|
||||
|
||||
אי אפשר לחיות כאן רק מתוקף הישראליות. כי אז אנחנו כבר לא מדינה יהודית אלא מדינת כל אזרחיה. משום שרק התוקף היהודי-ציוני נותן לנו את הלגיטימיות למדינה יהודית. ומדינת כל אזרחיה? זה אומר שנצטרך לבטל את התקווה, משום שזה המנון יהודי ולא של כל האזרחים. זה אומר שנצטרך לבטל את חוק השבות מכיוון שחוק השבות הוא חוק הנובע מהמדינה היהודית. במדינת כל אזרחיה חוק השבות יצטרך להתבטל כי הוא חוק גזעני. הוא לא יעבור במבחן בג"צ. והרשימה של ההשלכות עוד ארוכה. ורק לשם דוגמא. ביטול חוק השבות אומר שכל אזרחי העולם יוכלו לבוא לכאן ללא בעיה. ויש כידוע מיליוני לא נורמלים שישמחו לבוא לכאן באמתלה שהם צאצאי עשרת השבטים. ובכלל, כל מגורשי 48 ו 67 ירצו לבוא לכאן כדי לעשות מנגל ביפו. ולא נוכל לעשות סלקציית עליה על בסיס גזעי או אתני. אז גם אם תהיינה מכסות, אנחנו לאט לאט (אבל בטוח) נאבד את הרוב היהודי כאן. זה נראה כמו חלום בלהות? אולי. אבל זו המציאות. למי שרוב יהודי לא כל כך בוער לו - אז אין כאן בעיה. לי אישית יש בעיה עם זה. לי חשובה מדינה יהודית. כי אחרת אני יכול לגור בצרפת או אנגליה. |
|
||||
|
||||
בדיון אחר כבר הועלתה הצעה לשנוי חוק השבות כך שיקבל מתקונת אמריקאית יותר 1. על פי מכסות מסוימות, כל אדם שיוכיח את יכולתו להשתלב במדינה ולתרום לה יוכל לקבל אזרחות 2. כל אדם בעולם שנימצא בסכנה בשל יהדותו יוכל לקבל מקלט במדינה. איזו סיבה תהייה לאדם שאינו רואה את עצמו כיהודי לבוא לישראל? 1. מהגרים מהעולם השלישי שיחפשו עלייה ברמת החיים, אילו לרוב יעדיפו את אמריקה או אירופה. כך שבסופו של דבר נקבל זרם דק של מהגרים מהעולם השלישי. דרך אגב, כבר היום כל תינוק של עובדים זרים (חוקיים או לא חוקיים) שנולד בארץ זכאי לאזרחות כך שזה כבר המצב רק שאין הכרה ממסדית בו וזה גורם לקיפוח נורא של העובדים הזרים. 2. פליטים ערבים שגורשו או ברחו מהארץ ב 48 או 67. לפליטים הללו יהיה פתרון במסגרת הסכם אזורי חלקם מין הסתם יחזרו לארץ וחלקם ייושבו בשטחי הרשות (שתהפוך למדינה פלסטינית בסופו של דבר אם נסכים וגם אם לא נסכים). מהשלב הזה, אותם אנשים כבר לא יהיו פליטים אלא מבקשי אזרחות לכל דבר והם יצטרכו לעמוד בכל הקריטריונים שהמדינה מעלה (כולל הוכחת נאמנות למדינה לחוקיה ומוסדותיה) ואם הם יעמדו בקריטריונים הללו, דיינו. 3. יהודים מרחבי העולם שרוצים לחיות במדינה שבה אין אנטישמיות או לחיות למקום שבו התהוותה הדת שלהם. 4. אם מישהו חושב שהוא צאצא של עשרת השבטים והוא יכול להתקיים בארץ בכבוד, לתרום לחברה בה ולהשתלב בה תוך כיבוד החוקים ומוסדות השלטון, שיבוא ויתקבל בברכה. |
|
||||
|
||||
מספר הזרים החוקיים כאן גדול. והבלתי חוקיים עוד יותר. ואם המדינה/חברה לא הייתה מתייחסת אליהם כאל בהמות - מספרם של הזרים היה גדול פי כמה. ישנם מיליונים במלזיה ובהודו המחכים לרגע שבו יוכלו לעלות לארץ. מי שחושב שזה לא מציאותי, איננו יודע על מה הוא מדבר. לא תוכל להוכיח שבן שבט המנשה במלזיה לא יוכל לתרום לחברה. אתה מדבר על הסדר עם הערבים שבמסגרתו הם יסתפקו בזכות השיבה רק אל מדינת פלסטין. אני חולק עליך. אבל נניח שהצדק עמך. זה רק יגיע עם הסדר שלום. הסדר שלום כוללני שכזה - עוד רחוק מאיתנו מרחק רב. אז בוא נסכם שעד אז, נישאר מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה. |
|
||||
|
||||
אני לא מומחה להגירה ואני לא יודע איך בדיוק מגדירים את המכסות או קובעים את הקריטריונים שבעזרתם אדם מוכיח את יכולתו להשתלב בחברה ולתרום לה אבל אני יודע שמדינות רבות בעולם המערבי מחזיקות מדיניות הגירה כזו ואף אחת מהן לא מוצפת במיליוני הודים (אנחנו יכולים להוסיף ולדרוש שירות צבאי או לאומי גם מכל מהגר כתנאי לקבלת אזרחות). אני גם מניח שרוב אותם מיליוני הודים ומלזים היו מעדיפים להגיע למדינות שבהן רמת החיים יותר גבוהה מזו שכאן כמו מערב אירופה או צפון אמריקה. אני מסכים שעניין הפליטים הערבים הוא בעייתי אבל אם נדרוש שפליטים כאלו יעמדו בתנאים שכל מהגר אחר נדרש נפתור את הבעיה (לפחות עד להגעה להסכם כולל שבמהלכו תיפתר סופית גם בעיית הפליטים). קצת קשה בתור מדינה שמגדירה את עצמה כיהודית וגם מתנהלת כמדינה יהודית,לשכנע את האזרחים הערביים שבה שזו גם המדינה שלהם והם בעצם לא חיים תחת שלטון מדכא ומפלה. אם המדינה היא יהודית, הערבים שחיים בה לא שייכים לה ואז זו זכותם לדרוש אוטונומיה מנהלית תרבותי ומאוחר יותר הדרישה הזו תתפתח לדרישה להגדרה לאומית. כל עוד המדינה לא נותנת להם הגדרה לאומית (והיא לא הרי היא מדינה יהודית והם לא יהודים) הרי שהדרישה שלהם מוצדקת. אני לא רוצה שהילדים שלי יצטרכו להתמודד עם אינתיפאדה בגליל, ביפו, בחיפה וירושלים, רק בגלל שאנחנו התעקשנו להיות מדינה ''יהודית''. מה גם שיהדות היא דבר בעייתי היא עדיין לא החליטה אם היא עניין דתי, לאומי או אתני. |
|
||||
|
||||
בכל העולם מקובל שמדיניות ההגירה של המדינה יכולה להיות מפלה. האפליה אסורה כלפי אזרחי ותושבי המדינה - לא כלפי אזרחי מדינות זרות, למדינה אין אחריות כלפיהם. בדיוק כשם שארה''ב מחלקת גרין קארדים במספרים שונים לפי מדינות, ובדיוק כפי שמדינות רבות דחו מהגרים יהודים שניסו לברוח מגרמניה, כך גם אנחנו רשאים, מבחינת האמנות הבינלאומיות, לנקוט במדיניות ההגירה המתאימה לנו לפי דרישותינו אנו. לבג''ץ אין ולא יכול להיות מה להגיד בעניין. |
|
||||
|
||||
כשזוג ערבים רצה לגור בישוב יהודי, בג"צ התערב ופסק לטובתם. והוא היה פוסק כך גם אם לישוב היו כללי קבלה הסותרים מכל וכל את התישבותם של ערבים. כי הישוב יכול להחליט מה שהוא רוצה - אבל זה נוגד את הערכים המוסריים של בג"צ. המדינה יכולה להחליט מה שהיא רוצה. היא גם יכולה להחליט שג'ינג'ים ילכו עם טלאי צהוב. אבל החלטה שכזו לא תעמוד במבחן בג"צ. אין אפשרות למכסות על בסיס גזעי. אפשר על בסיס מדינתי. אבל זה לא משנה. כי ממילא כולם גויים. נוכל לבוא ולטעון שאנו רוצים לשמר את המרקם האתני במדינה. אבל גם אז 20 אחוז ערבים מתוך כלל ההגירה יוכלו לבוא לכאן מדי שנה. |
|
||||
|
||||
בג"ץ אינו כפוף לגופים המחוקקים של הרשויות המקומיות. הוא *כן* כפוף לגוף המחוקק של המדינה, הוא הכנסת. כשבג"ץ פוסל חוק, הוא יכול לעשות זאת רק על סמך חוק יסוד ("כבוד האדם וחרותו", בד"כ). מכיוון שאין שום צורה שבה אפשר לפרש את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו כמתייחס אל מי שאינו אזרח (או אפילו תושב) המדינה - לבגץ פשוט אין אפשרות לשפוט על זה, ולדעתי הוא ידחה את העתירה על הסף מכיוון שאינה בתחום שיפוטו. |
|
||||
|
||||
למען האמת, בג''ץ אשר את החלטת משרד הבינוי והשיכון שלא למכור דירות לערבים באחד מחלקי ירושלים (איני זוכר איזה, ולצערי גם את השנה לא, אבל הדבר מופיע בספר אזרחות מטעם משרד החינוך) בשל ''אופיה של העיר'' ולפני כמה חודשים (אם אינני טועה) פסק לטובת קיבוץ שסרב למכור דירות לערבים בשל היותם ערבים. |
|
||||
|
||||
שמתי לב לטיעון מעגלי קטן: אי אפשר לעשות מדינת כל אזרחיה, כי אז נבטל את חוק השבות. אי אפשר לבטל את חוק השבות, כי אז תווצר פה מדינת כל אזרחיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |