 |
ווליום? איזה ווליום? ההופעה בתאטרון דווקא הייתה נמוכה, יחסית. עצם העובדה שהצלחתי לנהל שיחה שמורכבת מיותר מהברה אחת (בלי עיצורים) במהלך ההופעה, מעידה על כך. המדד להופעה אמיתית הוא כשאתה יכול לשאול מישהו מה השעה, ולחטוף מכות מהחברה שלו על כך שאתה מעז להציע לו כאלה הצעות ועוד מולה, סוטה.
ולעניין הווליום - ברוב ההופעות, אנשים לא אמורים לבוא ולהקשיב למוסיקה אגב כוס קפה, אלא לבוא ולקפוץ. בשביל לגרום לקהל לקפוץ צריכים ווליום רציני, שיחדיר את המוסיקה עמוק עמוק לאברים הפנימיים שלהם. עד כמה זה עובד? זה תלוי. אולי בהופעה של רייג' אגיינסט דה משין הווליום מוצדק והקהל לא ממש מקדיש תשומת לב לקומפוזיציה עצמה, ובהופעה של פורקיופיין טרי או להקה שקטה יחסית אחרת (למה הם היו צריכים לבצע כל כך הרבה שירים אקוסטים, אה?) אתה אמור להקשיב למוסיקה, אבל כשאנשים באים להופעה - כל הופעה - הם מצפים לסאונד של הופעה. אז מתרגלים, לאט לאט סף הגירוי עולה, ובסוף אי אפשר בלי זה.
אני, אישית, משתדל להתמקם תמיד בדיוק באמצע הדרך בין הקונסולה ואנשי הסאונד לבין הבמה, ישר מול הרמקולים. אנשים אחרים באים עם שמיכות להופעות ויושבים בקצה המרוחק של הפארק, במטרה לעשות פיקניק בחברת הלהקה החביבה עליהם. טו איץ' היז אואן. אין החזרים כספיים.
ונסיים בתהיה לא קשורה - נראה לי שהמעבר בין חום לכחול בתגובות ככותב המאמר הוא מסובך מדי בשבילי, אז ויתרתי עליו. אבל בכל זאת, למען הדורות הבאים, נשאל. מתי בדיוק תגובות הכותב אמורות להיות כחולות ומתי חומות?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש