על פרס להפגש עם ערפאת באירופה וביפן באותה תקופה) היא שלאה רבין ביקשה ממנו? אתה לא באמת מתכוון לזה, נכון?
|
|